כל סדנה מתחילה מקונספט כל שהוא. לא אגלה את הסודות שלי :) אבל אגלה שזה מתחיל הרבה לפני הזמן.. זה מתחיל בערך ביום האחרון של הסדנה הקודמת. את הסדנה האחרונה שהיתה בסוף שבוע האחרון, השארתי ללב להכתיב. רציתי לשחזר כמה שיותר את ההתחלה, ובכל זאת לחדש. להזכר איך הכל התחיל, ועדיין להתרגש בעצמי. וככה היה, הכל היה פשוט, וחגיגי, וראשוני. חזרתי לדברים שאני הכי אוהבת. טקסטיל רך, תחרות, לבן, כותנה, והרבה ירוק. וכמובן, קצת ניצנוצים בשביל האוירה. כמו בכל סדנה, יש את הספונסרים המופלאים, ששום סדנה לא היתה שלמה בלעדיהם. הם עוזרים לי לייצר אוירה, הם עוזרים לי לדייק את הסטיילינג, והם מרגשים את הבנות ברישרושים של ניירות העטיפה החגיגיים שלהם. ספונסרים יקרים, תודה שאתם שם כל סדנה, מחדש, עוזרים לי להשלים את השלם.
נתחיל?
ומי אם לא, YOOLETA. נקודה. לפני הסדנה הראשונה, אי שם מזמן, פניתי אליהם, וניסיתי להסביר להם, וגם לעצמי על הדרך, מה אני בכלל רוצה. זה לא היה חד משמעי, ותפור מכל הכיוונים, וקשה היה להראות רפרנסים, אבל ההתרגשות היה באויר, והם הרגישו את זה. הם פתחו בפני את החנות והלב שלהם, ונתנו לי ללקט מה שרק רציתי. מאז, עברו המון ימים וחודשים, והם השאירו את הלב פתוח לפני כל סדנה, עם מוצרים הכי בסטייל שיש בארץ, עם יד על הדופק לטרנדים עולמיים. ככה זה כשיש סטייל, רוצו לחנות שלהם, לא תתאכזבו.. תודה על הפרגון, והאמונה עוד מתחילת ימי הסדנאות, אין עליכם! xxx
אני לא אוהבת לצאת בהצהרות נחרצות, אבל לפעמים אין ברירה. אתן חייבות פריט של אילונה רובין בארסנל שלכן. נקודה. כשאני חושבת על הסגנון שלי, בנשימה אחת אני יכולה להגיד שהוא מאוד ראשוני, בסיסי, אבל עם ניצנוץ. תמיד יהיה איזה ניצנוץ. לא משנה מה. ואם זה סברובסקי אמיתי, אז בכלל אני שבויה. התכשיטים המהפנטים של המעצבת הישראלית (כן! היא מישראל..למרות שזה הכי חו״ל..) אילונה רובין, גרמו לכל משתתפת בסדנה, וזו כבר הפעם השניה שהיא ספונסרית אחרי סדנת כריסמס, להישאר עם פה פתוח ולא להאמין.. האריזה המושלמת, הנייר המרשרש, והניצנוץ.. הו הניצנוץ...תודה אילונה יקרה, שפתחת את הסטודיו שלך בשבילי בשבת, וסליחה על כל השרשראות עם הקשרים שלולה השאירה לך מזכרת בסטודיו.. את מדהימה. xxx
ליאת רשף, היא קרמיקאית מוכשרת, שכב מלא זמן אנחנו מנסות לתאם שיתוף פעולה, וכנראה שהיה שווה לדחות את זה, כי היצירה שלה כל כך התאימה לסדנה הספציפית הזו. העדינות והרוך של בובות הפורצלן ישבו בול עם האוירה הנינוחה, והנשית בסופ״ש הזה. תודה ליאת, על מתנה באמת מרגשת, אני שומרת את שלי קרוב ללב :)
והבאנרים הורודים, שהופיעו בצבעים כהים, זו מתנה ממני :) ואוטוטו הם יהיו למכירה בחנות האטסי של מרטין. כי הבנתי, שהכי חשוב, זה לזכור איפה ה- happy place שלנו, אז אני מזכירה לעצמי..
את הקיר המרכזי בחלל, הפעם עיצבתי עם קורת עץ בת יותר מ-100 שנים, שנמצאת בנגריה של איוון חמי, ומשמשת להדבקת עץ בלחץ. אני זוממת עליה כבר המון זמן, וסוף סוף הצלחתי לשכנע אותו שזה למטרה טובה, אז קיבלתי אישור להשאיל ל-3 ימים, ולהחזיר באותו המצב.. את הבקבוקים, אספתי במשך הזמן, וגם בויאן ממש עזר, כשהייתי בביקור בארץ. הוא שוטט בשוק פשפשים כאן עד שהיו לנו מספיק למלא את המדף.
בכל סדנה, נורה החברה שלי מצטרפת אלינו לארוחת ערב ביום שבת בלילה, נשארת לישון, ונוסעת למחרת. בלילה של שבת, יש סדנה כיפית שקשורה תמיד בצמר. כי נורה היא אלופה. עוד לקראת הסדנה הראשונה, איוון חמי בנה לי נולים אישיים לכל משתתפת, כדי שנארוג שטיח קטן, שזו מסורת בולגרית עתיקה. הנולים כמובן מצאו את מקומם בסדנה הזו, שהיתה חזרה להתחלות.. את המחטים המקוריות לאריגה מהעץ, מצאתי באחד ימי השוק כאן בעיר. score!
וכאן אני נזכרת בשיעורי מלאכה, וסורגת על האצבעות. נוסטלגיה במיטבה.
