As simple as that.

החברה של גיסי נולדה וגדלה בכפר. וככה נהיה שיש לנו עוד מקום מפלט מהמקום מפלט הראשוני שלנו :) לוקחים את האוטו ותוך חצי שעה אנחנו במחוז אחר של העולם לגמרי. בשביל לולה זו החוויה הכי נחשבת של השבוע, אנחנו נוסעים לשם בימי ראשון כשכולם בחופש, ואחרי הפעם הראשונה שנסענו רק לולה ואני, אחיה הודיע שבפעם הבאה גם הוא מגיע. אנחנו כאן כבר חודש, ואני בפיגור גדול (:)) עם העידכונים, ככה שהפוסט הזה הוא מלפני שבועיים בערך, ומאז היינו עוד כמה פעמים, אבל אני נשבעת שלא אלאה אתכם יותר בצילומי ארנבים. זו הפעם האחרונה :) החווה גדולה מאוד, ויש בה מלא חיות, כולל חזירים, עיזים כבשים, ברוזים, תרנגולים, כלבים, חתולים, ארנבים, יונים, תוכים ובטח עוד כאלו ששכחתי. והרבה ירקות גדלים שם באדמה. בשביל הילדים שלי זו היה הפעם הראשונה שהם קטפו מלפפון ומיד אכלו אותו. או תירס, או גילו איך תפוח אדמה מתחבא באדמה :) שווה יותר מכל יום רגיל בגן, לא? 

אז כמובן שלולה מיד ידעה את הדרך לארנבים, וכאן בערך נגמר הסיפור. לא שמענו ממנה כמה שעות טובות. 

אצל אחיה זה אחרת. הוא מתענייi בכלבים בעיקר ובחתולים גם. פופי הכלב הגשים לו את החלום שהוא לא מצליח לממש עם רורו הכלב שלנו בבית  - לרכב עליו. 

 החיים האלו כל כך מפתים. אבל על זה אני אכתוב פוסט אחר, בקרוב. אתם יודעים שאפילו את המים שם שתינו מהבאר?! והם היו קרים קרים וצלולים.. 

הארנב היה מחובר אליה לכל מקום שהיא הלכה, ממש ככה. רק כשקטפנו את העגבניות בשביל ארוחת הערב, היא הניחה אותו לכמה דקות. הסיפור עם העגבניות האלו ממש עצוב. חודשים של גידול וטיפוח ואהבה גדולה, הובילו את כולן לנשור לאדמה לפני שהספיקו לקטוף אותן, והכל בגלל סופת גשמים ורוחות שהיתה כמה ימים אחרי שהינו שם. כל העמל הרב ירד לטמיון, וכשאלו החיים, זה דכאון לא קטן. לשכנה שלנו כאן טרפו את התרנגולות לפני כמה ימים, והיא בכתה כל השבוע.. 

בערב, לפני הסוף, יצאנו לטיול קצר ברגל מסביב לחווה, היו לנו שני מלווים מתוקים שהראו לנו את הדרך. 

 היה כיף,טוב, כאן כמעט תמיד כיף.. :) חזרנו עייפים הביתה, עם מחשבות גדולות על בית בכפר, וחיות וקישואים ועגבניות. אולי זה יקרה מהר משאנחנו מצפים.. בית הספר של החיים לא מאכזב, ואנחנו נותנים לו להוליך אותנו באהבה ובהתמסרות רבה. המחשבה על תל אביב הלוהטת, האינטנסיבית והיקרה להחריד, גורמת לנו לקבל באהבה חיים קצת יותר פשוטים, גם אם אחרים לגמרי. 

ועם תמונת ניצחון לא מתוכחים :) ד״שׁ מבולגריה, מקווה שלא עייפתי אתכם. xoxo