22.12.16

sponsors!

שלוש יוצרות נפלאות היו חלק מהסדנה האחרונה כאן אצלי בבולגריה. הן יוצרות עם הידים, פריטים שקשה להפסיק ללטף, בכישרון עצום. קרמיקה, סבונים ובדים מודפסים. הכל מהטבע, הכל רגשי, הכל נפלא. אלו הנשים שאני שמחה לשתף איתן פעולה כל פעם מחדש. יוצרות ישראליות שעושות פריטים יפים באהבה.
רותי בן ארצי עולה ותיקה מארגנטינה (!) מייצרת סבונים נפלאים בעבודת יד עם שמנים אטריים וצמחים, עסק חדש שבצמיחה, כל כך כיף לפרגן.
רינת בר נצר יוצרת. מייצרת קרמיקה נזירית מבית בערבה (ממש על יד אילת :)) והחומריות ממש נראית ומורגשת כמו מדבר. מהפעם הראשונה שראיתי את התוצרים שלה התאהבתי. רינת היתה אחראית על הרעיון הקסום והביצוע של האיילים והכוכבים מהפורצלן על העץ האלגנטי שלנו.
ודגנית סקלה, עושה את אחת האומנויות האהובות עלי - הדפסה על בדים עם צבעים טבעיים ופריטים מהטבע. כותנה נפלאה שהופכת את השולחן לחגיגי ואורגני. SU זה השם של המותג הבוטני שלה עם ההשפעות היפניות. וואבי סבי כבר מזמן הפך לשם דבר למביני עניין. השלמות שבחוסר השלמות. היפנים יודעים משהו.. היא  מלקטת מהטבע עלים, בלוטים, פירות, פרחים, קליפות עץ, שורשים וכל מה שהטבע מזמן לה בחלוף העונות. 
אלו מותירים כתמי צבע שמזכירים כתמי דיו או ציור בצבעי מים, ולשם היא מכוונת, לתוצאה הלא ברורה, הלא שלמה, הדהויה, המטושטשת.
אני תמיד שמחה להיות חלק מקבוצות של נשים יוצרות, וקריאטיביות. אין משהו יפה יותר מתוצר שיצא תחת הידיים של אישה מוכשרת. כל המתנות כולן ניתנו בשמחה על ידן למשתתפות הסדנהף ולי נותר רק להנות מהפוטוגניות שלהן ולהשתעשע בצילום. כיף. תודה בנות, על עוד שיתוף פעולה קסום!





























והתמונה הזו, כי זו לגמרי סיומת משמחת, לא?  - 

24.11.16

Random Post.

הבלוג הקטן שלי, המקום שאני כל כך אוהבת מוזנח לאחרונה. אני באמת מרגישה רע עם זה, כאילו שיש לי אבן כבדה בלב שלא מניחה. משהוא שרציתי לעשות, ולא עשיתי, מכל כך הרבה סיבות, אבל נראה לי שהסיבה המרכזית היא חוסר יכולת ריכוז בעוד משהו בימים האלה..
אנחנו ממש לקראת סיום השיפוץ העצום שעשינו בבית הישן והזקן כאן בוידן. פתאום נפל לי האסימון לפני כמה ימים שהבית בן יותר ממאה 100 שנים. לקחנו על עצמנו פרוייקט כל כך גדול שלא היינו מודעים לכמות העבודה והקשיים שניתקל בהם. זו היתה הסיבה המרכזית שבגללה חזרנו מהר מהצפויי מהודו, הכל הולך כל כך קשה כאן בבולגריה.. עשיתי הסכם ביני לבין עצמי, שלעולם, אבל לעולם לא אעשה את זה שוב כאן. זה באמת שאב את כל האנרגיות, ואני מרגישה כל כך מפוזרת ולא מרוכזת בחודשים האחרונים. חס ושלום לא מתלוננת כאן מעל דפי הבלוג, רק מחכה כבר בקוצר רוח (שלעיתים מרגיש כמו קוצר נשימה ועילפון..) שהכל יהיה מאחורינו. אני מלמדת את הילדים כל הזמן, כמה הדרך חשובה, ובמיוחד בטרקים הקשים שעשינו בהודו, כמה צריך להנות גם מהדרך, ולא לחשוב רק על להגיע כבר, אבל אני באמת חושבת שהגיע הזמן שנפרוש את השטיחים, ונפתח בקבוק יין. הבית הזה אוטוטו מוכן, ואני יותר ממוכנה שהוא כבר יהיה מוכן :)
אנחנו לומדים בבית כבר שנתיים שלמות. בלב שלם אני לא יכולה להגיד שאנחנו עושים את זה בדרך האולטימטיבית, שאני מרגישה שהצלחנו להגיע לכל הפינות שאני רוצה, שהשיטה מושלמת עבורינו וזורמת נפלא. זה לא ככה. יש הרבה קשיים בדרך, ויש ימים לא קלים. אבל לשמחתי הרבה, כנראה שאיזו מכשפה טובה מהצפון או מהדרום לחשה לי את מילות הקסם באחד הלילות כשישנתי, וגילתה לי שכקשה, הדרך הכי טובה היא לצאת החוצה, אל הטבע. ואת זה יש לנו כאן בשפע תודה לאל. היוםצהיה יום כזה, אז מיד אחרי הקפה של הבוקר פשוט יצאני. לטבע.

