14.9.14

Our tree house, and how we built it.

*עדכון קצרצר בעניין הסדנא בבולגריה: הסדנא התמלאה מהר משחלמתי (פחות מיום!) תודה לכולם על הפרגון המטורף, אני מבטיחה לעדכן כאן בבלוג לגבי תכנונים לעתיד...:) ויהיו כאלה. אז שוב תודה ענקית שאתם כאן, ועוזרים לי להגשים חלומות ענקיים ופוטגניםֿ! 

החלק השני של הפוסט הקודם, איך בנינו את הבית מהעץ. הדרך היתה לא קצרה, כמעט שלושה שבועות, עם ביטולים לא צפויים בדך ותקריות משונות, אבל שלושה שבועות אינטנסיבים והוא כבר עמד שם. יפיוף אמיתי. קודם תכננו את הנראות שלו, ואיך הוא יעמוד על העץ. היה מאוד חשוב שהוא יהיה בטיחותי ומאובטח בכל הפינות שלו. ואז הנחנו את הקורות שתוחמות את הבית על העץ. בשלב הזה הפלס היה מרכז העיניינים. כבר מההתחלה וידאנו שהבית יהיה ישר, והרצפה לא משופעת. שלב הנחת העצים לריצפה היה הבא בתור. את כל (!!) העצים ששימשו אותנו לבנית הבית הזה מצאנו במחסן ישן בבית הגדול. הם עברו ניקויי יסודי, ושיוף, כי הם היו כמעט שחורים מלכלוך וזמן. למזלנו הכמות בדיוק הספיקה לכל הבית, וגם לא הוצאנו כסף על העצים. את הקירות של הבית בנינו בנגריה, שנמצאת חמש דקות הליכה מהבית על העץ. בנינו 4 קירות, ותכננו את פתחי החלונות לפני הבניה. את החלונות מצאנו בנגריה מאיזה פרוייקט של סבא איוון מלפני מלא שנים. למזלנו הם התאימו בול! לולה ואני שייפנו וצבענו אותם בצבע צהוב. השלב הבא היה חיבור הקורות לריצפה ולאחר מכן החלונות. בשלב הזה החלונות היו בלי זכוכיות, כדי למנוע התנפצות בזמן הבניה של הגג. את הגג חיברנו בזהירות רבה.. חלק אחד לא היה בעייתי, אבל השני כן. הקורות שמרכיבות את הגג -  לא הן היו הבעיה, אלא הרעפים שמכסים אותו. היינו צריכים לאבטח את סשה הבן דוד של בויאן שהוא 1.90+ לעץ עם חבלים, ורק ככה, בגלל שהוא הכי גבוה הצלחנו להניח את הרעפים של הצד השני. 

ככה נראה העץ לפני שהתחלנו.. סבא איוון קצת גזם את הענפים כדי לייצר מרחב שטוח. לולי עדיין עם שיער ממש קצר אחרי התספורת :) 
העץ הזה לא ידע מה מחכה לו.. 

אחרי שהנתחו את הקורות שתחמו את הבית, הנחנו את העצים של הריצפה. 
כמובן שלא שכחנו להשאיר פתח כניסה, בבולגרית קוראים לזה קאפק :) 

את הקירות כמו שכתבתי בנינו בנגריה, לא בחצר, כי כל הכלים היו שם, הרבה יותר נוח. כולם עזרו להוביל אותם לחצר, אפילו לולה. אני עמלתי שעות לשייף את הקירות, ולכסות אותם בשלוש שכבות של לכה למנוע חדירת מים. 
במקביל לולה ואני שייפנו, ניקינו וצבענו את החלונות בצהוב. היא עזרה מלא!

השלב הבא היה להעלות את הקירות לעץ, ולקבע אותם. השתמשנו בחבלים ובגברים חסונים :)


כמה שאני מתגעגעת לחצר המדהימה הזו.. זה המקום שבילינו בו את רוב הקיץ האחרון. הרגעים הכי יפים, אפילו שהם קטנטנים כמו לשתות מים, או ענקיסטים כמו לבנות בית על העץ, או ממש ענקיסטים כמו שהארנב מגיע לביקור!!

