היום האחרון של הסדנה. לפני שהבנות מגיעות, בזמן ההרשמה, לא מעט מהן חוששות שהסדנה קצרה מידי. אין ספק שבשם ההנאה והחופש והפינוק המוחלט היא קצרה מידי, :) אבל כסדנה, כתוכן, כולן מסכימות בסופה פה אחד שהאינטנסיביות, העושר והחוויה מנוקזים בדיוק, אבל בדיוק לפרק זמן המושלם. לגמרי נשאר טעם של עוד, רמת האדרנלין לא נופלת, ויוצאים בתחושת סיפוק, שהטיסה הביתה לילדים מגיעה בדיוק בזמן הנכון. אז אם חשבתן להצטרף והסדנה נראית לכן קצרה, בואו תצטרפו אלינו, ואני מבטיחה שתבינו את הכוונה. לערב האחרון כולן מגיעות עמוסות. עמוסות בויזואל, חוויות, בחברויות חדשות, באוכל מפעים, ובמראות אחרים, מהעיר שלי, מבולגריה דרך העיניים של אפרת.
התישבנו לנו מאוד מאוחר בערב, אחרי מנוחה מהסשן בדנובה, אחרי טבילה בבריכה, אחרי מקלחת קרה ומרעננת, התישבנו בגינה למשתה מקסיקני. עוד כשביקרתי בישראל באפריל, נפגשתי עם קרן בחנות של סופי בשוק הפשפשים. טל - השפית, כבר הרכיבה את התפריט, וידעתי להנחות את קרן שצפויה לנו ארוחה מקסיקנית למהדרין. ואצל סופי בחנות, קרן ליקטה כוסות למרגריטות, בעיקר, ועוד מליון פריטים שעזרו לבנות את השולחן השמח בארוחת פרידה. אור זה משהו שמנחה אותי מאד ומעולם, ואפשר לומר שהוא תמיד מרכיב מרכזי בכל צילום, בין אם אור שמש ובין אם שרשרת מנורות. בדמיון, כבר ראיתי את כל כלי המלמין, וכוסות המרגריטה השקופות מנצנצות תחת שרשראות המנורות שבגינה שלי. לא יכולתי לחכות. פריטים אקלקטים נוספו לשולחן, כמו הטקסטיל שקרן קנתה בשוק פשפשים כאן, מפות מסדנאות הכריסמס שלי, מלא נרות ומנורות, וכמובן איך לא - אוכל מעולה. טל פינקה אותנו בטורטיות עם דג מטוגן בבירה, סלסת עגבניות, גואקאמולי וסלט שעועית מדהים עם אקסטרא כוסברה לבקשתי.. אחרי שהבנות נסעו המשכתי ללעוס כוסברה, כי כאן בבולגריה אין, וטל הביאה מהארץ! תענוג.. מרגריטות קרות גרמו לכולן לחייך, ונראה לי שכמה בנות יצאו לשדה ״מסודרות״.. :) רמת האדרנלין לגמרי לא ירדה, ושמרה על התרגשות לאורך כל הערב. הספקנו להצטלם, ולהפרד, ולסכם את החוויה, ולחגוג את ההיכרויות החדשות שנוצרו. היתה לנו קבוצת נשים נפלאה. לפני שהספקנו להכיל את כל הטוב הזה, טל וגלי אחותה התאומה, שהצטרפה למסע, הוציאו מהמטבח צלחות אישיות עם סופלה שוקולד מדהים ופירות יער טריים. היינו בגן עדן. וזהו. ככה זה. כל סדנה מסתיימת, והבנות חזרו לישראל. הראש שלי לא מפסיק לעבוד לרגע, וכבר בבוקר למחרת התחלתי לעבד בפנים את הסדנה הבאה.זו פעם ראשונה שאני מעבירה סדנת קיץ אמיתית. כזו שחם בה, ואפשר להתרחץ בדנובה, ולהנות מפירות של קיץ, ולשתות המון משקאות עם קרח.. אני כולי תקווה שבסוף אוגוסט, בסדנה הבאה, הקיץ ימתין כאן ולא יעזוב אותנו מהר מידי.
הסדנה הבאה תהיה מיוחדת מאין כמוה. נועה, חברה אהובה במיוחד שלי, תגיע לחגוג איתי כאן את הסדנה, ולבשל עבורנו. וחוץ מזה, יהיה לוקיישן מאוד מאוד מפתיע, אליו ניסע ביום השלישי. ניסע, נשוט.. אם חשבתן להצטרף לסדנאות, אני מבטיחה לכן, שאת סדנת אוגוסט אתן ממש לא רוצות לפספס. אחרי שתראו את הצילומים מהלוקיישן שאליו נגיע, ובכלל, מהאוכל המנחם של נועה, וכמה כיף כאן בקיץ, אז כשתראו את התמונות ולא הייתן, אתן תצטערו.. רק אומרת. אה, וכן, נשארו שני מקומות!! אז תזדרזו לשלוח לי מייל. הפרטים כאן.
ונשארו לי שני פוסטים לכתוב. האחד על בראנצ׳ בית הכנסת. והשני על הספונסרים המיוחדים שהיו הפעם. במפתיע ממש, ההורים שלי ואחי מגיעים אלינו מחר! זו באמת הפתעה עצומה וכיפית. אז נראה לי שיהיה לי המון זמן לערוך, ולכתוב ולשתף כשיש עוד מישהו בסביבה. אז תמתינו איתי ממש כאן, אני אטוטו שוב מפרסמת.
אני גרועה בלהצטלם, וקרן ממש מעולה בזה. שילוב לא כל כך מוצלח :) אבל אני שמחה שהיה מישהו שיתן לי דרייב סופסוף, להצטלם יותר מצילום אחד!
אז כמו שנאמר כאן לא פעם, אם יש לימונים, נעשה לא לימונדה, אלא לימונצ׳לו!!
