20.9.17

Kids Kingdom.

הממלכה של הילדים נמצאת בקומה השניה של הבית שהיא בעצם עלית גג, עם גג משופע. אני באמת מתרגשת לשתף אתכם במקום הנפלא הזה, כי יש לי סימפטיה ענקית לחדר, ואני אוהבת את החלל מעומק ליבי, ממש. אבל קודם לעשות קצת סדר בדברים!

*כן, כ-ל עבודת הנגרות היא של חמי איון. אני ציירתי, הוא ביצע. היינו צוות ממש מנצח למשך תקופה ארוכה.. החלונות, הרצפה, התקרה, השולחן, הכל הכל, חוץ ממדפי איקאה ומכוננית אחת לבנה. גם את הנדנדה הנפלאה הוא בנה.

*ממש כאן בפוסט הזה, תמצאו תאריכים חדשים לסדנאת הצילום שלי בבולגריה בכריסמס הקרוב. אז יהיה גם שמח בעיניים, וגם אולי פתח לחוויה נפלאה, עבורכן. תשארו. באמת שתכנני לפרסם כמה תאריכים קדימה, אבלאז לא ישארו לי יעדים להציב לעצמי לשנה החדשה.. :) עובדת על תכנונים מראש. זה קשה, אבל אפשרי, לא?

*חלק גדול מאוד מהאסטטיקה שאני אוהבת נוצר בזכות החנות המעולה יולטה. אין מצב שמי שקוראת את הבלוג שלי לא מכירה אותם. הם הרי עמי ואסף, הכי נחמדים בעולם, עם עין משובחת במיוחד. אז כ-ל מוצרי הנייר והכתיבה שהילדים ואני משתמשים הם מהחנות הנפלאה שלהם בכיכר מסריק. הכי ממליצה לקפוץ לשם פעם ב, כי הם כל הזמן מחדשים.

*וכן, הילדים יודעים שהם ברי מזל. זה באמת חדר חלומי, ואפילו אני נהנית פשוט לעלות למעלה, עם המחשב ולעבוד כשאין שם אף אחד. יש הרגשה של בקתת עץ באפ סטיט ניו יורק או משהו כזה.. אנחנו מבלים שם שעות בקריאה, ציור, וסתם משחקים. יש מלא מקום להשתולל, ובכלל, זה חדר שכל כך כיף בו..

אז פשוט אפרוש לפניכם את הצילומים, וגם, אספר לכם על הסדנא המרגשת בכריסמס..





זו פינת ספרי הלימודים שלנו. בדרך כלל יש שם המון ספרי טבע, חיות, היסטוריה, קריאה, וחשבון. וספרים באנגלית שהילדים קוראים עם המורה שלהם. הספרים שאנחנו קוראים יחד בלילה נמצאים הכונניות הגבוהות. אני מנסה לשמור על הפרדה בין החלק הלימודי, לשאר החדר.







זה הקיר שיוצר את הארובה שמגיעה מהאח בסלון. הוא נמצא באמצע הלופט של הילדים, ודווקא משמש מחיצה נוחה, להשעין עליה כונניות, ולסמן את החדר כבנוי מ״אזורים״ ולא שטח אחד גדול. אני מאוד אוהבת את העמוד הרחב הזה במרכז החדר, הוא נוח ואסטטי.





זה החלל המרכזי של החדר. שם משחקים על הריצפה, שם הטירה שסבא בנה, הנדנדה, שללא כל ספק היא האטרקיצה הגדולה לילדים. את כל השטיחים אספתי כאן בבולגריה. הצבעוני המרובע הוא ירושה מחמותי, השאר נקנו כאן בשוקי פשפשים. חוץ מהכיסאות והכונניות הגבוהות שמסביב לארובה, לא קניתי שום דבר חדש לחדר הזה. את הרוב חמי בנה, והשאר, נאסף מפה ומשם.




