28.3.12

המלכה האם - בראוניז ג'ינג'ר

הפעם נתחיל מהסוף. אחרי קניות בסופר, אפייה, צילומים ועוד מליון דברים אחרים מסביב זה מה שנשאר. אני הכי מאושרת שהם טורפים את מה שאפיתי, כי בבישול זה לא ממש קורה...
אם אתם קוראים את הבלוג שלי אתם בוודאי אוהבים את הנישה הזו של craft , אפייה ילדים ומה שבינהם, ואת מרתה. מרתה סטיוארט. אני משערת ש- 99% מהבלוגריות מחזיקות ארסנל מפואר של הספרים שלה (כמוני..) ושואבות השראה בלתי נגמרת מהאישה שכבר עשתה הכל. אז ראשית,  ריספקט ושנית בראוניז! זה מה שצריך, והכי כיף זה שצריך רק כלי אחד להכנות, אותו כלי שבו אתם ממיסים את השוקולד והחמאה.
110 גרם חמאה
90 גרם שוקולד מריר, אני  עיגלתי ל-100
כוס סוכר
2/3 כוס קמח
1/4 כוס קקאו
2 ביצים
כפית ג'ינג'ר טרי מגורד
1/2 כפית תמצית וניל אמיתית
1/2 כפית אבקת ג'ינג'ר
במתכון המקורי יש עוד כמה תבלינים, לי הג'ינג'ר הספיק
ממיסים על אש קטנה שוקולד וחמאה, כשהכול נמס מסירים מהאש מערבבים פנימה את שאר החומרים. פשוט.
מרפדים תבנית בגודל 23  ס"מ על 23 ס"מ בנייר אפייה עם שוליים ארוכים ככה:
 את התנור כבר חיממתם ל- 170 מעלות??? אז תשפכו את הבלילה, ויישרו אותה מלמעלה.

25-30 דקות בתנור, אל תאפו יותר מידי, הן צריכות להישאר לחות ועסיסיות מבפנים. בתום האפייה, אחרי חמש דקות של קרור, חלצו אותן מהתבנית בעזרת השוליים של נייר האפייה. תמיד לחתוך קצוות של בראוניס, אנחנו לא אוהבים את הקשה!
אה, וכמעט שכחתי, -
וזהו, הכי הכי טעים, אין להן מתחרים, קבלו אותן במלוא הדרן- בראוניז ג'ינג'ר של מרתה. אני מכורה!
וככה זה אצלנו בבית כשמריחים בראוניז בתנור, הסתערות. לולי כבר אכל חצי תבנית אבל מי סופר..
 עוד לא רצתם לאפות???

26.3.12

מלא דברים בפוסט אחד

יש אנשים שמקבלים מתנות מקסימות ומושלמות היישר מפאריז הרומנטית. אני לא. את המכנסיים שלמעלה, חברה שלי קיבלה מאחותה לתינוקת החדשה, והכי מבעס זה שהיא אמרה לי שאת הליין המתוק הזה מוכרים בסופר בצרפת. לא פייר. אז במקום לקטר הוצאתי גיזרה. מה אני? לא באמת גיזרה מסובכת כזאת, סתם מדדתי כמה סנטימטר יש מכאן לשם כי במקרה הזה זה היה באמת פשוט. מתחתי את הגומי של המכנסיים, ומתברר שהן כמעט ריבוע בד מושלם. זה באמת לא בלוג תפירה, אפילו רחוק מזה, וכמו שכבר כתבתי כישורי תפירה אין לי ממש, אבל יש לי את בלה. התופרת מנחמני. לולה שלי בת חצי שנה, ודי גבוהה (למי שמכיר אותי אישית זה נשמע תמוהה, וגם לי) אז אלו היו המידות ברוטו של הבד שגזרתי:

באמת ששלב ההכנה לתפירה פשוט לביצוע, שתי שכבות זהות בגודלן של בד (שאריות מכיפה אדומה, ועוד בד כותנה נעים) מונית לבלה, וזהו. עד שאמצא את הזמן ללמוד תפירה, אני לא מוותרת על רעיונות מגניבים ופשוטים לביצוע, שכל תופרת שכונתית תעמוד בהם. כן, וגם החברה הכי טובה של לולה (זה הכינויי שלה, לא השם האמיתי. השם שמור במערכת :)) קיבלה מכנסיים מתנה, סתם כי אנחנו מאוד מאוד אוהבות אותה!
 הכי כיף לה עם המכנסיים החדשים, אנ חושבת שאאמץ את הגיזרה לעוד כמה זוגות קיציים. סתם אנקדוטה, נחלת בניימין הוא מקום מופלא, מבחר בדי הכותנה שם עצום בעשרה שקלים למטר. הכי שווה! אז יצאנו לסשן קצרצר בשבת לכבוד הפוסט, עם המכנסיים החדשים -


