6.3.16

ITALY WORKSHOP

יומני היקר.סתם... :)
ישבנו שרון ואני יומים כדי לחשוב איך להגיש לכן את הסדנה החדשה שבישלנו. צילמנו, סידרנו, תכננו, כתבנו, בדקנו, וכו׳ וכו׳. והגעתי למסקנה שאין צורך להציג אותה בדרכים מתוכחמות מידי. מספיק לכתוב: למרגלות האלפים. תכלס. אז מי באה לסדנאת צילום למרגלות האלפים????


אז נתחיל? אני הכי שמחה בעולם לשתף אתכן סוף סוף בשיתוף פעולה חלומי שרקמנו יחד שרון המהממת מהבלוג הסופר מעוצב pasta every day! כבר כמה זמן שאנחנו מתכננות לכן סדנה חלומית כאן באיטליה (כן! אני עדיין בחופש עם בויאן, כותבת לכן באמת את הפוסט מהאלפים!!) וסוף סוף נפגשנו הסופ״ש הזה. פעם ראשונה שנסענו שנינו בויאן ואני לחופשה בלי הילדים, וזה מרגיש נפלא.. הגענו ישר לוילה המהממת של שרון ופייטרו באגם קומו, והתפנקנו לנו שם יומיים. תכננו הכל כמו שכתבתי, ואנחנו מוכנות לכבודכן..אז בואו באמת נתחיל עם כל הפרטים -


מה?
סדנאת צילום באיטליה. צריך יותר מזה?
איפה?
בצפון איטליה, על שפת אגם קומו, למרגלות האלפים!! אתן מאמינות?!
מתי?
ה-5 למאי, יום חמישי  עד יום ראשון בבוקר. המראה ביום חמישי מבן גוריון בשעה 07:45 נחיתה ביום ראשון בבן גוריון ב-17:00 בצהריים.
ההרשמה נפתחת היום. 

אני לא יודעת מה אתכן, אבל בדרך היום באוטו אמרתי לבויאן, כמה זה מדהים, שבגיל 37 בן אדם (אני) מגלה שהרים זה הדבר שהכי מרשים אותי בעולם. ההתפעלות הכי גדולה שלי מגיעה מההרים. לקח לי 37 שנים לגלות את זה, והבנתי שאולי זה משהו שאתחיל לחלום עליו.. בית בהרים.. נכון, זה לא קשור. הנה המשך הפרטים: 
למי הסדנה מתאימה מתאימה?
קודם כל לנשים. הסדנה הקרובות פתוחה לנשים בלבד.
את הסדנה הספציפית הזו, אנו מייעדות למי שיש ברשותה ידע בסיסי בתפעול ידני של המצלמה. שליטה מלאה בפרמטרים מהירות, צמצם ואסא, זה מה שנדרש. 
שרון ואני מציעות סופ״ש שכולו  חוויה איטלקית אוטנטית, בעיירה קוליקו שלמרגלות הרי האלפים הקסומים, במרחק פסיעה קלה מאגם קומו. 

הסדנה מיועדת  למי שרוצה לקחת את הצילום צעד קדימה, ולהתנסות בחוויה כוללת של עושר פוטוגני, מוטיבציה אין סופית, מרחבים ונוף ממכר. 
התמקצעות בתוכנת עריכה ושילוב של מספר כלים שיעשירו את הידע הצילומי שלכן. 

מה בתוכנית? 
סדנאת צילום מורחבת שתכסה את האספקטים הטכניים, תוך שימת דגש על פרקטיות. נצלם, והרבה. 
תכנים עשירים כמו : צילומי פורטרט, צילומי נוף, צילומי אוכל, וזה יהיה אוכל איטלקי… סטיילינג למוצרלה ועגבניות יהיה חלק בלתי נפרד מהסופ״ש.  נלמד יישום כלים בסיסיים בתוכנת  הלייטרום, ושוב, הרבה הרבה צילום מעשי.
נניח אתן מטיילות בפיאצה של העיר, עם מצלמה ביד. ופתאום אתן רואות את ההרים האלו, עם הצבעים של הבתים, והאור האירופאי הנפלא.. מה, לא תצלמו? 


