28.4.17

The Garden and US.

נניח שהגעתם מארצות חמות, לשיאו של אביב פורח? מה התרחיש? אז ככה. הרבה אלרגיות, שפעת אביבית, נזלת, צמרמורות, ומחזות מרהיבים. לא, אין סיכויי שאתן לכל הראשונים לדכא אותי. תפסתי לי את הערסל, אחרי לא מעט מלחמות עם הילדים (חייבים עוד ערסל בבית הזה!!) והתחלתי לערוך תמונות בשניה שקצת השתפר המצב. אבל בעיה, מאוד מאוד קשה לעבוד כאן. יש כל כך הרבה הסחות דעת. כמו החברה האלו למשל:

תקשיבו, זה מהפנט! אתם יכולים ללחוץ על התמונה ולהגדיל אותה, פשוט רציתי שתראו  קצת יותר מהסיטואציה, וגם, עדיין לא קניתי עדשות טלא, אבל זה ממש בקרוב כנראה..
הירגזים השתלטו לי על החיים ועל הזמן, ואין מאושרת ממני. לפני שנתיים התקנו את בתי העץ האלו, והעונה זה הקינון הראשון שלהם, כל שלושת בתי העץ שלנו מלאים בזוגות זוגות של ירגזים מתוקים, הם כל כך עסוקים כל הזמן, עפים מפה לשם, סוחבים דברים, אין כמו לארוב להם בשקט מהערסל שלי, לחכות לתמונה טובה.
אפשר לכתוב רשמית ששנת החורף בבית משפחת לוזנוב הסתיימה. אם היתה נפילת מתח אחרי סדנאת החורף המושלגת, אז אפשר לומר שהימים האחרונים היו מלאים בעבודה, בעשייה. חזרנו לשגרה של לימודים, סדנאות, יום יום.
הגינה שלנו, והצמיחה שבה, מעסיקה אותי נון סטופ. כולנו כאן עמלים לקראת הסדנה בעוד ימים ספורים, ומתפללים שהדשא יעמוד בשיא תפארתו לקראת הבנות. זה מרתק לראות איך עזבנו את החצר לפני שנסענו לישראל, ואיך היא נראית עכשיו:




מכירים את הירוק הזרחני הזה שרואים ביציאה מהית׳רו בלונדון? כזה ירוק שהעיניים הישראליות לא מכירות? אז כזה. זה מה שקורה בגינה שלנו עכשיו. עם מקהלות לא פוסקות של ציפורים, וסממיות, ודבורים, וחתולות הריוניות (לא שלנו, אבל מבקרות מידי פעם) כל כך הרבה חיים בחלקת אדמה קטנה!





מרגיש לי שהגינה הפכה פתאום למרכז הבית. מין מדורת שבט ענקית. אם בחורף היינו מתקבצים כולנו סביב השולחן בפינת אוכל, אוכלים, מבשלים, אופים, משחקים, מדברים, עכשיו, הגינה מציעה לכל אחד כל כך הרבה עיסוקים, יותר כיך לעשות את אותם הדברים בין כל הירוק הזה, מאשר בתוך הבית. לפחות הבית נשאר נקי מכרגיל )!!
הצילום כאן למעלה הוא אולי האהוב עלי מהתקופה האחרונה. הלב שלי מתמלא, כשאני רואה את הסצנה הזו. אפשר להגיד שבדיוק לשם כיוונתי בשנתיים האחרונות. לשלם הזה. הוא יושב וקורא.

הוא קורא לא מעט שעות במשך היום. הוא לא צריך שיבקשו ממנו, הוא גילה כבר את תחומי העיניין בקריאה, אבל עדיין מסכים לי להמליץ על קלאסיקות :) הוא נעלם לי פתאום באמצע תרגול חשבון, ומתחבא עם הספר בערסל. אני כל כך אוהבת אותו.

