28.7.17

7 Rila Lakes Bulgaria ll

ככה אני. או שמעדכנת פעם בחודש או יום אחרי יום..
ההיענות שלכן לסדנה באוקטובר כל כך מרגשת, אני כאן כדי לעדכן שנותרו שני מקומות אחרונים בהחלט, וההרשמה נפתחה אתמול בערב!

והיום, משהו לגמרי אחר. עוד אהבה גדולה שלי, הטבע. לפני שנתיים ביקרנו במקום המרגש הזה - שבעת האגמים ברילה, ומאז הוא מהדהד בראש לחזור אליו שוב. את הפוסט ההוא כתבתי בהתרגשות גדולה, זו היתה אחת החוויות הראשונות המשמעותיות שלנו בבולגריה , מוזמנים להציץ, וכן, היה מושלג ביוני!
אני מקבלת מכם המון מיילים להמלצות לטיולי משפחות. מתנצלת מראש, אני לא הכתובת הנכונה. קשה לי להסביר לכולם, אבל הנה האמת: לצערנו אנחנו לא כל כך מטילים בבולגריה. לא כל כך מכירים אותה בשביל לתת המלצות. אנחנו גרים באיזור מאוד מרוחק מהכל, והחיים שלנו מתרחשים באיזור פיצי, אבל שופע. לאיזור שלנו לא מגיעים תיירים, אין לו כל כך מה להציע לטיול נקודתי. והמקומות שכן טיילנו בהם מפורטים כאן בבלוג. בעיקר הרי רילה, ועוד פוסט אחד שכתבתי עליו. אז אני מתנצלת מראש, אין לי המלצות בשלוף. יש בלוג מקסים של חברה יקרה שיכול לתת לכם מענה מצויין - אורה.  היא פרטה על טיול משפחתי בדיוק במקומות הנכונים (כנראה, לא יודעת...) ובכלל נעים אצלה בבלוג :)



אז הגענו לרילה, בשיא העונה. כל העולם ואישתו שם. אבל כיף. הזמנו חדרים בבקתה למעלה על ההר כמעט חודשיים מראש, האמת מזל שהזמנו, כי אחרת לא היו, והאמת שתיים, היה יותר מגניב לישון באוהל בחוץ כשחושבים על האוכל הגריע שהיה בבקתה והחדרים המעופשים. אבל הי, לוקחים את החרא בסבבה, לא? זה היה באמת שולי, אבל המלצה מהלב, אם אתם אנשי אוהלים זה עדיף, אם לא אז בטח יש מקומות מומלצים אחרים בסביבה ששווה לבדוק עליהם באינטרנט. שם הביקתה שבה התארחנו הוא רילסקי אזרה. חדרים הכי פשוטים שיש, מקלחת ושירותים אם משלמים ומסעדה פשוטה ולא להיט. אבל באמת, כשיוצאים משם למסלול, כל הצרות בעולם נשכחות, וזה משכר. מהפנט. מעורר את כל החושים ושווה כל מאמץ שעשיתם. היינו עם חברה יקרה שלי, משפחה מקסימה שהגיעה מישראל  לטיול ״בולגרי״ לשבועיים, הם עדיין חורשים את בולגריה! נפגשנו ברכבל, על ההר, שהוביל אותנו ישר לביקתה. אפשר לעלות למעלה גם בג׳יפ, נסיעת אקסטרים שעשינו בפעם הראשונה. אם הילדים גדולים אפשר בכיף להנות מהנסיעה ברכבל (הפתוח) כ-15 דקות. הצטרף אלינו עוד חבר, שכבר הגיע אלינו לפני שבועים, וכמו כולם התאהב בקסם של וידן, ופשוט היה איתנו כאן. חבורה שכזו, יוצאת לגלות א שבעת האגמים המופלאים ברכס הרי הרילה.





היה לנו מזג אויר משגע. שמש עם עננים, קצת נשרפנו אבל לא הזענו, וכן, היה צריך סווצ׳רט בערב קריר. בערב הראשון אפילו ירד מבול מטורף, אבל למזלנו היינו בתוך הבקתה, משחקים שח  :)
למחרת בבוקר כל הילדים נרגשים, אחרי שכבר חקרו ביום הראשון קצת מסביב וגילו שכן, יש חיות להתעסק איתן, אז הכל בסדר. היו ראשנים ודגיגונים חמודים. עוד יסתבר בהמשך שהדגיגונים האלו בכלל לא חכמים, ונופלים בקלות למלכודות ילדים..