כששיפצנו את הבית, היו לי לא מעט מלחמות.. הגדולה בהן היתה החלונות. כאן בעיר שלנו, לא נשמעה מעולם מילה שמתארת משהו שהוא מחוץ ״לסטנדרט״ הבולגרים המקומים כל כך נלחצים כשמבשקים מהם משהו ״אחר״ת משהו שהם לא רגילים לעשות. היו לי מלחמות מאוד קשות, וזו היתה תקופה לא קלה, כשחושבים על זה אחורה, אבל אני כל כך שמחה שאני כזו, ולא ויתרתי כמעט על כלום ממה שרציתי. כצלמת, כישראלית שמגיעה מארץ שטופת שמש, כבן אדם לעזאזל!! כל מה שרציתי, זה כמה שיותר אור. לא (!!!) לסגור חלונות, אלא לפתוח אותם! וגדול! ולא רוצה חלונות מפלסטיק, רוצה מעץ.. לזכותו הענקית של חמי, יאמר, שהוא סיפק ביצוע מושלם, שעלה על כל הציפיות. החלונות הם מה שנותן את תהטון בם למטה, ובמיוחד למעלה אצל הילדים. הם משקיפים ישירות לבית הכנסת העתיק, משקיפים ישירות לבית על העץ, סורקים את כל החצר עם החלונות העצומים האלו. אפשר לומר שזכיתי בחם נפלא, ובחלונות משלמים.

זו הפאה השלישית של עמוד הארובה, לולי ביקש וקיבל מדף רק בשביל הלגו שלו. לאף אחד אסור לגעת ואפילו לנקות. זה שלו :)





איפה הילדים ישנים...? אז ממש כאן. מזרנים על הריצפה. למה? ראשית כי לא מצאתי דגם של מיטה שאני אוהבת ושיתאים לגג המשופע. הילדים רצו מיטת קומותים, לצערי זה לא אפשרי. שנית, מרגיש לי הרבה יותר חוויתי כשהמזרנים מפוזרים על הריצפה, והם משתוללים להם, מאשר מיטות. לפחות בחדר עם קונספט כזה. אבל בטח נגיע לזה מתי שהוא, כמו לעוד מליון הדברים שלא גמורים בחדר הזה. יש עוד המון עבודה בפינישים של הגג, ובאמבטיה של הילדים. כן! יש להם אמבטיה משלהם, שניה!
וגם, בטח שמתם לב, שבאמת אין עומס של חפצים. אני מנסה לשמור על גישה נקיה, ומאורגנת. כי בסוף היום, עם כל זה שזה החדר שלהם, הם צריכים לאסוף את עצמם במקום רגוע, ולנוח, מהיום. החומרים הטיבעיים, העץ, הצמר, האור, נותנים תחושה מאוד מרגיעה. לא כל כך מתאים לי שיהיה בלאגן פלסטיקי. רק מה שעובר סינון משמעותי נכנס לחדר. בעיקר חומרים טבעיים, וספרים. הרבה ספרים. עדיף כאלו עם ציורים נפלאים..







כאן למעלה, מסדרון קטן שנוצר בעקבות ההלחטה לבנות אמבטיה ושרותים לילדים. לא היתה הכנה, עשינו את הכל מאפס. וככה נוצר מסדרון, שמפריד את בלאגן הבגדים שלהם והתחפושות משאר החלל. דווקא נוח ונעים. על עדן החלון משקיף לו לחצר התוכי שלנו, משקיף ישירות לבתי הקינון של הירגזים! סטנד התחפושות הוא החלק האהוב עלי בילדות, אחד ממליון כמובן :) מאז ומעולם שני הילדים שלי אהבו להתחפש, והסטנד הזה לא היה יכול להחזיק את כל התחפושות שלהם, אז מידי כמה חודשים אנחנו מסננים אותו. יש לנו סבתא פעילה, שלא מפסיקה לתפור :) והרבה חנויות יד שניה מעולות!







חדר האמבטיה שלהם פיצי, אבל מה זה מפנק... אמבטיות קצף זה שם! יש כיור ואסלה, ואמבטית ילדים נפלאה, ומלא מלא אור. הזריחות הכי יפות נצפות מהחלון של האמבטיה שלהם. זו היתה החלטה מעולה להשקיע באמבטיה, אים תשימו לב רק בחלק מהצילומים יש לייסט בין הקרמיקה למדף עץ. האמבטיה של הילדים צריכה עוד קצת עבודה, וחמי הכין לי את הלייסט לכבוד הצילומים  ממש הבוקר :) צריכים להתקין להם מראה, ומדפים, ומתלים, וכמעט זהו. אבל זה לא מונע מהם להשתכשך שם כל היום..



 הפוסט הבא יוקדש כולו למוצרים הנפלאים של יולטה וכמה כיף להשתמש בהם.



