20.5.12

חברים דיגיטלים

הי,מה העיניינים? כאילו שאנחנו מכירים, אבל לא ממש..על זה בדיוק רציתי לכתוב כאן היום. על כל החברויות הדיגיטליות למינהן, על הרישות הבלתי נגמר הזה, והמעגלים שבתוכו. כן, בדיוק בשבוע שמישהוא עושה מיליארדים על חשבוננו. לפני חודש בערך פנתה אלי מישהיא שאני מכירה רק מהמסכים. של מהחשב, של האיפון, של האיפד וכאלה. מישהיא שאני מאוד אבל מאוד מעריכה. והציעה שנעשה מין שיתוף פעולה כזה מגניב. מאוד מאוד הוחמאתי, אבל גם היססתי. מה, לתת את המילים והצילומים שלי לבית של מישהוא אחר? שאני בכלל לא מכירה, ולא  פגשתי אף פעם? הרי בלוג במהותו הוא עיניין אישי, כן, יש בו עיניין לציבור אחרת הוא לא היה קיים, אבל בעיני עדיין, לפחות עכשיו, בלוגר הוא לא מקביל לכתב לעינייני..חשבתי הרבה מה לעשות, והחלטתי לבקש ממר צוקרברג הנכבד לפנות שניה את הדרך, כי אני הולכת לפגוש אותה פנים מול פנים. ממש כמו פעם, לשאול אותה מה העיניינים, ולהחמיא לה על השיער, ובמילים, לא בלייק איזוטרי שתכף יהפוך לאיזה קוד במחשב.  והכל בשביל לדעת שהמילים והצילומים שלי נמצאים ביידם טובות. לדעת שהמשותף ביננו הוא באמת קיים, והעובדה ששתינו אוהבות את אותם בלוגים/עסקים/אנשים יצירתיים היא אמיתית, ושהחיבור הוא כנה. מה לעזאזל חשבתי לעצמי? שניה אחרי שהתישבנו בחצר הפראית שלה ליד הערסל, מיד נשלפו האיפונים, עוברים בין הידים אחת של השניה עם תמונות של הילדים.  לא היה צריך יותר מזה. עם כל השיגשוג והקהל שהיא יצרה סביבה, הכי חשוב היה לה להשויץ בקטנה שלה. ככה התחילה השיחה בין שתי זרות, שלעולם לא נפגשו קודם, וככה היא גם הסתימה. קישקושים על הילדים. כאלו מהסוג שמחמם את הלב, כאלו שנתנו לי הרגשה שמולי ייושבת אימא, אוהבת וחמה, שלפני הכל  בעולם יש את הקטנה שלה. וכבר ברגעים האלו ידעתי שאפשר לסמוך עליה, שהמילים שלי והצילומים שלי יאוחסנו בבית חם. ממש בקרוב תבינו על מה אני מדברת. זה האיפון שלה-

1 comment:

  1. למרות שלא נפגשתי פנים מול פנים עם אותה אשה מדוברת
    יש לי תחושה גדולה מאד שהגעת לבית חם ואוהב
    :)
    ברכות!!!

    ReplyDelete