25.5.15

So.. how is life??

הי! שוב אני כאן בלי יותר מידי זמן, אבל עם המון תמונות מהחודש האחרון. אני אאכזב את עצמי אם הצילומים האלו לא ימצאו את מקומם בבלוג, באיזה סדר כרונולוגי שישעה שירות טוב לעתיד.. :) לכן, הנה הימים שלנו כאן, הרגעים שננסה לזכור לנצח.. 
לפני זה, כמובן, עדכון ממש של הרגע האחרון - שני מקומות פנויים בסדנאת הצילום שלי  שתפתח בבולגריה הקסומה בחודש יוני. סופ״ש נשי מפנק למי שאוהבת צילום, חברה טובה ואוכל מעולה. אתן מוזמנות לקרוא את כל הפרטים בלינק הזה, ולשאול אותי שאלות נוספות במידה ויהיו :) ההרשמה דרך המייל. אני באמת ממליצה, במידה ואתן בעניין, לא לחכות לדקה ה-90, כדי להרוויח את המחירים הנמוכים יחסית של הטיסות בימים הקרובים! זהו בעניין הסדנה. אני ממש מצפה לפגוש את כל הפנים החדשות שיגיעו! 

ועכשיו, מיומנה של משפחה ישראלית בבולגריה :) למי שחדשה כאן, אז בקצרה - הגענו הנה לעיר שבה בעלי בויאן נולד, וההורים שלו עדיין גרים בה. הגענו בדצמבר עם שני הילדים, כדי לחיות חיים פשוטים יותר, לזמן מה. האינטנסיביות בתל אביב פשוט דרשה את זה מאיתנו. הרגשנו שאנחנו צריכים איזה צעד אחד אחורה, להסתכל על כל התמונה, ובעיקר לא לפספס כלום. לא ידענו כמה היינו צריכים את זה עד שהגענו הנה. שני הילדים המתוקים שלנו נמצאים איתי בבית. לולי בן 6 וחצי ולולה  בקרוב בת ארבע. לשמחתי הגדולה הסטודיו שלי ממשיך לתפקד מעולה גם מכאן (ותודה ללקוחות המופלאות שלי!!) אנחנו כבר מתחילים לתכנן את התוכניות לקיץ הקרוב. מתכננים לחזור לתל אביב, ברור :)!!!

הבלוג שלי, כמעט בלי לשים לב נהיה כבר בן שלוש וחצי, ובכלל הוא נועד מלכתחילה כדי לעדכן את חמותי במה שעובר עלינו בארץ, והופ, אנחנו בכלל כאן על ידה. אבל מאז קרו המון דברים, בעיר המון עליות בזכות הבלוג, ואני שומרת לו חסד גדול, ומבטיחה לעצמי להמשיך ולעדכן כל עוד אני נהנית מזה.. יוצא לי לא מעט לחשוב בתקופה האחרונה, מה יהיה עם הבלוג בעוד שנה שנתיים, כשהילדים יגדלו יותר, והחיים ישתנו.. הדבר היחיד שאני בטוחה בו זה שאשמח כל כך שיש לי את התיעוד הזה, של השנים הראשונות שלהם, וכמה זה יהיה כיף להציץ אחורה מידי פעם.. והבלוג? ימשיך לשמור לי טוב טוב על הצילומים האלו.. 

אז.. נפגשות בבולגריה? שני מקומות.ה-12 ליוני. סדנאת צילום וסטיילינג. מתחייבת שיהיה שווה!








בוגרצ׳יק. מקום מדהים בצפון בולגריה. אחד האהובים עלי. את התמונה הבאה, לולה, בת שלוש וחצי צילמה: 









בצילום למעלה היא ממש, אבל ממש ניסתה לדבר עם הקרפדה. במשך יותר מ-20 דקות. והקרפדה לא ברחה. לכלבה היא אמרה שהיא רופאת חיות ושהיא צריכה לבדוק אותה. 


על הגינה שלנו כבר התחלתי לספר.. 


קצת שאריות מהחורף, אנחנו עדיין עם מעילים - 










קצת מפה וקצת משם. .אנחנו מבלים המון זמן בבית על העץ. וסביבו התפתחו עוד איזורי משחק שווים, כמו המטבח שהילדים ייצרו בעצמם - 






בגדול, אנחנו כאן במצוד אחרי מקורות מים. זו מטרת העל. 



