17.8.13

When life gives you Berries - smile!

השבוע האחרון היה ממש עמוס. בכל טוב! בעיקר אני מתכוננת ליומולדת שנתיים של לולה היפה.. וגם פתחתי הרשמה לסדנאות הצילום החדשות השנה, שזה מרגש בפני עצמו. והדובדבן של השבוע או הברי (berries) זה שעונת ה - berries כאן ממש בעיצומה, ואין משהו שאני יותר אוהבת בעולם מלאכול כאלו, מסתבר שגם לולה ירשה את זה ממני. מאוד מתסכל שערימה כזו בארץ עולה מעל 100 שקלים, וכאן פחות מיורו אחד. מאוד מתסכל.. 
אחד הלקחים שלי מהחופש בשנה שעברה היה שהפעם אני צריכה לבזבז את הזמן בדנובה, וכמה שיותר. כשאנחנו חוזרים לארץ, אחד הדברים שהכי מתגעגעים אליהם חוץ מסבא וסבתא כמובן הוא הרביצה בדנובה. זה אחרת לגמרי מהים (השווה! אין ספק!) של תל אביב. זה מוד אחר לחלוטין, שלווה שאי אפשר להסביר. בשבוע האחרון היינו בדנובה כל יום. ממש ככה. הריטואל הקבוע: בבוקר עושים דברים אחרים (תראו בקרוב..) בצהריים נחים, אחה"צ שורצים בדנובה, ובערב בקראוון. כל יום. כל יום. רוב הצילומים שלי מהשבוע האחרון הם מהרגעים שלנו על הדנובה. איזו כמות של זכרונות ילדות אנחנו מייצרים בשעות האלו.. 










פיסת החוף הזאת ממכרת. אני כבר לא רוצה לעזוב, למרות שהסוף אוטוטו כאן.. מחר אנחנו חוגגים ללולה יומולדת, זה אמנם לא התאריך, אבל אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות עם המשפחה הבולגרית :) 


בשנה שעברה בקיץ הילדים התלוננו שאין כאן ארטיקים. רק גלידות, ולא הכי טעימות.. השנה גילינו את הסורבה האלו מפירות יער שהילדים לא מפסיקים ללקק, הצילומים למעלה צולמו כמעט בשמונה בערב, השמש כאן שוקעת מאוחר, ולזמן קצר זה כיף, לא הייתי בטוחה שארצה שהסידור הזה יהיה קבוע.. רוב הילדים שבילו איתנו את הקיץ ממדינות רחוקות כבר חזרו הביתה. נשארו לולי ולולה ועוד שניים. קשה להעביר במילים או בתמונות את החיבור של השנים האלו.. אין משהו שמשמח אותי יותר מזה. 

השנה היינו לארג'ים :) הזמנו הנה חבר טוב של בויאן, בשביל לא לשמור את כל הכיף רק לעצמינו.. לכבודו פתחנו את עליית הגג, ומצאנו שם אוצרות. 
אימא של נורה חמותי, ככה מספרים היתה מוסיקאית בחסד. ניגנה בפסנתר ובכינור. מצאנו את הכיננור הישן שלה בעליית הגג. היה מרגש. 
הכרזתי על עליית הגג כפינת התרבות החדשה. חבר של בויאן הביא איתו ספרים מהארץ, משהוא שלא מצאתי את הזמן לעשות כאן בכלל. אולי בשבוע האחרון אמצא לי פינה שקטה לקרוא קצת אחרי שהיומולדת תעבור. זה יכול להיות סיום מושלם לחופש הזה. 
אנחנו ממשיכים בשיגרה המולפאה שלנו כאן, יום יום, לולה משקה את העציצים עם סבתא, לולי חורפ את שנות היופי שלו בצהריים,

תודה לאל , הכל על מי מנוחות. היום אנחנו הולכים לחפש את האוצר האבוד עם הקנו משנה שעברה, זוכרים? אבל הפעם יש לנו תוכנית באמת שווה. שכוללת מפת אוצר, מטמון והמון המון זהב..

1 comment:

  1. כל כך פשוט ונראה כמו חופשה חלומית.....

    ReplyDelete