נניח שהגעתם מארצות חמות, לשיאו של אביב פורח? מה התרחיש? אז ככה. הרבה אלרגיות, שפעת אביבית, נזלת, צמרמורות, ומחזות מרהיבים. לא, אין סיכויי שאתן לכל הראשונים לדכא אותי. תפסתי לי את הערסל, אחרי לא מעט מלחמות עם הילדים (חייבים עוד ערסל בבית הזה!!) והתחלתי לערוך תמונות בשניה שקצת השתפר המצב. אבל בעיה, מאוד מאוד קשה לעבוד כאן. יש כל כך הרבה הסחות דעת. כמו החברה האלו למשל:
תקשיבו, זה מהפנט! אתם יכולים ללחוץ על התמונה ולהגדיל אותה, פשוט רציתי שתראו קצת יותר מהסיטואציה, וגם, עדיין לא קניתי עדשות טלא, אבל זה ממש בקרוב כנראה..
הירגזים השתלטו לי על החיים ועל הזמן, ואין מאושרת ממני. לפני שנתיים התקנו את בתי העץ האלו, והעונה זה הקינון הראשון שלהם, כל שלושת בתי העץ שלנו מלאים בזוגות זוגות של ירגזים מתוקים, הם כל כך עסוקים כל הזמן, עפים מפה לשם, סוחבים דברים, אין כמו לארוב להם בשקט מהערסל שלי, לחכות לתמונה טובה.
אפשר לכתוב רשמית ששנת החורף בבית משפחת לוזנוב הסתיימה. אם היתה נפילת מתח אחרי סדנאת החורף המושלגת, אז אפשר לומר שהימים האחרונים היו מלאים בעבודה, בעשייה. חזרנו לשגרה של לימודים, סדנאות, יום יום.
הגינה שלנו, והצמיחה שבה, מעסיקה אותי נון סטופ. כולנו כאן עמלים לקראת הסדנה בעוד ימים ספורים, ומתפללים שהדשא יעמוד בשיא תפארתו לקראת הבנות. זה מרתק לראות איך עזבנו את החצר לפני שנסענו לישראל, ואיך היא נראית עכשיו:
מכירים את הירוק הזרחני הזה שרואים ביציאה מהית׳רו בלונדון? כזה ירוק שהעיניים הישראליות לא מכירות? אז כזה. זה מה שקורה בגינה שלנו עכשיו. עם מקהלות לא פוסקות של ציפורים, וסממיות, ודבורים, וחתולות הריוניות (לא שלנו, אבל מבקרות מידי פעם) כל כך הרבה חיים בחלקת אדמה קטנה!
מרגיש לי שהגינה הפכה פתאום למרכז הבית. מין מדורת שבט ענקית. אם בחורף היינו מתקבצים כולנו סביב השולחן בפינת אוכל, אוכלים, מבשלים, אופים, משחקים, מדברים, עכשיו, הגינה מציעה לכל אחד כל כך הרבה עיסוקים, יותר כיך לעשות את אותם הדברים בין כל הירוק הזה, מאשר בתוך הבית. לפחות הבית נשאר נקי מכרגיל )!!
הצילום כאן למעלה הוא אולי האהוב עלי מהתקופה האחרונה. הלב שלי מתמלא, כשאני רואה את הסצנה הזו. אפשר להגיד שבדיוק לשם כיוונתי בשנתיים האחרונות. לשלם הזה. הוא יושב וקורא.
הוא קורא לא מעט שעות במשך היום. הוא לא צריך שיבקשו ממנו, הוא גילה כבר את תחומי העיניין בקריאה, אבל עדיין מסכים לי להמליץ על קלאסיקות :) הוא נעלם לי פתאום באמצע תרגול חשבון, ומתחבא עם הספר בערסל. אני כל כך אוהבת אותו.
בטח כבר שמעתם, אבל אין שמחה ממני לספר את זה שוב. בחודש יוני, ה-23 עד ה-25, אני מארחת אצלי כאן בבולגריה, למסיבת קיץ ענקית את קרן שביט. ההרשמה ממש בעיצומה, ואני ממליצה להזדרז, ולשריין את מקומכן. זו לא סדנה שתרצו לפספס.. קרן ואני נשתלט על החצר המוריקה שלי, ונהפוך אותה לארץ קסמים. שום דבר פחת ממוקפד מאוד לא יהיה כאן, והרבה הרבה אושר ללב ולעיניים.
