4.9.17

Happy Days

חגגנו ללולה בסופ״ש האחרון יומולדת 6. הילדה היא קסם, היא לא מהעולם הזה, אבל באמת. היא אחרת, היא כל כך שונה, היא חיה בעולם משל עצמה, היא טוותה סביבה מציאות מהפנטת, היא חיה עם החיות ביער, וכל בוקר מתעוררת ומספרת לנו איפה היא בילתה בלילה, כשכולם כבר הלכו לישון. על גב של איזו חיה היא התעופפה, להציל איזו חיה בצרה, לצלול לאיזו מצולה, להחזיק את הפיתון הגדול בעולם, לחלל לאיזו קוברה. היא לא מבקשת או מצפה לבלונים, וקישקושים. היא ביקשה שני עכברים ליום ההולדת, והיא תקבל אותם אחרי שנחזור מישראל (מגיעים לביקור אוטוטו), כדי שלא ישארו לבד. היא ביקשה עוגה עם סוס, לרכב על סוסים, ושנרשום אותה לחוג רכיבה. וגם את הפסטה של ״עירית״ שזה פסטה של דה צ׳קו עם פרמזן שמן זית ומלח מפונפן.. מישהי אחת מאוד מיוחדת לימדה אותה להיות כל כך אנינת טעם : ) היא קיבלה ותקבל את הכל. היא מדהימה. לפעמים אני שוכחת שאנשים שאני לא מכירה קוראים את הבלוג, והוא הרבה מעבר למקום לפרסם את הסדנאות שלי. היא היה, התחיל ותמיד יהיה המקום האישי שלי לכתוב על החיים. אני אוהבת לכתוב, אוהבת להתרפק על נוסטלגיה, ומכורה לצילומים מרגשים. אז כן, לפעמים יהיו כתובות כאן מילים כמה אני אוהבת את הילדים שלי. כמה אני נהנית יחד איתם מהילדות, כמה אני אוהבת ילדות childhood, וכל מה שמרכיב אותה.
מחר אנחנו מתחילים רישמית את השנה שלנו, שנת לימודים. אני מלמדת את הילדים לעשות בחירות כל יום. החיים בנויים מלדעת לעשות בחירות ולקבל החלטות. זה מה שאימא ואבא עושים עם ההשכלה שלהם, עם הלימודים שלהם, או כמו שאנחנו רואים את זה עם החיים שלהם. לולה היא רק בת שש, אבל החלטית ונחושה יותר מהרבה אנשים שאני מכירה. היא יודעת לקחת החלטות בסיסיות, וגם החלטות גדולות מאוד. ככה היא החליטה שהיא רוצה עכברים ליום ההולדת, וככה היא גם החליטה שעדיף שהיא תקבל אותם אחרי הנסיעה לישראל, כדי שלא ישארו בודדים. היא אלופה, היא חכמה, ואני גאה בה עד השמים.
לולה אהובה, שהחיים ימשיכו לחייך אלייך, ושאת לא תפסיקי לחייך לעולם, כי העולם צריך אותך. את אור.
אז חגגנו, ועם כל הדברים שעושים לילדים טוב, בעצם עם כל הדברים שהם ביקשו, זה לא היה כל כך קשה לרצות אותם. וגם, חזרנו לאותה בקתה בהרים שאנחנו מגיעים אליה כבר שנה שלישית ברציפות. הגענו לשם אחרי שבועות מאוד אינטנסיבים, וגילינו שהיינו כל כך, אבל כל כך צריכים את הימים האלו בין הערסל למדורה לביקתה, כדי פשוט להיות, ולא לעשות כלום. אלו החגיגות הכי טובות. נראה לי שאני כותבת את זה בכל פוסט יומהולדת, אבל ככה זה, באמת נכון. אין משהו שיותר חשוב לי להגיד לילדים, מאשר, כמה אני מאשורת על היום הזה שבו הם נולדו. אז נכון, לפעמים החגיגות גדולות יותר ולפעמים צנועות יותר, אבל תמיד, תמיד הלב מתפוצץ מאושר בימים האלה, וההתרגשות לקראתם עצומה. עד השנה הבאה, או עד ינואר ליומולדת של לולי :)
























8 comments:

  1. המקום נראה מהמם והתמונות עוד יותר!

    ReplyDelete
  2. וואו צילומים מדהימים!!! במיוחדת של לולה עומדת על הגזע עץ באור המיוחד ומעיפה עלים מנצנצים... קסום. העוגת סוס מקסימה ומיוחדת! והתמונות של בויאן עם הילדים מרחיבות את הלב
    אני מאותם עוקבים שאת לא מכירה אבל נורא נהינת לעקוב אחריך ואחרי הצילומים המדהימים שלך ולא פחות אחרי הסיפורים והחוויות. מקווה שיום אחד ניפגש גם באחת הסדנאות
    חזרה נעימה לשגרה והרבה בהצלחה לך עם הסדנאות וכל העשייה המרגשת והמיוחדת.

    ReplyDelete
  3. וואו צילומים מדהימים!!! במיוחדת של לולה עומדת על הגזע עץ באור המיוחד ומעיפה עלים מנצנצים... קסום. העוגת סוס מקסימה ומיוחדת! והתמונות של בויאן עם הילדים מרחיבות את הלב
    אני מאותם עוקבים שאת לא מכירה אבל נורא נהינת לעקוב אחריך ואחרי הצילומים המדהימים שלך ולא פחות אחרי הסיפורים והחוויות. מקווה שיום אחד ניפגש גם באחת הסדנאות
    חזרה נעימה לשגרה והרבה בהצלחה לך עם הסדנאות וכל העשייה המרגשת והמיוחדת.

    ReplyDelete
  4. אילו תמונות מדהימות.ומה שכתבת-בכלל.יצקת קסם

    ReplyDelete
  5. תמונות מהממות, על הסוס אפשר לדמיין שלולה היא בילבי....קסם של מקום ויומולדת קסומה ממש. אפשר לקבל קצת מידע על העדשות שאיתן צולמו התמונות בבקשתה?

    ReplyDelete
    Replies
    1. האמת שלקחתי איתי את כל הארסנל, אחרי הכל יומולדת.. בסוף נשארתי רק עם מה שהיה מורכב על המצלמה מהבית.. לא היה לי כוח להחליף ) זו עדשת 24-70 של קנון צמצם 2.8

      Delete