אני חולמת על ימים בהירים, והכוונה היא לאו דווקא לשמש, בכלל לא. עד עכשיו, חיינו בדירה של המשפחה, דירה קומוניסטית ישנה, ששירתה אותנו יותר מנפלא. יש בה כל מה שאנחנו צריכים. היה לנו טב שם, קרו לנו דברים נפלאים בשנתיים שגרנו בה. אבל היה לי כהה. כל כך כהה. הקירות מצופים טפט קטיפתי חום, רוב הדירה מצופה שטיח חום, הכל חום. הכל כהה. ואני צלמת. נושמת אור. זה היה מכשול אמיתי בשבילי, ובחודשיים האחרונים המכשול התגבר עלי, הפך להיות יותר חזק ממני, ואני הרמתי ידים. לא יכולה יותר עם הכהות הזו, אני משתוקקת לחלונות גדולים, לקירות לבנים, לריצפה בהירה, לאור חדש.

נראה שהצלחתי לשקוע עמוק בכהות הזו של הדירה, למרות שבמשך שנתיים כמעט מלאות הצלחתי להתגבר על זה. אבל עכשיו זה הגיע, ואני חייבת לברוח החוצה! הבית בלאגן נוראי, לאף אחד כבר אין חשק לסדר, לייפות, כולם כבר חצי רגל בחוץ. אנחנו אפילו בקושי אוכלים בבית, מזל שיש את הקפה הבריטי לארוחת בוקר ואת חמותי לארוחת ערב.. מה שבאמצע..
השבוע אנחנו מתחילים לארוז, לא יאומן (כמובן..) כמה דברים צברנו. זה היה צפויי, אבל עדיין מפתיע ושובר שיאים. אני מחפשת ארגזים בכל העיר בלי הצלחה, עדיין לא ברור איך נעבור את ה-200 מטרים מהדירה שלנו לבית החדש. כל אחד יסחוב משהו..
סדנת הכריסמס מתקרבת בצעדי ענק, אוטוטו הבנות כולן כאן, ואני כבר לא יכולה לחכות למטבח החדש שלי לנסות את כל המתכונים החדשים שמתווספים ומשדרגים את הקטע הקולינרי בסדנה! הכל יהיה כל כך טעים, ופוטוגני, ועם המטבח החדש והמשודרג מהכפר, אפשר באמת לעשות שם נפלאות.. באמת שאני לא יכולה לחכות כבר..

את האיש הנחמד הזה פגשנו היום אוסף סירפדים כמו חצי ממבוגרי העיר שלנו. כולם עסוקים במלאכת הליקוט, כי זה פשוט כל כך טעים! הסרפדים משולי הרחובות גם יכנסו לתפריט הסדנה.. כשהוא ראה את הילדים אוספים חרובים, הוא סיפר שאפשר להכין מהם תה. אבל אני חושבת שזה דווקא לא חרובים. מישהו מכיר? יכול לתת עצה?

