אני נשבעת שזה הפוסט האחרון השנה על היומולדת של לולי, מיד אחריו נעבור לדברים יותר רציניים...
החגיגה עם המשפחה היתה בשבוע שעבר, נשאר רק להזמין את החברים מהגן. אני מניחה שבא לכם עוד קצת פוסט יומולדת, נכון? לולי רצה יומולדת משטרה, ובמקום להתבאס ולהגיד לו שזה רעיון הזויי לחלוטין, החלטתי לזרום איתו רק בגלל שאני סומכת עליו :) אס החלטנו יחד שזו תהיה גם יומולדת משטרה, וגם תחפושות, שיהיה שמח.
הזמנו את כל הבנים מהגן, הבנות יצטרכו לחכות עד שהוא יעבור את השלב של ״אני שונא בנות״ והיה ממש מוצלח! החלטתי לא לזרום עם ההשקעות הכספיות המטורפות של להזמין מפעיל, ואני (!!!) הייתי גם האימא של לולי, גם ועדת קישוט, וגם הליצנות. לא באמת ניסיתי להצחיק אותם, אבל כן הראתי להם את כל המשחקים שאני גדלתי עליהם בתור ילדה. זה נראה לי מוזר שהילדים גדלים בלי לדעת לחתוך חפיסת שוקולד בסכין ומזלג עם טונות של בגדים עליהם, או להכניס נר לבקבוק עם הטוסיק, או להדביק לניידת את הצ׳קאלאקה (על משקל הזנב לחמור :)) הכי קשה היה לתמרן בין כל אלו, ועוד לשאוף לצלם כמה תמונות למזכרת תוך כדי. אבל הייתי חייבת, ואמנם לא ישבתי שניה עד שהאחרון הלך, אבל אז נפלתי למיטה וישנתי עד 6 בצהריים! לשעשע 10 בנים זו לא משימה קלה. אבל נהננו מכל רגע, ואני יודעת שגם הילדים המקסימיםֿ! הלוואי וכל יום היה יומולדת, להתעורר בבוקר ולראות בלונים תלוים בכל הבית זה ממש חגיגה, כבר מתחילים את היום יותר טוב. היומולדת הזו של גיל 5 כל כך העסיקה אותנו שבוע שלם, שאנחנו שוקלים לפרוש בשיא, ולעצור כאן, למרות שלולה שאלה היום בבוקר, אם גם היום יש מסיבה..
אז לזכר כל אותם המשחקים הפשוטים והמקסימים שגדלתי עליהם, ולבקשתו המפורשת של לולי, שהוא רוצה יומולדת משטרה, הפכנו את הבית לזירת ארוע לכמה שעות. היה סופר כיף ושמח!
פשוט מקסים!
ReplyDeleteאהבתי את האילתור של הגרביונים בתור מטפחת לעיניים (-:
מזל טוב ללולי
ממש אהבתי את הרעיון!
Deleteואיזה כיף שלא צריך מפעיל
רעיון מקסים!
ReplyDelete