26.8.14

why not dream big?

מאיפה להתחיל... אולי מזה -  ? 


הקיץ הזה היה הגשמת חלום. שלי, של בויאן של הילדים וכמובן של סבא איוון. בטח שמתם לב שלא פרסמתי כהרגלי בזמן שאני כאן, וקצת איחרתי עם תשובות למיילים, ובכלל הייתי נורא עסוקה הקיץ. זו היתה הסיבה. בנינו בית על העץ!!!!!!!! אני לא מתכוונת לכתוב הרבה, אבל הקדמה קצרה די הכרחית :) 
כשהתחתנו קיבלנו מההורים של בויאן דף שעליו כתוב שהם נותנים לנו במתנה את הבית הראשון שלהם כאן בבולגריה. קצת יותר מחצי דונם של בית וגינה עם טונה פוטנציאל. עד שנמצא את הכסף והזמן לשפץ שם (ולהזמין את כל החברים שלנו לחופש על הדנובה!) השטח משמש למשחקים ולאיחסון של היאכטה שאיון בונה כבר מלא שנים, לסירת קנו שמשמשת אותנו כשאנחנו כאן, ולחתולים שיוצאים מהבית שבו אנחנו ישנים בזמן שאנחנו כאן. ועכשיו גם לבית על העץ. לפני שהגענו דיברתי עם איוון בטלפון והוא אמר שהקיץ נהיה מאוד עסוקים כי הוא רוצה לבנות בית על העץ. החסרתי פעימה ותוך שנית ראיתי איך בדיוק אני רוצה שהוא יראה. עבר כמעט חודש מהרגע שהגענו והבית היה מונח בשלמות יוצאת דופן על העץ. העיצוב היה בפיקוח מלא שלי, אבל על הבניה הסופר מקצועית והבטוחה אחראים איון ובויאן בעלי. את העצים מצאנו במחסן נטוש בחצר של הבית, שייפנו אותם ניקינו וצבענו בחומר דוחה מים. את החלונות מצאנו בנגריה ולולה עזרה לי לצבוע אותם בהנאה גדולה. הגג עשויי מרעפים אמיתיים אדומים. במקביל לזמן שבנינו את הבית אני הייתי עסוקה בעיצוב הפנימי שלו, וחרשתי את השוק יד שניה כאן כל יום שבת לחפש מציאות, חיטטתי בארונות של נורה חמותי, וקצת בבתים של אחרים, זה היה החודש היפה בחיים שלי, נשבעת! הילדים כל כך התרגשו, וזמן רב לפני שהבית היה מוכן למשחקים הם תכננו תיכנונים, מה ואיך הם יעשו, איזה חפצים צריך, ולמי תהיה הרשות להכנס אליו, חשוב מאוד! היו לנו עיכובים לא צפויים כמו הרבה גשם השנה (איכסה!) איוון נפצע תוך כדי (לא קשור לבית על העץ) והיה במנוחה שבוע, היו ימים שלא היינו בעיר אז לא עבדנו, אבל בגדול, כל שניה פנוייה הוקדשה לבית על העץ. התוצאה מרגשת, לא יכולתי לדמיין בית יפה יותר. מאז שהכל במקומו הילדים מבלים שם שעות כל יום, ואפילו יש תכנון לישון שם לילה אחד, ואפילו יש תוכנית איך לקשט אותו לקראת קריסמס :) אני חושבת שאפשר לסמן וי גדול מאוד על הגשמת חלומות ילדות, ואני מתמוגגת מאושר לראות כמה הילדים נהנים שם למעלה. סבא איוון האלוף ואבא בויאן -  מליונים של תודות שעשיתם לנו קיץ קסום כמו באגדות, כמו באגדות הכי הכי שוות! 
ועכשיו, מליונים של תמונות :) 
*בגלל שהבית קטן (180x180ס״מ) הייתי צריכה לצלם עם עדשה רחבה. כמובן שיכולתי לצלם בפיש איי, אבל ניסיתי להמנע מעיוותים מיותרים, אז הגבלתי את עצמי לעדשת 24 מ״מ. יש לא מעט פעמים שנוצר עיוות, אבל זרמתי עם זה בהנאה גדולה, הרי זו המציאות, הבית קטן :) פלוס ענקי שכמובן תוכנן מראש... יש 4 חלונות, אחד בכל קיר. הבית מואר היטב, חלום של כל צלם. בגלל הגוון הכהה של העץ, ידעתי שאני חייבת הרבה אור, והתקנו חלונות בכל קיר. זהו. מכאן התמונות יספרו את הסיפור. ודווקא בחרתי להתחיל עם הבית השלם, וה-making off לקראת סוף הפוסט. תהנו!

















זה היה שאפתני מצידי לחבר גם את הבית הסופי וגם את איך בנינו אותו לפוסט אחד, אז זה יהיה בפעם הבאה. לבנתיים, אנחנו הולכים ל- דרבו. ככה קוראים לזה בבולגרית. פקשטי נה דרבו. הבית על העץ. מבקשים ממני כאן לסיים באותה תמונה שאיתה התחלתי, אז הנה היא שוב - 


אני יודעת שהקיץ הזה היה לא פשוט, והתמזל מזלנו שאנחנו רחוק מהבלאגן. אני כל יום מתפללת שהחיים יהיו פשוטים ונעימים, ממש כמו הרגעים שלנו בבית על העץ. לא לשכוח לחלום, זו הנוסחא נראה לי.. 
לעוד הרבה זכרונות ילדות נעימים של קיץ בבולגריה! 
* מי שעוקב אחרי בפייסבוק בטח יודע שמשהו גדול עומד לקרות.. אוטוטו...

15 comments:

  1. בלית ברירה אני אחזור על התגובה הקודמת...
    זה מהמם!!
    :)

    ReplyDelete
  2. ממש מהמם! נראה כמו ממלכת אור הירח, זמינה של ווס אנדרסון, אתם משהו!!!

    ReplyDelete
    Replies
    1. יערה, אין לך מושג איך עשית לי את היום. אולי את השנה בכלל. ווס אנדרסון הוא הגורו שלי, אין מחמאה גדולה מזו!! נשיקות! ואנחנו עוד צריכות להפגש בהקדם להשלמות... :)

      Delete
  3. וואו אפרת! זה פשוט חלומי! מדהים איך שאת מצליחה לטוות את החלומות יחד עם הילדים וגם להגשים אותם. מעורר השראה...

    ReplyDelete
  4. תודה בנות על המחמאות, שימחתן אותי מאוד!

    ReplyDelete
  5. יש פעמים שאני חולמת שאני הילדה שלך ועושה איתכם את כל הדברים המצויינים האלו....
    הלוואי ואצליח להפיק ולקיים זמן איכות טוב כלכך עם הילדים שיהיו לי בע"זה.
    תמשיכו להנות יקירה!

    ReplyDelete
  6. אמן יקירה! שתזכי לילדים ולרגעים מקסימים , ממש כמוך :)

    ReplyDelete
  7. זה החזיר אותי לסיפורים של אבא שלי על בולגריה ועל בית העץ שהוא ובני הדודים שלו בנו על העץ החצר. אשרי הילדים שלך שזכו לחוויות כאלה. כן ירבו.

    ReplyDelete
  8. מזכיר את הסרט של ווס אנדרסון - ממלכת אור הירח :-)

    ReplyDelete