משהו אחרון שהיוה חלק גדול מהסטיילינג של הסדנה האחרונה הם האלמנטים מהזכוכית, שהתחלתי לאסוף עוד שם בתחילת ינואר, בקבוקים, וכוסות, כדי שנוכל להתפרע איתם בנגריה עם פיסטולט וצבע לבן וצבע זהב. הסדנה הזו היתה חייבת להיות חגיגית.. אז כששותים שמפניה, שותים מכוסות זהב של אבירות :) על הביצוע כרגיל גיסי מרטין המוכשר..
ועוד משהו קטן, המעמד של העוגה החגיגית שהחליפה פרחים פעמיים :) הוא שיתוף פעולה שלי עם אירית בירן קרמיקאית מדהימה, עוד מהסדנה האחרונה בארץ לפני שבועיים (יום יבוא ואפרסם גם כאן בבלוג.. ) את המעמד מהעץ ניגר מרטין, את הצלחת עיצבה אירית .
זהו. אז נשאר רק להגיד תודה שוב, כי אני באמת מתכוונת לזה. וכמובן, להמשיך לצלם, ולחלום, ולטייל, ולהפתיע, ולקוות, ולהאמין. להאמין שהכל אפשרי, והעולם קטן כדי שנחשוב שרחוק זה רחוק מידי.
xxxx אפרת
נתחיל?
ומי אם לא, YOOLETA. נקודה. לפני הסדנה הראשונה, אי שם מזמן, פניתי אליהם, וניסיתי להסביר להם, וגם לעצמי על הדרך, מה אני בכלל רוצה. זה לא היה חד משמעי, ותפור מכל הכיוונים, וקשה היה להראות רפרנסים, אבל ההתרגשות היה באויר, והם הרגישו את זה. הם פתחו בפני את החנות והלב שלהם, ונתנו לי ללקט מה שרק רציתי. מאז, עברו המון ימים וחודשים, והם השאירו את הלב פתוח לפני כל סדנה, עם מוצרים הכי בסטייל שיש בארץ, עם יד על הדופק לטרנדים עולמיים. ככה זה כשיש סטייל, רוצו לחנות שלהם, לא תתאכזבו.. תודה על הפרגון, והאמונה עוד מתחילת ימי הסדנאות, אין עליכם! xxx
אני לא אוהבת לצאת בהצהרות נחרצות, אבל לפעמים אין ברירה. אתן חייבות פריט של אילונה רובין בארסנל שלכן. נקודה. כשאני חושבת על הסגנון שלי, בנשימה אחת אני יכולה להגיד שהוא מאוד ראשוני, בסיסי, אבל עם ניצנוץ. תמיד יהיה איזה ניצנוץ. לא משנה מה. ואם זה סברובסקי אמיתי, אז בכלל אני שבויה. התכשיטים המהפנטים של המעצבת הישראלית (כן! היא מישראל..למרות שזה הכי חו״ל..) אילונה רובין, גרמו לכל משתתפת בסדנה, וזו כבר הפעם השניה שהיא ספונסרית אחרי סדנת כריסמס, להישאר עם פה פתוח ולא להאמין.. האריזה המושלמת, הנייר המרשרש, והניצנוץ.. הו הניצנוץ...תודה אילונה יקרה, שפתחת את הסטודיו שלך בשבילי בשבת, וסליחה על כל השרשראות עם הקשרים שלולה השאירה לך מזכרת בסטודיו.. את מדהימה. xxx
והבאנרים הורודים, שהופיעו בצבעים כהים, זו מתנה ממני :) ואוטוטו הם יהיו למכירה בחנות האטסי של מרטין. כי הבנתי, שהכי חשוב, זה לזכור איפה ה- happy place שלנו, אז אני מזכירה לעצמי..
את הקיר המרכזי בחלל, הפעם עיצבתי עם קורת עץ בת יותר מ-100 שנים, שנמצאת בנגריה של איוון חמי, ומשמשת להדבקת עץ בלחץ. אני זוממת עליה כבר המון זמן, וסוף סוף הצלחתי לשכנע אותו שזה למטרה טובה, אז קיבלתי אישור להשאיל ל-3 ימים, ולהחזיר באותו המצב.. את הבקבוקים, אספתי במשך הזמן, וגם בויאן ממש עזר, כשהייתי בביקור בארץ. הוא שוטט בשוק פשפשים כאן עד שהיו לנו מספיק למלא את המדף.
וכאן אני נזכרת בשיעורי מלאכה, וסורגת על האצבעות. נוסטלגיה במיטבה.
משהו אחרון שהיוה חלק גדול מהסטיילינג של הסדנה האחרונה הם האלמנטים מהזכוכית, שהתחלתי לאסוף עוד שם בתחילת ינואר, בקבוקים, וכוסות, כדי שנוכל להתפרע איתם בנגריה עם פיסטולט וצבע לבן וצבע זהב. הסדנה הזו היתה חייבת להיות חגיגית.. אז כששותים שמפניה, שותים מכוסות זהב של אבירות :) על הביצוע כרגיל גיסי מרטין המוכשר..
ועוד משהו קטן, המעמד של העוגה החגיגית שהחליפה פרחים פעמיים :) הוא שיתוף פעולה שלי עם אירית בירן קרמיקאית מדהימה, עוד מהסדנה האחרונה בארץ לפני שבועיים (יום יבוא ואפרסם גם כאן בבלוג.. ) את המעמד מהעץ ניגר מרטין, את הצלחת עיצבה אירית .
זהו. אז נשאר רק להגיד תודה שוב, כי אני באמת מתכוונת לזה. וכמובן, להמשיך לצלם, ולחלום, ולטייל, ולהפתיע, ולקוות, ולהאמין. להאמין שהכל אפשרי, והעולם קטן כדי שנחשוב שרחוק זה רחוק מידי.
xxxx אפרת