What is the plan for this afternoon?

*שניה לפני שההרשמה לסדנאת בולגריה ב-18 לדצמבר נסגרת, אני כאן כדי להזכיר :) להרשמה: efratlozanov@gmail.com

אז מה יש לעשות שם? שואלים אותי כל הזמן. באמת מה..? אנחנו גרים בעיר קטנה על הדנובה, שגובלת עם רומניה וסרביה. 10 דקות אנחנו ברומניה, חצי שעה בסרביה. העיר שלנו מרוחקת 4 שעות מסופיה הבירה. 

בעיר שלנו יש 30,000 תושבים, פעם היו כאן 100,000. הקומוניזם לא השאיר טעם טוב אצל הצעירים, והילודה היא שלילית לעומת העבר, וההגירה החוצה התגברה, במיוחד מאז שבולגריה נכנסה לאיחוד. היום יש קהילות ענקיות של בולגרים בגרמניה ואיטליה.. אז אין כאן יותר מידי צפיפות, וגם לא הרבה צעירים. 

יש לנו כאן שוק מקומי קטן, שהמבחר שם מאוד מצומצם. בגדול ההיצע בבולגריה לא גדול, ותרבות השפע הישראלית לא ממש מסתדרת כאן. את הפירות הבאמת טעימים שנרצה לאכול, נצטרך לקבל מתנה מחברים שמגדלים, או מהתוצרת שלנו. לנו יש ענבים ואגסים ותפוחים מעולים, וגם פטל שחור ועץ תאנה. אנחנו די מסודרים.. :) 

יש לא מעט בתי קפה, רובם נסגרים בחורף. עובדים רק בקיץ. הם מגישים קפה בסיסי, בכוס פלסטיק חד פעמית. אבל יש את הבריטי! כשבולגריה נכנסה לאיחוד, אז מהגרים רבים מאנגליה קנו כאן בתים מבסיס בכפרים, לחיות את החלום של בית בכפר, תוצרת אורגנית, חיים נטולי לחצים וכו׳.. לא כולם שרדו, אבל עדיין יש קהילה מספיק גדולה כדי שיהיה לה בית קפה משל עצמה. אז ״הבריטי", פתח קפה נחמד על יד השוק. ושם אני שותה את הקפה של הבוקר עם סקונס עם חמאה וריבה. לא רע ב כ ל ל . 

יש לנו פארק באמצע העיר, אחד היפים שראיתי בחיי. הוא בנויי שדרה לא ארוכה מידי, מקבילה לדנובה, במרכז שלו חבויי בין עצי ערבה מלון יפהיפה, ששם נמצאת בריכת השחיה שאנחנו הולכים אליה בקיץ. כל זה חמש דקות הליכה מהבית שלנו. חלום. 

אין כאן חנויות של מותגים, אפילוו לא מקדונלדס. פעם היה בקניון כן ו לא (זוכרים..?) אבל גם זה נסגר. יש לנו שתי רשתות מזון גדולות, שאפשר למצוא שם כמעט הכל, עם הדגש על כמעט :) לטובתן אפשר להגיד שהמחירים לרוב מצחיקים, עד כמעט לא הגיוניים. למרות זאת, אנחנו לא עושים כאן קניות כמו שהתרגלנו בארץ. לסופרים הגדולים אנחנו מגיעים פעם בשבועיים בערך, אלא אם כן צריך משהו סציפי. את כל השאר אנחנו קונים על הדרך, בסיבובים שלנו בעיר. 

הכי קרוב אלינו נמצאת בוגרצ׳יק, שזו עיר קטנה עם פלא גדול. תעשו גוגל ותראו. יש שם מצוקים עצומים בצורות של דמויות משונות. אחד המקומות היפים בבולגריה לטיול של יום. העיר קרובה לכפר, הכפר שבו אני מעבירה את הסדנאות. ויש שם מוזיאון טבע עם פוחלצים מרשימים, ומלא ציפורים דורסות שממש חגות לך מעל הראש. קסם של מקום!!

בשביל לטייל כאן אחרי הצהריים, צריך אוטו. או שנוסעים רחוק, ליום יומיים, ואז האפשרויות לא מוגבלות, או שנשארים קרוב, ומבחינתי אני אומרת בלב שלם שגם אז האפשרויות לא מוגבלות :) התמונות מהפוסט הזה, הן מאחר צהריים ספונטני, של מזג אוויר מצויין, ששאלנו - מה עושים? אז אין לנו כאן משחקיות בקניון, אין לנו הרבה חברים בגילאים של הילדים, הקולנוע עובד רק פעמיים בשבוע, ובתי קפה זה לתל אביבים.. רוב הזמן מה שאנחנו עושים זה לנסוע לבוז׳וריצה. 

יש לנו שם את כל המרחבים שאנחנו צריכים, יש לנו שם ים של הרפתקאות, ומלא מלא רגעים קסומים שלנו, ביחד כמשפחה. האגם מהקיץ? נמצא שם. היער הזה? נמצא שם. זוכרים את הפוסט המושלג של לולה והדוב מהקיץ הקודם? גם שם. כזה עושר של אפשרויות... 

ואני מרגישה שהילדים כבר מקבלים את זה כל כך באהבה. את ה״מה עושים היום״ החדש. אני חושבת שבתל אביב הבעיה היתה הרבה יותר גדולה - אז מה עושים היום.. ? :) 

יש עוד מלא לספר על המקום הזה שאנחנו חיים בו.. מאוד לא פשוט, ובטח שלא מוכר, לנו שגדלנו בישראל. אני בטוחה שעד שנעזוב, אני סוף סוף אלמד לקבל באהבה את כל מה שהוא מציע. 

כמה שעות בבוז׳וריצה הן תמיד רעיון מצויין.