16.3.20

SPOTLIGHT on something else..

הפוסט או התזמון הכי אמביוולנטי שחוויתי. בתחילת מרץ התכנסנו חבורת נשלים נפלאה בביתה של עירית בירן הנפלאה, סביב סצנות מהחלומות, עוגות מפוארות ויין משובח. כל זה נראה מרחק שנות אור מהמציאות החדשה שנכפתה עלינו. פתאום זמן הפנאי של כולם הופך לנגיש גם בלי מאמץ ותכנונים, רגע, האם החלומות שלנו התגשמו? אפשר לצאת לרכיבה על סוסים באויר הפתוח, ללגום יין צונן עם חברה בצהריים, לצלות את הנתח המשובח ולהתכנס סביב שולחן משפחתי בלי מחוייבות? בלי למהר? להקדיש זמן להתבונן מבעד למצלמה, וגם בלעדיה? אנחנו צריכים לחשוש מהמאווים שלנו.. או שזה הזמן המושלם enjoy the silence ? 
האמת שאצלנו בבית השינויי עדיין לא מורגש, את רמות החרדה שלי אני צורכת ישירות מישראל. בעצב רב אני קוראת פוסטים של חברות צלמות שמתמודדות עם קשים בלתי נתפסים. ולא רק הן, כמוהן כל בעלי העסקים הקטנים, העצמאיים ובעצם כולם. באמצע ינואר חזרנו מחופשת סקי באיטליה. המוקד של התפרצות. בורמיו היא עיר שאנחנו נוסעים אליה כבר כמה שנים. אני מכירה אישית לא מעט נותני שרותים בעיר, וליבי ומחשבותי איתם כל היום. פוסטים עצובים באינסטגרם מאפשרים לי לעקוב אחריהם, לייק ואימוג׳י עצוב, זה באמת כל מה שאני יכולה לעשות? כולנו? מה יעלה בגורלם של המשפחות המקסימות האלו, שסביר להניח איבדו לא מעט מהסבים והסבתות האהובים שלהם, אותם אנשים שנותנים לאיטליה את היופי החם והבלתי מעורער שבה? 
התחבטתי ארוכות ביני לבין עצמי אם לשתף אתכם בצילומים מהסדנה האחרונה. ימים מהסוג הזה בלתי אפשריים לולא עשיה מדהימה של המון אנשים. יוצרים. בעלי עסקים קטנים, יוצרים מהבטן ומהלב. אנשים שמעריכים לחם מחמצת איכותי, יין משובח, כלי קרמיקה מנחמים, אופנה ישראלית ועוד הרבה. סביר להניח שהמקומות הפיזים שלהם נסגרו הבוקר, ושהם עומדים בפני קשיים בלתי יאמנו, בעיקר הרשתות החברתיות הן מה שאולי יכולות להניע טיפה קדימה את היצירה המבורכת שלהם. ובלב מבולבל החלטתי לשתף. 
אני כאן היום לחבק כל אחד ואחד מהיוצרים (לינקים בסוף הפוסט) המדהימים שחברו אל עירית ואלי ליום הסדנה. וגם, אולי קצת, למי שמעוניין, לשלוח אתכם למחוזות רחוקים של פנטזיה, זמן פנאי בלי דאגות. איך לייצר את המיטב מחופש מוחלט שניתן לאנשים. אם קשה לכם, תשמרו את הפוסט ליום גשום יותר, ומקווה שתתעודדו. 
קיבלתי עשרות פניות (לא מגזימה) מכם, ההורים שפתאום מוצאים את עצמם בסוג של חינוך ביתי, או משמעת חדשה. אני לא רוצה למקם את עצמי במשבצת היודעת מנסיון, כי מי שמכיר אותי טיפה יותר, יודע שאינטואטיביות וחוסר תכנון הם מה שמוליך אותי. כן, למדתי לחיות עם זה בשלום ובאהבה גדולה, ובהסתכלות של שנים אחורה אני יודעת שזה עובד. אולי לא לכולם, לי ולמשפחה שלי כן. בימים הקרובים אשתף יותר באינסטגרם את הימים שלנו מקווה שתוכלו לקבל השראה. 
ואתם, כל מי שנמצא בבתים מהיום, הרשת עובדת. אפשר לעשות הזמנות אונלין, לתמוך בעסקים קטנים, לקנות שוברי מתנה, לימים מוארים יותר.