הימים כאן קרים ואפורים, ואני מוצאת את זה כל כך יפה. באמת, הכל כל כך פוטוגני ומזמין, אני כבר לא יכולה לחכות לבנות שיגיעו הנה לצלם את העיר שלנו. מעניין איך זה יראה בעינם שלהן..
כתבתן לי המון מיילים בעניין סדנת המתקדמות שתתקיים בחודש ינואר. אז קודם כל יש עדיין מקום להרשם.  חשוב לי להדגיש שהידע היחיד הנדרש הוא תפעול מצלמה, מה שאומר, שאתן, לא מחזיקות מצלמה בפעם הראשונה, כמו רוב הבנות שמגיעות לסדנה הרגילה. חשוב שיהיה לכן ביטחון בתפעול המצלמה, כי זה משהו שנבנה לאט, ואם אתן כבר מנוסות זה אומר שכולנו יחד נוכל להתחיל ולצלם ולטרוף את הסביבה ומיד.







סדנת ינואר תהיה מיוחדת במינה, יוצאת דופן.התכנים שלה יהיו חדשים לחלוטין, וככה גם החומרים שאיתם נעבוד. הפתעה מאוד גדולה ומרגשת בתחום הקולינרי, אבל אני עדיין לא יכולה לספר.. אני מאוד רוצה שהצלמות בינכן יגיעו, להנות איתנו יחד, זה יהיה הרבה יותר מעבר לסדנת צילום. הרבה יותר. וכן, זו תהיה ההזדמנות היחידה לצלמות המנוסות שביננו. שתי הסדנאות המיועדות לאחר מכן יהו למתחילות, כשאחת מהן באמצע השבוע (עדיין אין תאריך, אבל בקרוב!) ואז, כן.. אנחנו שוב יוצאים לנדודים. אז זו באמת הזדמנות חד פמית למי שמרגישה שהצילום הוא כלי שהיא מכירה, ובא לה להגיע הנה להנות משפע אפשרויות בסופ״ש אחד מושלם.

אז פוסט ראנדומלי, אתן כבר מכירות אותי, הוא תמיד צץ אחת לכמה חודשים, כשאני מרגישה מאוד מבולבלת ביום יום, מצלמת המון כמובן, וצריכה לקשור את כל הרגעים האלו ביחד, כדי לשמור זכרונות, כדי להסתכל בעוד שנה או שנתיים, ולהתמוגג מהרגעים האלו. כי זה מה שאני עושה לפעמים באמצע הלילה, כשאני מתעוררת, או סתם עם נדודי שינה, אני חופרת אחורה בבלוג, לראות מה היה לפני שנתיים או שלוש. אז עוד שנתיים, בטח אראה את לולי עם האקדח הזה שהוא בנה לעצמו, ואחייך.




אז יום שיטוטים, כמה תמונות שאספתי מהשבוע האחרון, מחשבות לא מסודרות, והרבה אהבה לבלוג הקטן שלי, הביאו אותי לכתוב את הפוסט הזה היום. פוסט בלי יעוד כל כך, אבל אני שמחה שהוא כאן. אני מרגישה שמבוגר אחראי עשה כאן קצת סדר.
בסוף השבוע אנחנו מתחילים לארוז, בויאן נוסע לביקור קצר בארץ, וכשהוא יחזור, אני מקווה שנישן יחד כל המשפחה בבית החדש והבהיר שלנו, ונתעורר לארוחת בוקר חלומית מסביב לשולחן הגדול, כשהאח תהיה בוערת. אני באמת באמת מקווה. לבנתיים החבילות מאמזון אנגליה מתחילות להגיע, ואנ בונה ארסנל מפואר במטבח של חיילים מהממים. יש לי חלום שיום אחד תהיה כאן סדנת אפיה אמיתית, של קונדיטורית אמיתית, ואני אהיה אחת מהמשתתפות. כל כך הרבה תוכנית לחלקה הקטנה הזו שלנו כאן, ומעל לעל, פתאום, גם מתחילים געגועים לישראל.

איך מכילים את כל זה...?


7.11.16

ADVANCE PHOTOGRAPHRES WORKSHOP!




מתי: 13-16 לינואר
איפה: וידן, בולגריה
למי הסדנה מיועדת:

*הסדנה מיועדת במיוחד ובעיקר למי שמחפשת חווית צילום, סטיילינג, אוכל מעולה, חברה יצירתית, וקצת אירופה, ואולי שלג. הסדנה פתוחה למשתתפות ברמת מתקדמות, שליטה עצמאית ומלאה בפונקציית הצילום הידני. 

