27.1.16

Very Important :)

סדנה חד יומית למתחילות תתקים ב-27 למרץ באותו בית קסום (שעיצבה דנה מרן)  מהפעמים  הקודמות, כי אי אפשר בלעדיו! 


איפה: קיבוץ המעפיל על יד חדרה, ממש בתוך הבית המושלם הזה שאתן רואות כאן למעלה. הבית הזה שייך למעצבת דנה מרן, שאזלו המילים בשפה העברית לתאר את מה שהבית שלה עושה לי...   

מתי: 27 למרץ, יום ראשון בבוקר  משעה 10:00 עד השעה 17:00 בצהריים. הסדנה כבר חצי מלאה!!!

       
מה כלול: סדנא מלאה ועשירה בתוכן שנבנה במיוחד עבור היום הזה. חלק עיוני, וחלק מעשי.
מודלים לצילום, סצנות מוקפדות ואביזרים ייחודיים לצילום. 
כמו כן תוגש פוסט ארוחת בוקר קלילה, וארוחת צהריים סופר מפנקת ובריאה!
כמה מקומות:  10

למי זה מיועד: ראשית לכל מי שיש ברשותה מצלמה שמתאימה לצלם באופן ידני מלא. (אני מודיעה שבעלות מצלמות מירור לס צריכות להיות בקיאות בפונקציות מראש) .

סדנאת היום מיועדת למתחילות , ולמי שצריכה שיפשוף קצר כדי להטעין את היכולות מחדש..:) 
בסדנה אלמד מאפס הפעלה ידנית של המצלמה, צילום מוחלט בפונקיית ה- M. 

כמו כן נתרגל: קומפוזיציות, סטיילינג ויצירת סיפור. 


לצערי לא יהיה לנו זמן לתרגל תוכנת עריכה, אבל אתן מוזמנות להגיע עם לפטופים לפריקת הקבצים. 


ומה אם כבר עשיתי אצלך סדנה בתל אביב: אז אם את חושבת שריענון יכול רק לשפר את היכולות שלך, זה לגמרי היום בשבילך. 


ומה אם עשיתי אצלך סדנה בבולגריה: אז בטח התגעגנו, ואשמח לראות אותך שוב!! ובכל זאת, יכול להיות שתחילתו של היום יהווה חזרה על חומר שאת כבר בקיאה בו, אז לשיקולך. בהמשך היום אנחנו נתרגל סצנות מקסימות, שאני בטוחה שתוכלי להנות מהחוויה הכללית. 


וכמה זה עולה? 1000 ש״ח + מע״מ.

אני מציעה יום עשיר, בעיקר בצילום ובסטייל, ולא לשכוח את האוכל השווה שילווה אותנו כל היום! וכמו שאני יודעת, החברה תהיה מהממת :) כי ככה זה יוצא תמיד! אואזיס קטן בים היום יום, הלימודים והקטנטנים, קצת שקט לראש, בסביבה פוטוגנית מושלמת. מה לא תבואו...? 


כרגיל, לפני כל קונספט חדש כזה, הלב שלי דופק מהתרגשות, אבל גם הפעם, יש לי הרגשה טובה שאתן בידיים טובות.. בבית של דנה, עם אוכל סופר מפנק וניחוח בולגרי ממני :) מתחייבת להפיק לכן יום שלא נופל מהסטנדרטים שאני רגילה אליהם כאן בסדנאות בולגריה. 


ומי שמעוניינת בחוויה אינטסיבית מעבר לים, עדיין מוזמנת לסדנאת אפריל שלי כאן בבולגריה ב-1 לאפריל. 


אז איך נרשמים: כרגיל דרך המייל: mylovelymessworkshop@gmail.com וחובה לציין בנושא המייל: סדנה יומית בקיבוץ המעפיל. אני מתנצלת מראש על הבקשה, פשוט חייבת לשמור על סדר כל שהוא בתיבת המייל שלי...ואתן לא רוצות שאפספס את המייל מכן. 

ההרשמה היא על בסיס 10 המיילים הראשונים שמתקבלים בלבד. 
כדי לדעת אם מקומכן שמור אתן צריכות לקבל ממני מייל חוזר. 

יאללה, נתראה?? 

xxxx אפרת

*צילם בכישרון רב את הבית ועשה לי חשק לעבור לגור בו: בועז לביא. 

להצצה איך היה בשלוש הסדנאות היומיות הקודמות, תקליקי כאן וגם כאן. הסדנה הזו היא מסוג הימים שאני הכי אוהבת! נתראה?? 