בטח כבר שמעתם, אבל אין שמחה ממני לספר את זה שוב. בחודש יוני, ה-23 עד ה-25, אני מארחת אצלי כאן בבולגריה, למסיבת קיץ ענקית את קרן שביט. ההרשמה ממש בעיצומה, ואני ממליצה להזדרז, ולשריין את מקומכן. זו לא סדנה שתרצו לפספס.. קרן ואני נשתלט על החצר המוריקה שלי, ונהפוך אותה לארץ קסמים. שום דבר פחת ממוקפד מאוד לא יהיה כאן, והרבה הרבה אושר ללב ולעיניים.
עד אז, אני בשיאם של ימים לפני הסדנה האביבית הראשונה, סדנה שמתוכננת להיות מאוד לבנה ואלגנטית, סופ״ש שיברך את האביב הנפלא הזה שהגיע אלינו, ימים של הכרת תודה.
הצילום למעלה, זה החלל שלי. אני יכולה לעשות איתו מה שאני רוצה :) ההחלטות לעיצוב כבר התקבלו, והן מאוד מדוייקות וואלגנטיות, בדיוק כמו האביב הזה..
השעה כאן שמונה בערב, והשמש עדיין לא שקעה. הימים ארוכים ונעימים, והילדים מתרוצצים בין מגרש כדורגל מוזנח, אך מלא חיים, לבין הנגריה (ששם התחילו לעבוד על לול התרנגולות שלנו, והוא הכי חמוד בעולם!) לבין הבית על העץ, לבין ארגז הכלים החדש שכולל מברגה, והוא האטרקציה של השכונה כולה. ימים של תחילת קיץ, כמה נפלא..






ומה הלאה? כנראה שאת הקיץ הקרוב נעביר כאן. מצפים לחברים שיבואו לבקר אותנו, כל המרבה הרי זה משובח!! עוד מסע בדנובה עם הקטאמרן שסבא בנה צפויי לצאת לדרך, סדנאת סוף קיץ מרגשת שמתחילה לצוף לי במחשבות, ותהיה מאוד מאוד אחרת, וכמובן, איך לא, אם אני חלק מהתוכניות, מחשבות להתעופף מכאן למקומות רחוקים, כשהקיץ ייגמר.
ימים ספורים לפני שנסענו לישראל צילמתי את הפריחה בגינה שלנו, זה הזמן טוב לנעוץ את התיעוד הזה, ולהטביע אותו בבלוג. שיהיה לקראת השנה הבאה, בסופו של חורף, שתמיד נמשך טיפה יותר מידי, אחזור לכאן לראות מה פרח ואיפה..








אז וולקאם אביב, תחילת קיץ, אני מתרגשת מאוד לקראת הסדנה הקרובה, כבר כיבסתי את כל המפות, ואיווררתי את כוסות היין, ואפילו סימנתי לי מתכונים לקוקטיילים קייצים מרעננים.. הסדנה הזו כבר מלאה, אבל אתן בהחלט מוזמנות להצטרף אלי ואל קרן ביוני.
עד אז, הולכת לשיר שיק לדשא, ולבדוק שהירגזים סגרו את החלונותוכולם מכוסים :)
צ׳אוו.


26.4.17

Where the FUN stuff happens..

יותר מכל הגדרה אחרת, זו חגיגה של החיים.

זה מרגיש לי כמו התפוצצות של סופרנובה. הבשורות החדשות. אפשט את זה ופשוט אכתוב: קרן שביט מתארחת בסדנאת בולגריה ביוני.

כבר כמה זמן שאנחנו מחזרות אחת אחרי השניה. מצאתי לי מרחוק מישהי שחושבת כמוני,  שותפה לסוג עשייה.  כמה חבל שהיא כל כך רחוקה חשבתי לעצמי שוב.. ואז היא הזמינה אותי לתה ועוגיות בגבת, בממלכה שהיא יצרה, בגינה הפורחת שלה, עם הבנות המקסימות.

 האמת שהגענו כבר בסוף הביקור שלנו, קצת מוטשים ומלאים בחוויות, וחשבתי לעצמי איפה אוכל להכיל התרחשות כל כך גדולה, כמו כל מה שקורה אצל קרן בדרך כלל..? אבל אז הגענו, כל המשפוחה, למציאות המקבילה שלה בגבת, והרגשתי שהכל נכון. באמת. הכל היה קום איל פו. אין ספק שקרן יודעת מה היא עושה, ועושה את זה בלי פשרות בדרך כל כך מיוחדת, וזה ראויי להערצה. קישקשנו ונישנשנו ענבים, ובלי לחשוב פעמיים הזמנתי אותה לחגוג גם, איתי, בבולגריה.