ובין כל המשחקים, אנחנו משתדלים ללמוד כמה שיותר, אבל ללמוד דברים כיפים כמו שלולי אומר! חצי מהזמן הם בוחרים את הנושאים, ובחצי השני אני. יוצא פייר. 
לולי כבר יודע להכין לבד ארוחת צהריים פשוטה. ועוד כמה דברים קטנים על הדרך.. לולה למשל ממש אוהבת לכבס - ועדיף משי :) 












ויש עוד כל כך הרב רגעים, וכל אחד מהם הוא הכי חשוב בעולם. 







ושוב קרה לי פוסט עם אלף תמונות, פעם בחודש. זו לא היתה הכוונה שלי, אבל בשביל להספיק להיות  נוכחת באמת בכל הרגעים האלו, החלטתי  לצמצם את זמן המחשב שלי. הרי מתי עוד בחיים תהיה לי שנה כזו, שמוקדשת כל כולה למשפחה, ולא לאיזה שכר דירה מופרך.. 

שיהיה שבוע מצויין, ותחילה של קיץ נפלא, אם לא יצא לנו להתראו כאן עד אז.. :) 

15 comments:

  1. רק אלוהים יודע למה אתם חוזרים....

    ReplyDelete
    Replies
    1. בגדול זה המחסור בקהילה. אבל זה לפוסט אחר ארוך ומורכב.. :)

      Delete
  2. בכלל אל תתנצלי. מנסיון - אין כמו לחזור לבלוג של עצמך ולהזכר ברגעי קסם שהם הכי שלכם בעולם. ואם את מאפשרת לנו להציץ, לנשום לנשוף ושום לנשום לרגע - אז אשרינו. תמשיכו ותהנו מכל רגע. זה לא חוזר...

    ReplyDelete
  3. עכשיו ממש ממש נגמר לי האויר!

    ReplyDelete
    Replies
    1. שלא ייגמר, אני שמחה שאת כאן!! תחזרי :)

      Delete
  4. אני פשוט מאוהבת בכם אפרת, את יודעת? אולי זה משונה ככה להתאהב במשפחה שלא פגשתי אף פעם, אבל הכתיבה שלך ובעיקר הצילומים שלך כל כך מלאי חיות ורגש... שזה מה שהם גורמים לי להרגיש. תהנו מכל רגע, איזה יופי יש סביבכם ואיזה יפים אתם בתוכו. תודה גדולה על הבלוג שלך, לימור

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה לך!!! אני שמחה לדעת שהחוויות שלנו יכולות לשמח גם אנשים אחרים :)ושוב תודה שאת קוראת כאן.

      Delete
  5. אני פשוט מאוהבת בכם אפרת, את יודעת? אולי זה משונה ככה להתאהב במשפחה שלא פגשתי אף פעם, אבל הכתיבה שלך ובעיקר הצילומים שלך כל כך מלאי חיות ורגש... שזה מה שהם גורמים לי להרגיש. תהנו מכל רגע, איזה יופי יש סביבכם ואיזה יפים אתם בתוכו. תודה גדולה על הבלוג שלך, לימור

    ReplyDelete
  6. שוב ואוו אחד גדול :)

    ReplyDelete
  7. כל כך כיף לראות איך אתם חיים את הרגע!
    תמשיכו להנות:)
    גם אנחנו נחזור בסופו של דבר בגלל המשפחה, השאלה רק מתי זה יקרה...
    וההזמנה לציריך עדין פתוחה :)

    לילה טוב

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה!! תכתבי לי את המייל שלך ל: efratlozanov@gmail.com

      Delete
  8. וואו! אפרת את כזו השראה ואני מעריצה שלך. כבר מזמן, את יודעת... מזכרת לכל החיים, התמונות ובעיקר החוויות
    את כבר דוברת בולגרית שוטפת?

    ReplyDelete
    Replies
    1. את כזו מקסימה!!! מחכה שתבואי שוב :) ולא, אני לצערי לא מדברת כל כך טוב, בטח שלא שוטף... יש אחרים שעושים בשבילי את העבודה :? הילדים מתרגמים לי מה שצריך! נשיקות!!!

      Delete