עד אז, אני בשיאם של ימים לפני הסדנה האביבית הראשונה, סדנה שמתוכננת להיות מאוד לבנה ואלגנטית, סופ״ש שיברך את האביב הנפלא הזה שהגיע אלינו, ימים של הכרת תודה.
הצילום למעלה, זה החלל שלי. אני יכולה לעשות איתו מה שאני רוצה :) ההחלטות לעיצוב כבר התקבלו, והן מאוד מדוייקות וואלגנטיות, בדיוק כמו האביב הזה..
השעה כאן שמונה בערב, והשמש עדיין לא שקעה. הימים ארוכים ונעימים, והילדים מתרוצצים בין מגרש כדורגל מוזנח, אך מלא חיים, לבין הנגריה (ששם התחילו לעבוד על לול התרנגולות שלנו, והוא הכי חמוד בעולם!) לבין הבית על העץ, לבין ארגז הכלים החדש שכולל מברגה, והוא האטרקציה של השכונה כולה. ימים של תחילת קיץ, כמה נפלא..
ומה הלאה? כנראה שאת הקיץ הקרוב נעביר כאן. מצפים לחברים שיבואו לבקר אותנו, כל המרבה הרי זה משובח!! עוד מסע בדנובה עם הקטאמרן שסבא בנה צפויי לצאת לדרך, סדנאת סוף קיץ מרגשת שמתחילה לצוף לי במחשבות, ותהיה מאוד מאוד אחרת, וכמובן, איך לא, אם אני חלק מהתוכניות, מחשבות להתעופף מכאן למקומות רחוקים, כשהקיץ ייגמר.
ימים ספורים לפני שנסענו לישראל צילמתי את הפריחה בגינה שלנו, זה הזמן טוב לנעוץ את התיעוד הזה, ולהטביע אותו בבלוג. שיהיה לקראת השנה הבאה, בסופו של חורף, שתמיד נמשך טיפה יותר מידי, אחזור לכאן לראות מה פרח ואיפה..
אז וולקאם אביב, תחילת קיץ, אני מתרגשת מאוד לקראת הסדנה הקרובה, כבר כיבסתי את כל המפות, ואיווררתי את כוסות היין, ואפילו סימנתי לי מתכונים לקוקטיילים קייצים מרעננים.. הסדנה הזו כבר מלאה, אבל אתן בהחלט מוזמנות להצטרף אלי ואל קרן ביוני.
עד אז, הולכת לשיר שיק לדשא, ולבדוק שהירגזים סגרו את החלונותוכולם מכוסים :)
צ׳אוו.
תקשיבו, זה מהפנט! אתם יכולים ללחוץ על התמונה ולהגדיל אותה, פשוט רציתי שתראו קצת יותר מהסיטואציה, וגם, עדיין לא קניתי עדשות טלא, אבל זה ממש בקרוב כנראה..
הירגזים השתלטו לי על החיים ועל הזמן, ואין מאושרת ממני. לפני שנתיים התקנו את בתי העץ האלו, והעונה זה הקינון הראשון שלהם, כל שלושת בתי העץ שלנו מלאים בזוגות זוגות של ירגזים מתוקים, הם כל כך עסוקים כל הזמן, עפים מפה לשם, סוחבים דברים, אין כמו לארוב להם בשקט מהערסל שלי, לחכות לתמונה טובה.
אפשר לכתוב רשמית ששנת החורף בבית משפחת לוזנוב הסתיימה. אם היתה נפילת מתח אחרי סדנאת החורף המושלגת, אז אפשר לומר שהימים האחרונים היו מלאים בעבודה, בעשייה. חזרנו לשגרה של לימודים, סדנאות, יום יום.
הגינה שלנו, והצמיחה שבה, מעסיקה אותי נון סטופ. כולנו כאן עמלים לקראת הסדנה בעוד ימים ספורים, ומתפללים שהדשא יעמוד בשיא תפארתו לקראת הבנות. זה מרתק לראות איך עזבנו את החצר לפני שנסענו לישראל, ואיך היא נראית עכשיו:
מכירים את הירוק הזרחני הזה שרואים ביציאה מהית׳רו בלונדון? כזה ירוק שהעיניים הישראליות לא מכירות? אז כזה. זה מה שקורה בגינה שלנו עכשיו. עם מקהלות לא פוסקות של ציפורים, וסממיות, ודבורים, וחתולות הריוניות (לא שלנו, אבל מבקרות מידי פעם) כל כך הרבה חיים בחלקת אדמה קטנה!