אני אוהבת להתלהב. כמה פשטני ולא בוגר שזה נשמע, זה אולי המנוע שמניע אותי,
ששומר עלי עם היד על דופק בכל מה שאני עושה. אם אין בזה התלהבות זה לא מרגש. וראיתי שגם קרן ככה. כשדיברנו, היו לה ממש ניצוצות בעיניים. היא מיד התחילה לחשוב אבל לדבר מהר יותר, כמוני! המחשבות משיגות אחת את השניה, התוכניות נרקמות, התרגשות שיא. כל כך כיף ליצור משהו, עם מישהו,שנמצא באותן רמות של ציפיה, של נוכחות כמוך. 
קרן תגיע עם המטען המיוחד ששיך רק לה, עם האנרגיות המעולות שלה, עם הצבעים והשמחה והפרחים, בעצם.. כל מה שאני אוהבת, לא? יש לי הרגשה ענקית שאפשר לסמוך על הבחורה הזו :) ויחד, אנחנו נפיק עבורכן סדנא עמוסה בכל מה שטוב ויפה, בכל מה שהוא lovely mess, כל מה שיהפוך שלושה ימים לאגדה על אדמת בולגריה.
ומה תכלס?
אז ככה:

מתי :
 23-25 ליוני שישי עד ראשון בערב.

למי הסדנה מיועדת?
הסדנה מיועדת בעיקר ובמיוחד למי שמחפשת חוית צילום עשירה, סטיילינג מוקפד, אוכל מעולה וחברה איכותית. סוף שבוע של הקפדה על יצירת קסמים..
 הפעם הסדנה פתוחה באופן חד פעמי למתחילות ומתקדמות גם יחד! כן כן .
לסשן הראשון והמקדים של לימוד תפעול מצלמה במצב ידני, שמיועד למתחילות, יהיה סשן מקביל עבור המתקדמות - ביקור עם קרן בשוק יד שניה אותנטי וצבעוני, ומלא בהפתעות! נשמע מושלם, לא? את המשך הלו״ז נעביר כקבוצה אחת, והוא מכיל בתוכו יצורים מארץ האגדות, תחפושות, שולחנות עמוסים בכל טוב ארץ ישראל ובולגריה, והרבה הרבה טבע וירוק..
קרן תגיע עם אנרגיות ששמורות רק לה, ויחד, אנחנו נתפור עבורכן לו״ז עמוס ואיכותי, עם פינוקים ואפשרויות פוטוגניות בלי סוף. אז הסדנה פתוחה באופן חד פעמי למתקדמות ומתחילות יחד. יהיה מוי כיף..
הדגשים שאשים במהלך הסופ״ש יהיו בעיקרם יצירת מצבי צילום, בניית נראטיב, דיוק בקומפוזיציות וסטיילינג. אקדיש זמן מכובד לצילום מעשי עם התמקדות ב: צילומי פורטרטים, צילומי מזון עם דגש על יצירת אוירה, צילום ילדים, וצילום נוף. בסיומו של יום נקדיש זמן לעריכות בתוכנת הלייטרום ולביקורת עבודות . כל הכלים הנחוצים ליצירת צילומים נפלאים יעמדו לרשות המשתתפות, מודלים לצילום, פרופס וכו׳.



מה צריך?
מצלמה עדיף רפלקס, או דמויי רפלקס, ומחשב נייד. אשמח לענות על כל שאלה בנוגע לציוד.

*ואם כבר ביקרתי אותך בסדנה בבולגריה: אז את הכי הכי מוזמנת!! אין משהו שישמח אותי יותר ממיל ממך. קדימה,זה הזמן.

מה כלול במחיר?
הכל מהכל, חוץ מטיסות.

*הסעות משדה התעופה, הלוך ושוב .
*לינה במלון שלושה כוכבים בעיר, מרחק הליכה מדהימה של חמש דקות בפארק.
*  שלוש ארוחות מלאות וסופר מפנקות ביום + נישנושים מפונפנים, קוקטילים וכל מה שמסביב.
*כל תוכן הסדנה, כולל אופציה ליציאה מונעת לצילומי לוקיישן (יתכנו שינויים מידים בהתאם למזג אויר, הכל נלקח בחשבון מראש.)
*מתנות מפנקות ממני ומיוצרות מוכשרות, כהרגלי, עם המון אהבה.

