20.6.13

Summer Time .

הקיץ הגיע, וזו פעם ראשונה שאנחנו עדיין לא בטוחים אם ניסע לסבא וסבתא השנה.. למי שלא מכיר את הבלוג שנה אחורה, כל קיץ אנחנו נוסעים לבולגריה לסבא וסבתא למשך כל הקיץ. השנה זה אולי לא יקרה.. אילוצים :( אבל אני עדיין אופטימית, אולי נצליח לגנוב לפחות את אוגוסט.
ובכל, אנחנו לא צריכים להתלונן. השנה היינו פעמים! הצלחנו להגיע בכריסמס בפעם הראשונה ever! אז בלי יותר מידי דרמות, ועם אופיטימיות לקראת  אוגוסט, אצלנו במשפחה נפתחה רישמית עונת הרחצה. והיצירה. מה שאומר קיץ.
אם היו שואלים אותי איך צריך להראות הבגד ים המושלם בעולם בשביל לולה, הייתי אומרת צהוב וכחול, ביקיני אבל לא, עם דנטלים מסביב וכמובן איך לא מיני מאוס, ואם אפשר גם דיזי. ואת זה הייתי אומרת לפני שאימא שלי מצאה אותו בשלמותו בטיול האחרון שלה בחו"ל..
הים זה המפלט שלנו. הכל שם בקצב אחר לגמרי. לולה היא ילדה שובבה. מאוד. וזה עושה לה טוב לנסוע עם האופניים ישר מהגן לים. לבלות שם כמה שעות, לנשנש עגבניות שרי, ולחזור הביתה מותשת, ולמיטה. אני לרוב לא לוקחת איתי מצלמה לים. אני חושבת שזה מטרד. כל הזמן צריך להשגיח שלא יגנבו, שלא יכנס חול, ובדיוק ברגע שאני מצלמת בא גל שוצף ומכסה את לולה ושורפות לה העיניים. אבל הייתי חייבת רק הפעם. ככה אני אומרת לעצמי, ורק הפעם הופך להיות כמה פעמים טובות, שבסוף כולם מקטרים שאני לא בסדר. הפעם באמת הייתי חייבת. אלו התמונות הראשונות של לולה השנה בים, ובשנה שעברה היא בכלל לא היתה בים, היא ראתה רק את הדנובה כל הקיץ. אז זהו, עשיתי לי וי, ואני משחררת את המשפחה ממחויבות נוספת הקיץ הזה. לפחות יצא לי מזה שהמצלמה תישאר נקיה!
מכירים את זה שבשבע, ממש בדרך הביתה, אחרי ששטפתם אותם מכל החול בברזיות של המים המתוקים, וכולם כבר במוד של עוד שניה אנחנו בבית, פתאום בא להם להפוך לנאגטס?


אני מגדלת נסיכה קטנה בבית. אחרת איך היא יכולה להרשות לעצמה להתיישב בדיוק באמצע הטירה המפוארת שלולי והחבר שלו בנו במאמצים רבים ושעות ארוכות של עבודה??

טיפ קטן לצילומים בים: תנסו לשמור את החשק לצילום ממש לקראת הסוף. למה? גם יש פחות אנשים בים, ופחות דמויות לא רצויות יכנסו לכם לפריים. תנסו לבודד את האובייקט שאתם מצלמים מכל מיני חמולות שאוכלות ג'חנון שנמצאות מאחוריהם. הי! גם אנחנו אוכלים ג'חנון בים! וגם, כמובן האור הרבה יותר מחמיא ויפה. בהצלחה!

ואם כבר מדברים על פתיחת עונת הרחצה, אז לחלוטין גם עונת היצירה נפתחה. במיוחד במיוחד שסוף כל סוף יש לנו שולחן גדול ומפנק בבית, שאפשר לשבת סביבו בכיף ובנוחות, מה שלא היה לנו עד עכשיו.. לולי כמעט ולא יכול להתאפק בדרך חזרה מהגן, ומיד שואל אימא, איזו הפתעה יש היום? הוא מתכוון: מה יוצרים היום. מלאך של אימא. ורגע, תגידו, איך אתם מגנים על השולחן בבית מטושים/צבעים למינהם? כי לולה השובבה לא ממש נשארת בגבולות הדף. אשמח לטיפים למינהם. לבנתים אנ פורשת מפת פיקניק חד פעמית, אבל האמת זה לא הכי כיף או נעים..
בשבוע הבא אעלה פוסט עם לינקים לאתרים שוים שיעסיקו את הילדים ואתכם על שולחן היצירה. שווה לקפוץ. והנה הצצה קטנה, זה לא סוד גדול שאני מעריצה מספר אחת של ג'ואל מ- made by joel, וכל פעם שאנ נתקעת בלי לדעת מה עושים היום, אני מציצה באתר המופלא שלו וגונבת מלא רעיונות.