בואו איתי לכמה רגעים לשדה ורבורג, לביתה של עירית. אתם כבר יודעים שהיה מרגש, ואני מקווה שכשהכל ייגמר, נחזור כולנו בכל הכח לעשיה איכותית ומספקת, כמו שאנחנו אוהבים. הנה זה לפניכם - 
היום כולו הוקדש לזמן פנאי, ומוטיבים בריטים הנחו אותנו עם הרבה סטייל. כמו בפעמים קודמות כשעירית ואני משתפות פעולה, זריקה של מילה באויר מובילה לשאר ההתרחשות. הפעם זה היה סוס. כמו שכתבתי למעלה, כל הלינקים יופיו בסוף הפוסט. הבית היוצא דופן בנעימותו של עירית נמצא במושב שדה ורבורג, בין מטעי תפוזים לשעבר, אבוקדו בהווה וחוות סוסים. התכנסנו לארוחת בוקר מפנקת סביב המטבח של עירית והגינה הקסומה שלה. השמש יצאה לכבודינו, והסערה פצעה למחרת. מזל גדול היה לנו. כמו בריטים טובים ומנומסים, מרחנו ריבות ביתיות וריקוטה מעשי ידי עירית על סקונס חמים ועוד לא מעט פינוקים. לחם המחמצת של עודד המוכשר עזר לנו לנגב ביצים עם שעועית ותרד מפנקים. דבש ושמן זית מדהימים של פטורה. מזוה בריטי לתפארת. 



משם עברנו לסשן המפואר. מפואר בזכות האורחת המיוחדת שהצטרפה אלינו. יוליה גלושקו, טניסאית מוכשרת, היתה השם החם בישראל שנים רבות. השנה יוליה פרשה לחיים האמיתיים.. או שבעצם הפוך? מלאות קנאה וההערצה לכישרון שלה, ליופי הנינוח והמעודן, יוליה דיגמנה לנו סשן צילומי  פורטרט בין עוגות מטורפות של המאסרו אלון שבו, לבושה בתוצרת האופנה הישראלית טרס. הרמוניה שלי יוליה, העוגות והעיצובים של טרס סיפקו לנו אין ספור צילומים מענגים. יוליה אהובה, בהצלחה בדרך החדשה את מיוחדת!


משם המשכנו לחוות איפונה שאירחה אותנו. מאיה נאור, חברה מדהימה שדרכינו הצטלבו אי שם בהאמפי בהודו, ומשם לגואה ומשם לאין ספור חויות, הגיעה כדי להראות לנו מה זה.. ושוב, אכולות קנאה על היכולות, היופי והנעימות שנוטפת ממנה, היה קשה להוריד את המצלמה מהעיניים. באלגנטיות ששמורה ליחידי סגולה, מאיה דיגמנה לנו סצנות מופת של אהבה לסוס. יוליה הצטרפה כי היא פשוט מהממת וגם אותה אי אפשר להפסיק לצלם. אותי אישית היו צריכים לגרור בכוח מהחווה. צילום בתנועה? צ׳ק. פורטרט? צ׳ק. אופנה? צק. כריכי מלפונים? צק. רגעים מושלמים? צ׳ק צ׳ק צ׳ק. 














חזרה למטבח הרוחש של עירית. מקום נטול אכזבות. מקום של חלומות. מיטב חומרי הגלם נערמו בימים שלפני הסדנה על שולחנה, מחברות מלאות בפרטים ותכנונים, כלים שנוצרו במיוחד עבור היום הזה. בנון שלנטיות יצאו מהמטבח מנות מפוארות. נתח הסינטה המושלם של מושבוצ שנשלח עבור הסדנה (תודה הדר!) הונח קרוב לליבי. פיזית. נתח עסיסי ומפנק, בשר קום איל פו. מנת דגים שאני לא בטוחה מה היא היתה יותר יפה או יותר טעימה. הפתעת היום היתה לחלוטין היין הלבן של יקב ספרה, שאם אתם לא מכירים אז רוצו! משובח זה אנדרסטייטמנט. הקינוח של עירית, שוב, כרגיל אצלה, לא בטוח אם יותר יפה או יותר טעים קיבל צילומים מכל זוית אפשרית ובקשות לריפיל. גלידת ג׳ינג׳ר ביתית עם רוברב ופיסטוקים. הורוד הזה שיגע את כולנו. על בטן מלאה ומחשבות איך כל הטוב יכול להפוך ליומיום (טוב הגזמתי, אבל רק חצי מזה? אפשר? ) סיימנו את הלגימה האחרונה של היין והתפננו להמשיך. באנו לעבוד? לא?



