בכל הזמן הזה,  עמלתי קשה למצוא את הפריטים שיהיו בתוך הבית. בימי שבת יש בעיר שוק פשפשים, שהוא היה המקור הראשי לכל מה שנכנס בסופו של דבר לבית. מה שכן, קודם הילדים ביקשו, ואחר כך הלכתי לחפש. הייתי צריכה איזו שהיא הכוונה כדי לא לקנות את כל השוק!!

זה שמציץ שם הוא סבא איוון המוכשר על, שפיקח על כל פיפס קטן בבניה! תודה סבא!!!!!

לאט לאט הבית התחיל לקבל צורה של בית אמיתי, ובנגריה התכנסה ישיבת צוות להחליט על הרעפים של הגג. בסוף נבחרו אדומים :) לולה תמיד בסביבה לתת את הדעה שלה. my girl :)

ביום שלפני הגג, צילמתי את הבית מבפנים. האמת שקצת חששתי שלא יהיה מספיק אור לצילומים כשהגג יהיה מורכב, בגלל הכהות של העץ והענפים סביבו, כמובן שטעיתי. זה הלוקיישן מספר אחד בבולגריה!!!






לולה מחזיקה כמעט באופן קבוע שקית עם גבינה, למקרה שהיא תפגוש עכבר. פסגת השאיפות שלה, להחזיק עכבר.. 
הבית מוכן, הילדים הלכו להביא מטאטא לנקות אותו. עוד באותו היום עשינו ״הובלה״ של כל החפצים שצברנו בחודש ההוא, לכבוד הבית על העץ.


סבא איוון גם בנה לנו מדפים לספרים, שולחן לארוחת בוקר, מתלים לתכשיטים וכובעים, היה לנו שם הכל.
כל כך עצוב לדעת שהוא שם מחכה לנו עד השנה הבאה, או עד הקריסמס הקרוב.. :) 
התוספת האחרונה להשנה, אבל בהחלט לא אחרונה לבית על העץ (אנחנו מתכננים מגלשה מהחלון, גשר חבלים ועוד מלא מלא דברים כיפים, אבל זה רק בקיץ הבא..) היה הטרזן. שעות של אושר והשתולליות. 


היו לנו ימים מקסימים, נהננו מכל מאית שניה, באמת! תודה לכל מי שבילה איתנו את הקיץ הזה בבולגריה, לכל הילדים המקסימים שנהנו כמונו בבית על העץ, והכי תודה לסבא וסבתא, שנותנים לנו לחלום בכל פעם שאנחנו מגיעים אליהם. 





המבנה שנמצא בצד ימין למעלה בצילום האחרון הוא הבית כנסת העתיק בעיר. הבית שלנו בלוקיישן מעולה! ולמי שבמקרה פיספס את הפוסט הקודם  - איך הבית נראה מבפנים, מוזמנים לקישור הזה.

אפרת xoxo

26.8.14

why not dream big?

מאיפה להתחיל... אולי מזה -  ? 