לא כלול במחיר:

*טיסות אל ומהיעד שלך.

האמת היא, שאני ממש בעיצומו של יום, בסידורים ותכנונים לקראת הסדנה הממש ממש קרובה, הסדנה הלבנה, כאן בתחילת מאי. כמו תקליט שבור אשוב ואכתוב שאני מתרגשת לפני כל סדנה כאילו היתה זו הסדנה הראשונה..

כל סדנה מביאה איתה מעוף חדש, חברויות חדשות, רעיונות חדשים וחלומות. המון חלומות. ואני, ונראה לי שגם קרן, שמנו לנו על הדגל להגשים חלומות. כי אין דרך אחרת. לקום בבוקר ולטרוף את החיים, ולא להסתכל אחורה. כל סדנה היא רגע שיא בשבילי, ואין מאושרת ממני שניתנה לי הזכות לשתף אתכן בחוויה כל כך אחרת, מרוכזת ועשירה. אז, תצטרפו אלינו ביוני? המקומות ספורים, כי ככה זה כל הדברים הטובים...

להרשמה ומחירים שילחו לי מייל לכתובת: mylovelymessworkshop@gmail.com 

מצפה ונרגשת לפגוש אתכן, יחד עם קרן שביט בחלקת החיים שלנו כאן בבולגריה. נתראה?

ואחרי שקרן אירחה אותנו כל כך יפה, כולי ציפיה לחוויה שלנו כאן יחד בבולגריה. לאחד כוחות לסופ״ש שלם, ולהגשים.
בא לכן להציץ בסדנה האחרונה שהתקיימה כאן בשיא החורף? הנה ממש כאן.

ועוד קצת כדי לשטוף את העינים, כל סדנה מקבלת אינטרפטציה אחרת, אני כולי סקרנית לראות מה יקרה כאן בסוף יוני.. גם אתם?






17.4.17

A tourist in my country.

יצאנו במונית צהובה מבולגריה, כדי להגיע לשולחן ליל הסדר.
הגענו לבית שמש, וכמובן שלילדים חיכו מתנות וסבא וסבתא נרגשים.
היינו צריכים להתחיל במשימות, לא היה זמן. ביערנו את החמץ.
הכנסנו לתנור את העוף מרבלה המעולה שעירית לימדה אותי להכין.
הוצאנו אותו מהתנור.
אין מצב שולחן סדר בלי הכבש של אימא שלי. אז כמובן שהיא הפגיזה.
(
היה מליון אוכל (בירכנו כמובן על השפע, שלא נדע מחסור). ומעט תמונות. ככה זה כשרעבים.
וכמובן העוגה המפורסמת שלי,  מתכון שחזר איתנו מניו יורק, הוא ותינוק אחד חמוד.



היו נוריות עד בלי די. בבולגריה אין :(
היתה חגיגה ממש גדולה וטעימה. כמו שצפינו שתהיה.
ירושלים - חוזר אליך אל חומותייך.
כי את היחידה אני נשבע.
היה לי צורך לעלות לירושלים. רציתי לקחת את הילדים לנקבת השילוח. יש לי זכרון מתוק משם. איך שהוא נעצרנו ביד אבשלום. לא אהבנו את הסיפור (דוד ואבשלום) אז חתכנו לכותל ולמוזאיון. היה דבש.
כל הדרכים מובילות למומיה. אל תפספסו אם אתם בקרבת מקום.
הילדים היו מהופנטים, לא רצו לעזוב.

היו גם  כמה אקסטרות.
ועצירה אחת משמעותית. כולנו הסכמנו פה אחד. ופתאום הילדים היו רעבים לבייקון..
הם נראים מחוייכים בקפיטריה של המוזיאון, אבל ההורים שלהם היו בשוק מהמחירים. ארץ טורפת יושביה!!!