מהר מאוד מצאנו את הספוט המושלם לפריסבי, אפילו יש וידאו קצר, אם תלחצו כאן תגיעו אליו. אחרי סשן פריזסי והאבקות (כן, גם את זה עושים בטבע) המשכנו לכבוש אגם אגם, ולדוג בחביבות את כל הדגיגונים הלא חכמים, שנפלו בקלות למלכודת פירורי לחם בבקבוק פלסטיק שקשור לחוט. סטארט אפ?






המסלול לא היה קשה בכלל. אבל בכלל. לא זכור לי קטע אחד שהייתי אומרת - התאמצנו. עשינו המון, אבל המון עצירות תוך כדי. אין אפשרות אחרת. כל פינה מהפנטת יותר מקודמתה. כל אגם צלול יותר. כל דשא מזמין יותר. וכל צעד שווה תמונה :) מרחנו את המסלול על כמה שעות טובות, לא זוכרת בדיוק כמה, וזה היה מסלול מעגלי. החבר שלנו שהצטרף, התפצל מאיתנו באגם החמישי, והמשיך במורד ההר לטרק של שלושה ימים שהוביל אותו למנזר רילה.















הפריחה שם מטריפה, אני מאמינה שהיא די בשיאה, כי היו מרבדים צהובים, וסגולים וחומים, וסוקולנטים מיוחדים, והירוק המהפנט, והכל באמת היה מחוייך ונעים ומזמין. המים מאוד קרים, אבל ילדים כמובן משתכשכים להם בסבבה. אני חצי ירושלמית, אז העדפתי בהפסקות להתחרדן בשמש. ובלי לשים לב, השתזפנו כולנו וירדנו מההר חיוניים מתמיד..
המון טילים, חלקם בולגרים, הרבה אירופאים והיו גם לא מעט אמריקאים. יש באמצע המסלול בקתת עצירה, שמוכרת בול בזמן בקבוק קולה קר וסניקרס. הרגשה של טיול אחרי צבא, ככה הסבירו לי, למרות שלא עשיתי אף פעם, אבל ככה גם הרגשתי בהודו. הרגשת טיולים מעולה שכזו. אתה מרגיש חי ונושם ומסוגל ומודה. מודה על פלא הבריאה, תכלס, מתי במשך היום יום יוצא לנו להתפעל כל כך ממשהו, למשך זמן ארוך, ולא להפסיק להתפעל? ככה זה ברילה. אז הנה, ההמלצה שלי. קחו את המשפחה, זה אחלה מסלול לילדים, עם ריגושים בצורת אגמים, ואוירה מעולה. אנחנו בכלל ברי מזל, כי הקבוצה שלנו היתה כל כך נעימה לכולם. ככה זה, כשאחת מהאחיות קרן או אורית קוראות לי אני מיד מתייצבת :) עשינו בחירה מעולה לחזור לשם, למרות שיכולנו לבחור כל מסלול אחר בבולגריה, אבל זה באמת אחד השיאים שיש לבולגריה להציע.






יאללה לרילה? ממליצה מאוד לעשות את המסלול הזה בעונה (יולי אוגוסט) כי ההרים כידוע מאוד הפכפכים. בנגלה הראשונה שלנו נאלצנו לדחות את המסלול ליום השלישי כי היה פוג מטורף, אפילו שזה היה ביוני.. לא לשכוח משהו חם ללבוש, ואם אתם מסודרים כמונו אז פק״ל מוחיטו, אבל זה כבר ממש למקצוענים :) כי מה שקורה ברילה נשאר ברילה..

מחכה לכן נשים מוכשרות כאן באוקטובר לסדנאת סתיו נפלאה. ההרשמה כאן. צ׳אוו. קיץ נפלא. 

