סופ"ש ארוך מחוץ לעיר, ושוב אני שואלת את עצמי למה? למה לא בחרתי לחיות קרוב לשדות התותים הנצחיים האלה? טוב, אולי לא תותים אבל שקדיות מדהימות!!! יש לי כמה קוראים נאמנים שמבקרים בבלוג ממש כל יום (!) שלא ממש נוח להם לקרוא את הבלוג הקטן שלי באנגלית. הבטחתי לנסות ולשנות, והיום הפוסט הוא בעיברית. עולם האינטרנט הוא מדהים, לא יכולתי לתאר לעצמי כמה קוראים מחו"ל אאסוף לעצמי עם הזמן, ולכן הדילמה עדיין לא פתורה. אחליט בקרוב.
אספנו את עצמנו, את הילדים ואת המצלמות ויצאנו לצוד קצת ירוק. מעבר לכל החוויות הנפלאות קרה משהוא.
בן שלוש וקצת, חולם בלילה על כבאים וכבאיות, מחזיק ביד צינור ולא עוזב, השובב הקטן שלי נישק את נסיכת הפרפרים!
הפורים הזה היה מלא בחוויות אבל אין ספק שהטיול הקטן שלנו היה השיא. עם התחפושת של הכבאי (שלשמחתי לא כמו פורים שעבר נשארה בתיק..) יצאנו לטייל באזור עמק האלה עם חצי עם ישראל. אמא של נסיכת הפרפרים מכירה דרכים צדדיות ופינות קסומות והיא הובילה אותנו למטע עצום של שקדיות ורודות ולבנות בשיא פריחתן. כל כך לא תל אביבי...השובב הקטן שלי היה מוטרד מהבוץ שנתקע לו בנעליים וכל הזמן ביקש ממנ מגבונים. כל כך תל אביבי... בין לבין מצאנו חלזונות וקיעקענו את הידים :)
עוד משהוא שהספקנו לעשות, בכל פעם שמבקרים את סבא וסבתא זו הזדמנות להתלכלך עם צבעי גואש. אצלנו בבית אמא לא כל כך בעד..מעניין למה..לפני כמה שבועות הגננת בגן אמרה שהוא לא כל כך מתעניין ביצירה, ואני מיד הגבתי - כל הכבוד. שלא. מי כמוני יודע כמה קשים הם חיי אמן..עדיף שילמד מתמטיקה. המשאלות שלי לא תמיד מתגשמות, ובימים האחרונים אני מוצאת אותו יותר ויותר בשולחן הקטן שלו צובע ומצייר. לא נעים להודות, הוא ממש מוכשר! ומעל לכל הוא מאוד מאוד נהנה..
חיים של ילדים הם כל כך פוטוגנים, לפעמים אני שוכחת להוריד את המצלמה ופשוט להסתכל דרך העיניים על כל היופי הזה. סתם עוד תמונה, אפילו החפצים שלהם פוטוגנים -
אספנו את עצמנו, את הילדים ואת המצלמות ויצאנו לצוד קצת ירוק. מעבר לכל החוויות הנפלאות קרה משהוא.
בן שלוש וקצת, חולם בלילה על כבאים וכבאיות, מחזיק ביד צינור ולא עוזב, השובב הקטן שלי נישק את נסיכת הפרפרים!
הפורים הזה היה מלא בחוויות אבל אין ספק שהטיול הקטן שלנו היה השיא. עם התחפושת של הכבאי (שלשמחתי לא כמו פורים שעבר נשארה בתיק..) יצאנו לטייל באזור עמק האלה עם חצי עם ישראל. אמא של נסיכת הפרפרים מכירה דרכים צדדיות ופינות קסומות והיא הובילה אותנו למטע עצום של שקדיות ורודות ולבנות בשיא פריחתן. כל כך לא תל אביבי...השובב הקטן שלי היה מוטרד מהבוץ שנתקע לו בנעליים וכל הזמן ביקש ממנ מגבונים. כל כך תל אביבי... בין לבין מצאנו חלזונות וקיעקענו את הידים :)
עוד משהוא שהספקנו לעשות, בכל פעם שמבקרים את סבא וסבתא זו הזדמנות להתלכלך עם צבעי גואש. אצלנו בבית אמא לא כל כך בעד..מעניין למה..לפני כמה שבועות הגננת בגן אמרה שהוא לא כל כך מתעניין ביצירה, ואני מיד הגבתי - כל הכבוד. שלא. מי כמוני יודע כמה קשים הם חיי אמן..עדיף שילמד מתמטיקה. המשאלות שלי לא תמיד מתגשמות, ובימים האחרונים אני מוצאת אותו יותר ויותר בשולחן הקטן שלו צובע ומצייר. לא נעים להודות, הוא ממש מוכשר! ומעל לכל הוא מאוד מאוד נהנה..
חיים של ילדים הם כל כך פוטוגנים, לפעמים אני שוכחת להוריד את המצלמה ופשוט להסתכל דרך העיניים על כל היופי הזה. סתם עוד תמונה, אפילו החפצים שלהם פוטוגנים -
אפרתוש פשוט מהמם, את כותבת יפה וכמובן זה כיף שזה בעברית (אולי תגווני פעם ככה ופעם ככה) והתמונות מרהיבות. נהניתי :-)
ReplyDeleteהתמונות מקסימות!
ReplyDeleteאני חייבת לשאול, באיזו מצלמה את מצלמת ובאיזו חשיפה? אהבתי את הצבעים של התמונות, פשוט מרהיב.
הי daf,
Deleteתודה! אני מצלמת ב -canon 60D,
החשיפות משתנות לפי הצורך וגם העדשות (אני מצלמתת עם עדשות קבועות ולא זום)לכן התשובה קצת מורכבת...מידי פעם אכתוב פוסטים על טיפים לצילום, תמשיכי לעקוב..בהצלחה!
אפרת
אני בהחלט אמשיך לעקוב. כולנו פה נשמח לפוסט של טיפים לצילום!... :)
Deleteתשמעי זה ילד בהזמנה לפרסומות, תמונות מעלפות, את צלמת בחסד עליון, רק בריאות כפרה.....
ReplyDeleteהחבר גיל