ארבעת הצילומים הנפלאים כאן למעלה הם של דנה גור הסופר דופר מוכשרת שתכף אכתוב עליה. 
סשן צילום דומם, וקומפוזיציות. אספנו לנו כלים בלבן מהסטודיו של עירית. את יצירות הפאר של אלו שבו, עוד קצת מזה ומזה, ובנינו קומפוזיציות מרגשות. 


אני רוצה להודות  לצוות שלם שעמד מאחורי ההפקה של היום הזה. ראשונה כמובן עירית והידים שלה. לפתוח ככה את הבית המטבח והלב לאנשים זו מתנה. ברכה. להתבונן בה מהצד ולראות את חדוות העשייה שלה, החשיבות והצורך הפנימי האמיתי ליצור, וכל זה כקריירה שניה!! זה באמת ראוי להערצה. מאחלת לכולנו לדעת לבשל כמוה (זה לא יקרה) ולהיות פתוחים מחשבתית כל הזמן. נון סטופ.  you are blessed!!!

ליום הסדנה, וליום המקדים לו, הצטרפה אלי מאחורי המצלמה חברה חדשה. דנה גור המופלאה עם העין המיוחדת. דנה, תודה על שעות נפלאות, ברור שהיינו צריכות להכיר. תעקבו אחריה באינסטוש, מטורף מה שהולך אצלה!

למאיה הרוכבת היפה. תודה אהובה שהגעת עד אלינו ככה באמצע החיים. אין ספק שהיית הבחירה המושלמת ליום הזה. 

ולעזר וסתם כי זו הזדמנות מעולה להיפגש שוב ושוב ושוב, אהובתי רינת. קרמיקאית בחסד. כל הזדמנות להיפגש היא חגיגה, אז תודה שהגעת מהמדרשה עד אלינו, עד הפעם הבאה.

למעיין המאפרת המוכשרת שליותה את יוליה כל היום, ופינקה כמו שצרייך באילינר. תודה מעיין!

לא מעט יוצרים מוכשרים פתחו לנו דלת לעולם היצירה שלהם. אני מבקשת יפה, תקליקו על הלינקים, תכירו אותם. אולי תרצו לתמוך באיזו דרך, גם אם לא עכשיו אולי אחר כך. ללא מעט אנשים סביבנו האמנות היא לא פריוילגיה, היא דרך חיים. בלעדיה אנחנו כבים. אסור לתת לזה לקרות, כי בקרוב, אולי מאוד אולי לא, המצב יחזור לשיגרה, ואנחנו נצטרך להרים את הראש. ולחזור לפעילות רגילה. זה בטח לא יהיה קל. אבל בואו נחשוב שזה אפשרי. 

המון אנשים כמו שכתבתי עמדו מאחורי ההצלחה של היום הזה. הכי חשובים הם המשתתפים, ששמחתי להכיר בפעם הראושנה, ולפגוש בפעם השלישית ואולי רביעית? כמה כיף כל הפרגון הזה מצדכם. הפרחים שלכם. 

ועכשיו מה? שקט. בבית. אצלנו בבולגריה ההגבלות זהות לישראל. מה שעובר עליכם עובר עלינו, וכנראה שאר העולם בדרך. 
אני חסרת סבלנות שהמצב הזה יגמר, ואותו שבר הזויי שתקף אותנו יעלם במהירות שבה הגיע, ואוכל להזמין אתכם שוב לסטודיו שלי בבולגריה, או פגישה אלגנטית על גג במרקש. 

הכתיבה מסדרת לי את המחשבות, ויש לי הרגשה שבקרוב אחפור לכם יותר כאן. אם בא לכם תכתבו לי, תרימו טלפון, סתם להתעדכן ולהחליף רגעים. כבר חסרות לי הצפיות למפגשים אתכם, ועם המצלמות שלנו, אז נקבע טנטטיבית לקיץ, טוב?

צילום אחרון שהייתי חייבת לשתף - יערה עם הקארה הסקסי והאוברול המשגע שלנו :) 


14.2.20

spotlight!