27.7.17

Synagogue Vidin Bulgaria

שמרתי את התמונות האלו קרוב ללב כבר כמה שבועות, כדי שאוכל לשתף אתכם בדיוק בטיימינג הנכון. אז אני כאן לשתף בפוסט שמאוד קרוב לליבי, ובתאריך חדש לסדנה כאן בבולגריה.  20-22 לאוקטובר  כל הפרטים בהמשך הפוסט כאן.


הצילומים האלו כולם צולמו בסדנת הצילום האחרונה שהעברתי בוידין, העיר שבה אנחנו חיים. זו היתה סדנה מרהיבה, שבה ארחתי אישה נפלאה בשם קרן :) קרן שביט. יחד, הרמנו את הסיטואציה הזו, שלא מעט פעמים דמיינתי אותה בראש, נשים, מצלמות, שולחן ערוך, פרחים, ורגע אחד שאי אפשר לשכוח. וככה הכל התעגל לשלם בזכות קרן שהגיעה עם דרייב נפלא לעשות. ולרגש. ובאמת היה לנו בוקר נפלא.




בית הכנסת הנטוש הזה, הוא המבנה שנמצא הכי קרוב אלינו פיזית. ממש ככה. אנחנו גרים למרגלותיו. זהו בית הכנסת העתיק ביותר לא רק בבולגריה, אלא בבלקן כולו. לפני עליית הקומוניזם, היתה כרן בוידין, ובבולגריה בפרט קהילה יהודית גדולה. מעטים נשארו, רובם עלו לישראל בעליה הגדולה, בשנות החמישים. כיום, ישנם חמישה יהודים בעיר שלנו, כולל חמותי, לא כולל אותנו :)






בית הכנסת המפואר הזה תופס את תשומת ליבן של כל הנשים שמגיעות הנה. מישראל. לחשוב, שחמותי זכתה לראות אותו פעיל, עם הויטראז׳ים וההוד וההדר. ומאות המתפללים שם, בחגים ובשבתות. צובט בלב. אימא שלי, עוד מהפעם הראשונה שהיא הגיעה הנה, ועד היום, לא מפסיקה להתפלא איך גוף יהודי כלשהו עדיין לא לקח את המבנה המדהים הזה תחת ח
סותו. באמת מפליא. אבל כשהחיים גם ככה לא פשוטים בעיר שלנו, ואין אינטרס ברור, ובטח כשאין יהודים... אז אין. אין מי שיקח חסות וישמר את חתיחת ההיסטוריה הזו בכבוד שמגיע לה.
המון זמן שאני חושבת איך להנציח את המבנה מהזוית שלי, מהעשייה שלי, מהחיים שלנו למרגלותיו. בראנצ׳ בית הכנסת, היה המעשה. ואני שמחה שעוד נשים חוו יחד איתנו  את הרגעים המיוחדים שהיו שם.


אז את הפוסט הזה מלווים הצילומים שלי מאותו בוקר נפלא.
קרן וטל,  אחת המשתתפות בסדנה לקחו על עצמן את חלק הביצוע. הן הגיעו מוקדם, וברגישות מדהימה, ערכו שולחן מדוייק כל כך. כלים שהגיעו מהארץ מהחנות של סופי בשוק הפשפשים, מפה מטריפה של אמנית הטקסטיל נעמי מערבי, כוסות הקריסטל שלי שמחגיגות כל ארוע, המון פמוטים ונרות זולגים, שלמזלי מצאתי את סט הפמוטים הזה מכסף בשוק שלנו של שבת, שוק יד שניה מלא במציאות, שילמתי עבורם יחד 7 שקלים... ! הפרחים, כדורי התפרחת האלו שמככבים במשך כל הסדנה, מפארים כל תמונה, נקטפו מסביב לבית שלי, בגינות של הביניינים. אחרי הסדנה מיד שתלתי כמה שיחים כאלו אצלנו בגינה. והאוכל כמובן. בראנצ׳ נשי, מפנק, עם המון פירות יער טריים ולחם הפודינג המפורסם של חמותי עם קליפות תפוזים ושוקולד, גרנולה פריכה שטל הכינה לנו, ועגבניות טריות טריות. קערה ענקית של יוגורט ודבש אורגני כדי לאסוף את כל המרכיבים יחד לצלוחית של אושר.