הקיץ הזה היה הגשמת חלום. שלי, של בויאן של הילדים וכמובן של סבא איוון. בטח שמתם לב שלא פרסמתי כהרגלי בזמן שאני כאן, וקצת איחרתי עם תשובות למיילים, ובכלל הייתי נורא עסוקה הקיץ. זו היתה הסיבה. בנינו בית על העץ!!!!!!!! אני לא מתכוונת לכתוב הרבה, אבל הקדמה קצרה די הכרחית :) 
כשהתחתנו קיבלנו מההורים של בויאן דף שעליו כתוב שהם נותנים לנו במתנה את הבית הראשון שלהם כאן בבולגריה. קצת יותר מחצי דונם של בית וגינה עם טונה פוטנציאל. עד שנמצא את הכסף והזמן לשפץ שם (ולהזמין את כל החברים שלנו לחופש על הדנובה!) השטח משמש למשחקים ולאיחסון של היאכטה שאיון בונה כבר מלא שנים, לסירת קנו שמשמשת אותנו כשאנחנו כאן, ולחתולים שיוצאים מהבית שבו אנחנו ישנים בזמן שאנחנו כאן. ועכשיו גם לבית על העץ. לפני שהגענו דיברתי עם איוון בטלפון והוא אמר שהקיץ נהיה מאוד עסוקים כי הוא רוצה לבנות בית על העץ. החסרתי פעימה ותוך שנית ראיתי איך בדיוק אני רוצה שהוא יראה. עבר כמעט חודש מהרגע שהגענו והבית היה מונח בשלמות יוצאת דופן על העץ. העיצוב היה בפיקוח מלא שלי, אבל על הבניה הסופר מקצועית והבטוחה אחראים איון ובויאן בעלי. את העצים מצאנו במחסן נטוש בחצר של הבית, שייפנו אותם ניקינו וצבענו בחומר דוחה מים. את החלונות מצאנו בנגריה ולולה עזרה לי לצבוע אותם בהנאה גדולה. הגג עשויי מרעפים אמיתיים אדומים. במקביל לזמן שבנינו את הבית אני הייתי עסוקה בעיצוב הפנימי שלו, וחרשתי את השוק יד שניה כאן כל יום שבת לחפש מציאות, חיטטתי בארונות של נורה חמותי, וקצת בבתים של אחרים, זה היה החודש היפה בחיים שלי, נשבעת! הילדים כל כך התרגשו, וזמן רב לפני שהבית היה מוכן למשחקים הם תכננו תיכנונים, מה ואיך הם יעשו, איזה חפצים צריך, ולמי תהיה הרשות להכנס אליו, חשוב מאוד! היו לנו עיכובים לא צפויים כמו הרבה גשם השנה (איכסה!) איוון נפצע תוך כדי (לא קשור לבית על העץ) והיה במנוחה שבוע, היו ימים שלא היינו בעיר אז לא עבדנו, אבל בגדול, כל שניה פנוייה הוקדשה לבית על העץ. התוצאה מרגשת, לא יכולתי לדמיין בית יפה יותר. מאז שהכל במקומו הילדים מבלים שם שעות כל יום, ואפילו יש תכנון לישון שם לילה אחד, ואפילו יש תוכנית איך לקשט אותו לקראת קריסמס :) אני חושבת שאפשר לסמן וי גדול מאוד על הגשמת חלומות ילדות, ואני מתמוגגת מאושר לראות כמה הילדים נהנים שם למעלה. סבא איוון האלוף ואבא בויאן -  מליונים של תודות שעשיתם לנו קיץ קסום כמו באגדות, כמו באגדות הכי הכי שוות! 
ועכשיו, מליונים של תמונות :) 
*בגלל שהבית קטן (180x180ס״מ) הייתי צריכה לצלם עם עדשה רחבה. כמובן שיכולתי לצלם בפיש איי, אבל ניסיתי להמנע מעיוותים מיותרים, אז הגבלתי את עצמי לעדשת 24 מ״מ. יש לא מעט פעמים שנוצר עיוות, אבל זרמתי עם זה בהנאה גדולה, הרי זו המציאות, הבית קטן :) פלוס ענקי שכמובן תוכנן מראש... יש 4 חלונות, אחד בכל קיר. הבית מואר היטב, חלום של כל צלם. בגלל הגוון הכהה של העץ, ידעתי שאני חייבת הרבה אור, והתקנו חלונות בכל קיר. זהו. מכאן התמונות יספרו את הסיפור. ודווקא בחרתי להתחיל עם הבית השלם, וה-making off לקראת סוף הפוסט. תהנו!

















זה היה שאפתני מצידי לחבר גם את הבית הסופי וגם את איך בנינו אותו לפוסט אחד, אז זה יהיה בפעם הבאה. לבנתיים, אנחנו הולכים ל- דרבו. ככה קוראים לזה בבולגרית. פקשטי נה דרבו. הבית על העץ. מבקשים ממני כאן לסיים באותה תמונה שאיתה התחלתי, אז הנה היא שוב - 


אני יודעת שהקיץ הזה היה לא פשוט, והתמזל מזלנו שאנחנו רחוק מהבלאגן. אני כל יום מתפללת שהחיים יהיו פשוטים ונעימים, ממש כמו הרגעים שלנו בבית על העץ. לא לשכוח לחלום, זו הנוסחא נראה לי.. 
לעוד הרבה זכרונות ילדות נעימים של קיץ בבולגריה! 
* מי שעוקב אחרי בפייסבוק בטח יודע שמשהו גדול עומד לקרות.. אוטוטו...