הסדנה בפורמט הזה מתקיימת זו הפעם הראשונה. הדגשים שאשים במהלך הסופ״ש יהיו בעיקרם יצירת מצבי צילום, בניית נראטיב, דיוק בקומפוזיציות וסטיילינג. אקדיש זמן מכובד לצילום מעשי עם התמקדות ב: צילומי פורטרטים, צילומי מזון עם דגש על יצירת אוירה, צילום ילדים, וצילום נוף. בסיומו של יום נקדיש זמן לעריכות בתוכנת הלייטרום ולביקורת עבודות מעמיקה. כל הכלים הנחוצים ליצירת צילומים נפלאים יעמדו לרשות המשתתפות, מודלים לצילום, פרופס וכו׳. 



*ואם כבר ביקרתי אותך בסדנה בבולגריה: אז את הכי הכי מוזמנת!! אין משהו שישמח אותי יותר ממיל ממך, וכבר התחלתי לכתוב ולצלם תכנים שיחדשו וירעננו את המוטיבציה והידע שלך. תבואי???


מחיר:
*חדר זוגי (עם שתי מיטות נפרדות) 3800 ש״ח.
 *חדר יחיד: 3950 ש״ח.
המחיר כולל:

*הסעות משדה התעופה בסופיה בהתאם לטיסות וויז איר, הלוך ושוב
*לינה במלון שלושה כוכבים בעיר, מרחק הליכה מדהימה של חמש דקות בפארק.
*  שלוש ארוחות מלאות וסופר מפנקות ביום + נישנושים מפונפנים וכל מה שמסביב.
*כל תוכן הסדנה, כולל אופציה ליציאה מונעת לצילומי לוקיישן (יתכנו שינויים מידים בהתאם למזג אויר, הכל נלקח בחשבון מראש.)
*מתנות מפנקות ממני ומיוצרות מוכשרות, כהרגלי, עם המון אהבה.

לא כלול במחיר:

*טיסות אל ומהיעד שלך.
 כרגע ממש וויזאיר מציעים טיסות במחירים מאוד נוחים. יש אפשרות כמובן להגיע עם אל על.

יש להגיע לסדנה עם מצלמת DSLR  מקצועית או חצי מקצועית, ומחשב נייד. אשמח לענות על כל שאלה בנוגע לציוד.

הסדנה מוגבלת ל-10 משתתפים לכל היותר.

שימו לב - המאמצים הגדולים שאנחנו משקיעים בבנית הבית לסדנאות נועדו כדי שהלוקיישן המושלם הזה ישמש אותי לאורך זמן, ביצירת סדנאות קונספט ייחודיות, ומגוונות.
אני שמחה ומתרגשת לפתוח את ההתרחשות הקסומה הזו בסדנת כריסמס, העונה האהובה עלי בשנה, החורף הבולגרי, כאן הכל מתכנס לו יחד. חורף, בולגריה, צילום, אוכל מנחם וחברה מעולה. סדנת המתקדמות תתקיים לאחריה.
אנחנו ממש בשלבים סופיים של הבית, ובעתיד הקרוב מאוד אתפנה להתעסק בבנית לוח סדנאות נוספות לשנה הקרובה. יש מקום לסדנאות ושיתופי פעולה רבים, ואני כבר לא יכולה לחכות. תישארו עם האצבעות על המקלדת, אם אתן בכריסמס בניו יורק, או אם בא לכן סדנה אישית לשלוש חברות, או אם בא לכן סדנת בישול, או אם בא לכן להגיע עם האיש שלכן, כי גם זה אוטוטו קורה!


אני זוכרת את הלילה הראשון של לפני הסדנה הראשונה שהעברתי בישראל, אני זוכרת את הלילה הראשון לפני הסדנה הראשונה שהעברתי כאן בבולגריה, ואני זוכרת אתכן בנות יקרות שהייתן חלוצות והגעתן למרות שאלו היו הפעמים הראשונות, אבל של משהו גדול! מסוקרנת כבר לפגוש אתכן, אלו שיגיעו לבית החדש שלנו, לקונספט החדש של סדנאות הצילום שלי בבולגריה.

להרשמה, שלחו לי מייל לכתובת הזו, בנושא המייל אנא כתבו סדנת בולגריה מתקדמות:


mylovelymessworkshop@gmail.com

30.10.16

POSSIBLE.