תל אביב - הנה אני בא. כי את היחידה אני נשבע.
יש לנו חברים מעולים. עם שפה משותפת. היה עונג.
אנחנו כמו תיירים בארץ שלנו. עסוקים רק בלעשות כיף ומלא.
היה לי צורך לספר לילדים מה זה לגדול בישראל. אף של פינוקיו מהיביקסוסים בדרך הביתה מבית הספר היסודי. לפחות זה מה שאני עשיתי..

וגם שתינו את הצוף!
נסיעות ברכבת מתל אביב לבית שמש. תמיד מרגיעות.
אנחנו בביקור מטורף כאן. מרגישים שלא נחים לרגע. מספיקים מלא דברים. שבועיים לפני שהגענו הנה, קיבלתי החלטה לא לקיים את הסדנה היומית בישראל, ובמקום זה, להיות נוכחת פעם ראשונה באמת, בחופשות הישראליות שלנו. בבולגריה אני חולמת על ישראל. ובישראל, תמיד אין לי זמן לכלום. ללא ספק החופשה הפעם מסתמנת אחרת לחלוטין, חצי ממנה כבר עבר, ואנחנו מוצפים בחוויות ורגשות סופר חיוביים. הלב שלנו בהחלט מלא. אני לא עסוקה בהפקת סדנה,אני עסוקה ברגעים משפחתיים כאן. כאן בישראל. וזה תענוג. את רינת אני מכירה כבר שנים, והיא ביקרה אותי בבולגריה בסדנה הראשונה (!!) שהעברתי, וזה אומר מלא. היא האמינה בקונספט עוד לפני שהיה לי במה להתפאר.. והיא גם היתה חלק מהמופלאות של הסדנה האחרונה. תמיד כיף איתה. היא תמיד ריתקה אותי. אני עוקבת אחרי האינסטגרם שלה בקנאה חיובית,  ונפעמת מהדרך שהם חווים את המדבר הישראלי בשלוש השנים האחרונות. הם אלופי המדבר. והם הזמינו אותנו להצטרף אליהם. היו יומיים נפלאים, וקצת לא נראה לי נכון לכתוב הרבה, כי המדבר הוא סוג של שקט. אבל ברור שיש מליון תמונות.


השטפון בפארן. מחזה מדהים. אין על הישראלים שעוצרים את הג׳יפים שלהם ופשוט שוחים באמצע הכביש. אני מתה על ישראל!!
הרבה משקעים יש לי בלב מהחסך של הכרת הארץ. הכוונה אצל הילדים שלי. בגלל שהם לא לומדים כאן, אז לא ייקחו אותם בטיול השנתי הקרוב למכתש.. הבטחתי לעצמי לנעוץ נקודות כאלו בראש, ולממש לפחות שתיים בכל ביקור עתידי שלנו כאן. הארץ שלנו מהפנטת.






הדיונות של עובדה, ודינמיקה של ארבעה ילדים שלא נפגשו קודם. היה באמת מרגש, ואני לא צינית.

כשהערב נופל על המדבר זה יפהיפה..

יושבים ומתכננים איך כובשים את שחורת בכמה שעות. הרי אילת, אוכל מפנק, ילדים שמחים.









ישבנו לנו וחשבנו, איזה יופי. באמת.
כל כך שמחתי שהילדים קיבלו את מנת המדבר שכל כך התגעגעתי אליה בנוף הבולגרי, ובויאן גם הוא מעדיף מדבר על פני ירוק.. בטוחים שבביקור הבא שלנו אנחנו חוזרים למדבר שוב. לבנתיים, יושבים בשקט, ומתכננים את השבוע שנשאר לנו. המדבר אכן מהפנט, אבל יש גם חברים בצפון. מחר אנחנו בדרך צפונה.
כמה זה כיף להיות תיירת במדינה שלי. הכל כל כך ברור ונגיש, יש את הג׳יפ של אבא, יש את המיטה החמה אצל ההורים עם האוכל הכי מפנק בעולם, יש מי שמטפל בילדים כשמתחשק קצת ספייס, ויש מלא אנשים טובים באמצע הדרך. הכל באמת נפלא בלהיות תייר.
ישראל. כמה דיסוננס במקום אחד. לא, אנחנו עדיין לא בשלב של לשאול את השאלה הגדולה, אבל אין ספק שהיא תגיע מתי שהוא. מאוד מעניין מה תהיה התשובה. וגם מתי.
חג שמח!!