היוש. רציתי לספר לכם קצת על הימים הנפלאים שמצפים לי, לנו, יחד עם עירית בירן הנפלאה. ב-3 למרץ, יום שלישי ניפגש בתל אביב לשלוש שעות מקדימות. המפגש הזה פתוח לכולם, גם למי שאין ביכולתו להגיע ליום המלא שלנו ביום חמישי. במפגש ביום שלישי, נתפנק לנו ונלמד את כל התורה כולה. נשמע מופרך? נשמע מבהיל? תסמכו עלי. כבר יותר מחמש שנים שאני מעבירה את לימודי יסודות הצילום כאן בבולגריה, פלוס שנתיים קודמות להן בתל אביב. טכנופובית כמוני עדיין לא נולדה, וכמו שאני מספרת לכולם, המורה בשיעור סטודיו בבצלאל ביקש ממני לא פעם פשוט לוותר על זה, ואולי לרבוץ בקפיטריה או משהו אחר.. שבע שנים שבהן אני מלמדת נשים וגברים לא לפחד, ולא להרגיש כמוני. עם הזמן פיתחתי לי שיטה מאוד ידידותית, שברובה אני מדברת על לצבור בטחון ולא לחשוש ממשוואת העל הזו שנקראת חשיפה. בשלוש שעות אתן לכם את כל הכלים הבסיסיים להבנת פעולת הצילום, והנגזרות של כל פונקציה. כמו את החיים, הצלחתי לפשט גם את זה. הצילומים כאן בפוסט הם בדיוק מה שאני מדברת עליו. לפשט את הפעולה, ועם זאת, כשביכולתנו להגיע לרמת דיוק ושליטה מקסימלית, להניח את התוצר על השולחן בדרך הכי טובה לנו. 

בשלוש שעות נינוחות, נשב לנו בתל אביב על קפה ועוגה ונלמד את יסודות הצילום. יהיה המון זמן להכרות עם המצלמה, הגדרות מצלמה, והתפעול שלה. נכיר את האח הגדול שמפקח עלינו המד-אור, ויחד נבין כמה פשוטה והגיונית הפעולה של צילום ידני. 
מוזמנים להצטרף אלינו צלמים מתחילים, כאלו שבדיוק קנו את המצלמה אבל עדיין לא הקליקו עליה, צלמים מנוסים שמרגישים שרענון וחידוד המושגים יעזרו להם, משתתפות הסדנאות שלי בעבר, לריענון קצר שיחזיר את כל הידע, ובעצם כולם. נשמח לראות אתכם כחלק מהחוויה הכוללת של יום שלישי וחמישי, או רק למפגש ההכרות עם המצלמה. 
ביום חמישי, עירית ואני מפיקות עבורכם יום מטורף שכולו חוויות צילום סופר ויזואליות ומרגשות. אני מאוד ממליצה להגיע לשני המפגשים, ככה שביום חמישי יהיה לנו יחד זמן לתרגל את המידע החדש שרכשנו. ביום חמישי, בשדה וורבורג עירית ואני אוספות עבורכם את מיטב הסצנות הפוטוגניות שיצרו עבורכם גוף עבודות קצר ביום אחד. נתרגל צילומי פורטרט, תנועה, מזון ועוד באמת לא מעט הפתעות מרגשות. 
אז קדימה, אם זרמים קלים של התרגשות עוברים בכם, המצלמה קוראת לכם, בא לכם לשבור את השיגרה ולצאת ליומים של סערה פוטוגנית במיוחד זה הזמן לכתוב לנו ולהצטרף. 

5.2.20

SPOTLIGHT!

אני מחליטה להתמקד בדברים שאני אסירת תודה עליהם. הם יוצרים עבורי מציאות קלה יותר שעטופה תמיד במה שנעים וטוב לי. המחשבות מוליכות למעשים, או כמו שאני אוהבת לקרוא לזה, חלומות מיצרים מציאות

עירית בירן חברת נפש שפגשתי ממש באמצע החיים, כנראה שזימנתי אותה אלי, כי אין הסבר אחר לקשר הנפשי העמוק ביננו, לחיבור היצירתי והמעשי, עירית ואני מזמינות אתכם להצטרף אלינו למקום שבו אנחנו אוספות יחד, בהרמוניה שמיוחדת לשתינו את אותם הדברים הטוביםהדינמיות של החיים לפעמים מרגישה כבלתי אפשרית. זו הסיבה שלפני חמש שנים עצרתי הכל והתחלתי מחדש. לימדתי את עצמי, למדנו כולנו יחד, כמשפחה, לעוף עם הדמיון. החיים התגלגלו ועם הזמן בניתי קונספט שמשתף גם אחרים בתהליך הזה.


