הי!! שבוע שלם אנחנו בהכנות ליומולדת מהסרטים, כנראה שזה פשוט לא היה צריך לקרות עכשיו. הקדמנו את החגיגות בחודש בשביל לתפוס בזמן ארבעה ילדים שאנחנו מאוד אוהבים ועוזבים כבר השבוע. כנראה שלא מקדימים יומולדת ראשון בחודש שלם. כנראה שפשוט מחכים לתאריך האמיתי. העמסנו את כל הגודיס לאוטו ונסענו לכפר. חמש דקות לפני שהגענו ליעד השמיים נפתחו. ביג טיים! גשם זלעפות, טיפות ענקיות, ברקים ורעמים, רוחות עזות, קיצר, אפילו לא יכולנו לצאת מהאוטו ואחרי לבטים של חצי שעה במכונית עשינו אחורה פנה. כל מה שאכיל הצאנו לשולחן, כל החברים הגיעו אלינו והיה שמח. את כל הקישוטים וההפתעות נשמור לסוף הקיץ, ליומולדת האמיתי של לולה היפה. אותה לא עיניין כלום. לא שטרחנו שבוע שלם בהכנות, לא שירד גשם והרס לנו הכל, רק עיניין אותה שהיא עומדת. היא כל כך מרוצה מעצמה, ומיד מביטה אל כולם, מנסה לתפוס את המבטים שלהם, ואוי לזה שלא ימחא לה כפיים ויגיד לה בראבו! ככה היא נראתה במסיבה, אפילו את השימלה שלה היא לא לבשה, וכמובן שהשמש יצאה אחרי שעתיים והחום היה בלתי נסבל -
בשבוע ההכנות, לולי כל הכך התרגש, הוא חשב לעצמו שביום של המסיבה היא תלמד ללכת. ככה אנחנו מסבירים לו - שכשהיא היא תגדל היא תלמד ללכת. ההיגיון הפשוט שלו אומר שכשיש יומולדת אז גדלים, והוא ממש התאכזב שלא ראה אותה הולכת...הוא תכנן לה מסיבת פירטים רצינית, עם שודדים ואוצרות ומה לא, וכל זאת כמובן כדי לספק את הרצונות שלו. ובאמצע השבוע המטורף של כל ההכנות (לחינם..) מצאנו את עצמנו תופרים לו תחפושת רביעית (???!!!) בחודש, והפעם הוא גם עזר ולא רק נתן הוראות -
ובנושא אחר לגמרי, אתמול היינו באולימפיאדה. לא בדיוק אבל כמעט. למשפחה של בויאן יש רקע עשיר ברכיבה מקצועית על אופני מסלול, ולכולם כאן יש אופניים שוות, ממש שוות! אתמול התקיימה תחרות ארצית כאן ממש בעיר הרפאים שלנו (שאנחנו על כך אוהבים!).
האיצטדיון הזה הוא בן 70 שנה, ואין צורך לציין שאף אחד לא טורח לתחזק אותו. אבל זה ממש לא פגע בחוויה, מאוד מאוד נהננו! אפילו המתחרים היו תמיד עם חיוך על הפנים. זה היה לי קצת מוזר, אף פעם לא ראיתי מתמודד בספורט יחדים שכל הזמן מחייך בזמן התחרות..מעניין..
הצבעים היו מרהיבים, השמש שקעה לאט לאט וחיממה את האור, היה פשוט מקסים.
לולי הוא הבן שלי עם הגנים שלי, שירש את ההעדפות שלי. תודה לאל. כשהוא רואה צבע אדום- הוא מיד מעודד. וככה היה שכל פעם כשעבר מתחרה עם חליפה אדומה הוא מייד עודד וצעק, אפילו אם הוא היה בדרך למטה מהמסלול...
אנחנו ממש תכף יוצאים להפלגה, ואף פעם לא תתפסו בולגרי אמיתי בדנובה בלי בניצה. בניצה זה הבורקס האלוהי של הבולגרים שמכינים מביצים גבינה בולגרית ובצק פילו. אין יותר טעים מזה! ארוחת בוקר, ארוחת ערב, ואם אתם שואלים אותי זה גם קינוח. אחרי שאני אוכלת חצי מגש עם עגבנית טריות ופילפלים בגריל, אני משאירה לי חתיכה קטנה לסוף, וטובלת אותה באבקת סוכר או ריבה. אל תזדעזעו, זה ממש ממש טעים! והמתכון במיוחד בשבילכם:
תקראו טוב טוב את המתכון לפני שאתם רצים למטבח.
5 ביצים
200 גרם גבינה בולגרים מפוררת
חבילת בצק פילו מופשר לגמרי
4 כפות יוגורט
חצי כפית סודה לשתיה מעורבבת עם חצי כוס מיים.
מערבבים גבינה מפוררת עם הביצים, מוסיפים יוגורט וסודה עם מיים. התערובת מוכנה. כף שמן על התבנית ומניחים ברישול עלה אחד של פילו, ואחריו ברישול נוסף עוד עלה, לא דוחסים חלילה, משאירים כיסי אויר. בין כל עלה פילו מזליפים כף שמן בעדינות. בין כל שתי שכבות שלי פילו, מניחים תערובת, וככה בונים את הבניצה. מסיימים בתערובת, ועליה עלה אחד רופף, שהפינות שלה מהודקות פנימה לשולי התבנית. לתנור חם מאוד 200-250 מעלות בערך 30 דקות.
