25.3.18

I grew up thinking of snow as a luxury you visit..


היה לי לוח זמנים מאוד מסודר. הפוסט שתכננתי להעלות בסוף חודש מרץ, הוא על ההכנות לקראת הסדנה. איך אנחנו מטפלים בגינה, שותלים פרחים, מצחצחים את הכל. איך הילדים בחולצות קצרות ומגפי גומי רודפים אחרי התרנגולות, ובמיוחד, את פריחת השזיף. פייסבוק הזכיר לי היום בבוקר צילום שהעלתי ב-24 למרץ 2017. שני עצי השזיפים שלנו כבר התכנסו בפלומה לבנה וחגיגית. הכל היה כל כך מואר, וחגיגי. אבל. החורף השנה החליט לחגוג בבולגריה, ולהישאר הרבה. כנראה שטוב לו כאן. כשיוצאים החוצה מהבית קשה לראות משהו, בגלל שהעיניים כל כך מסונוורות. הכל לבן ובוהק, והאמת, מאוד אלגנטי. אני אוהבת את העונות כאן בבולגריה, אבל באמת שיש לי כבר מחסור בויטמין די, לא כל כך פשוט. אנחנו די מסוגרים בבית, לא רק שיש שלג, גם מאוד קר, ובגדול העיר שלנו לא מציעה הרבה בחורף. כולם כאן חולמים על הקיץ, ועל הדנובה היפהיפיה. ואני מתנחמת בסדנה שאוטוטו מגיעה. נותרו שני מקומות אחרונים, ואני מאוד רוצה לראות אתכם איתנו כאן ב-11 למאי. דניה ואני מתכננות להבעיר את העיר מתשוקה לצילום, לאוכל ולחברה טובה. תכתבו לי למייל שמופיע כאן למעלה, ואשריין לכם את שני המקומות האלו. לא תצטערו על זה, וממליצה להזדרז, מחירי הטיסות עדיין מאוד זולים! ולא לשכוח שבפעם גברים בהחלט מוזמנים!

אז מה אנחנו עושים בבולגריה. במקום הנידח והרחוק כל כך מישראל..








אנחנו חיים בין עלילות של ז׳אן דארק ועליזה בארץ הפלאות. שטים בין אוניות של סנוניות ואמזונות, והארי פוטר. רוכבים על פוכור, ולומדים חשבון. לא הרבה. משתדלים לעוף עם הדמיון כמה שיותר. עד שנגיע להרפתקה הבאה שלנו, לא יודעים איפה..
לצערי כישורי הבישול שלי לא מי יודע מה, אבל אני כן מפנקת את הבית בעוגות מושחתות, ויש לנו מנהג נחמד, בכל פעם שמסיימים לקוא ספר, הכוונה היא הספרים שאני מקריאה לפני השינה לשניהם יחד (ומקווה שזה לא יגמר לעולם..) אז עושים מסיבה לכבוד.







בתחילת החודש, היו לנו כמה ימים הזויים של שמש נעימה, וניצלנו את זה לטפל בעץ התות הגדול שלנו, שעליו נמצא הבית על העץ. האמת, זה לא היה יום שמח במיוחד, הילדים באמת הזילו דמעה, וגם בויאן ואני הלכנו לישון באותו הלילה עם אבן בלב. אבל לא היתה לנו ברירה. הקיץ האחרון היה לא פשוט עם כל הפירות שהעץ הניב, והם כידוע מאוד מלכלכים ומכתימים. אמנם בויאן היה עסוק באובססיביות לאסוף את הפירות כל בוקר, (ולא היה מפסיק לקטר) ועורם אותם בחבית גדולה. הגענו ליותר ממאה קילו (!!!) של תותי עץ, וכמובן הפכנו אותם לליקר המסורתי הבולגרי- ראקיה. האורחים שלנו מאוד שמחים על זה.. אבל השנה החלטנו לקצץ את העלים, גם כדי שנוכל לשתול דשא חדש, ותהיה לו הרבה שמש לצמוח, וגם כדי להיפטר מהפירות המלכלכים. גם לפני ארבע שנים בדיוק עשינו את זה, לא להאמין כמה העץ הזה צומח, ובאיזו מהירות.