מה זה המקום הזה?
בעיירה קוליקו,  בצפון איטליה, בוילה המשתפצת של שרון ופייטרו. שני אדריכלים מוכשרים, ששיפצו במו ידיהם נכס עתיק של המשפחה. הוילה בת 100, ובשנה האחרונה, היא הפכה לפנינה אמיתית בזכות מגע הקסם, והעיצוב המדוייק והמוקפד שלהם. כרגע הוילה  משמשת לארוח בכל ימות השנה. החדרים נעימים נעימים, נקיים ומסודרים, עם ניחוח איטלקי אהוב..
עוד כמה פרטים:
 המקום לא כשר, התפריט יורכב משילוב של בשר, גבינות, ירקות ופירות טריים, על טהרת פשטות המטבח האיטלקי האהוב. 
בוילה ארבעה חדרים זוגיים, ושלושה חדרי שרותים ומקלחת.
מטבח אחד מהמם, וסלון אחד חמים.. 
אתן תצטרכו להרשם לסדנה כדי לראות את המרפסת שמש של שרון.. ולבקר בגינה המופלאה שלה, ולהשתתף במסיבת תה בחצר של חמותה האיטלקיה ועוד מלא תכנונים קטנים ומופלאים כאלה..  
יש צורך במצלמת רפלקס. דמויי רפלקס לא מומלצת לסדנה הזו. 


לפטופ הכרחי לסדנה, עם תוכנת עריכה.(יש אפשרות להוריד לפני ההגעה תוכנת נסיון בחינם).
את השיפוץ של הוילה העתיקה שרון תארה בצורה נפלאה בבלוג שלה, ועוד לפני שדיברנו ככה מקרוב, עקבתי אחריו, וחיכיתי לשמוע ובעיקר לראות איך השיפוץ מתקדם, עם הטעם הנפלא שלה לפרטים. אני גונבת לה כמה תמונות מהבלוג של המקום, את השאר תצטרכו לראות בבלוג pasta every day :) שווה ביקור ממש !



פרוצדורות:
 מיני אוטובוס מאורגן יחכה למגיעות בשדה התעופה של מילאנו  - מלפנסה. גם בחזור - הסעה מסודרת עד לשדה התעופה. 

הסדנה מיועדת ל-8 משתתפות לכל היותר. שימו לב שהמקומות מוגבלים.

המחיר עבור הסדנה כולל הסעות מאורגנות מהשדה תעופה (יציאה אחת מאורגנת) וחזרה לשדה תעופה, לינה ואוכל לכל השהות. המחיר לא כולל את הטיסה. 

מה כן? 
בנות שאוהבות צילום, משתתפות הסדנה שלי בעבר (הכי מחכה לכן!) צלמות עם נסיון שמחפשות לשנות אוירה, וצעירות, גם בנפש, וגם סבתות מוכשרות, וכאלו שאף פעם לא חשבו לקחת סדנת צילום - זו ההזדמונת, אוהבות טבע , אגמים ועיירות ציוריות שקיימות רק בסרטים… 

מה לא?
כרגע גברים :) אולי בהמשך.. 

מה תכלס?
נראה לכן שזה מתאים? אולי יש לכן עוד חברה שתרצה להצטרף? ככל שתקדימו עם ההרשמה ככה המחירים של הטיסות יהיו אטרקטיווים יותר. 

וכמה זה עולה.. 
המחיר הוא 3850 ש״ח כולל לינה, הסעות ואוכל. לא כולל טיסות. אל על מציעה טיסות סדירות למלפנסה. אני מניחה שצריך להזדרז ולהחליט בשביל לשמור את המחיר הנוכחי של הטיסות. את הסכום עבור הסדנה משלמים בשני תשלומים. הראשון על סך 30% במועד ההרשמה, והשני עד ל-30 ימים לפני תחילת הסדנה.