26.1.16

NEW BULGARIA WORKSHOP APRIL 1TH!

סוף סוף.. אפילו אני קצת לא מאמינה על עמצי כמה זמן לקח לי לכתוב את הפוסט הזה. הסדנה המדהימה שקרתה לה בהרי בולגריה הרחוקים בכריסמס האחרון, כמעט ולא הראתה את פניה כאן בבלוג.. הגיע הזמן לגמרי לחלוק לה כבוד. וגם לפרסם כאן את התאריכים החדשים לשלוש סדנאות מיוחדות שאוטוטו קורות. שימו לב שהתאריך של סדנאת בולגריה השתנה בגלל אילוצי טיסות. כל התאריכים והפרטים על שלושת הסדנאות בסוף הפוסט הזה. לפני זה, בואו למסע קצר איתי בסדנה שהיתה. מבטיחה שתהנו..
היא היתה חגיגית, מנצנצת, נשית וכל כך פוטוגנית..  לכל פינה שלא הסתובבתי, היו לי 80 אופציות לצילום. ככה זה כשאורות מהבהבים הם חלק מהתפאורה. זה תמיד מעצים את הזוהר. והיו כל כך הרבה אורות.. 
כולן קיוו לשלג (או שלפחות ככה היה נראה לי) ואף אחת לא ממש ציפתה לשמש החמימה שליטפה אותנו באמצע דצמבר. היא איפשרה לנו לצאת החוצה יותר, ולצלם את האופי של הכפר.  היתה אוירה כל כך נשית, ונראה לי שחברויות אמיתיות נוצרו שם. לכל המהססות, האם זה בסדר להגיע לבד, הסדנה הזו היא לגמרי התשובה עבורכן. ללא היסוס הן הגיעו בלי חברה (רובן) ויצאו עשירות ב-12 כאלו. צחקנו מלא, הישיבות סביב השולחן תמיד היו רועשות משיחות עמוסות, צחוק מתגלגל וכמובן המון אוכל טוב וטרי על השולחן, שחמותי לא מפסיקה להפתיע באיכויות שלה.. 
היו שני אלמנטים מרכזיים בסדנאת הכריסמס. העץ כמובן, וקיר האורות כאן למעלה, שבמרכזו בויאן השאיל לי את הציור האהוב עלי מהתערוכה האחרונה שלו. האמת שרציתי את ציור המלכה, אבל זה לא היה אפשרי :(  חבורת הנשים המהודרות שבמרכזו עומדות וסביר להניח מדברות על החיים. ממש כמו בסדנה. וכמובן, בסטיל. באסטטיות מקסימלית, שמנחה אותי בכל אחת מהסדנאות שאני מעבירה. 
קיר האורות לא הפסיק לייצר לנו מצבי צילום מרתקים כמו אלו שכאן לדוגמא - 


העץ היה האלמנט שעבדתי עליו ״הכי קשה״.. ממש.. נהנתי מכל רגע.. איסוף הקישוטים היה כל כך קפדני, והקו המנחה היה הפיות העדינות של טל דבש, שהשתתפה בסדנה, ושלחה פיות מראש. 
קישוטי וינטג׳ בולגריים מהעיר שלנו, שהצלחתי לקנות מזקני העיר. היו כמה שממש היה להם קשה להיפרד מהם, אבל הצלחתי לשכנע אותם למען הסדנה.. וכמובן קצת אנטרופולג׳י, לתיבול, קצת עבודות יד, וכמובן עגילי הסברובסקי של אילונה רובין באריזות הוורודות. והעץ עמד שם יפהיפה, אצילי, ומאוד מאוד נשי.. 




הסדנה היא לגמרי המקום לפגוש נשים מרתקות. אני מרגישה שאני הכי בעלת המזל, כי לי יוצא לפגוש את כולן.. סביב שולחן האוכל, תוך כדי הלמידה, מאות מילים עפות באויר, שאלות, תשובות, המלצות והרבה הרבה עניין אחת מול השניה. לשמחתי הרבה מאוד, לא מעט משתתפות כותבות בבלוגים שלהן על הסדנאות לאחר החוויה. אחת מהן היתה יונית צוק. לא רק שהיא מאלפת בידיעת הבלוגים שלה, היא גם כתבה כל כך יפה על החוויה האישית שלה בסדנה, ממליצה לכולן לקרוא. הפוסט המלא של יונית נמצא כאן. נראה לי שהתמונות שהיא מצולמת בהן מדברות בעד עצמן :) 