הימים שלנו נעימים, הילדים מספקים לי אין ספור סיטואציות פוטנציאליות לצילום. לעולם אין לדעת איך הם יירדו במדרגות בבוקר, עם כובע מגונדר, או חליפת אסטרונאוט. דיברנו על פלוסים של חינוך ביתי... איך לעזעזל הם יילבשו תלבושת אחידה עם כל התחפושות שסבתא תופרת להם, ואלו שאני קונה בשקלים בודדים כאן בחנויות יד שניה?? לולי שלי החליט (או יותר נכון נשאב להצעה מאוד מפתה שלי..) להאריך שיער, וביקש שנמצא פתרון לשיער שמפריע לו עד שיצמח. הוא בחר לעצמו את הסרט הזה, ומאז המורה שלנו לאנגלית לא מגיע :) (לא באמת), אבל איזו שיחה התפתחה, בנוגע למלחמת אנגליה צרפת, לגאוות לאומיות, לגיבורי עם. אני מתרגשת מכל ״הלמידות״ הקטנות האלו על הדרך, שנוצרות תוך כדי שיחות אמיתיות, ולא מול ויקיפדיה או דפים מודפסים.

אני מקווה שכבר מחר הסאגה הזו של השלג שמרגיש נצחי תעלם. ונוכל להתחיל בהכנות לקראת הסדנה.. הגינה שלנו תקבל שידרוג רציני, הולכים לבנות משהו מאוד פרקטי ומגניב.. הייתי שמחה לפתות אתכם בצילום מואר ואביבי, ולכתוב שזה מה שיחכה לכם כאן במאי, אולי בהמשך השבוע.. לבנתיים, תציצו בפוסט שכתבתי עם כל פרטי הסדנה, ותכתבו לי שאתם השניים האחרונים להצטרף!
אפרת


8.3.18

Last spots - May photography workshop!

אז אחרי הפוסט העמוק של אתמול, חייבים לשנס מותניים, ולחזור בפול מרץ לעבודה. עוד משהוא שבורכתי בו, לקרוא לסדנאות האלו עבודה. היום בבוקר, קמתי אפרורית, לא ידעתי מה הכיוון, מה הלאה. מספיקים שני מיילים לפקס אותי ולייצר אנרגיה שהניעה בטח את כל היום הזה, ובטח שכמה חודשים קדימה. עוד אספר לכם..








אני כאן היום, לענות על שאלות שאני נשאלת כבר שבוע מאחורי הקלעים. שאלות על הסדנה הבוערת של שבה אני מארחת בהתרגשות גדולה את דניה ווינר ממתכוניישן. קשה לתאר משהוא שעוד לא קרה, הרי אצלי הכל מאוד ויוזואלי, וכשאין צילומים אין מעגל סגור. אז אנ מנקדת את הפוסט הזה, שבו אענה על כ-ל השאלות, בצילומים שאני מאוד אוהבת מהסדנאות בשלוש השנים האחרונות! כן, כבר שלוש שנים שהקונספט הזה בועט, ואני רק עם הפנים קדימה. אז נתחיל?




האם הסדנה מיועדת לזוגות בלבד? ממש לא. מוזמנים כמובן באופן חד פעמי זוגות, אז אם הבעל חשב אי פעם להצטרף, זו אולי ההזדמנות היחידה הקרובה. מוזמנות נשים שמגיעות לבד, עם חברה, או עם בעל. וכמובן גם גברים שמגיעים לבד, או עם בן זוג :) קיצר, הסדנה לא עובדת עם הגדרות מגדריות הפעם... פשוט בואו!
ומה עם בעלי פחות מתעניין בצילום ויותר מגיע בשביל החוויה? הרי זה ברור. גם את זה לקחתי בחשבון. אין שום בעיה! אצלנו בוידן, עושים שלכולם יהיה נוח. תשאירו לנו לטפל בלו״ז של הסדנה, מי שמעוניין לארח לזוגתו חברה נעימה, לאכול טוווווווב, ולהתמנגל עם כוס יין שלושה ימים, זה המקום בשבילו. הרבה מהסשנים שלנו יהיו בחוץ, בטבע, אינדיבידואליות כאן היא ערך עליון. המלווה יהיה אורח כבוד .