אני מרגישה מוכנה לפרוייקט התפירה הבא שלי.זו הפלטה שלי להקיץ.
וכדי ליישר קו עם כל האביביות הזאת, ביקור קצר באיקאה, וחזרתי עם עוד כמה דברים שמאוד מגרים את העין, אבל לא תמיד פרקטים. כזאת אני. יש לי חפצים שקניתי שהם כל כך אבל כל כך יפים, וחוץ מלערום אותם אחד על השני הם לא ממש שמישים. אבל מה, לא לקנות? דווקא כן. שני פחים קטנים מאיקאה, סתם כי ההדפס שעליהם נורא יפה, הגעתי הביתה נחושה למצוא להם שימוש הולם. אחד מהם הפך לאריזת מתנה למכנסיים המתוקים:
והשני יחזיק את כל הלוטוסים שאני מכרסמת עם הקפה כשאני עושה פינים בפינטרסט...
הכותרת היא "מלא דברים בפוסט אחד" אז הינה טיפ קטנטן, פיצי פיצי לצילום: נסו למקם את האובייקט במלואו בפריים, במיוחד כשמדובר בילדים, ולא לחתוך בטעות יד או רגל. סתם כי חבל. אבל אם החיתוך הוא מכוון, לכו על זה. במקרה הזה הוא ממש לא מכוון. חבל שכך.

20.3.12

Great find

התחלתם פסח? סתם אני צוחקת...נראה לי שהשאלה הזאת בשלבי הכחדה מהעולם. כשהייתי קטנה אמא שלי הייתה "מתחילה פסח" חודשיים לפני ערב החג. מרוקנת ארונות צובעת את הקירות, הופכת את המטבח, קונה כלים חדשים וחגיגיים, קונה מצעים, מנקה פאנלים,שופכת אקונומיקה, מה לא... בקושי יכולנו לנשום ואסור אבל אסור היה ללכלך בשום אופן! שבוע לפני ערב החג היינו כבר אוכלים את הלחם שלנו בגינה מחוץ לבית שחלילה לא יהיו פרורים. באמת שככה זה היה, גם אצל כל שאר המשפחות שהכרתי סביבי. זה היה מובן מאליו. אני מתרפקת על הנוסטלגיה הנעימה והחגיגית הזו, הלוואי שהיו לי היכולות (בעיקר נפשיות, הרי זה טרוף!!!) לאמץ את הכירכור הזה סביב החג. הרי מה יותר כיף מבית מצוחצח מסריח מניקיון, עם מצעים חדשים ומגוהצים בלי 20 קילו של חפצים מיותרים שזרוקים תמיד, אבל תמיד לא במקום שלהם??? אני מרדנית כשנוח לי, אז החלטתי לאמץ לפחות מנהג אחד מאמא. לקנות חדש. אחת הטרדות הגדולות שלי היא ערמות הצעצועים שמפוזרים אצלנו בכל פינה ולא נותנות לי מנוח. מי שאשם בכך יודע. וגם כשהם כבר אסופים, זה לא כל כך אסטטי, כשהחינוך החדש הוא פתרונות האיחסון הנפוצים של איקאה. כן, גם לנו יש את ארגזי הפלסטיק המאסיבים והקשיחים של איקאה. קורה לי לפעמים שאני  קמה בבוקר עם מחשבה מאוד ברורה לגבי איזה שהוא עיניין, ואני לא נרגעת עד שהוא פתור. כך קרה עם הארגזים האלה. באותו יום פגשתי חבר שסיפר לי שחברה שלו מיבאת שקים מגניבים לצעצועים, וכך נולד לו עוד פוסט.
משעמם, לא מגרה וצפויי.
אולי החלונות ישארו קצת מאובקים, והפאנלים לא ממש מצוחצחים
אבל תראו איזה בית מגניב יש לצעצועים!
קשה לנקות, קל לקנות :). אז מה ואיפה? ככה- אישה מקסימה, אמא בעצמה, מצאה מוצר מוצלח והחלה לייבא אותו לארץ. אלו הם שקי אחסון רכים, נעימים, ומאוד מאוד מגניבים. לי יש נטייה לבחור את מה ש-bold, אבל זאת אני, הם קיימים במגוון ממש גדול של צבעים, דוגמאות והדפסים. אה, כן וגם גדלים. לאו דווקא לאיחסון צעצועים. כשלולי (כן, מעכשיו שמו יהיה לולי כי big brother עושה לי קונוטציות רעות עם כל הצ'יפנדלס או איך שקוראים לכדורים האלה) ראה אותם הוא מייד טען שהם שלו, שתמיד היו שלו ושצריך לארגן מחדש. אז ניצלנו את ההזדמות להיפטר מעוד כמה קילו פלסטיק ולמיין מה כן ומה לא (איך אני אוהבת...) העפנו את גושי הפלסטיק של איקאה מהחדר, והכנסנו חים חדשים. בכלל, הרבה יותר מומלץ שילדים יוכלו להרגיש ולמשש חומר נעים, כמו בד הניילון שממנו הם עשויים, ולא שוב פעם פלסטיק. ודרך אגב הם רחיצים, אפילו רק עם מגבון, מאוד נוח. לולי כבר סוחב אותם ממקום למקום בעצמו ויודע לזהות את דגלי המדינות - ערך מוסף! יש כמובן אתר עם כל הדגמים והמידות ואני הכי ממליצה להציץ בו- תלחצו כאן.
ואין כמו לקנות משהוא חדש שמוסיף צבע , ובמקרה הזה אור מדהים לצילומים!