הרבה בנות כותבות לי שהן מגיעות קצת לנקות את הראש. למצוא שקט מסוג אחר, כזה שאין בבית עם הילדים. לאו דווקא שקט פיזי, דממה, אלה מוד אחר. נראה לי שסופ״ש שלם שבו את לא צריכה לדאוג לאף אחד חוץ מלהנאה האישית שלך, שזה כולל אפילו לא לשטוף כלים, זה בדיוק המתכון לריענון מחדש של המערכות. לא מעט אני כותבת כאן על הבחירות שאנחנו עשינו כמשפחה, ולמה אנחנו בעצם כאן. בטח קראתן פה או שם, שהיה לנו לחוץ מידי. צפוף מידי. מתיש מידי. ואני, שהייתי גם שם, וגם כאן בסדנה, יודעת להעריך את השקט הטוטאלי הזה שהכפר מספק. ואני נהנית מזה כל סדנה מחדש. בלילת, תוך כדי הסדנה, אין לי שום מטרד על הראש. אני נכנסת למיטה החמה, ונרדמת תוך דקה וחצי. סיבה מספיק טובה להגיע עד לכפר הנידח הזה, לא..? 

כאן למעלה זו סיוון. בכל סדנה יש את ״היפה״. אבל לגמרי לא רק, סיוון היא ללא ספק אחת הנשים הנעימות שפגשתי ever. הטונאליות שלה ככ נעימה, המילים שלה ככ מדויקות, ובכלל, היא מצלמת מקסים מקסים, ואפילו כתבה פוסט שובה לב על הסדנה, ושוב מזוית הראייה האישית שלה. מדהים איזה תהליך כל אחת עוברת בסופ״ש אחד קצר, אבל אינטנסיבי.. לפוסט הנפלא והמומלץ לקריאה של סיון תקליקי כאן. הוא לגמרי יעשה לכן סדר מזוית של משתתפת למה כדאי לכן להגיע. 

כרגיל, לפני שהבנות מגיעות הלב שלי קופץ מהמקום. ההתרגשות היא אותו הדבר בכל סדנה. נשבעת. אני תמיד בלחץ שלא אעמוד בזמנים, שיש יותר מידי עבודה לפני, שהחלל לא יהיה מתוקתק, שהמתנות לא יהיו במקום, וכן עוד הרבה ״קטנות״ כאלו שיכולות להוציא אותי מדעתי. אבל איך שהוא יוצא, שלכל המאוחר באחת בצהריים, אני כבר אחרי מקלחת, לבושה, שומעת מוזיקה של בנות (הפעם אלו היו first aid האהובות בסדנה האחרונה) בחדר המסודר והמצוחצח. הבנות לא מגיעות לפני ארבע.. שלוש שעות של שקט, מול האח הבוערת. 

ואז יש לי זמן להעריך ולהנות מכל העבודה הקשה של לפני הסדנה.. באמת שקשה לתאר מה הולך מאחורי הקלעים. זו לגמרי לא ״עבודה״ רגילה, והיא קורת בכל כך הרבה רבדים.. 


כמו כאן בתמונות למעלה. הקונטרס בין הבפנים לחוץ הוא גדול. בעלי הבקתות כל הזמן מפרגנים ואומרים לפני כל סדנה: ברוכה הבאה, בואי לזרות שוב קסם על הכפר.. זה באמת ככה, תוך כדי הסופ״ש של הסדנה הכפר מתעורר לחיים. אני חושבת שזו זכות גדולה להיות מוזמנת שוב ושוב לכפר הזה, שהוא מקום כל כך אישי למשפחות שגרות שם. 







