14.9.14

Our tree house, and how we built it.

*עדכון קצרצר בעניין הסדנא בבולגריה: הסדנא התמלאה מהר משחלמתי (פחות מיום!) תודה לכולם על הפרגון המטורף, אני מבטיחה לעדכן כאן בבלוג לגבי תכנונים לעתיד...:) ויהיו כאלה. אז שוב תודה ענקית שאתם כאן, ועוזרים לי להגשים חלומות ענקיים ופוטגניםֿ! 

החלק השני של הפוסט הקודם, איך בנינו את הבית מהעץ. הדרך היתה לא קצרה, כמעט שלושה שבועות, עם ביטולים לא צפויים בדך ותקריות משונות, אבל שלושה שבועות אינטנסיבים והוא כבר עמד שם. יפיוף אמיתי. קודם תכננו את הנראות שלו, ואיך הוא יעמוד על העץ. היה מאוד חשוב שהוא יהיה בטיחותי ומאובטח בכל הפינות שלו. ואז הנחנו את הקורות שתוחמות את הבית על העץ. בשלב הזה הפלס היה מרכז העיניינים. כבר מההתחלה וידאנו שהבית יהיה ישר, והרצפה לא משופעת. שלב הנחת העצים לריצפה היה הבא בתור. את כל (!!) העצים ששימשו אותנו לבנית הבית הזה מצאנו במחסן ישן בבית הגדול. הם עברו ניקויי יסודי, ושיוף, כי הם היו כמעט שחורים מלכלוך וזמן. למזלנו הכמות בדיוק הספיקה לכל הבית, וגם לא הוצאנו כסף על העצים. את הקירות של הבית בנינו בנגריה, שנמצאת חמש דקות הליכה מהבית על העץ. בנינו 4 קירות, ותכננו את פתחי החלונות לפני הבניה. את החלונות מצאנו בנגריה מאיזה פרוייקט של סבא איוון מלפני מלא שנים. למזלנו הם התאימו בול! לולה ואני שייפנו וצבענו אותם בצבע צהוב. השלב הבא היה חיבור הקורות לריצפה ולאחר מכן החלונות. בשלב הזה החלונות היו בלי זכוכיות, כדי למנוע התנפצות בזמן הבניה של הגג. את הגג חיברנו בזהירות רבה.. חלק אחד לא היה בעייתי, אבל השני כן. הקורות שמרכיבות את הגג -  לא הן היו הבעיה, אלא הרעפים שמכסים אותו. היינו צריכים לאבטח את סשה הבן דוד של בויאן שהוא 1.90+ לעץ עם חבלים, ורק ככה, בגלל שהוא הכי גבוה הצלחנו להניח את הרעפים של הצד השני. 

ככה נראה העץ לפני שהתחלנו.. סבא איוון קצת גזם את הענפים כדי לייצר מרחב שטוח. לולי עדיין עם שיער ממש קצר אחרי התספורת :) 
העץ הזה לא ידע מה מחכה לו.. 

אחרי שהנתחו את הקורות שתחמו את הבית, הנחנו את העצים של הריצפה. 
כמובן שלא שכחנו להשאיר פתח כניסה, בבולגרית קוראים לזה קאפק :) 

את הקירות כמו שכתבתי בנינו בנגריה, לא בחצר, כי כל הכלים היו שם, הרבה יותר נוח. כולם עזרו להוביל אותם לחצר, אפילו לולה. אני עמלתי שעות לשייף את הקירות, ולכסות אותם בשלוש שכבות של לכה למנוע חדירת מים. 
במקביל לולה ואני שייפנו, ניקינו וצבענו את החלונות בצהוב. היא עזרה מלא!

השלב הבא היה להעלות את הקירות לעץ, ולקבע אותם. השתמשנו בחבלים ובגברים חסונים :)


כמה שאני מתגעגעת לחצר המדהימה הזו.. זה המקום שבילינו בו את רוב הקיץ האחרון. הרגעים הכי יפים, אפילו שהם קטנטנים כמו לשתות מים, או ענקיסטים כמו לבנות בית על העץ, או ממש ענקיסטים כמו שהארנב מגיע לביקור!!

בכל הזמן הזה,  עמלתי קשה למצוא את הפריטים שיהיו בתוך הבית. בימי שבת יש בעיר שוק פשפשים, שהוא היה המקור הראשי לכל מה שנכנס בסופו של דבר לבית. מה שכן, קודם הילדים ביקשו, ואחר כך הלכתי לחפש. הייתי צריכה איזו שהיא הכוונה כדי לא לקנות את כל השוק!!

זה שמציץ שם הוא סבא איוון המוכשר על, שפיקח על כל פיפס קטן בבניה! תודה סבא!!!!!

לאט לאט הבית התחיל לקבל צורה של בית אמיתי, ובנגריה התכנסה ישיבת צוות להחליט על הרעפים של הגג. בסוף נבחרו אדומים :) לולה תמיד בסביבה לתת את הדעה שלה. my girl :)

ביום שלפני הגג, צילמתי את הבית מבפנים. האמת שקצת חששתי שלא יהיה מספיק אור לצילומים כשהגג יהיה מורכב, בגלל הכהות של העץ והענפים סביבו, כמובן שטעיתי. זה הלוקיישן מספר אחד בבולגריה!!!






לולה מחזיקה כמעט באופן קבוע שקית עם גבינה, למקרה שהיא תפגוש עכבר. פסגת השאיפות שלה, להחזיק עכבר.. 
הבית מוכן, הילדים הלכו להביא מטאטא לנקות אותו. עוד באותו היום עשינו ״הובלה״ של כל החפצים שצברנו בחודש ההוא, לכבוד הבית על העץ.


סבא איוון גם בנה לנו מדפים לספרים, שולחן לארוחת בוקר, מתלים לתכשיטים וכובעים, היה לנו שם הכל.
כל כך עצוב לדעת שהוא שם מחכה לנו עד השנה הבאה, או עד הקריסמס הקרוב.. :) 
התוספת האחרונה להשנה, אבל בהחלט לא אחרונה לבית על העץ (אנחנו מתכננים מגלשה מהחלון, גשר חבלים ועוד מלא מלא דברים כיפים, אבל זה רק בקיץ הבא..) היה הטרזן. שעות של אושר והשתולליות. 


היו לנו ימים מקסימים, נהננו מכל מאית שניה, באמת! תודה לכל מי שבילה איתנו את הקיץ הזה בבולגריה, לכל הילדים המקסימים שנהנו כמונו בבית על העץ, והכי תודה לסבא וסבתא, שנותנים לנו לחלום בכל פעם שאנחנו מגיעים אליהם. 





המבנה שנמצא בצד ימין למעלה בצילום האחרון הוא הבית כנסת העתיק בעיר. הבית שלנו בלוקיישן מעולה! ולמי שבמקרה פיספס את הפוסט הקודם  - איך הבית נראה מבפנים, מוזמנים לקישור הזה.

אפרת xoxo