אם הייתי צריכה לצלם תמונה שתמחיש ילדות (בשורוק) הייתי רוצה לצלם תמונה כזאת. שלשמחתי באמת הצלחתי לצלם :) שני הילדים הקטנים האלו שרצים בים מאושרים. והשניים שמאחוריהם, אוטוטו הקטנים האלו בגודל שלהם....
קיץ שמח ואופטימי!

12.6.13

Books. and more book.

הי! אף פעם לא יוצא לי לכתוב פוסטים לכבוד/לקראת עיניינים אקטואלים.. אני מתכוונת לחגים ומועדים לשמחה למינהים:) אבל הפעם תפסתי את המומנטום בצורה מושלמת. בשבוע שעבר צילמתי עבור studio ve - סטודיו ישראלי ומיוחד לעיצוב מוצר, את קולקצית השעונים החדשה שלהם ועל הדרך פגשתי גם את מדפי הספרים שלהם, ועל הדרך גם עברנו דירה, ועל הדרך זה גם שבוע הספר.. זו היתה הזדמנות מצויינת לשלב בין שלושתם, והאהבה הותיקה ביותר שלי, ככה נראה לי - ספרים. מאז שאני זוכרת את עצמי אני מקיפה את עצמי בספרים. כל תקופה והאופי שלה, בשנים האחרונות זה הרבה ספרי ילדים והרבה ספרי צילום. במעבר דירה האחרון הייתי חייבת לעשות סינון רציני. כבר ממש ממש אין לי מקום בבית, והגיע הזמן לפנות מקום לספרים חדשים. וגם - סוף סוף מימשתי את המשאלה הכי  גדולה שלי שהיתה להפטר אחת ולתמיד מהכוורת של איקאה שאני לא מסוגלת להסתכל עליה שניה אחת נוספת. אז מה עושים עם 25 קוביות מלאות בספרים שכבר לא שם כדי לאחסן אותם?? ועוד כל הערימות שמסביב? אז קודם כל מיון, ואז פתרונות חדשים. 
זה המדף הארוך של Stusio ve-
ועוד בסלון הפסנתר החדש שלנו שמשמש כמדף מושלם -
בחדר ילדים האוטובוס המדהים שמרטין גיסי ניגר ללולי - 
ועוד בחדר ילדים השרפרף המושלם של Studio ve- 
ואפילו המטבח מאחסן ספרים בכבוד עם המדף הקצר של Studio Ve -
ובסוף בסוף, כמובן שעדיין אין מספיק מקום אחסון לספרים, המדפים האלו הציבו רף גבוה, מחכה למצוא משהוא מספיק הולם בשביל להוציא אותם מהארגזים - 
אתמול היינו בכיכר רבין, הילדים הסתחררו ממכל הספרים סביבם, וגם כמובן מגרגמל ודרדסבא שהיו גם הם בשבוע הספר.. 

זהו. פעם ראשונה שהצלחתי לכתוב פוסט אקטואלי! בדיוק בזמן. נראה לי שאתחיל מעכשיו לתכנן עוגת גבינה לשבועות הבא, כי מי יודע, אולי לא אספיק :)

 איך אתם מאחסנים את הספרים שלכם? 

עם אהבה גדולה לספרים, למילים ולסיפורים. חג ספר שמח!

3.6.13

WE MOVED!!!