אני כל כך כל כך מרוצה,כאילו שזה בדיוק מה שהיה חסר לי. 175 ש"ח והארגז שלכם.
מפתה, לא? ושוב, הנה הקישור לאתר-  תלחצו כאן ותגלו עוד לא מעט מוצרים שווים. חג שמח ומאורגן מחדש :)

16.3.12

KONY 2012

פוסט שהייתי צריכה להעלות כבר מזמן, אבל לצערי הרב, כמו מיליונים ברחבי העולם לא הייתי מודעת. עכשיו זה נגמר. המאבק הוא בינלאומי, ועיקרו הוא להביא לידיעת הציבור את מעשיו של האיש האיום יוסף קוני, בתקווה שהפשעים הנוראיים שלו ייפסקו כמה שיותר מהר. זהו, צפו בסרט העצוב הזה. זה המינימום שאפשר לעשות.אני הולכת לחבק את הילדים שלי חזק חזק, ולהשביע אותם שלעולם לא ישכחו כמה אמא ואבא אוהבים אותם. אם יש לכם בלוג זה הזמן לשתף.

Joseph Kony is one of the world’s worst war criminals and I support the international effort to arrest him, disarm the lRa and bring the child soldiers home.

14.3.12

שפמים על שיפודים

את הפוסט הזה אני מתכננת כבר כמה זמן, העיניין הוא שרציתי להוסיף ורסיה נשית, הכל מוכן רק שלא מצאתי את הזמן לצלם את הילדה (המתוקה) המיועדת..זהו, כבר לא יכולתי לשמור אותו עוד אז החלטתי לפצל. היום הבנים, בקרוב הבנות! צילומים ביתיים נופלים לתהום הבנאליות לעיתים קרובות אז למה שלא תכינו שפם? לא ברור מה אני רוצה? תראו:




אולי אני מגזימה אבל אותי זה קורע מצחוק!  מצאתי אפילו פוסט על חתונת שפמים שבטעות הלך לי לאיבוד. כל האורחים בחתונה קיבלו שיפוד עם שפם, והתמונות יצאו מטורפות! מציירים שפם על בריסטול שחור, גוזרים ומדביקים לשיפוד עם דבק חם. דקה עבודה שעה של צחוקים. האמת היא שהשובב שלי מתגלגל מצחוק כשהוא מסתכל על התמונות יותר מאשר בזמן הצילומים, שזה כמעט בלתי אפשרי. כמובן שפיתיתי אותו בעוגיות אוראו בשביל שיסכים לשתף פעולה.. תראו כמה פשוט:
ושוב אני ממשיכה לטעון שלא צריך מצלמה מפוארת כדי להוציא את הילדים שלכם לסשן קצר ומצחיק. כל מה שצריך זה שפם... :) אצלנו פורים זה כל השנה!

