Integral Dojo

כשלולי הגיע לגיל שלוש החלטתי שזה הזמן ללכת לחוג. כמו שאר הילדים, שאימא שלהם אוספת אותם מהר מהר מהגן ביום של החוג, והם כבר עם התלבושת (כדורגל/בלט וואטאבר) והאחות הקטנה הולכת לשרוף 50 דקות בעגלה מחכה שהוא יסיים. הנסיון הראשון שלנו היה ספורט אתגרי, כי שמענו מחברה שהבת שלה וכל שאר הילדים בחוג ממש נהנים. נרשמנו, הגענו מרוגשים ולולי מיד התבעס שזה לא חוג עם תחפושת. הכוונה היא למדים ספציפים.. הפעם הראשונה הייתה סבירה, ההתחלה הייתה קצת לא ברורה לו, ולקראת סוף השיעור הוא ממש נהנה. הפעם השנייה הייתה הפעם האחרונה. כבר ביקשו ממני לצאת החוצה ולהפקיר אותו שם לבד עם שאר השובבים. עשרים דקות אחרי שהתחיל החוג הוא רץ החוצה באמוק, צורח את נפשו, ורק אחרי כמה רגעים טובים הבנתי שאף אחד לא חנק אותו (מינימום לפי הצעקות..) וסתם הוא לא הצליח לתפוס את הכדור שזרקו לכיוון שלו, וילד אחר תפס אותו. מסע שיכנועים לחזור פנימה עם אימא לא עבד, וכאן הסתיים לו הספורט האתגרי. עברו כמה חודשים והימים עם שני ילדים שצריכים תעסוקה מסוג שונה לגמרי נהיו לא קלים. החלטתי לחפש חוג חדש. הבן זוג של חברה שלי, כך מסתבר הוא מאסטר באייקידו ויש לו בית ספר מהמם בדרום העיר. אהה..ובאייקידו גם יש תתחפושת! נרשמנו. הגענו מיד אחרי הגן בלי הקטנה כדי לתת לו את כל תשומת הלב בפעם הראשונה. נכנסנו להאנגר ענק, שליו ומואר, כולו לבן נקי נקי, עם ים של מזרונים כחולים מרגיעים. קילומטרים של מזרונים. חלום של כל שובב בן שלוש וקצת. כאן אין גבול להשתוללויות -

קיבלנו חליפה צחורה שכל כך שימחה אותו, אין מילים..הגענו ראשונים כדי להספיק לדבר עם מיילס (המאסטר) להתרשם וכמובן לצלם..כולם היו כל כך נחמדים ומסבירי פנים, מרחק שנות אור מהקונספט של חוגי ילדים רגילים במתנס..לולי כמובן לא ביזבז רגע, והתחיל לסמן טריטוריות על כל ס"מ בים המזרונים הכחול -

מה שמזכיר לי שצלמת ספורט אני לא..אייקידו היא אמנות לחימה יפנית, שכשצפיתי בה בפעם הראשונה לא חשבתי על שום דבר אחר חוץ מריקוד. ריקוד מקסים, זורם, עדין כזה ריקוד שאני רוצה שלולי ירקוד. בהגדרה היבשה פרוש המילה אייקידו הוא : הדרך להרמוניה עם האנרגיה. בדיוק מה שלולי צריך. לתעל את האנרגיות האינסופיות שלו למשהוא הרמוני, וקצת יותר נעים מסתם קפיצות על גדרות ברחוב.

הקבוצות הן קטנות, אפשר לומר פיציות. מרגיש כמו שיעור פרטי, ולזה אין תחרות. הגילאים מאוד משתנים, ובשיעור שאנחנו היינו בו זה נע מגיל שלוש לעשר. חמישה ילדים וחמישה אייקידואים. תענוג אמיתי.

הכל היה נעים. אפילו החברויות החדשות. ובכלל, היה כל כך הרבה מעבר, גילינו שלולי מבין אנגלית הרבה יותר ממה שחשבנו, כשהוא הגיב למילים של מיילס המאסטר (הוא מדבר אנגלית עם מתורגמן צמוד לילדים) הילדים ספרו עד עשר ביותר מחמש שפות..וגם עשו מדיטציה -

יותר מהכל היה נעים. היה ממש נעים, עם כל האור והלבן והכחול והאנשים והריקודים. היה כיף גדול, ולולי כמובן שחוזר לשם שבוע הבא!! רק שתדעו שהמחיר ממש לא בשמיים, אפילו זול יחסית לחוגים אחרים שבדקתי - 50 שקלים לשיעור. יש לבית הספר הזה דף פייסבוק שם אפשר לקבל פרטים. וגם בטלפון הזה-03-5624164.
ועוד משהוא ששכחתי לעדכן כאן בבלוג, אני כותבת ב- Xnet מאוד מרגש. פוסטים שווים על המלצות שוות למוצרי ילדים. הנה הקישור.