זו המהות של הסדנאות שאני מעבירה בשנים האחרונות ברחבי העולם. הרגשתי צורך גדול לדיק את העיסוק שלי, שיהיה מספיק ממוקד ועם זאת חסר גבולות, שיהיה מוקפד כמו שאני אוהבת ופרוץ מחשבתית. העולם כולו היום בנוי על 2 מאיות השניה שאנחנו מקדישים לאימג׳ ברשתות החברתיות וכדי בכלל להתחיל לספר לכם מה אני עושה, ומה אני יכולה להציע, אני צריכה אתכם קצת יותר זמן בתוך הפריים שלי. כאן למזלי יש לי יתרון היות ואני צלמת שיודעת לשלוט במצלמה, ובתוצר הסופי. אם נחפש נקודת התחלה, זו תהיה מוצלחת. יותר מהכל מגדירה אותי המצלמה. היא כלי שמתווך ביני לבינכם, היא היסודות החזקים שמניעים אותי ויוצרים את המפגש ביננו


ישבנו וחשבנו עירית ואני, איך ליצור עבורכם מפגש שירגש אתכם כמו שהעשיה שלנו יחד ובנפרד מרגשת אותנו, להעביר לכם את החוויה המלאה של חדוות היצירה, צרור של פרחי בר יפהיפה. עירית מבשלת אוכל שהוא שירה אמיתית, אני מצלמת וזו בכלל רק ההתחלה. גם אתם מרגישים לפעמים שהמדיות החברתיות יכולות לגרום למועקה? כל אותם ריבועים קטנים ומושלמים שמספרים על חוויות נפלאות של אנשים זרים? אני אמביולנטית בנושא הזה, מהסיבה שאני יודעת שלא מעט פעמים הכל סופר אותנטי, ואמיתי. הרגע האחד והפרטי והקטן יכול באמת להיות מושלם. ברי המזל שביננו חווים את זה בספונטניות, והמצלמה המעולה שלהם בדיוק שם בכדי לצלם, והיכולת הטכנית שלהם מושלמת, והופ, יש לנו את זה. וכן, זה קורה, והייתי מגדירה את זה כסגנון הצילום האהוב עלי בעולם - צילום דוקומנטרי. זה נסיון חייםעירית ואני מזמינות אתכם למפגש, שבו אנחנו נייצר עבורכן מציאות. לא, זו לא תפאורה, זה לא סט, זו חוויה. התרחשות. המצלמה שלי תפגוש את הכלים המרגשים של עירית, במטבח הרוחש שלה, בין שבילי מנות מהפנטות כהרגלה, בחורשת האין סוף בין מטעים ומים צלולים וכחולים. נדבר על צילום, ואוכל, נצלם ונאכל, נלמד לדייק את המחשבות שלנו, להתפקס על האובייקט ועל הדרך. להגדיר את הסטינג במצלמה ובראש, להנות מקלאב סנדויץ׳ ובירה צוננת בין שדות מוריקים וסוסים דוהרים. נלמד להתמסר למצלמה ולעמוד גם מלפניה, נעריך את השפע הישראלי והתוצרת המקומית שאיתם עירית תרקח מעדנים רבים במטבח הקסמים שלה. ניישר קו טכני בלבד עם צילומי מזון וקינוחים מפוארים, כדי להמשיך אותו הלאה עם אינפוט אישיאנחנו נייצר את הרגעים, אתם תגיעו כדי לחוות אותם בכנות. הכל שלכם. אתם מוזמנים למפגש יצירתי של צילום אוכל וחיים, או במילה אחת mindfulness . 

משתתפות הסדנה צריכות להגיע עם מצלמת SLR וידע לצילום במצב ידני — manual.
אבל גם אם את עושה את צעדייך הראשונים בצילום או זקוקה לחיזוק מיומנויות, חשבנו עלייך! בנוסף לסדנה, יתקיים מפגש מקדים עבור מי שרוצה ללמוד או לרענן את עקרונות יסודות הצילום ותפעול המצלמה במצב ידני (manual). מפגש טכני על קפה ועוגה שיתקיים בלוקיישן תל אביבי מקסים ויארך כ- 3 שעות.
הסדנה תערך בשדה ורבורג ביום חמישי, ה- 5 במרץ 2020 בין השעות 10:00-17:00.
מפגש ההכנה יערך בתל-אביב ביום שלישי ה- 3 במרץ 2020 בין השעות 16:30-19:30.
וכמה כל זה עולה, אתן בטח שואלות. 1200 ש״ח לסדנה בלבד ו-1500 ש״ח לסדנה ומפגש ההכנה ביחד. ניתן גם להצטרף למפגש ההכנה בלבד תמורת 450 ש״ח.
לינק להרשמה קלה ופשוטה נצמא כאן. תקליקו. 
אפשר גם ליצור קשר עם עירית ולשלם בביט: 0544-297900

  • יתכנו שינויים בתכנית בהתאם למזג האוויר.
  • קיום המפגשים מותנה במספר נרשמים מינימלי.
  • המחירים כוללים מע״מ.
רוצים לראות מה כבר עשינו יחד עירית ואני? תקליקו כאן וכאן ויש עוד מלא..