אז איך נרשמים? עושים קופי פייסט לכתובת המייל הזו: mylovelymessworkshop@gmail.com , שולחים לי מיל שהכותרת שלו היא: הרשמה לסדנת איטליה,ואת הפרטים שלכן בגוף המייל, ואני אצור קשר חזרה. כמובן שאפשרי להרשם גם דרך הבלוג של שרון. ההרשמה היא על בסיס מייל ראשון. 

מה נשאר? זהו, לרצות, לשלוח לי מייל, ולצפות לפגוש את שרון ואותי בקוליקו, למרגלות האלפים! על אמת!!
מתחייבות לייצר עבורכן, סופ״ש איטלקי בלתי נשכח, המקינטה כבר מחכה מלאה על הגז, עם הטירמיסו שבמקרר... 

ואני חושבת שהתמונה הזו כאן למעלה מסבירה את הכל. תמצית העניין. אז תבואו? 
שרון ואפרת. 

2.3.16

MY BEAUTIFUL FAMILY.

אימא שלי ולולי. יושבים בבוקר וקוראים, שניה לפני שאני יוצאת למסע, בזמן. נחת.
סיפור רקע קצר: יש לי משפחה עצומה. במספר ובאיכות. לאימא שלי יש 9 אחים ואחיות, ואימא אחת (סבתא שלי) שכמו שאומרים הצעירים - נדירה. היא שילדה וגידלה וחינכה ואהבה שבט שלם של משפחת אזולאי. הגיעה לארץ עם בעלה הציוני באונית מעפילים, הפילה תינוק בדרך, ועדיין, שניהם היו גאים לדרוך כאן בישראל. לא בטוחה כמה מהציונות הזו עברה לשבט שהיא גידלה, אבל אני כן בטוחה שערכי המשפחה עברו ועוד איך. אין מי מהמשפחה שלנו שלא יגיד שמשפחה זה ערך עליון. תקנו אוצתי אם טעיתי... מי מראה לסבתא את הפוסט??
וככה, גדלנו, שבט של אחיינים ואחיניות בעיר שהיתה אז מאוד קטנה (ומאוד חילונית) בית שמש. אחת על יד השניה, כל דודה היתה כמו עוד אימא בשבילנו. הימים עברו. השנים חלפו. ואנחנו כמעט כולנו כבר אימהות, ולא מאמינות. לא מאמינות איזו ילדות עשירה במשפחה היתה לנו, לא מאמינות לאן החיים הובילו אותנו, אבל מקבלות את הכל בברכה. אפילו את העובדה שאנחנו כבר לא נפגשות כל כך הרבה כמו פעם. אבל הי! אם היינו כל היום יחד, מפגש הפסגה הזה לא היה כזה עילויי, ובכלל, מקום טוב בלב שווה הרבה יותר מכל דבר אחר. לנצח אנחנו אוהבות, וקרובות ובנות דודות.. וכל אחת מהן סוחבת עבורי מטען שלם של זכרונות, מהתקופה ההיא שהיינו ילדות. כמה פשוט היה פעם, כמה תמימות.

ברגע אחד בזמן, בביקור האחרון שלי בארץ, נולד הרעיון, וידענו בפנים, שאם הוא לא קורה מיד, הוא לא יקרה. חצי היסוס, וזה כבר היה סגור. יש כרטיסים לבולגריה, יש תאריך למפגש.
ביום לפני נסעתי עם הילדים לסדר לכבודן. עם הילדים ואימא שלי, שבאה להיות עם איתם בסופ״ש הזה, וכמה ימים לפני. שוב תמיד הביקורים שלה כל כך קצרים. קצרים מידי.
שוב הילדים בבקתה שלוש עם הנחל, לא רוצים לעזוב. שוב אני חולמת על חיים בכפר.