כל כך הרבה רגעים נפלאים הילדים אוגרים בחלל הזה. יחד איתנו, ועם החברים שלהם.
אני באמת מאמינה שיצירת סביבת חיים אסטטית, נעימה, מוקפדת, יכולה לעזור עם עניינים של לחץ, אי סדר במחשבות, והקניית מנהגים נכונים אצל ילדים. מאז ומתמיד הקפדתי ״לקשט״ את הסביבה של הילדים רק במה שאני מאמינה בו. אם יהיו להם המון סוגים של צבעים ועפרונות ומחדדים שמגרים את העין, סביר יותר להניח שהם יפנו אליהם. אם המחברות שלהם לא יהיו מקושטות בגיבורים זמניים, אלא באיורים מיוחדים של מבנה הפרח או דינוזאורים, כמה פלצני שזה נשמע, ואני לא מצטערת, אז הם ירויחו מזה. אני אישית מוצאת שחומרים איכותיים מדברים הרבה יותר לילדים מאשר חומרים לא איכותיים. לדוגמא חיות הפלסטיק היוקרתיוית, אלו שקונים באימג׳ינריום, אצלנו הן להיט מאז ומעולם, ועד היום. כל יום הן בשיאן. לעומת החיות הפושטיות, שלא ממש מקבלות יחס. אותו הדבר עם עפרונות, ומחדדים, ודפים ועוד ועוד.. אבל הכי, אני רואה את זה בספרים. כשהספר משדר עומק, מחשבה, בכתיבה, באיורים, הילדים מעריכים את זה. וזו הסיבה שחשוב לי לעטוף אותם בסביבה שתהיה להם נעימה, ומלטפת. לא אגרסיבית עם בחירות בהכרח פופולאריות. ספרים הם חלק עצום מהיום יום שלנו. אנחנו מגוונים מאוד, מספרי אגדות לילדים עד קלאסיקות מהתקופה שלי, ספרי פולקלור אמריקאים וארופאים, ספרי היסטוריה, והמון ספרים עם איורים משובחים. בעיקר עם חיות.

היה לי עונג עצום לעצב לילדים את החדר. כל פרט נבחר בקפידה, ועם תשומת לב גדולה. ניסיתי לשמור על פשטות טבעית, שהאוירה תיווצר במיוחד דרך החלל עצמו, ולהמעיט בהסחות דעת.
הפוסט מתארך ויש לי עוד המון מה לספר ולשתף, שניה לוקחת אויר, ומשתפת אתכם בתאריכים החדשים לסדנאות...
הסדנה הקרובה מתקיימת באוקטובר, והחלטתי כבר מעכשיו לפתוח את ההרשמה לסדנאת דצמבר, כריסמס. אחד היעדים שלי בשנה הקרובה, הוא לבנות אתר יעודי עבור הסדנאות וההרשמה אליהן. כך אוכל לפתוח את התאריכים חודשים קדימה, ולאפשר לכן לעשות תוכניות. מתחילה שנס את עצמי כבר אחרי ראש השנה, ומתרגשת לקראת המיני אתר החדש!

ובכן, סדנאת כריסמס לא תתקיים בדיוק בכריסמס, כי כאן אצלנו חוגגים את החג הזה ובגדול, עם כל המשפחה. התאריך יהיה הסופ״ש האחרון של דצמבר 29-31 לדצמבר 2017. שמפניה עלי לכבוד השנה החדשה, ועוד דברים טובים, שאני שומרת להמשך.. 
הסדנה מיועדת לצלמות מתחילות ומתקדמות כאחד, יהיה גיוון בתכנים, שיתאימו את החוויה לכולכן. מוזמנות להגיע נשים בכל הרמות, שפנויות לסופ״ש של חויות בלתי נשכחות בחורף הארופאי השקט. נשים שמתעיינות באסטטיקה, צילום, סטיילינג ואוכל מעולה. ההרשמה פתוחה, אתן מוזמנות לכתוב לי מייל ל: mylovelymessworkshop@gmail.com ואחזור אליכן עם קובץ מפורט ובו הפרטים כולם.  תפללו איתי לסדנה לבנה וחגיגית, אני, יש לי הרגשה, אגיע אליה שזופה מתמיד... :) 
מחכה לשמוע מכן, מאוד ממליצה לשריין מקום מוקדם, כי כריסמס וזה... 
צ׳או אפרת

12.9.17

We have a pond!

