17.11.14

Let me be free to travel the world.

מכירים את הכל המשפטים האלו בפינטרסט? אלה שכתובים על נוף עוצר נשימה, בפונט טרנדי, והכל כל כך נכון, וככה בדיוק אתם מרגישים, אבל תמיד הייתם בטוחים שזה בשביל אחרים, לא בשבילכם..? אז זה. 

בפעם הראשונה חזרתי מסדנאת בולגריה יחד עם הבנות בטיסה. הפעם זה לא יקרה. הפעם אנחנו נשארים, כן, הפעם גם כולנו טסים. ולפני שכולנו טסים כולנו מקפלים כאן הכל. טוב, שניה נעשה סדר. אז משפחת לוזנוב, כולה, עולה על טיסה לבולגריה ב-1 לדצמבר, עם מזוודות מלאות בבגדי חורף וקיץ. עם כרטיס לכיוון אחד. ועם מלא מקום בלב להרפתקאות! 
ככה נפלה ההחלטה, אחרי שבועות ארוכים של שיחות לתוך הלילה, מחשבות, חששות, דמעות מהלא נודע, ודמעות של שימחה. קיבלנו את ההחלטה שאנחנו דוחים כבר שלוש שנים. אני בכלל הייתי צריכה להיולד צועניה. המחשבה על גבולות פתוחים, טיסות של שעה ב-50 יורו, רכבות שוות ומהירות ללונדון, כמה קילומטרים יותר קרוב לאלסקה (טוב, זו אני, לא להיבהל, כנראה שלא יתממש החלום שלי לגור באלסקה בקרוב, אבל פיזית נהייה יותר קרובים, לא?) חורף אמיתי, שלג, וחליפות סקי שכבר מחכות לילדים שם! ועוד מלא מלא דברים של חורף, שאני כל כך אוהבת, ואחר כך דברים של אביב, ואז של קיץ, ואז.. כנראה שנחזור לתל אביב :) לולי שלי עולה לכיתה א׳ בספטמבר, וזה כנראה יקרה כאן. אז אנחנו אוספים את עצמנו, מקפלים את הדירה, מעבירים הלאה את רוב החפצים שאנחנו לא צריכים, וטסים עם 4 מזוודות, לסבא וסבתא בבולגריה. הראש שלי מתפוצץ ממחשבות, וחלומות ותכנונים, ובטח שפחדים.. בויאן ואני רוצים לתת לילדים חוויה שהם לא ישכחו, כזאת שאולי תהיה חלק ממי שהם יהיו כשיגדלו. אנחנו ניצור והרבה, נטייל והרבה, ונלמד בעיקר תוך כדי, ממה שקורה סביבנו. 
אני עוד אכתוב על ההרפתקה הזו לא מעט, לפני, ותוך כדי, אבל חשבתי שטוב לעדכן כאן.. הסטודיו שלי ימשיך לעבוד כרגיל, עם מינוס אחד - סדנאות הצילום בתל אביב יוצאות לחופשה. אלו שבבולגריה ממשיכות וימשיכו באביב!! ימי צילום לגמרי אפשריים, אם אתם לקוח ותיק בטח כבר קיבלתם ממני את המייל עם כל הפרטים, ובמידה ולא, אל תהססו ליצור איתי קשר במייל, מתי שבא לכם! אני אהיה בארץ לפחות פעם בחודשיים, אם לא יותר (תלויי בימי הצילום) ואשמח לצלם עבורכם!! 

ואם אתם משפחה נחמדה שגרה באירופה ויש לה ילדים בגיל של לולי ולולה, ובא לכם להיפגש או לארח אותנו, נניח באירלנד? בדרום צרפת? באיסלנד? אז תהיו בטוחים שנבוא :) !! 

מרימה כוסית וירטואלית (למרות שאני בכלל לא שותה אלכוהול..) לחיי כל הצוענים בנפשם, ההרפתקנים והאמיצים, שתמיד יראו לנו שיש עוד דרך חוץ מזו שאנחנו כבר מכירים, הבטוחה יותר.. אז נכון, אנחנו טסים עם הרבה חששות, והרבה לא נודע, אבל יצר ההרפתקנות שבי (במיוחד בי..) כל כך גדול, שלא זכור לי שאי פעם  סרבתי לקפיצה קטנה ליבשת אחרת.. אז מאזור הנוחות שלי, אני מעמיסה את שני הזאטוטים ובויאן, וכולנו מסתכלים קדימה, רק קדימה אל פסגות מושלגות, שממש בקרוב, נתגלצ׳ מהן למטה עם חיוך ענקי!

מרי אוליבר אמרה את זה נפלא במשפט הזה: 

"Tell me, what is it you plan to do with your wild and precious life? "


    
xoxo אפרת

2.11.14

BULGARIA WORKSHOP PART 3 - AND NEW DATES!!!!