שום דבר מיוחד. אבל הרבה. הרגעים האלו שלהם איתי בכפר לפני כל סדנה, אלה חלק מהרגעים שמעצבים את הילדות שלהם. ככה אני מקווה..
ואז הן הגיעו. בחיי, אחת יותר יפה מהשניה. לכל אחת סיפור, איפה היא נמצאת בחיים. מה קורה סביבה. הבעל, הילדים, העבודה, היום יום. וישבנו ודיברנו ושתינו בצמא גדול כל סיפור של האחרת.



החוץ היה אפור, וכל כך יפה. האפור הכי יפה שראיתי. הכל היה כל כך רך ונעים. המים זרמו להם בנחל של הכפר הכי יפים שיכלו. הנרות היבהבו לנו מסביב בכל פינה, וצללנו לסוף שבוע עמוס בסיפורים. זה יהיה פשע אם לא אגלה ש-90 אחוז מהזמן התפקענו מצחוק, ופיפי בתחתונים זה לא ביטויי בלי משמעות..
אני כאן בבולגריה, הדברים המצחיקים שקורים לי זה מיסטר בין ביו טיוב כשאני במצב רוח ממש טוב ומסכימה לילדים לגעת באייפון שלי.. אני לא צוחקת מספיק. נראה לי שרובנו לא צוחקים מספיק. ומי שכן, זכה. כי הבנתי כמה הצחוק חשוב לבריאות הנפשית.. באמת. אז מה אם הוא מוסיף קמטים? גם על בוטוקס דיברנו שם :)  צחקנו כמו שלא צחקתי בחיים. זה היה מאסיבי. וכל כך כיף..
כל השאר זניח. נראה לי שלמדו קצת צילום, לא זוכרת, נראה לי שאכלנו מלא, אולי יותר מידי, אני הצלחתי לישון ממש ממש טוב, אבל אני בטוחה שצחקנו מלא.
וגילינו כמה כל אחת יותר יפה מאי פעם. בחיי. לא הפסקנו להצטלם, לחגוג את המקום הזה בזמן שבו אנחנו נמצאות.










למה שתיים לרייצ׳ל? כי היו לה אולי מאה טובות, והיה קשה לבחור : )
בת דודה אחת יקרה היתה חסרה, שרון, ואנחנו כנראה לא נסלח לה, אלא, אם היא תארגן את האש לילה עם הצ׳יזבת  ההוא שהיא הבטיחה :)!!
החיים לפעמים גורמים לנו לא לדעת מה אנחנו הכי רוצות. ממש ככה. מרוב שאני עסוקה ביום יום שלי, ילדים, לימודים בבית, עבודה, לא ידעתי בכלל שהדבר שיכול לגרום לי להרגיש הכי טוב נמצא בקונספט של סופ״ש עם הבנות דודות שלי. לא חשבתי על זה עד שבעיצומו של דבר, תפסתי את הראש ואמרתי פתאום ככה בלב: איזה כיף!! איפה היית עד עכשיו????!?



טוב, אפסיק כאן. רק אומר, שהיו מליון דובדבנים בסופ״ש הזה, אחד מהם היה כשאימא שלי, בשבילן דודה חנה, הגיעה ביום האחרון, ועשינו לה מיני יומולדת 60 כמה ימים לפני הזמן. היה מרגש.

יפות!! עד הפעם הבאה, שיצא לנו להיפגש ככה כולנו, ולהיזכר בכמה פעמים ראינו גריז וריקוד מושחת במשך 24 שעות רצוף, איזה אותיות כתבנו על הגב אחת לשניה, כמה זמן זה מינימום נעים בגב, ואח של מי תלה את אחיו מהרגלים, איזו אימא בישלה מה, ומי יודעת לפתוח מופלטות (!!!) אז עד הפעם הבאה, נשיקות, ותודה שבאתן. הייתי צריכה את זה.