החלל המרכזי, שבו מתקיימת הסדנה, משנה את פניו כל יום. והרבה תלויי במזג אויר. אם סגרירי בחוץ, הכל הופך דרמטי יותר. אם שמש חזקה בוהקת, היא שוטפת את כל החלל באור, ממש כמו בסדנאת האביב היפה שהיתה..  ויום אחד, הבטחתי לעצמי לצלם סדנה שלמה כאן בבולגריה דרך העיניים של נורה חמותי, או יותר נכון דרך התבשילים והקינוחים שלה. כל פעם אני כותבת את זה מחדש, וכל פעם הבנות מתפעלות מחדש כשהן מגיעות לסדנה. מדובר בסופ״ש של אוכל מדהים, בדיוק כמו שזה סופ״ש של תשוקה לצילום. נורה היא צבא של איש אחד במטבח, וזה לא נופל מהסטנדרטים בשום פעם. כמובן שהבנות באופן קבוע מושיבות אותה ביום האחרון לסשן מתכונים.. אני לא כותבת או מדפיסה מראש, שיהיה למתכונים אופי של עוברים מאימא לבת.. כמו תורה שבעל פה :) . אז נורה, מליון תודות, כמובן שאני זכיתי :)!
אם בא לכן טעימה קטנה מהמטבח בסדנה, שרון מקונדיטוריית שרון ורנה הנפלאה, לא ביזבזה זמן, וניסתה כבר כמה מהמתכונים של נורה. אולי אחד המוצלחים והכובשים ביותר הוא לחם הפודינג, עליו היא כתבה בפוסט אצלה בבלוג, עם עוד הגיגים מהסדנה. תודה יקירה!!!
גבירותי הנכבדות, צלמות מוכשרות, צלמות מתחילות. אני נרגשת להזמין אתכן לסדנה הבאה, שימו לב- בגלל אילוצי טיסות התאריך השתנה. התאריך החדש הינו ה-1 לאפריל (ולא תהיה שום בדיחה על חשבונכן, אני מבטיחה..) 
הסדנה מיועדת לצלמות מתחילות, אעבור על כל כללי הבסיס של תפעולי ידני של המצלמה ממש מאפס. צלמות שהנסיון כבר ברשותן, מוזמנות להגיע ולהנות מחוויה כוללת של כל מה שכתבתי כאן למעלה :) יש מקום לכולן, כל אחת תמצא את המקום הנכון לה בתירגולים, עם הרבה עזרה ממני, והנחיה. הסדנה היא סופ״ש חוויתי יותר מהכל... 
המקומות בסדנה מוגבלים, ואני ממליצה להרשם עוד השבוע, בגלל שלצערי הרב, וויזאיר חברת התעופה, העלתה בצורה משמעותית את המחירים. הסיבה שהתאריך שונה היא לשמור על מחיר נמוך ככל האפשר. כרגע מחיר הטיסה עומד על קצת פחות מ-500 ש״ח!!! מנסיון, המחירים יעלו, ויהיו פחות אטרקטיבים. 
לקראת הסדנה האחרונה נאלצתי לכתוב ליותר מ-10 מתעניינות שלצערי המקומות אזלו, גם יומיים לפני הסדנה.. אז אם אתן בעניין, זה לגמרי הזמן לשריין את המקום שלכן, ולהזמין כרטיס טיסה. רכישת הכרטיסים היא באחריותכן, רק ובלבד לאחר שאני מאשרת לכן במייל שישנן מינימום נרשמות. 

אז מה היה לנו? 
סדנאת בולגריה ה-8 (!!!) במספר תקרה בתחילת אפריל, ממש ביומו הראשון. ה-1 לאפריל 2016, כבר יש לי הרגשה שזה תאריך טוב :) נחיתה חזרה בבן גוריון ביום שני ה-4 לאפריל בשעה 08:00 בבוקר. 
הסדנה מיועדת לכל מי שצילום הוא הדבר בשבילה, וכמובן לבעלות מצלמת SLR . המון פרטים נוספים תוכלו למצוא כאן למעלה, או בלחיצה כאן. 



אני מרגישה שאני עומדת במשימת השנה שהצבתי לעצמי. להופיע בלפחות 5 תמונות בחודש, ארבע מהן עם הילדים. זה  ק ש ה... אבל אפשרי :)

וכמובן, לא שכחתי! הסדנה היומיות בישראל:  

התאריך הוא ה-27 למרץ, סדנה יומית למתחילות, בקיבוץ המעפיל. בביתה המושלם, כבר אמרתי של דנה מרן. להתרשמות מהסדנה האחרונה תלחצי כאן

אז כאמור, פרטים מלאים על הסדנה היומיות בארץ יינתנו מחר בפוסט נפרד, לבנתיים ההרשמה לסדנאת בולגריה ב-1 לאפריל נפתחת חגיגת, ומחכה ממש לך. כן, את :) 
תבואי? 
xxx

25.1.16

ETNA. A B-Day on a Volcano!