מי סידר לכם ארוחת ערב היום? :)))
תודה לכולם על האימיילים והפירגון בנושא הסדנת צילום. כבר לקראת סוף השבוע הזה אדע לתת פרטים, ורק שתדעו, כאן, בבלוג אודיע לראשונה על פתיחת ההרשמה, אז תישארו מעודכנים. שבוע מקסים לכולכם! xoxo
בשבוע ההכנות, לולי כל הכך התרגש, הוא חשב לעצמו שביום של המסיבה היא תלמד ללכת. ככה אנחנו מסבירים לו - שכשהיא היא תגדל היא תלמד ללכת. ההיגיון הפשוט שלו אומר שכשיש יומולדת אז גדלים, והוא ממש התאכזב שלא ראה אותה הולכת...הוא תכנן לה מסיבת פירטים רצינית, עם שודדים ואוצרות ומה לא, וכל זאת כמובן כדי לספק את הרצונות שלו. ובאמצע השבוע המטורף של כל ההכנות (לחינם..) מצאנו את עצמנו תופרים לו תחפושת רביעית (???!!!) בחודש, והפעם הוא גם עזר ולא רק נתן הוראות -
ממש עכשיו, ברגעים אלו שאני כותבת, סבא וסבתא מעמיסים אוכל לאוטו, ואנחנו יוצאים להפלגה אמיתית בקנו שסבא בנה, בדנובה. מפליגים לאיים קרובים לשדוד אוצרות. לולי כבר התארגן על חגורת הצלה מהשכנים. עכשיו הוא לא מצליח להחליט מה יותר מגניב - החגורת הצלה או החולצה עם הפסים??מה שהוא תופר שם למעלה זו התחרה של השימלה של לולה. כמה רומנטי...
ובנושא אחר לגמרי, אתמול היינו באולימפיאדה. לא בדיוק אבל כמעט. למשפחה של בויאן יש רקע עשיר ברכיבה מקצועית על אופני מסלול, ולכולם כאן יש אופניים שוות, ממש שוות! אתמול התקיימה תחרות ארצית כאן ממש בעיר הרפאים שלנו (שאנחנו על כך אוהבים!).
האיצטדיון הזה הוא בן 70 שנה, ואין צורך לציין שאף אחד לא טורח לתחזק אותו. אבל זה ממש לא פגע בחוויה, מאוד מאוד נהננו! אפילו המתחרים היו תמיד עם חיוך על הפנים. זה היה לי קצת מוזר, אף פעם לא ראיתי מתמודד בספורט יחדים שכל הזמן מחייך בזמן התחרות..מעניין..
הצבעים היו מרהיבים, השמש שקעה לאט לאט וחיממה את האור, היה פשוט מקסים.
לולי הוא הבן שלי עם הגנים שלי, שירש את ההעדפות שלי. תודה לאל. כשהוא רואה צבע אדום- הוא מיד מעודד. וככה היה שכל פעם כשעבר מתחרה עם חליפה אדומה הוא מייד עודד וצעק, אפילו אם הוא היה בדרך למטה מהמסלול...
אנחנו ממש תכף יוצאים להפלגה, ואף פעם לא תתפסו בולגרי אמיתי בדנובה בלי בניצה. בניצה זה הבורקס האלוהי של הבולגרים שמכינים מביצים גבינה בולגרית ובצק פילו. אין יותר טעים מזה! ארוחת בוקר, ארוחת ערב, ואם אתם שואלים אותי זה גם קינוח. אחרי שאני אוכלת חצי מגש עם עגבנית טריות ופילפלים בגריל, אני משאירה לי חתיכה קטנה לסוף, וטובלת אותה באבקת סוכר או ריבה. אל תזדעזעו, זה ממש ממש טעים! והמתכון במיוחד בשבילכם:
תקראו טוב טוב את המתכון לפני שאתם רצים למטבח.
5 ביצים
200 גרם גבינה בולגרים מפוררת
חבילת בצק פילו מופשר לגמרי
4 כפות יוגורט
חצי כפית סודה לשתיה מעורבבת עם חצי כוס מיים.
מערבבים גבינה מפוררת עם הביצים, מוסיפים יוגורט וסודה עם מיים. התערובת מוכנה. כף שמן על התבנית ומניחים ברישול עלה אחד של פילו, ואחריו ברישול נוסף עוד עלה, לא דוחסים חלילה, משאירים כיסי אויר. בין כל עלה פילו מזליפים כף שמן בעדינות. בין כל שתי שכבות שלי פילו, מניחים תערובת, וככה בונים את הבניצה. מסיימים בתערובת, ועליה עלה אחד רופף, שהפינות שלה מהודקות פנימה לשולי התבנית. לתנור חם מאוד 200-250 מעלות בערך 30 דקות.
מי סידר לכם ארוחת ערב היום? :)))
תודה לכולם על האימיילים והפירגון בנושא הסדנת צילום. כבר לקראת סוף השבוע הזה אדע לתת פרטים, ורק שתדעו, כאן, בבלוג אודיע לראשונה על פתיחת ההרשמה, אז תישארו מעודכנים. שבוע מקסים לכולכם! xoxo