20.7.12

sold out!

לפני הכל, שתדעו, כל הקאפקייקס נמכרו. בפחות משעה!!!

אז בלילה אפינו את הקאפקייקס כמובן שהמתכון הוא של מיספטל, אני בתהליכים לפתוח בלוג מעריצים לבלוג שלהן, לא יכול להיות שהכל שם כל כך עובד, מדוייק, טעים, נפלא, וזה עוד לפני שהתחלתי לתאר כמה נפלא החצי שאני מכירה... הי שרית :) ובבוקר הקצפנו חלבונים סוכר וצבע מאכל, וכבר נהיה צהריים (אנחנו כל כך באיזי כאן..) וזה מה שיצא-
הבטחנו ללולי שאם הוא ימכור את כל הקאפקייקס הוא יוכל לקנות לעצמו צעצוע בחנות ממול. הוא היה נגש מאוד ובטח פינטז על לחזור הביתה עם חצי חנות. רק מה, לא היה לו מושג שהמחיר הסביר היה 80 סטוטינקי. לא היה מצב לבקש יותר, הלקוחות היו בורחים. כמה זה 80 סטוטינקי? מביך..שני שקלים פחות כמה אגורות. בהתחשב בעובדה ששילשנו את מחיר העלות, יצא שהרווחנו לא? איפה בעולם תמצאו קאפקייק בפחות משני שקלים??? לחוצים מהתגובות בעיר, אפינו רק מגש אחד. 12 קאפקייקס, חישוב זריז, 24 ש"ח רווח, אני אפילו לא מכניסה את העלות בפנים..יא אללה...הן הגיעו במלוא הדרן למאפיה, התמקמו גבוה מעל הקיפלות והלחם, וחייכו :)
יפות יפות, ויש לציין שמאוד מאוד טעימות. את הרויון במתכון המקורי החלפנו ביוגורט בולגרי שלטעמי אין לו מתחרים בעולם! והוא אלוף באפיה, עושה את העבודה נהדר, הקאפקייקס יצאו כל כך נימוחות ועדינות, יאמי!!מרטין גיסי כל כך התרגש מהיפהיפיות האלו, שברגע שהן הגיעו הוא חשב שזה בסדר לאכול שתיים. אבל מה עם הכסף לצעצועים של לולי?? אז הוא המתין.
בהתחלה נעלבתי, עמדתי כמו אימא גאה עם המצלמה, כאילו מדובר במינימום מסיבת סיום כיתה א' ואף אחד לא התיחס אליהן. אבל כמו שידוע, צריך רק לקוח אחד שישבור את המחסום. וזה קרה. הם אפילו לא שאלו מה זה, או באיזה טעם, הם פשוט אמרו - את זה! לפעמים שאלו קודם כמה זה עולה, ואף אחד לא אמר שזה יקר מידי, לדעתי היינו צריכים לדרוש יותר, ואטאבר..וככה הם יצאו להם אחד אחד מאושרים עם הקאפקייקס שלי, והיה אפילו לקוח אחד שאחרי חמש דקות חזר לקנות עוד אחת!
וממש לקראת הסוף, מרטין וסאשו (סאשה) התפנקו להם עם קאפקייק כל אחד, והחליטו באותו רגע, שעד שאני נוסעת חזרה יש לי תפקיד ברור - לאפות קאפקייקס כל יום. ולא רק מגש אחד. עדיין לא החזרתי להם תשובה:)))
את האחרונה אמרתי שאני רוצה, ורק עוד רגע, אני אצלם תמונה אחרונה, לסכם את החוויה, ואתפנה לטרוף אותה. פתאום, מבעד לעדשה אני רואה נערה נכנסת לי לפריים, ומושיטה למרטין שטר ביד, מבקשת את החתיכה האחרונה..מרטין מסתכל אלי, אני מרימה את העיניים מהמצלמה, ואומרת שאין ברירה. הלקוח לפני הכל... אולי היא תחזור מחר לקנות עוד.
וככה יצא שמרטין וסאשו אכלו אחת כל אחד, נתנו שתיים מתנה למוכרות בחנויות שליד, ובסוף יצאנו עם פחות מ-20 שקל לצעצועים. לולי כבר פרש הביתה עם סבתא ולולה, והחלטתי לשים את הכסף בצד לטווח ארוך, חזרתי הביתה עם בלון הליום בצורת לב (30 אגורות) מאושרת ומרוצה.