החופש הגדול מעולם לא היה כל כך מלא במשמעות כמו זה האחרון שרק הסתיים. היה לי חלום שהגיע יחד עם החלום לשפץ את הבית. חלמתי להיות גננת. כזו שעובדת בגינה, עם האנטר בוטס, כובע קש וידים מלאות באדמה. שהפרחים פורחים בשבילה כל בוקר, והציפורים אוכלות לה מהיד. המציאות רחוקה שנות אור. הגעתי למסקנה שזה שאפתני ויפה לרצות לעשות את הכל לבד, אבל בפועל קשה מאוד. בתחילת מרץ זרענו דשא בגינה שלנו, שהיא יחסית גדולה. כל השטח כולל הבית הוא חצי דונם, אז זה משאיר לא מעט גינה. זרענו, לקח המון זמן, אבל בסוף הדשא צמח, והיה מדהים. לא אלאה כאן בהשתלשלויות, אבל עיצת אחיטופל מגנן מאוד גרוע, גרמה לנו לעשות משהו שהמית את  הדשא לחלוטין, ומאז זרענו פעמיים מחדש, והדשא לא השתקם. אז החלטנו שבאביב הבא, נזמין גנן מקצועי, כי אנחנו מאוד מאוד רוצים דשא ירוק ונעים למסיבות תה של לולה, לחתולים של השכונה, ובכלל.. גם כל הפקעות ששתלתי לא ממש צמחו, כנראה ששתלתי אותן הפוך או משהו.. לא ברור מה קרה להן. עכשיו מחכה לי שקית עצומה עם פקעות שקניתי השבוע, ושוב, החלטתי לא לשאוף גבוה מידי בעניין הזה, והזמנתי את אחת הזקנות כאן בשכונה להדריך אותי בדיוק מה לעשות. כי ספטמבר מסתבר זה זמן מצויין לשים פקעות באדמה.
בכל אופן, ירוק כאן מאוד, העצים משתלטים על הכל, וכל עצי הפרי היו מאוד פוריים השנה, אז לא הרגשנו חוסר בירוק חס ושלום. גם היו לנו שני בתי קינון פעילים, עם גוזלים, ובכלל היה קיץ שמח ונעים. הרבה חברים עברו כאן, מישראל, מבולגריה, מארצות הברית, מקנדה, מבלגיה, ערבוביה של שפות וסיפורים. היה באמת נפלא. אבל, וזה אבל ממש גדול, זוג חברים אחד, יהושוע ואלישבע,עם שלושה ילדים מקסימים, שהגיעו באמת לזמן די ארוך, הצליחו להשאיר מאחוריהם יצירת מופת. אצלנו בגינה. הכל התחיל כשהמורה הנפלא שלנו לאנגלית (מהפוסט הקודם) הגיע באחד הימים עם ספר מתנה לילדים מהאוסף הפרטי שלו, כנראה מהזמן שהילדים שלו היו קטנים. ספר מעולה, שנותן ים מוטיבציה לילדים ולמשפחה להתחיל ״פרוייקטים בטבע״. עם המון תמונות והסברים, פרוייקטים פשוטים אבל עם המון ערך מוסף, ודרייב. כאלו שבאמת רוצים ועושים. לא כאלו שנשארים בספר. מדפדוף ראשוני בספר, הדבר שהכי תפס את תשומת ליבי היה ה- POND קצת מוזר לי להגיד את זה בעיברית - אגם מלאכותי? בכל אופן זה נשמע הרבה יותר טוב באנגלית, וזה מה שרציתי. וככה סתם זרקתי לאויר בזמן שהילדים ואלישבע ויהושוע היו כאן, כמה נחמד יהיה להפתיע את מייקל המורה לאנגלית, שכשהוא יחזור מהחופשה שלו, הוא ימצא פרוייקט כזה מדהים בגינה שלנו, ובזכותו. כאן התחילה והסתיימה התרומה שלי לפרויקט הזה, כי אלישבע ויהושוע לקחו את כל האחריות, על כל השלבים, והגישו לנו ממש ביום האחרון שלהם כאן ביצוע מושלם לPOND  הכי יפה בבולגריה.. אלישבע היא בכל אמנית, פסלת, וזו יצירה שיצאה לה באהבה מהידים, ויהושוע הוא כנראה האיש הכי חיובי שפגשתי בחיים, אז הכל נאסף לחווית עשייה נפלאה, והילדים (בעיקר הבנות) היו חלק גדול מכל השלבים. אני בטוחה שאם אתם מתעניינים איך ומה, יש באינטרנט מלא דרכים שמסבירות איך להתחיל ומה צריך.





