One city in the middle of nowhere.

מאז שהגענו הנה בתחילת דצמבר, קיבלתי יותר מ-20 מיילים ששואלים איפה אפשר לטייל בבולגריה, ומה אני ממליצה. אז קודם כל, טיילת מקצוענית אני ממש לא, אני רק צלמת.. אבל בהחלט כן, אנחנו מנסים לטיייל כמה שרק אפשר. לכל אותם מיילים עניתי די בבירור - מאוד קשה לטייל בבולגריה בלי מישהו שדובר את השפה. אבל כנראה שטעיתי.. אימא שלי, היפה בנשים, ביקרה אותנו כאן בפעם השלישית ! (שימו לב לדפוס ההתאהבות בבולגריה.. או שזה בגלל הגעגועים לנכדים בעצם..) וכמובן שניצלנו את ההזדמנות לעוד טיול אחד תוך כדי. והיא זו שהגיעה למסקנה שזה אפשרי. 
בכל אחת מהפעמים שאני נוסעת לסופיה, בדיוק באמצע הדרך, כשמגיעים לעיר וראצה, נתפס לי הצוואר. למשך איזה 20 דקות, עד שהרכס המופלא מסתיים. ואז אני מחזירה את המבט קדימה. אני לא מוכנה לפספס שניה של לראות את ההרים הקסומים האלו, עם המצוקים האדירים, במחשבות על על הציפורים הדורסות שמקננות שם... אז הפעם החלטנו - נוסעים לכמה ימים בורצה. מה בדיוק נעשה שם? לא יודעים. נזרום. לאף אחד מהאנשים שאנחנו מכירים לא היו המלצות בשבילנו, והאמת שרובם היו די סקפטים. מה וראצה? מה תעשו שם? למה? אז בדיוק בגלל זה, נסענו. ומה שראינו, אוי מה שראינו...
הגענו לעיר, ומסתבר שיש שם מרכז תיירים מאוד מושקע וסימפטי. קישקשנו איתם (באגלית!!) איזה חצי שעה, ויצאנו נרגשים לדרך. מוזמנים  לראות. וכמובן, שאם אתם בסביבה, אתם חיבים לבקר. אולי גם אתם תזכו כמונו לראות 20 נשרים מיצרים חגים לכם ממש מעל הראש. 

ביום השני יצאנו לטרק קצר (שעה לכל כיוון) אחד מהעשרות שמוצעים שם. מאוד קשה לבחור אחד, ההיצע עצום. היער בעיקר מפורסמת במצוקי הטיפוס שלה, יש שם ויתר מ-350 מסלולים מאובטחים לטיפוס, ומטפסי מצוקים מכל העולם מגיעים לשם. 

מצאנו נחל שוצף, שהוביל אותנו לבריכה קטנה וקפואה. הילדים לא רצו לעזוב, ונשארנו שם יותר משעתיים. בין לבין מצאנו שלד, מושבות פרפרים מדהימות, פרחים בלי סוף והרבה הרבה אויר טרי טרי... 

תודה לך וראצה שהיית כל כך יפה אלינו, אנחנו בטוחים שנחזור מתישהו!

השבוע מסתיים לו פרוייקט גדול, ובסופ״ש הסדנה האחרונה להשנה. בנות מקסימות יגיעו לכאן, לסדנאת צילום וסטיילנג בהרים היפים של בולגריה! הסדנה הבאה מתוכנת לקראת אוקטובר, אפרסם פרטים בהמשך. ומשבוע הבא? אני בחופש! חופש אמיתי! יש לי הרגשה שיהיה פוטוגני :)  :)  :) 
צ׳אוו, אפרת