Animal Farm.

למשפחה שלנו יש בית בכפר ממש קרוב לעיר שבה אנחנו נמצאים. קפצנו לביקור :) הפעם הינו רק לולה

ואני, קצת זמן איכות רק של שתינו. מאז שהיא התחילה לבטא את עצמה בצורה כל כך כובשת ומדוייקת, כשהם שניהם ביחד יש תמיד תחרות מי מדבר יותר. מי שואל יותר שאלות, מי מצליח להצחיק יותר ומי סתם יותר מתוק. זו לא באמת תחרות אמיתית, אבל בגלל שינויי האוירה החד שעשינו מתל אביב לכאן, הרגשתי שכל אחד מהם צריך קצת את הזמן שלו לבד עם אימא. ובגלל האהבה האין סופית והבלתי מותנית שלה לחיות, זה היה ברור שלשם שתינו הולכות יחד. וככה היה. 
אני לא אכתוב הרבה הפעם, מיותר לציין שהמצב בישראל מטריד גם את מי שנמצא בחופש רחוק מאוד מהטילים. אני  צורכת כאן חדשות בצורה לא נורמאלית, לא מצליחה להתנתק מהעידכונים השוטפים כל 10 דקות. אני מודה לאלוהים שהתקופה הזו לא תיחרט בזיכרון של הילדים שלי, ושהיתה לנו האופציה (בלי לדעת ולהתכוון) להיות במקום אחר בזמן הזה. 
אנחנו שולחים ברכה לחיילים האהובים שלנו לכו לשלום ותחזרו לשלום אמן. וגם אני כמו כל אימא עבריה נשבעת לילדים שלי שאת המלחמות האלו אנחנו נלחמים בשביל שהם לא יצטרכו. 

אז זה בקצרה על המקום הכובש הזה שהיינו בו. כמו שחברה מהממת שלי כתבה לי השבוע - כולנו איכשהו חיים על יד הפנטזיה שלנו...  זה נכון, ואני אכתוב על זה הרבה בקרוב. וכמובן אצלם :) שיהיה שבוע טוב, הרבה יותר טוב מהקודם.