30.11.15

The millennium falcon and Him.

מושגים שנכנסים לנו לחיים כשהילדים מגיעים. כאו שיש מצב שלא שמעתי בחיים אפילו פעם אחת. המילניום פלקון. כאילו, דא..???? הבן שלי אובססיבי. אני בטוחה שגם לכם יש כאלו, בדיוק באותו  נושא, לא..? אני בטוחה שאולי אפילו אתם/אתן באובססיה הזו, אבל לצערי, אני לא נחשפתי למלחמת הכוכבים כשהייתי ילדה, ולא היה לי שמץ של מושג שקיימת עוד דת בעולם. מזלי שלולי כאן, מייישר קו עם תרבות ההמונים.. לזכותו אני זוקפת את ההערצה הרבה לפני שהוא הבין שהסרט החדש מגיע,(וברור שיש לו כרטיסים לפרימיירה בחצות!! כאן המחירים הרבה יותר שפויים משאר העולם :))  וכל הטרפת הזו התחילה לתקוף את הגלקסיה.. מאז שהגענו הנה, שנה וקצת, הוא נחשף לסרטים של מלחמת הכוכבים, והם נהפכו לבסט פרינדס פוראבר :) 
וגם, מאז שאנחנו כאן, אנחנו לא ממש קונים צעצועים. מקסימום מקבלים מתנות, אבל קונים - לא. חס וחלילה לא חסר כלום. יש את הנגריה. אבל יש גם  יוצאי דופן... לגו אני מסכימה בכל הזדמנות חגיגית. אימא מגיעה לביקור, חגים, ימי הולדת, מעשים ממש ממש מוצלחים.. לא חוסכים כאן בלגו.. ואז, לולי החליט שבצי של לגו ה star wars שלו חסר רק דבר אחד. אוקי, אולי יותר, אבל אחד ממש בהול. המילניום פלקון. שעולה מלא מלא כסף...ובצירוף מקרים אחד גדול, פלקון, היא הציפור האהובה עליו.. 

את התמונה למעלה, לולה צילמה!!!

ואז בבוקר אחד, לפני חודש בערך,  לאבא וללולי היה רעיון. הם קמו ממש ממש מוקדם, וירדו לנגריה. אחרי כמה שעות, המילניום פלקון התחילה לתקוף את ה-dark side.. וכולם היו מרוצים. מאז, לולי לא מפספס אף הזדמנות להזכיר לנו כמה הוא מחכה לקופסאת הלגו הגדולה... ברור שהוא נהנה מחללית העץ, שהוא בנה כמעט לגמרי לבד (!!!) וצייר וצבע, אבל יש משהוא בציפיה לקופסאת לגו שאי אפשר לקחת משום ילד. לפחות לא מלולי שלי. זו הציפיה הכי מתוקה שלו.. הוא אפילו מתיישב לבד בעצמו בבוקר לתרגול קריאה. כמעט כל מה שאימא מבקשת. 
סנטה, לתשומת ליבך. יש כאן ילד אחד ממש ממש חמוד, שכרגע נמצא בציפיה הגדולה של חייו.  
I LOVE LEGO ואתם...? 

2 comments:

  1. הבן שלי קיבל את הפלקון ליום הולדת 4 ולא היה מאושר ממנו , הוא ישב במשך שבועיים ובנה אותה לאט לאט , כי לא רצה שנעזור לו. הבאסה איתה שהיא פריקה ואי אפשר לשחק באמת במלחמת הכוכבים (-:
    הפלקון של לולי נפלאה מרגשת וזיכרון במגירת החוויות שבלב.

    ReplyDelete
  2. רשומה נפלאה. איזה כייף שיש לכם נגרייה, חומרים ושפע יצירתיות! וכמובן- אין על לגו. בשבילי הילדים הם תירוץ לקנות אותו בשבילי :)

    ReplyDelete