בין ההתחלה לסוף עברו כמעט שלושה שבועות, ובאמצע קרו עוד כמה דברים נפלאים, כמו למשל ההטלה הראשונה של התרנגולות שלנו. לכבוד זה, עשינו מסיבה לביצה, כי אצלנו הרי כל סיבה למסיבה היא מסיבה עצומה..
אז פשוט הנחנו את הביצה באמצע שולחן עם טארט טאטן, תותים, גלידה, תה קר, ואפרוחים קטנים מפלסטיק. כי ביצה..אה, כן, וגם קישטנו, או יותר נכון לולה קישטה את התרנגולת השחורה שידועה בשמה החד משמעי B.O.S.S.  כי היא די הבוסית של כולן בלול, בחצאית טוטו ורודה. חוץ מזה שהיתה מסיבה לביצה, היה גם רגע עצוב, כשנאלצנו להיפרד מהתרנגול שלנו. השכנים התלוננו על הרעש שהוא עושה, ומסתבר שבכלל אסור לגדל תרנגולים בתוך העיר, אלא רק תרנגולות. הוא גם התחיל להיות  אגרסיבי, וניקר את לולה די חזק  בירך. לא היתה לנו ברירה, והחזרנו אותו לחוות התרנגולים שהוא הגיע ממנה. הוא ממשיך לחיות שם חופשי, בין הרבה תרנגולות, ושמענו שטוב לו. אבל עדיין, הפרידה היתה עצובה. לולה, עם אהבת החיות העצומה שלה, חיבקה אותו חזק, למרות שבבוקר הוא כמעט חתך לה את הרגל! יש לנו עוד כל כך הרבה סיפורי תרנגולות, אני כבר חודשים מתכננת פוסט שלם על הלול, והלידיס, גם זה יגיע.











בזמן שהPOND נבנה לו, בין דרינק, לארוחת ערב, לפיצה בחצר, הילדים התחילו להראות אותות מצוקה :) החופש היה אינטנסיבי מידי, עם המון חוויות שהצטברו, המון מקומות שנראו, המון אנשים סביבם, והרגשנו שקצת סדר בימים שלהם יכול לעשות רק טוב. אז ככה, לאט לאט, חזרנו לשולחן הלימודים. לא עשינו הרבה בהתחלה, וגם, באלגנטיות לא אמרתי שחוזרים ללמוד, אלא רק חזרות לקראת השנה החדשה. וגיליתי, שאפילו ישיבה אחת ביום של שעה, שעה וחצי, עם לוח זמנים מאורגן, וידיעה מה הדבר הבא, ועמידה במשימות, כל זה מאוד חשוב להם, וחשוב גם לרוגע הכללי שלהם. הם התנהלו טוב יותר במשך היום, והיו פחות חסרי מנוחה. היום, אנחנו כבר ביום לימודים רגיל, וזה מרגיש לא רע בכלל. יש עוד נקודות שצריך לחדד, בצפיות שלי מהם, בצפיות שלם מהיום יום, אבל בגדול, אנחנו לומדים, מתקדמים ומאוד נהנים על הדרך.


















ה-POND הלך וקיבל צורה, הילדות אספו אבנים מהדנובה, אצות, צמחי מים, רק עם הקרפדות לא היה להן מזל, אבל יש לנו אחת בגינה, מחכים כל יום שתיכנס למים ותתחיל להתרבות איך שהוא :) יש דגיגונים קטנים, והרעש של הפיכפוך זה הצליל הכי נעים שיכולתי לדמיין לעצמי שקיים בעולם.






ומאז שאלישבע ויהושוע נסעו, הפונד שלנו כולו מפכפך, לא מפסיק לרגע. הצמחיה כולה נקלטה באדמה, קיסוס, סוקלנטים, אצות, טחב, הכל פורח ומוריק. החברים שלנו היו כל כך חכמים, שהם אפילו מיקמו בול עץ קטן, במיוחד בשביל לולה. שם היא יושבת ומשתכשכת במים, ואפילו תפסתי אותה עושה מקלחת לעכבר שלה!






תודה יהושוע על הדרייב המופלא להתחיל ולעשות, ואלישבע על הקומפוזיציה המופתית של הצמחיה ובכלל, איזה כיף שבאתם!
ומשהו אחר לחלוטין, אנחנו אוטוטו מגיעים לביקור בארץ! ממש כיף להתרגש לקראת. נשאר לי יום אחד פנויי לפני סוכות לצילומים, אם אתם מעונינים, כתבו לי למייל שמופיע למעלה בcontact me הכי אשמח לצלם עבור מעצבות מוכשרות, או מעצבים כמובן :)
שבוע מצוין!