אני קוראת לזה, או יותר נכון מזמינה את הבנות ל״סדנת צילום״. זה נכון, זו מטרת העל לשמה אנחנו מתכנסות, וזה מה שאני יודעת לעשות ואוהבת, אבל זה לחלוטין לא מתחיל ונגמר בצמד המילים האלו. אני מנסה כבר יותר משעתיים לנסח בפשטות, במילים ברורות מה בדיוק קורה שם, אבל קצת הולכת לאיבוד. אולי זה יהיה אחד מהפוסטים האלו שהצילומים יספרו הרבה יותר ממה שאפשר לתאר במילים, ואני אמשיך לי במנוחה הנעימה כאן בבולגריה, מציצה מהחלונות הגדולים שלנו בסלון, עדיין בדירה הישנה, איך העלים, בפשטות נפלאה, נושרים מהעצים. בלי הפסקה, מהבוקר. עלים צהובים, ואדומים וכתומים, מרחפים להם באויר וצובעים את המדרכות בשטיח קסום. אולי בגלל זה אני לא מוצאת את המילים המספיק יפות. כי נשארתי ללא מילים.. ממשיכה להנות מהשלכת, עד אמצע הפוסט לפחות. 







אני זוכרת שבתיכון הייתי חפיפניקית כזו. מין סוג של ישראלית, הכי ישראלית שיש. הכל היה ״סמוך״.. מכירים? יש מבחן? יהיה בסדר. י ש טיול של הצופים לארוז תיק? יהיה בסדר. יש פעולה להכין לשבת? עוד מעט. מין כזה בלאגן לא בוגר. והייתי מאוד מודעת לזה. לחלק הלא טוב בזה כמובן. ותמיד קינאתי בחברות (שרובן היו כאלה!) שידעו לנהל את החיים שלהן בשליטה מוחלטת, עם סדר והגיון ברורים. גדלתי והצלחתי לעשות שינויי. אימא שלי תגיד מה פתאום, אבל אני מדברת על שינויי הרבה יותר מהותי מלארוז תיק בזמן, או משהו כזה. בדברים שלי, בצילום שלי, אני הולכת עד הסוף. אין התפשרויות באמצע. בכלל לא. וזה מבחינתי הישג. ה״סמוך״ הישראלי, אז אין לו מקום בכלל בעשייה המקצועית שלי. אני עדיין אופטימיסטית חסרת תקנה (הי אורית :)) ותמיד ולעולם אומר שיהיה בסדר, כי פשוט אין דרך אחרת. הכל חייב להסתדר. אבל אין מקום לפשרות וקיצורים בעשייה הצילומית. וככה אני מתחילה לדמיין את הסדנאות שאני יוצרת. עם כל האלמנטים הכי הכי מדוייקים לרגע. אני בדרך כלל מקבלת השראה, או תחושה ראשונית של מה אני רוצה מהלוקיישן. זה כמעט תמיד מתחיל בלוקיישן. הסדנאות הראשונות בארץ בביתה של דנה הוא דוגמה מצויינת. העיצוב שלה הניע את כל הנראות של הסדנה. ככה גם היה עם הבית של עירית. היה ברור שהסטיילינג חייב להיות מדוייק עד לפרט הכי קטן, אבל עם זאת, שהכל יזרום בנעימות, כי כזו היא עירית. מין מארחת לתפארת. מקפידה על הפרטים הכי קטנים, אבל נינוחה. אושר. 
את עירית פגשתי כשהיא השתתפה באחת מסדנאות בולגריה שלי, ודי הרבה זמן הרגשנו שכדאי שנעשה משהו יחד. זה קצת התמהמה, אבל הטיימינג לא יכל להיות נכון יותר. עירית בתחילה היא מארחת מושלמת, שקשה שלא לשים לזה לב. מהאהבה שלה לבישול, היא החליטה שהיא צריכה גם לבשל כלים, והיום היא בעלת הסטודיו נאו פוטרי, שסמוך לביתה בשדה ורבורג. שם היא מבשלת כלים נפלאים ומינימליסטים. את האוכל והכלים צריך לצלם, לא? אז כן, היא גם מצלמת נפלא, וזה מה שחיבר ביננו. 
את הבוקר פתחנו בגינה של עירית, עם שולחן מדוייק עם הפריטים הנכונים. הקונדיטורית שמלווה אותי כבר סדנה שלישית, או יותר נכון הממתקאית - רונית צין היתה אחראית לקנאלה המפורסמים שלה, עוגיות המדליין וכמובן, טארט התפוחים הצרפתי, שדיגדג את שערי גן עדן בשלמות המתפרצת שלו. ככה היא רונית, תמיד מעלה את הסטנדרטים, ומספקת לי אובייקטים מושלמים לצילום, עד שכמעט גורמים לי לשכוח את עצמי... עירית, בקלילות הוציאה מהמטבח בליני עם סלומון ויחד עם שמפניה, קוראסונים  ופירות יער, פתחנו את היום הנפלא הזה. 