לפני שאני סוחפת אתכן לפוסט האחרון בסדרת סדנאת בולגריה, אז ככה. לכל מי ששאלה, כתבה לי, ביקשה פרטים ותאריכים חדשים, הנה זה:
12-14 לדצמבר זהו התאריך החדש לסופ״ש בבולגריה. טיסה מתל אביב ביום שישי בשעה 09:20 בבוקר, נחיתה בתל אביב ביום שני בבוקר בשעה 08:30. מספר המקומות מוגבל, וההרשמה מהירה. תלחצו כאן על הלינק הזה, וכל הפרטים כולם מופיעים שם. אתן ממש רוצות להיות שם... 

ואחרי כל זה, הנה הפוסט האחרון שמסכם את החוויה המטורפת הזו שעברתי שם עם 12 בנות נפלאות! חשבתי שזה יהיה ״מאחורי הקלעים״ של מה שהיה שם, אבל אפילו התמונות הכאילו מפוזרות ולא מוקפדות האלו, יצאו כל כך מדוייקות ואסטטיות, שאני נפעמת כל פעם מחדש מהמקום הזה שהיינו בו, מהרגעים היפים שחווינו, ומהמסביב הכל כך כל כך נעים לעין. לא יודעת מה אתכן, אני כבר כל כך שם..  השבת הזו התחלתי לעבוד במרץ על לוח השראה חדש לקראת הסדנה החדשה. אני מכריזה: התרגשות מספר 2 ממש בשיאה :) 

אז נתחיל? מטרת העל, תוכנית האם בכלל לא היתה סדנת צילום בבולגריה. המטרה היתה סוף סוף לעמוד לפני המצלמה :) מי שמכיר אותי יודע שיש לי פחות מחמש תמונות מחיי הבוגרים, והמצב בלתי נסבל בעליל :) וגם, אחרי כמה שינויים מהותיים בחיים שלי, כמו למשל השיער, יותר מ-15 שנים שאי לא מפזרת את השיער, ובטח לא כשהוא מתולתל טבעי.. מאז הקיץ האחרון אני ככה. כל יום, כל היום, ואני ממש מרוצה! אולי זה הטריגר שהייתי צריכה כדי לעמוד מול המצלמה, איכשהו התמונות יוצאות יותר טבעיות.. אז נעים מאוד, לכל מי שקורא את הבלוג הזה כבר שלוש שנים, ולא יודע איך אני נראית. בפוסט הקרוב תדעו הרבה :) !
 הגעתי לעיר של בויאן פעם ראשונה בלעדיו ובלי הילדים (ובכלל פעם ראשונה שעזבתי את הילדים ever !!) התארגני יומיים, ונסעתי לכפר. 


כמובן שלא נסעתי לבד, היינו נורה החברה שלי ואני. היה הייתה איתי שם במשך כל ההכנות, ותמכה נפשית בכל הטרוף שהיה שם לפני שהבנות הגיעו. 
 כמובן, הגענו וישר יצאנו לטרוף את הטבע, אני לא יכולתי להיות במקום אחד לשניה, וכל מה שרציתי היה לצלם. והרבה. יום לפני מצאתי את השימלה הזו בחנות יד שניה בוידן שעלתה לי לבה אחד, שזה שני שקלים וחצי. סקור! אז אספנו את עצמינו ואת המצלמות ויצאנו לצלם. 

ככה מצלמים בחוץ בלי חצובה ועם טיימר :) המצלמה על הסיר שלקחנו כדי לאסוף עלים ופרחים..
השתעשענו עוד קצת, כי באמת היה כיף..





וככה בילינו בוקר שלם באיזי, ונכנסנו למרץ רק בצהריים.. ואז לא נחנו. עבדנו עד שהכל היה מוכן וגמור, עד השעות הקטנות של הלילה. ערכנו את השולחן, כיבינו את האורות והתארגנו לקראת הבנות שיגיעו ביום שישי אחה״צ! ההתרגשות בשיאה.
וזהו, קצת מיותר לכתוב הרבה מילים, כי התמונות לגמרי מספרות את הסיפור של הסופ״ש הזה.. למדנו, צילמנו, אכלנו, סרגנו, או איך שקוראים לזה (waving ) על הנולים שסבא איוון בנה לכל אחת ואחת מהמשתתפות, ובהדרכתה של נורה. היה כיף לא נורמלי. בחיי. בואו, תראו קצת תמונות..




















אלי, הבת של הבעלים של הבקתות העבירה לנו סדנה בנושא שמן לבנדר, הבנות הכינו, והיה ריחנו ופוטוגני..

היו כל כך הרבה רגעים, קרו כל כך הרבה דברים, הצילומים הם פינטס לעומת האינטנסיביות של הסופ״ש הזה..






המזג אויר היה מושלם, הטמפרטורות בין 0-5, בלי רוח ובלי גשם, שלג עדין כיסה את הכל בשבת, לא יכולנו לבקש טוב יותר. השמש יצאה אחרי הצהריים, התנאים היו אופטימלים לצילום. תנקס גוד!
נקודה לסדנה הבאה: לצלם יותר את האוכל המופלא שיצא מתחת ידיה של חמותי המופלאה בפני עצמה.. היום עינת המוכשרת מהבלוג מזמינים תעלה פוסט על שטרודל התפוחים של נורה, אתם ממש לא רוצים לפספס את זה!