הצילום כאן למעלה הוא אולי האהוב עלי מהתקופה האחרונה. הלב שלי מתמלא, כשאני רואה את הסצנה הזו. אפשר להגיד שבדיוק לשם כיוונתי בשנתיים האחרונות. לשלם הזה. הוא יושב וקורא.
הוא קורא לא מעט שעות במשך היום. הוא לא צריך שיבקשו ממנו, הוא גילה כבר את תחומי העיניין בקריאה, אבל עדיין מסכים לי להמליץ על קלאסיקות :) הוא נעלם לי פתאום באמצע תרגול חשבון, ומתחבא עם הספר בערסל. אני כל כך אוהבת אותו.
בטח כבר שמעתם, אבל אין שמחה ממני לספר את זה שוב. בחודש יוני, ה-23 עד ה-25, אני מארחת אצלי כאן בבולגריה, למסיבת קיץ ענקית את קרן שביט. ההרשמה ממש בעיצומה, ואני ממליצה להזדרז, ולשריין את מקומכן. זו לא סדנה שתרצו לפספס.. קרן ואני נשתלט על החצר המוריקה שלי, ונהפוך אותה לארץ קסמים. שום דבר פחת ממוקפד מאוד לא יהיה כאן, והרבה הרבה אושר ללב ולעיניים.
עד אז, אני בשיאם של ימים לפני הסדנה האביבית הראשונה, סדנה שמתוכננת להיות מאוד לבנה ואלגנטית, סופ״ש שיברך את האביב הנפלא הזה שהגיע אלינו, ימים של הכרת תודה.
הצילום למעלה, זה החלל שלי. אני יכולה לעשות איתו מה שאני רוצה :) ההחלטות לעיצוב כבר התקבלו, והן מאוד מדוייקות וואלגנטיות, בדיוק כמו האביב הזה..
השעה כאן שמונה בערב, והשמש עדיין לא שקעה. הימים ארוכים ונעימים, והילדים מתרוצצים בין מגרש כדורגל מוזנח, אך מלא חיים, לבין הנגריה (ששם התחילו לעבוד על לול התרנגולות שלנו, והוא הכי חמוד בעולם!) לבין הבית על העץ, לבין ארגז הכלים החדש שכולל מברגה, והוא האטרקציה של השכונה כולה. ימים של תחילת קיץ, כמה נפלא..
ומה הלאה? כנראה שאת הקיץ הקרוב נעביר כאן. מצפים לחברים שיבואו לבקר אותנו, כל המרבה הרי זה משובח!! עוד מסע בדנובה עם הקטאמרן שסבא בנה צפויי לצאת לדרך, סדנאת סוף קיץ מרגשת שמתחילה לצוף לי במחשבות, ותהיה מאוד מאוד אחרת, וכמובן, איך לא, אם אני חלק מהתוכניות, מחשבות להתעופף מכאן למקומות רחוקים, כשהקיץ ייגמר.
ימים ספורים לפני שנסענו לישראל צילמתי את הפריחה בגינה שלנו, זה הזמן טוב לנעוץ את התיעוד הזה, ולהטביע אותו בבלוג. שיהיה לקראת השנה הבאה, בסופו של חורף, שתמיד נמשך טיפה יותר מידי, אחזור לכאן לראות מה פרח ואיפה..
אז וולקאם אביב, תחילת קיץ, אני מתרגשת מאוד לקראת הסדנה הקרובה, כבר כיבסתי את כל המפות, ואיווררתי את כוסות היין, ואפילו סימנתי לי מתכונים לקוקטיילים קייצים מרעננים.. הסדנה הזו כבר מלאה, אבל אתן בהחלט מוזמנות להצטרף אלי ואל קרן ביוני.
עד אז, הולכת לשיר שיק לדשא, ולבדוק שהירגזים סגרו את החלונותוכולם מכוסים :)
צ׳אוו.
עולם מופלא! כל פוסט שלך הוא השראה אין קץ. שיהיה לכם אביב קיץ מושלמים❤👏🏻🙏🏻
ReplyDeleteוואו. איזו גינה מדהימה. אביב אירופאי, אין כמותו.
ReplyDeleteכמו לחיות באגדה, מקסים!!! :)
ReplyDeleteאיזה אביב מושלם!
ReplyDelete