הילדה הכי יפה בגן

דחיתי כמה שאפשר. היא כל כך עדינה, ויפה, ומתוקה, וקטנה וכמו כל התינוקות קצת חסרת אונים, ונשענת על אימא ואבא במאת האחוזים. אם ההיסטריה שלי לא מעניינת אתכם תפסיקו לקרוא עכשיו. יכול להיות שאני מגזימה, וכל העיניין יצא מפרופורציות אבל אם אתם שואלים אותי יש מקום לעוד ים שלם של היסטריה וחרדות. אתמול בבוקר רשמתי את לולה הקטנה והיפה מכל (!) לגן. עם ידים רועדות ולב כל כך לא שלם. בספטמבר היא תהיה בת שנה. קטנה קטנה, אולי תדע ללכת אולי לא, אולי תדבר כמה מילים אולי לא, מה שבטוח היא תרצה אותי קרוב אליה ואני יותר. את לולי אחיה הגדול פינקתי בכמעט שנתיים של קרוב לאימא. קרוב קרוב, לא נפרדנו לרגע. ממש ככה. עד היום שנכנס לגן לא נפרדנו ליותר משעתיים, כשהביביסיטר היה אבא. הוא נכנס לגן הולך ומדבר כמו ילד בן שש. מפותח (כך תאמר כל אימא עיברייה..) בצורה קיצונית, עצמאי ונחוש. סמכתי עליו והייתי גאה במוכנות שלו. הפרידות כל בוקר היו זועתיות אבל זה חלף. אבל לולה? לולה היא בת, ואני חותכת לה את הזמן בחצי לעומת אחיה. ורגשות האשם גועים והגעגועים כבר כאן. אני אוהבת אותה מיליונים ומליונים אוהבת להיות איתה. הימים שלנו כל כך איכותיים ביחד, היא אף פעם לא בוכה כשנכנסים לחנות..:) אפשר לעשות איתה הכל. הכי היא אוהבת לשבת בזוריק (קפה) בבוקר ולפגוש את החברה הכי טובה שלה. אני צריכה להוסיף כמה היא כייפית? ועוד חודשים ממש ספורים היא תלך לגן. ותצטרך להיפרד ממני כל בוקר, מישהוא אחר ירדים אותה וילטף אותה ויאכיל אותה ויחבק אותה וזו לא תהייה אני. אה..אני? אני בטח אבכה מאוד, ואהפוך את הפרידות ליותר קשות ממה שהן באמת, אבל בסוף בסוף, אולי אצליח להחזיר לעצמי זמן של גדולים שלא היה לי כבר שלוש שנים וקצת. ולולה היא אלופה. היא הכי הכי בעולם, וכל מי שיהיה בקרבתה יזכה. כי היא כזאת, היא כובשת. ואם אף אחד לא יספר לה שאחיה נכנס לגן כמעט בגיל שנתיים, לא יקרה כלום :)
אז אתמול, אחרי שהגשתי את הטפסים להרשמה הרגשתי בלו. מועקה שחיפשתי דרך להיפטר ממנה. חברה טובה שלי מסיימת עוד שבועיים את חופשת הלידה שלה, התקשרתי אליה והצעתי שניסע לאנשהו. לקנות. מה לקנות? כמובן שבגדים וכל מה שצריך ליום הראשון בגן... למה? כי הייתי צריכה להרגע איכשהו, ושופינג זה תראפיה וגם כי, תשמעו סיפור: לכבוד היום הראשון בגן של לולי רציתי שהכל יהיה מתוקתק. יומיים לפני כן חזרנו מחו"ל אחרי חודש אצל הסבא וסבתא, וכמובן שכלום לא היה. לא תיק, לא בגדים חדשים, לא נעליים. כלום. רציתי. כהרגלי בדקה התשעים הטלתי וטו על תיקי דורה ודייגו למינהם וקניתי בדים לתפור את תיק חלומותי. התופר אמר אין בעיה, הערב זה יהיה מוכן. עוד באותו יום קניתי ללולי בגדים חדשים ונעליים, כשהגעתי הביתה גיליתי שהנעליים גדולות ובחנות לא היה מידה אחרת. צילצלתי לתופר בערב לשאול מתי להגיע, הוא לא ענה. למחרת גן. לא מרוצה בכלל נרדמתי וקמתי לבוקר יום ראשון בגן. בלי נעליים חדשות, בלי תיק בכלל, ועם ילד אחד מתרגש מ א ו ד! החלטנו לקחת את הבוקר באיזי, יצאנו מוקדם לשתות קפה שלושתינו ולאכול ארוחת בוקר בקפה מתחת לבית. אני מציצה בטלפון לראות מה השעה ורואה 5 שיחות שלא נענו וחמישה אסמסים. מה קרה? המבנה של הגן נשרף בלילה, לא יהיה היום גן! אמיתי! כשמסתכלים על חצי הכוס המלאה, ביום הראשון האמיתי לגן, ללולי היה את התיק הכי מושלם בעיני, בגדים חדשים, ונעליים במידה הנכונה....

הפעם החלטתי לנצח מראש את כל הבילתי צפויים למיניהם, מה אכפת לי שהכל יהיה מוכן ממש הרבה לפני הזמן? ובמיוחד אם זה עוזר לי להתגבר על הטראומה של ההרשמה... אז קפצנו למילקה, חנות מקסימה בגבעת ח"ן. פגשנו שם את מגי (ההריונית המדהימה, איזו בטן יפה!) שאפשר לסמוך על הטעם המשובח שלה שבחנות אחת נמצא את כל מה שצריך ליום הראשון בגן. באמת שקשה להתחיל לפרט, כי אפשר למצוא שם הכל, אפילו משטחי פעילות לקטנטנות שלנו שאיפשרו חווית קניה מאוד מוצלחת. קצת יצאנו מתל אביב, נשמנו אויר וגשם(! ) וגילינו חנות נפלאה שבטוח נחזור לבקר. בסוף היום היה מוצלח, זמן איכות עם חברה שתכף נוטשת לטובת התובענות שבהי טק, זמן איכות עם הבנות הכי יפות בעולם ושלל מוצלח ביותר! את המחשבות על היום הראשון שלה בגן אני דוחה לעוד כמה חודשים, לבינתיים אני חולמת על איך היא תהיה הכי בסטייל. לא פחות מזה.

אחרי שראיתי את התיק ההורס הזה, החלטתי שהפעם לא תופרים. קונים. פשוט מהמם של פוקטס, מייד אין ישראל! במחיר שפויי לחלוטין 149 ש"ח. בקבוק מים של sigg ,אם אתם לא מכירים אתם לא בעיניינים. הבקבוק הכי שווה שיש. מיוצר כבר 100 שנה לצבאות אירופה. עמיד ורחיץ בצורה קיצונית. אצל מילקה הוא אפילו בהנחה 79 ש"ח במקום 100. הגופיה המושלמת הזו היא של טפליא, איך לא.. אני מעריצה את הבגדים שלהם..והג'ינס המתוקי הזה של מיננה 110 ש"ח שבטח יהפוך לאחד הפריטים השימושיים שלה בקיץ. כבר אמרתי שמגי ממילקה בעלת טעם משובח? אם גבעת ח"ן רחוק לכם, זה בטח יהיה קרוב יותר. האתר שלה. עכשיו רק נשאר להחביא את הכל עמוק בארון ולא להתפתות להשתמש לפני היום הראשון בגן. לולה שלי קטנה ויפה את תהיי הילדה הכי יפה בגן. וכן, אימא קצת קוקו שהיא מתכוננת כל כך הרבה זמן מראש...