לולי חגג שבע, ואם אתם ותיקים בבלוג, אתם כבר יודעים שאצלנו ימי הולדת זה ביג דיל. אנחנו לגמרי חוגגים את היום הז שבו הילדים הגיעו לעולם. חוגגים בגדול. לפני כמה שבועות ראיינו אותו לעיתון של חוקרים צעירים (אשתף כשזה יפורסם) ואחת השאלות היתה: מה היעד הראשון בעולם שאתה חולם לבקר בו? התשובה שלו היתה חד משמעית - אטנה. הרי געש סיקרנו אותו עוד מזמן, מימי הגן הנפלא שהוא היה בו בתל אביב. והוא לא איבד עניין בנושא. יש לנו חבר שגר באיטליה, ובכל ביקור שלו כאן בבולגריה,הוא מספר חויות לילדים מארץ המגף. באחת הפעמים הוא הזכיר שבסיצילה יש הר געש פעיל, ומאז זה מהדהד ללולי בראש נון סטופ. מפה לשם, כרטיסי טיסה, air bnb ואנחנו בדרך למסע על האתנה. כל זה קרה מיד אחרי הביקור הקצר שלנו בארץ לרגל סגירת התערוכה המדהימה של אבא. בתל אביב המראנו למילאנו, ומשם לאי הקנולי והריקוטה. אויי כמה שהיא טעימה... 
האמת שבויאן ואני כבר חרשנו את איטליה כמעט מכל כיוון, ולא עניין אותנו הפעם לתור אחרי מבנים עתיקים של נוצרים :) בכלל, בשנה האחרונה ההעדפות שלנו כל כך השתנו, שמבחינתנו ״לבזבז״ זמן בהרים ובחופי ים עם בולדרים של לבה זה הרבה יותר מרגש מאשר להכנס לעוד כנסיה, או ליפול בעוד מלכודת תיירים סיציליאנית, ויש המון כאלו.. 
כמובן הסיכון שאתה לוקח בלטייל במקומות גבוהים הוא מזג האויר, ולכן סידרנו לעצמנו 5 ימים בקטניה, כדי לנסות ולתפוס לפחות יום בהיר אחד שמאפשר טרק על ההר. 
אתנה הוא ההר געש הכי גבוה באירופה, והכי פעיל. 3300 מטר. ההתפרצות האחרונה שלו היתה ב-3 לדמבר 2015! ההר מתפרץ תכופות, הוא כנראה חם מזג כמו הסיציליאנים. 
אז עשינו קצת טיולים ביומיים שלפני כי המזג אויר היה ממש חורפי, ואפילו הסיציליאנים לא האמינו איך נחתו כליהם 10 מעלות.. הם ממש סבלו מקור. אנחנו לעומת זאת נהננו מימים רגועים בדירה המקסימה ששכרנו, ומהשוק המדהים שהיה לנו מתחת לבית. שני הצילומים למטה הם צילומי איפון. הצילום שלפניהם  הוא מתןך הדירה. הילדים פשוט לא האמינו איזה מזל נפל בחלקם, דלת שהובילה אותם ישר לנרניה בכל פעם שהם פתחו אותה. האיטלקים האלו יודעים מה הם עושים.. כמה יפה היתה הדירה!










כאן למעלה לולי מסביר לה על הלוע של הר הגעש. והצילום שלולה מצלמת את המטאטא חייב הסבר. לא הבנו למה יש מטאטאים כאלו כמעט בכל פינת רחוב. ראינו לפחות 20. ובמקביל, שידורים חוזרים של הארי פוטר בטלביזיה בלילה. הילדים היו בטוחים שזה נימבוס 2000. ולולה כמובן לא פיספסה הזדמנות לתעד כל שניה מהטיול. 






הדירה שלנו  היתה ממש מעל שוק הדגים. קל ליפול לקלישאות של צילומי שוק, והאמת זה מפתה וברוב הפעמים שווה. אבל איך שהוא זה לא פיתה אותי, אבל מה שכן, סוף היום בשוק, כשהשחפים עטים בהמוניהם על השאריות שהדייגים משליכים על הריצפה - זה מחזה מדהים. הילדים היו מהופנטים, וחזרנו כמעט כל יום הסוף היום לראות את מאות השחפים עסוקים במלאכת הנקיון. 

