I died and went to heaven

בפוסט הזה יש את כל הדברים שמעניינים אותי, או יותר נכון שמעסיקים אותי כרגע. הנה הם: למצוא רעיונות מגניבים לבלוג, שבתקווה יעניינו גם אתכם, למצוא אוצרות חבויים שהגיע הזמן שיקבלו במה, למצוא אנשים מגניבים ברשת, לפרגן לאימהות שמנסות כל כך קשה להצליח במה שהן אוהבות, להכניס לראש של הילדים שלי אסטטיקה מה היא.., ללמוד להעריך דברים שנעשים באהבה ולוקחים זמן, ובעיקר שמח בעיניים. שיהיה יפה, ומיוחד ומסקרן, שאני לא אמצא את עצמי יום אחד עומדת מול הבן שלי בשוק של החיים כשהוא יגיד לי - אימא, איזו שווה קים קרדשיאן...אויי ואבויי...טוב, אני גם לא רוצה שיקרא המינגווי בגיל שש, אבל קצת פרופורציות..
לפני חודש בערך נתקלתי באוצר הזה ולא האמנתי. יכול מאוד להיות שלא גיליתי את אמריקה, אבל באותו רגע ממש נפעמתי. מה זה? זה מהמם!!! לא פחות!!! ובסוף השבוע האחרון זה נחת אצלי בבית. הסל הזה ובתוכו אוצר. בשקט בשקט בחושך פתחתי, וכמו כל סיפור אגדות הם יצאו אחד אחד -

יפים יפים, מוקפדים, עדינים וכובשים. משפחה שלמה של דובים. אני יכולה לספר מליון סיפורים על ההתפעלות שלי מהם, אבל אנחנו בעינייני תכלס. זו באמת יצירת אמנות שקטה וכובשת. פשוט תסתכלו עליהם- 

עם כל האביזרים הקטנים שלהם-

ומיד התחלתי לצלם. קצרת סבלנות.

כל כך רציתי להקדיש להם ימים רבים של צילומים, אבל מה הם טסים למכירה כבר ביום שישי הקרוב.. אותי הם כבשו. אפילו שחשבתי לרגע (קצר מאוד) שבחדר של לולי הם קצת יתבלבלו להם שם, עם כל הצבעוניות של 2012 והפלימובילים, ותומס הקטר והאדום והכחול וכל מה שזועק "אני ילד בן 3 !". אבל מה, לא. ממש לא. אפילו תראו אתם כמה הם יפים ונעימים כאן אצלו בחדר  -

ועכשיו באמת לעינייני תכלס. אז ככה, נטע לוי המוכשרת, או כמו שמכירים אותה בפייסבוק - אמא אווזה, היא היוצרת של דובי הלבד האלו. עם המון רגישות ואהבה, ושימת לב לפרטים הקטנים, היא עומלת עליהם ימים עד שקשה לה להיפרד מהם בסוף...כמעט. בסוף היא הכי תשמח אם תשלחו לה אימייל ל- netalev3@gmail.com ותזמינו אחד במיוחד בשבילכם. או דרך הפייסבוק אמא אווזה. המחירים שפויים לחלוטין 160-220 שקלים לדובי יחיד ומיוחד. מה יש, לא תפרגנו? היא לא רק תופרת היא גם עושה כביסה -

ובעיניין אחר לחלוטין, שלא יהיה מצב שפיספסתם את הפוסט שלי בבלינג בלינג אז הנה קישור. האמת, שעוד משהוא באמת שווה עומד לקרות. פרטים ממש בקרוב. נטע, את מוכשרת על, בלינג, היה לי העונג, אבל יותר מהכל מודה לכם שאתם כאן.