12.3.12

תל אביב פינת עמק האלה

סופ"ש ארוך מחוץ לעיר, ושוב אני שואלת את עצמי למה? למה לא בחרתי לחיות קרוב לשדות התותים הנצחיים האלה? טוב, אולי לא תותים אבל שקדיות מדהימות!!! יש לי כמה קוראים נאמנים שמבקרים בבלוג ממש כל יום (!) שלא ממש נוח להם לקרוא את הבלוג הקטן שלי באנגלית. הבטחתי לנסות ולשנות, והיום הפוסט הוא בעיברית. עולם האינטרנט הוא מדהים, לא יכולתי לתאר לעצמי כמה קוראים מחו"ל אאסוף לעצמי עם הזמן, ולכן הדילמה עדיין לא פתורה. אחליט בקרוב.
אספנו את עצמנו, את הילדים ואת המצלמות ויצאנו לצוד קצת ירוק. מעבר לכל החוויות הנפלאות קרה משהוא.
בן שלוש וקצת, חולם בלילה על כבאים וכבאיות, מחזיק ביד צינור ולא עוזב, השובב הקטן שלי נישק את נסיכת הפרפרים!
הפורים הזה היה מלא בחוויות אבל אין ספק שהטיול הקטן שלנו היה השיא. עם התחפושת של הכבאי (שלשמחתי לא כמו פורים שעבר נשארה בתיק..) יצאנו לטייל באזור עמק האלה עם חצי עם ישראל. אמא של נסיכת הפרפרים מכירה דרכים צדדיות ופינות קסומות והיא הובילה אותנו למטע עצום של שקדיות ורודות ולבנות בשיא פריחתן. כל כך לא תל אביבי...השובב הקטן שלי היה מוטרד מהבוץ שנתקע לו בנעליים וכל הזמן ביקש ממנ מגבונים. כל כך תל אביבי... בין לבין מצאנו חלזונות וקיעקענו את הידים :)



עוד משהוא שהספקנו לעשות, בכל פעם שמבקרים את סבא וסבתא זו הזדמנות להתלכלך עם צבעי גואש. אצלנו בבית אמא לא כל כך בעד..מעניין למה..לפני כמה שבועות הגננת בגן אמרה שהוא לא כל כך מתעניין ביצירה, ואני מיד הגבתי - כל הכבוד. שלא. מי כמוני יודע כמה קשים הם חיי אמן..עדיף שילמד מתמטיקה. המשאלות שלי לא תמיד מתגשמות, ובימים האחרונים אני מוצאת אותו יותר ויותר בשולחן הקטן שלו צובע ומצייר. לא נעים להודות, הוא ממש מוכשר! ומעל לכל הוא מאוד מאוד נהנה..


חיים של ילדים הם כל כך פוטוגנים, לפעמים אני שוכחת להוריד את המצלמה ופשוט להסתכל דרך העיניים על כל היופי הזה. סתם עוד תמונה, אפילו החפצים שלהם פוטוגנים -

8.3.12

My little red riding hood

It was written on the wall. 2 days before Purim and little sister with no costume yet. It's 4:00 PM, SOS thinking, and I decided no mater what, she is going to have one, it must be a girly one, and it's going to be beautiful. What's more suitable for a six months old baby then little red riding hood??? 
At this very decisive moment I took a taxi on my way to one of my all time favorite place in Tel Aviv - Nachalat Beniamin. Picking fabric and accessories took me 15 minutes (I knew very fast exactly how I want it to look..) Running back home to cut the fabric, and after that to realize I made a mistake with the cape pattern.. Still optimistic..Next day, first thing, taking a taxi to Bella. This is my secret, my sewing skills are not something to be proud of especial when time is against me. Bella is an amazing sewer and she was super kind when she said she will do it only one day before purim when everything is so crazy...7:00 PM and the costume is ready! I'm thrilled! Cape, skirt and headband? have. Red body and white leggings? have. (h&M :)) All set! I didn't disappointed my baby in her first Purim. Relief.
Free tip:
just few more because I couldn't resist...
Few things I must improve: my sewing skills, my ability to photograph reds and to keep preparations on schedule for purim next year... Happy holiday!