ואז הגיעה השמש הכה מיוחלת, ונסענו להר. יש כמה אופציות, כולל להגיע עד לפתח העליון עם ג׳יפ, שלא היה אפשרי כשהיינו שם בגלל כמויות השלג. חיפוש מעמיק באינטרנט, הרבה טריפ אדוויזר, ומצאנו גיאולוג מטורף, שטייל בכל העולם, אבל בכל העולם, וחוקר הרי געש במקצועו. הוא הציע לנו eco trail שהיה מאוד מוצלח. הוא מדבר אנגלית, שזה נדיר באיטליה, והילדים הצליחו להבין כמעט הכל עם קצת תרגום שלנו. כמות הידע והסיפורים שלו היו מדהימים! כרמלו אסף אותנו מהדירה בתשע בבוקר, וחזרנו בערב. הילדים  מצליחים להפתיע אותנו כל פעם מחדש. אמנם המסלול לא היה ארוך מידי - 4 שעות סך הכל, אבל חצי השעה האחרונה היתה בשלג של יותר מחצי מטר. השמש היה חמה, וכמעט התפשטנו עד לחולצה קצרה בחלק מהמסלול. קר לא היה, אבל טעות אחת שנעשתה - לא לקחנו את נעלי השלג הכבדות שלנו מבולגריה. חישבנו מסלול: תל אביב, קטניה. 15-25 מעלות בממוצע בתקופה הזו של השנה. נעלי שלג לכל המשפחה זה עוד מזוודה של 50 יורו בוויז איר.. טעות. הרגלים של הילדים נרטבו מהשלג, וזה קצת הציק, אבל כמעט ולא שמענו אותם מתלוננים, ןהם סיימו א את המסלול  בהצלחה, ובסופו התגלה להם העמק הענקי שנמצא באמצע ההר, כולו מכוסה שלג צחור. לא ספק, אחד המראות הקסומים שראינו בחיים. אפילו כמעט בטוח שהוא במקום הראשון. וכל הזמן הזה, ממש מעלינו מבצבצת לה הפיסגה עם הלוע המעשן. גזים נפלטים מההר כמעט כל הזמן, אלו לא עננים. כבר אמרתי - קסם שהעיניים לא מאמינות לו. 
















עשינו פיקניק איטלקי עם מוצרלה פסטו ולחם על הר געש. באמת. הילדים לא הפסיקו להתפלש בשלג, היינו ממש לבדנו במסלול, הרגשנו שההר כולו שלנו. הדממה שהיתה שם התגברה על כל העומס של החודש שלפני. טיסות, יבשות, מחלות מה לא. הכל נגמר בשניה שראינו את אתנה מהכפרים למטה. ככל שמתקרבים יותר, נפעמים יותר. הכח של ההר הזה לא נתפש. את המסלול סיימנו בבקתה חמימה על ההר, עם אח שייבשה לילדים את הרגלים, סרט טבע על התפרצויות קודמות של ההר, שוקו חם, ועוגת יומולדת מכרמלו :) 
הירידה למטה היתה נעימה, ויפה, אמנם הים בצידו המזרחי של האי, ככה שהשקיעה מהצד השני, אבל עדיין היא צבעה את השמים מעל הים התיכון, במורדות האטנה בצבעים וורודים. והכל לכבוד לולי שחגג 7. 


זהו, היתה חוויה מטורפת. שווה את המאמץ, שווה את השעות בשדה תעופה. הבא לחגוג הוא בויאן, וזו כנראה גם תהיה איזו פגישה על פיסגה.. 
בין לבין הספקנו לקפץ על סלעי לבה בחופי סיצילה, לראות תערוכה מטריפה של שאגל, עם המון ציורים של חיות שגרמו לילדים להתרגש, לאכול 5 קילו של גלידה סיציליאנית כל אחד, לבקר בנמל היפהיפה של קטניה, ובעיקר, כמו שהילדים אומרים בעוונותינו, להיות על fucking הר געש. מה ששמעתם.. 







על הדרך לקחנו איתנו את הספר של מאיר שליו על הקטר שרצה לנסוע מסיציליה לרומא, ספר מקסים, מומלץ :) 
ועכשיו מה..? 
אז ככה: מחר פוסט חדש על סדנאת בולגריה הקרובה באפריל, וגם על הסדנה היומית בארץ, בשתי מתכונות מגניבות במיוחד :) 
מתנצלת בפני כל מי ששלחה לי מייל/הודעות פייסבוק בשבועיים האחרונים, עד מחר אדביק את הפער ואענה על הכל. תכינו את עצמיכן לסדנה באפריל, לכ מי שיש שאלות ותהיות, אני מאמינה שהפוסט של מחר יפתור את הכל. 
 ובחיי, שטבע מרשים יכול לשנות את הפרספקטיבה על החיים (למי שזוכרת, כאן היה התיעוד הראשון שלנו על המסעות שאנחנו עושים בשנה האחרונה) .  והתמזל מזלנו ואנחנו מצליחים לחוות את הטבע לא מעט. 

עד אז, אריודרצ׳י!