7.2.14

Andy Warhol for Kids!

אתם מכירים אותי, אני לא מאלו שנוטים לקלישאות. אבל היום לגמרי אמרתי לעצמי כל רגע מהיום "Life is what you make it" . בסביבות השעה 11:00 איבדתי כל תחושת שפיות, והרגשתי שאם אני לא חותכת את הכל כאן ועכשיו, כל מה שאמשיך לעשות לא יעשה כמו שצריך. הטלפון לא הפסיק לצלצל כמעט שבוע, אני מוצאת את עצמי לפעמים עונה כשאני עם שני הילדים על האופניים באמצע תל אביב. תיבת המייל שלי הגיעה לקו האדום, וחס ושלום אני לא מתלוננת!!! מה שכן שכחתי לרגע לעצור בחודש האחרון לשניה עם עצמי. אז ב 11:00 וקצת עזבתי את הכל כמו שהוא, למרות שהיו לי עוד מיליון דברים לסיים לאתמול, עליתי על האופניים ונסעתי למוזיאון. לבד, רק אני, בקצב שלי. אפילו את הטלפון השארתי בבית, חצי שכחתי וחצי השארתי. וכל היום אמרתי בלב - Life is what you make it. אלו היו שעתיים נפלאות. בסוף השוטטות שלי שם, גיליתי את התערוכה המקסימה של אנדי וורהול. אמרתי לעצמי שביום שני (כי ראשון סגור) הילדים יבריזו מהגן ונלך לשם יחד. ואז נזכרתי שבכלל יש לי צילומים ביום שני. ואז אימא שלי הודיעה שהיא היום בתל אביב. בשעה ארבע היינו כולנו במוזיאון. שני ילדים אני ואימא שלי. התערוכה מקסימה, בדיוק מה שילדים אוהבים, מדברת בגובה שלהם, מאוד אינטראקטיבית, מצחיקה, צבעונית, גרפית כמו שרק וורהול יודע, הרגשתי שאלו היו שעתיים של איכות עם הילדים. שני מטר מהבית, ובכלל לא ידעתי שהיא שם עד היום. הלחץ של החיים גורם לפעמים לניתוק לא בריא.. 


אחד הדברים שאני הכי מודה עליהם, הוא היכולת שלי להינות מאמנות, שלפעמים בלי לדעת זה אפילו צורך. הייתי צריכה קצת מוזיאון בשביל להרגע :) וזה אחד הדברים שהכי ישמח אותי אם אצליח להעביר  לילדים, אנדי וורהול הוא לגמרי התחלה טובה, בשבוע הבא לומדים על Francis Bacon... !  (לא באמת :) )
שבת מנוחה :) 

2 comments:

  1. גם אנחנו הייני בתערוכה, והיא באמת מקסימה! עכשיו אני מצטערת שלא צילמתי את הילדים שם.. פוסט מקסים!

    ReplyDelete
    Replies
    1. לתערוכה אין עדיין תאריך סגירה, היא תהיה שם בחודשים הקרובים - ככה אמרו לי במודיעין. ותודה!

      Delete