ממש לפני הסוף, ניסינו צילום קבוצתי, קצת חשוך, קצת מטושטש, אבל מלא אושר! הנה אנחנו משופמות : וגם תכירו - סבא איוון, וסבתא נורה :)


אני פשוט אסכם שהיה מדהים. לא יותר, לא פחות. חוויה ראשונית שאני לעולם לא אשכח. תודה לכן 12 מופלאות, תודה לך בולגריה.. נתראה בסדנה הבאה בדצמבר!
*למי ששאלה- את כל, אבל כל הצילומים שלי צילמתי עם עדשת 50 1.4 . האמת, התמכרתי!!!

30.10.14

Bulgaria part 2 - props table!

הי שוב! ברוכים הבאים לחלק השני (מתוך 3!) חלקים של הסיכום הבולגרי הראשון :) עבודת הסינון ארוכה ארוכה, ובגלל זה כמעט ולא נשאר לי זמן לערוך ולעבד את הצילומים, אבל יש משהוא נעים באוירתיות הזו שהם מעבירים, לא? 
מעבר לזה שהשקעתי מחשבה איך לעצב את החלל המרכזי שלנו, הכנתי לבנות (ולי!!) שולחן אביזרים/פרופס מפנק! מהרגע שידעתי שהסדנה מתממשת, ממש מאותה שניה, כל מה שהיה לי בראש זה לאסוף פריטים לצילומים. כל כך נהנתי מזה, ממש כמעט כמו לצלם אותם.. זה כמובן התחיל בבולגריה, בבית של חמותי, בבית של השכנים, אצל נורה חברה שלי, בשוק המקומי, ובשוק פשפשים. משם עברתי לארץ, וחפרתי בארונות שלי, בבית של אימא שלי, בשוק הכרמל, בשוק בצלאל ובעוד כל מיני מקומות מזדמנים. היתה עבודת איסוף מהממת! שכמובן השלמתי אותה בימים הספורים שהיו לי בבולגריה, כי הגעתי לפני הבנות בדיוק בשביל השלמות מהסוג הזה :) 
כמובן, איך לא, סבא איוון המוכשר בעולם קיבל ממני משימות כשעזבתי בקיץ, וכשחזרתי עכשיו בסתיו, גיליתי שכל מה שחלמתי עליו, אז הוא הכין. מעמדים לעוגות מעץ, משטחים שונים לצילום מקורות בצבעים שונים, בתים קטנטנים, קרשי הגשת אוכל לשולחן (מושלמים ביופיים!) שרשרת מנורות לכניסה (!!) נולים אישיים לכל משתתפת, אבל זה בפוסט הבא.. הוא הכין עבורי כל כך הרבה דברים שממש היו לי דמעות בעיניים כשנכנסתי לנגריה בפעם הראשונה.. תודה סבוש! 
אספתי הרבה בדים ומפות ומפיות, בצלצלים קטנים, תבלינים כלים, איצטרובלים ומה לא.. אני כבר לא כל כך זוכרת. אבל בשביל זה יש תמונות, והן כאן לפניכן בהמוניהן... 
אז לא רק סבא איוון היה חלק מההפקה, האמת שסבתא נורא פיקדה עליה! כל האירגונים הטכניים היו בשליטתה המוחלטת, והכי חשוב - התפריט! והבישולים... אני מכורה לאוכל שלה, במיוחד כי היא צמחונית, ואני לא כל כך אוכלת בשר, אז תמיד יש לי מה לאכול אצלה, וטעים... אני אשתדל להעלות בעתיד הקרוב פוסט עם כמה מהמתכונים השווים שלה, כמו פאי השזיפים הכי טעים בעולם, או בעצם כל דבר אחר שהיא מכינה.. בהזדמנות ראשונה :) השתדלתי לצלם את האוכל בין לבין, לא תמיד הצלחתי, כי התאבון גבר על הרצון לצלם... אז הנה כמה תמונות, ובסוף עוד כמה מילים.. תהנו!


























התגובות שהשארתם לי אתמול הן הדבר הכי משמח בעולם! ואני שמחה שהצלחתי להעביר לכם דרך התמונות את החוויה שהיתה לנו שם, למרות שיש עוד פוסט שלם בדרך, על כל הרגעים מסביב.. אני אסירת תודה על כל המחמאות והתמיכה במה שבאמת היה החלום שלי, ופתאום הוא נהפך לממשי מול העיניים של כולם! זה קצת בלתי נתפס.. מילות סיכום רשמיות על הסדנה הראשונה אני אכתוב בפוסט הבא. לבנתיים, אני ממש ממליצה לכם להמשיך לעקוב היום בפייסוש ובאינסטוש :) 


xoxo אפרת