בצהריים איימנו על סבתא שאם היא לא הולכת לישון/לנוח אנחנו טסים הביתה, ויצאנו קצת לפארק. ממש ממול הבית בחצר של בית הספר שמענו תופים ומוזיקה מגניבה. נכנסנו לחצר וזה מה שהיה שם, או יותר נכון זו היתה התגובה של הילדים למה שהיה שם -
וזה באמת מה שהיה שם-
אפילו לא ידענו, אבל הגיע לעיר פסטיבל נודד! היינו בשוק! לולי ולולה קצת התרגשו מכל ההמולה והצבעים והמוזיקה שלא ממש נתנו לי לצלם בשקט, הייתי צריכה להתעסק איתם..אבל כן הצלחתי לצלם את הדינוזאור המגניב הזה מקרטון, שאפילו יכול להזיז את הראש ולפתוח/לסגור את הפה. 
כמה נדיר למצוא כאן מישהוא שמדבר אנגלית רהוטה, עם הרבה ביטחון, ושמח לקשקש איתי. הנער הראשון שפניתי אליו מכל ההמון שהיה שם מיד הבהיר לי שהוא מדבר אנגלית (מצויינת!) וישמח להסביר לי מה הם עושים כאן. אז היי כריס, מקווה ששמרת את הכתובת של הבלוג שנתתי לך.
  Hi Chris, thanks for your time, it was a pleasure talking to you, you guys are doing great job
מדובר בחברה צעירים, שללא כל מטרת רווח נודדים בבולגריה, ומקימים סדנאות מוזיקה/אמנות אקולוגית/ציור/ריקוד ועוד מלא דברים מגניבים. שאלתי אותו מה לעזאזל הם עושים כאן, ולמה דווקא כאן, בעיר הרפאים הזו, והתשובה שלו הייתה עצובה. הוא אמר ששיעור ההתאבדויות אצל בני נוער באיזור הזה הוא גבוה, והם כאן כדי לנסות לשמח, ואולי לעזור. מלאכים. הם יהיו כאן שבוע שלם, ויעשו עוד כל מיני דברים מגניבים בעיר, אני הולכת לעקוב מקרוב. כבר הרבה יותר שמח כאן, יש לנו מוזיקה חיה כל היום, סופר מגניבה!
כריס הוא בולגרי שהגיע ממש עכשיו מפינלנד, מאבא. אם כל הצעירים המוכשרים האלו היו נשארים בבולגריה, אולי היא הייתה נראית אחרת. אבל לפחות עכשיו בקיץ הם כאן..

ושלא תחשבו לרגע שהכל שושנים. את התמונה הזו צילמתי אחרי תחנונים של חצי שעה בערך ללולי שיבוא איתנו לפארק. הוא אמר שהדינוזאור הספיק לו ועכשיו הוא רוצה לעלות הביתה לסבתא. אבל סבתא נחה!!
וככה הוא ישב על המדרכה המאובקת לא מעט זמן, מתעקש. עושה פרצופים. נלחם. כבר לא ידעתי מה להבטיח לו. נגמרו לי השפנים. אחד המשברים הגדולים שהוא עובר כאן הוא שאין ארטיק קרח. אני רצינית. כמו איזה ג'אנקי, הגוף שלו לא מתמודד טוב עם המחסור הזה. צודק, מה הקטע הזה? יש להם כאן רק גלידות ואין שום דבר שבאמת מקרר בחום המטורף כאן. למי יש כח ללקק גלידה בחום הזה? אז אנחנו מכינים ארטיקים בבית, אבל מה עושים כשאנחנו בחוץ ואין מאיפה לקנות??? מעצבן! טוב, בסוף הוא השתכנע, אני כבר לא זוכרת איך, נמחקו לי תאים במוח מהעקשנות שלו...והלכנו לפארק. 
רק בשביל התמונה הזו שלמעלה אני שמחה שאני לא תמיד מוותרת לו. אם לא היינו הולכים היתה לו תמונה כזו? לא. ממש לא צריך להוסיף שגם כדי לחזור הביתה היתי צריכה לעבור מלחמה נוספת. הוא לא ממש סגור על עצמו. הפארק כאן מהמם בייופיו, באמת שאין מילים, רק מה, הדרך היא דרך עפר די מעצבנת אם הולכים עם כפכפים או סנדלים. כשחול ואבנים קטנות נכנסות לו לתוך הקרוקס, אפילו הדנובה בשיא יופיה לא מעניינת אותו, והוא עוצר כל 10 דקות לנקות את הרגלים עם מגבונים. בהתחלה קצת נבהלתי מההתנהגות הזו, אחר כך צחקתי, ואז גיליתי שהוא לא היחידי. בולגרים מקומיים שחיים כאן שנים גם עושים את זה! crazy!!!
כמעט שלוש שעות נתנו לסבתא לנוח מהבלאגן שלנו, וכמו שכתבתי, גם כדי לחזור הייתי צריכה מלחמה. הבעיה כאן שמחשיך מאוד מאוחר, בסביבות תשע וחצי לפעמים גם אחרי, והמשמעות של יום ולילה קצת התאדתה לה. הוא בטח לא יודה שהוא עייף...
את שני הצילומים למעלה צילמתי בסביבות שבע. ממש לא נראה כמו שעה של אחרי ארוחת ערב ומקלחת..

*לכל החברים המודאגים, כמו שהבנתם שלומנו מצויין, אנחנו נמצאים מרחק שנות אור מבורגס. תודה.*

4 comments:

  1. לולי שובה לב , הנופים מקסימים.
    אני חייבת לציין שאני אף פעם לא מגיבה בבלוגים, אבל הבלוג שלך עושה חשק להודות על הצילומים ועל העולמות הקסומים שאת מביאה עד אליי.
    מחר יום הולדת שנה לנעה ואני מכינה קאפקייקס ( פעם ראשונה ) - טיפים למתחילים?

    ReplyDelete
    Replies
    1. ממליצה על המתכון שהשתמשתי בו, יוצא מעולה, הרויון מאוד מוסיף. תקני מנג'טים יפים ותצבעי את הקצפת, זה 90 אחוז מהיופי. ואל תאפי יותר מידי, קאפקייקס יבשות זה מבאס! אי כמובן לא מומחית, סתם נהנית מאוד לאפות :)
      בהצלחה ומזל טוב!

      Delete
  2. וואי אפרת, הכל נראה מדהים!

    ReplyDelete
  3. יא! איזו הפתעה! :))
    ♥♥♥

    ReplyDelete