 ללא ספק זה היה אחד השיאים של הסדנה העשירה הזו, ולפני שנפרדנו מהסיטואציה המרגשת, אימא של קרן, מיקה, וחמותי נורה, עמדו צמודות צמודות בזמן שמיקה זרקה את הרעיון לכבד את המעמד בשירת התקווה. לא ארחיב במילים, זה באמת יותר להרגיש ולדמיין מאשר לקרוא בפוסט .




כמובן, שאנחנו כאן לכבוד תאריך חדש לסדנת סתיו!
אמנם הסדנה הקרובה תתקים כבר בסוף הקיץ, בחודש אוגוסט, אבל היא מלאה. יש לכן הזדמנות להצטרף אלי לסדנה סתוית, סתיו כמו שיש רק באירופה.. מיותר לציין שהבית שלי מוקף בפארק עצום, ורק להתחיל לדמיין את קשת צבעי החום והאדום.. זה משכר..

התאריך החדש הוא  20-22-10 סוף שבוע ממש בשיאו של הסתיו כאן לפי החישובים שלי מהשנים האחרונות :)
נזכה לצלם בפארק המדהים שכאן, שצבוע כולו במליון גוונים של כתום וחום ואדום. בית הכנסת יכוסה בעלי קיסוס אדומים וורודים, והילדים יקפצו על ערימות עלים מתחת לבית עץ. נשמע חלום? זה אכן ככה.. הסתיו כאן הוא משהו שחייבים לראות כדי להאמין. חמותי תלמד אותנו איך לנצל את עץ הסמבוק לרפואה, איך להשתמש ביעילות בשעוות דבורים ולרקוח ממנה משחות מעולות, חברה שלי מאחד הכפרים כאן בסביבה תגיע להעביר סשן צמחי מרפא, והכל יהיה כמובן סופר פוטוגני כדי שנוכל לתרגל צילומים סתווים ומקצועיים תוך כדי. וזה עוד לפני שהתחלתי לפרט לכן כמה אתן הולכות להנות מהצד הקולינרי. אבל אני מאמינה שצריך לשמור חלק מההפתעות להמשך.
בכדי לקרוא לפרטים על איך נרשמים, עלויות, טיסות סידורי לינה וכ-ל מה שתרצו לדעת, כתבתי פוסט מפורט שמופיע באופן קבוע בבלוג, תוכלו להגיע אליו תוך שניה אם תקליקו כאן. מנסיון, סדנאות הסתיו הן הכי מבוקשות, וההרשמה נסגרת מאוד מהר. ממליצה לא להתמהמה, ולשלוח לי מיל לשריין לכן מקום ברגע שהחלתטן שאתן מצטרפות למסע הנפלא הזה.

אני מזמנת אלי את כל הנשים היצירתיות, שרוצות פאוזה מטורפת, שמוכנות לפתוח את הראש ולראות חים באמת אחרים, הבכלה מלאה, לחוות את מזרח אירופה האוטנתית, אבל עם טויסט קטן בעלילה- אני :) אני אביא איתי טונות שלאסטטיקה, תוכן עשיר, ידע בצילום, וחוויה קולינרית מושלמת. מצטרפת אלינו?




וקרן הנפלאה, שוב תודה על שהיית, תודה על הכישרון שלך, תודה על הפתיחות והנפש הצועניה שלך, שהתנגשה בשלי בכל המרץ, כמה כיף היה! קרן משיקה את קולקצית הגלביות החדשות, כל אלו שבתמונות ועוד, ביום שיש בחנות השווה שלה בשנקין. תגידו שאני שלחתי אתכן :) ותמסרו לה נשיקות!

וגם, החיים. אתמול חזרנו משבעת האגמים ברילה. כאן בבולגריה, כן. גן עדן עלי אדמות. טיילנו עם חברה מהממת מישראל, והמשפחה המקסימה שלה. היה מוש!! על זה בפוסט הבא, שיהיה חגיגה לעיניים לכל מי שאוהב לטייל, ומחפש המלצה של הרגע האחרון לקיץ הזה. תקפצו שוב, זה כיף שאתם כאן. ולא לשכוח להזדרז להחליט אם אתן מצטרפות לסדנה, ניפגש באוקטובר???