כמה אוכל להנות מדניה כצלמת? המון. דניה מקבלת עשרות פניות מאז שסגרה את הסטודיו שלה ביפו, פניות מלקוחות שרוצים ללמוד מהטובה מכולם. דניה כיום לא מלמדת צילום בצורה מסודרת, וזו באמת הזדמנות חד פעמית להנות מסשן שלם, טכני, מוקפד, לפי הספר, מאחת שיודעת. במסגרת הסופ״ש הכנסנו בלו״ז סשן צילומי מזון שיועבר כולו על ידי דניה. אם אתם אפילו טיפונת נוטים לכיוון הזה, אם העסק שלכם דורש צילומי מזון, אם בזה חלמתם להתמקצע, אתם ממש רוצים להיות איתנו כשזה קורה. אני אהיה החרשנית שכותבת כל מילה (ומוציאה בסוף 100!!) אז, אם לא הצלחתם להשיג את דניה לשיעורי צילום בישראל, בואו לבולגריה. כבר סגרתי איתה את הפרטים :)

האם הסדנה מתאימה למתחילים ממש? בהחלט כן. כבכל סדנת מתחילים, יש סשן של שעתיים ביום השני, שבו אני מסבירה בשיטה מיוחדת שפותחה בנאסא, סתם... את עקרונות תפעול המצלמה. כמה עשרות אנשים כבר אמרו שלי שזה עובד :) תסמכו עלי להפיל לכם את האסימון כבר ביום שבת בבוקר. הסשן הוא לא ארוך וטכני מידי, הוא מאוד מרוכז ומדוייק. גם אם תגיעו עם מצלמה בתוך קופסא עם פצפצים, יש מצב גדול שתדעו מה לעשות בה!

האם הסדנה מתאימה למתקדמים? בהחלט גם. איך? חוץ מהסשן הראשון בשבת בבוקר, כל שאר הזמן נתעסק בתרגולים. ולתרגול אין גיל. אני, מדליקה את המצלמה בבוקר מיד כשאני מתעוררת, מין אימון בוקר כזה. לתרגל את העיניים. כי אם נפסיק לתרגל לא נשתפר, הכי בסיסי. אז בהחלט כן, גם אם אתם מתקדמים ויודעים לתפעל את המצלמה, תמצאו את הסדנה הזו נפלאה כחוויה, ובמיוחד עם האקסטרא הנפלאה, דניה. שתי מורות בסדנה אחת...







מה המזג אויר? צפויי להיות מושלם. אביב בשיאו. אפילו אם הוא יתחיל מאוחר השנה, יהיה חם ונעים. האמיצים שביננו אפילו יכולים לקחת בחשבון טבילה בדנובה, הנהר האהוב שלנו. הסדנה שכולה עוסקת בחיי חוץ, תתמקם ברובה בחצר המוריקה שלנו, וביערות הפראיים מסביב לעיר. נבלה בחוץ כמה שיותר, והבית הנעים שלנו יהיה פתוח להצצות מטבח ולימודי עריכה.







האלכוהול כלול במחיר הסדנה? (באמת שנשאלתי...) בוודאי! ואנחנו לא חוסכים כאן. נקודה.
אני רוצה להדגיש שוב שהסדנה לא מתאימה לצמחונים הפעם. וגם, כשישבנו אי שם בנווה צדק דניה ואני לפני שבועיים, כבר רקמנו המון פרטים קדימה, וחשבנו יחד כמה כיף יכול להיות אם הקבוצה כולה תהיה חלק מעשיה (מאוד פוטוגנית יש לציין, זה חשוב, לא...?) של ארוחת אש בערב שבת.. אז כבר יש מרכז התרחשות, יש קונספט ויש חגיגה גדולה. פשוט תבואו, ואנחנו כבר נבעיר בכם את האש.
ביום ראשון, היום האחרון לסדנה, נצצא ללוקישן מחוץ לעיר, עם סלים עמוסים בכל מה שטוב ומושחת. עד כאן פרטים לגבי יום ראשון. את השאר תצטרכו לברר בעצמכם.




ומה לגבי טיסות? תקשיבו, המחירים בריצפה כרגע. ממש. פעם אחרונה שבדקתי זה היה 350 ש״ח לכרטיס. ככל שתקבלו את ההחלטה מהר יותר, המחיר ישאר אטרקטיבי יותר.
כבר יש נרשמים שמגיעים מאירופה, ואם גם אתם  כאלו, אז אל תהססו לכתוב לי. אתן לכם את שעת האיסוף מהשדה בסופיה, ותחברו להסעה לעיר שלי, פיס אוף קייק.
אני מסיימת כאן, הימים קצרים מידי, ויש לי מליון דברים להספיק. אם במקרה לא עניתי על שאלה שמתרוצצת לכם בראש בלי מנוחה, אל תהססו לכתוב לי.
ולהרשמה? פשוט שולחים לי מייל ל: efartlozanov@gmail.com לא לפני שקוראים את הפוסט הראשון שכתבתי ומציג את כל הפרטים הטכניים של הסדנה, כולם.
כל כך מחכה לכם כאן, אפרת