קצת לפני שהתיישבנו לארוחת הצהריים תרגלנו קומפוזיציות עם אור צידי. 


הצילום כאן למעלה הוא המנה הטעימה שאכלתי בחמש השנים האחרונות לפחות. טורטליני זנב שור אלוהי... והמחמאות כמובן לעירית.. 
למדנו למדנו למדנו. היה כיף. תרגלנו לייטרום, דיברנו על קומפוזיציות, ואז הגיעה לילו, לסשן הפורטרטים האהוב עלי במיוחד. בכל סדנה יש לי מנוע מרכזי, משהו שהכל יסוב סביבו. הפעם היו אלו ורדים. סידורי פרחים משגעים עם ורדים אנגליים, עשו לנו נעים בעיניים כל היום. והגיעו לשיאם בסשן בחורשה עם לילו. 










את הימים העשירים האלו אני יוצרת תודות לאנשים מוכשרים שתמיד מוכנים לקחת חלק בחגיגיה הזו. הספונסרים המתחלפים והקבועים. הפעם גם ליקטתי דברים שאני אוהבת מהודו ובולגריה, והם היו חלק מהמתנות הנעימות למשתתפות. 





יולטה עם פנקסים מתוחכמים, חנות הנייר האהובה עלי, שאוטוטו מתחדשת בחצי נוסף חדש, זאת אומרת עוד מלא מלא דברים שווים...

גיליתי לי חנות קטנה ומטריפה בנווה צדק. אתן בטח כבר מכירות אותה, אבל אני הפכתי כבר להיות על תקן תיירת..OMG. אפיסרי, שזו גם מעדנייה שווה, וגם חנות לכלי בית מפנקים, עם ריח צרפתי מאוד מאוד נעים.. בדיוק מה שחיפשתי. סיגל המקסימה היא בעלת החנות, תמסרו לה ד״שׁ :) מפיות הכותנה הלבנות ומגבות הפשתן הנפלאות (גם באיכותן וגם כפרופס מושלם לצילום רך ומזמין) הן מאפיסרי

שתיים רוקמות, דפי הנפלאה, שמעצבת ורוקמת חופות מרגשות כבר כמה שנים, היתה לי הזכות לצלם עבורן ומאז אנחנו במחשבות :) אחת המתנות הרגישות שאי פעם ניתנו בסדנאות שלי. דפי רקמה על כל מפית לכל אחת מהמשתתפות מילה מאמרותיה של האחת והיחידה עליסה בארץ הפלאות: 
She begun to belive that very few things are indeed impossible. 
ואין מישהיא יותר ממני שמאמצת את המשפט הזה לחיכה בשנים האחרונות. תודה דפי, על המחשבה הנפלאה. 








למה שוב הטורטליני זנב שור הזה? כדי שעירית תהיה בטוחה מה להכין לי בפעם הבאה שאני קופצת לביקור :) 


זו ברכה להיות מסוגלת ליצור, ואני מודה על זה כל יום מחדש. 

סדנאת הכריסמס בבולגריה כבר מלאה, אפשר להצטרף לרשימת המתנה.. 
שתי סדנאות נוספות ייפתחו במהלך ינואר פרטים ממש בקרוב - האחת באמצע השבוע (!!!) והשניה כנראה למתקדמות. דברו אלי אם אתן בעניין סדנת מתקדמות חורפית, נשית, עמוקה, ומרגשת.. 
סדנה נוספת בארץ עדיין לא מתוכננת, אבל כל הדברים הטובים סופם לקרות, לא..? 
xxxאפרת