פפפ.... אנחת רווחה. החודש האחרון היה מטורף. אפילו אני לא האמנתי שזה קורה, אבל עברנו דירה! הכל היה סופר מהיר, ממש מהרגע להרגע. אני כבר יותר מחודשיים מחפשת קן חדש למשפחה שלנו, היינו ממש על סף הלפתוח אוהל בפארק היקרון ולקרוא לו בית. שבועות ארוכים של חיפושים קדחתניים, וכלום. ממש כלום. לא מצאתי כלום. הכל יקר מידי, ישן מידי, קטן מידי או לא מואר מידי. תל אביב התחילה לעשות בעיות. אבל אז.. טה טה טה טה.. תדמיינו תופים - כאילו שהיא חיכתה שם במיוחד בשבילנו. הדירה המושלמת. בבוקר יום שישי בזמן שאני מעבירה את סדנאת הצילום שלי אני מקבלת שיחות נונן סטופ מבעלי, בסוף התייאשתי ועניתי. עצרתי הכל. מה קרה??? אז זהו. שמצאנו דירה הוא אמר. ישר מהסטודיו, בשישי בצהריים טסתי לראות אותה. שחס ושלום אף אחד לא יעז לחטוף לנו אותה בשעה וחצי שבין לבין. כל הדרך אי מדברת עם בעלי, שואלת שאלותף חסרת סבלנות, איך יכול להיות שמצאת דירה כל כך מושלמת? מה בכל באמת כמו שאת מתאר זה אמיתי? היא תהיה שלנו? אוף נמאס לי כבר מהחיפושים!! 
to make a long story short -  ביום ראשון בבוקר חתמנו, ואנחנו שם כבר שבוע. פפפ.. הרבה הרבה מזל וסבלנות דרושים בחיפושי דירה בתל אביב. 

האמת שעדין לא התמקמנו לגמרי, חסרים קצת פריטים כדי שממש נרגיש בבית. הגז והתנור עדיין לא מחוברים, ואנחנו מוצאים את עצמינו קופצים לנמל עם האופניים לארוחת ערב, אחרי הכל זה חמש דקות באופנים מהדירה החדשה :))) 

לולי ולולה בשמיים. סוף סוף יש להם מרחבים אינסופיים לבלאגן שלהם. וכשמסדרים את הבלאגן בערב לכל דבר יש מקום. נפלא, פשוט נפלא! הכי לא ברור לי איך בלוגריות מוכשרות מצליחות לצלם תוך כדי. תוך כדי מעבר דירה, שיפוץ רהיטים או סתם תוך כדי אפייה. למי יש שניה לזה בכל עם כל הבלאגן שמסביב? אז צילומים אמיתיים עדין אין, אבל בשבוע הקרוב אעבוד על זה במרץ. אלמד איפה האור הטוב, מה הפינות האיכותיות של הבית, ואיפה הכי כיף לצלם :) 

לבינתיים זו התמונה הראשונה שצילמתי את הילדים בדירה החדשה בבוקר הראשון שלהם.  לא בפוקוס מי יודע מה, לא מושלמת, אבל זכרון נפלא.. לולה קיבלה מיטה של גדולים, וסוף סוף הם ישנים שניהם באותו חדר. כמה חיכיתי לרגע הזה..
ואם יצא לכם לראות בפיסבוק שלי את לולה והאהבה החדשה שלה, ושאלתם את עצמכם איפה הפסנתר היה בדירה הקודמת, אז זהו שהוא לא היה. הוא הגיע בחבילת ההפתעות של הדירה החדשה! עכשיו כל מה שנשאר זה למצוא מורה טובה לפסנתר..
כשאני שואלת את הילדים אם כיף להם בדירה החדשה הם צורחים שכן. ומיד אחר כך לולי שואל: אימא, אנחנו לא צריכים לחזור לדירה הקטנה יותר, נכון??... כמה כיף לראות אותם מאושרים! 
אז הדירה העדיין ערומה, כי החלטנו להיפטר מכל מה שלא בא לנו עליו יותר, אבל אני בחיפושים רציניים אחרי דברים יפים לבית. לולה, לא אכפת לה מה יש ומה אין, היא הכי מרוצה בעולם!
אז ללעבור דירה זה כיף אמיתי, אמנם הרבה לחץ לכלוך ובלאגן אבל כשהכל בא על מקומו (ובסוף זה תמיד קורה, גם גז ותנור אוטוטו יהיהו לנו ..) זו הרגשה משחררת וכיפית. אני סוף סוף חוזרת לעבודה בסטודיו, הזמן שהקדשתי למעבר נגמר. סדנת צילום חדשה נפתחת ב-14 ליוני, ימי שישי בבוקר משעה 9:00 עד 12:00. כל הפרטים נמצאים למעלה תחת הלשונית phoyography workshop. מחכ הומצפה לפגוש קוראות חדשות!