14.7.12

no name post. written in Bg.

הי!!! לא, בכלל לא התחלתי עם המתכונים, מה שלמעלה זה פינטס..צ'ופסקה סלט, הכי פשוט והכי טעים בעולם. בבית אוכלים אותו כל הזמן בלי סיבה מיוחדת, בחוץ מקבלים אותו כמעט עם כל מה שמזמינים - אפילו צ'יפס!

התמקמנו לנו כאן, כל הבגדים כבר מסודרים בארונות, ואפילו אפשר להגיד שנכנסנו לשיגרה. מה שאומר שהתחלנו לסמן ויים על דברים שרוצים לעשות. חשבתי שאקטר ואקטר על החום הבלתי נסבל פה, אבל להפתעתנו הרבה סבא וסבתא קנו מזגן, מה שמאוד לא מקובל כאן, ברור שגם מטעמי חיסכון, אבל יותר מזה, זה פשוט לא סטנדרט כאן. לא רק כאן בכלל, באירופה בהרבה מקומות לא חיים עם מזגן, אבל למזלנו הרב עכשיו יש. ובשעות החמות אנחנו לא מסתובבים בחוץ, מה גם שמחשיך בסביבות תשע וחצי, אז כל היום לפנינו. אני בשוק שאני עדיין מצליחה לצלם בסביבות שמונה באור יום כמעט מלא.
לולי פצצת האנרגיה הבלתי נגמרת, לא נח לשניה. זה משעשע וקשה באותה מידה. כשהוא הבין שכל מה שהוא יבקש יבוצע (איך?? אין לי מושג..) אז הוא לא מפסיק לדרוש. מבחינתו מכונת התפירה והנגריה הם שני הספקים הגדולים בעולם. והדמיון שלו מאוד מפותח..עכשיו הוא ללא ספק בתקופת גיבורי העל. אי אפשר לטעות. בפעם האחרונה שהיינו כאן סבתא תפרה לו גלימה של סופרמן, וכבר מתחילת השנה הוא הילד היחיד שמגיע עם תלבושת אחידה לגן. ממש מקדים את זמנו.. לרגע הוא לא הוריד אותה. כאן הוא הבין שלמה להסתפק רק בסופרמן אם אפשר להיות גם וגם וגם??. אז הוא התיישב ליד המכונת תפירה וחלם בהקיץ. והחליט.
זינגר מכנית. בלי טיפת חשמל.. אפילו שאפשר להשיג בקלות אחת חדשה, במיוחד עם כל החברים שגרים באמריקה (ויש לא מעט כאלה..) סבתא לא מוכנה להחליף את המכונה שעוברת כבר שלושה דורות במשפחה. מקסים!
קנינו בד והתחלנו לתכנן את תחפושת המאה. זה לא פשוט, ללולי יש המון דרישות, ושימת הלב שלו לפרטים הקטנים ראוייה להערצה. הסברתי לו שעדיף לפשט את העיניין, והוא אמר שהוא מעדיף להיות לבוש :) כמה אושר וסיפוק הוא מקבל מתחפושות, זה לא נתפש. אפילו הצעצוע הכי גדול ושווה לא מעסיק אותו כמו תתחפושת. רק החלומות בהקיץ שלו על איך התחפושת תיראה הם כמה שעות של שקט. באחד הבקרים גזרנו את הסמל לגלימה, ושעתיים אחרי זה הוא היה עסוק בלהניח אותו פה ושם, לבדוק אם הגודל נכון, למדוד על חולצות בצבעים שונים, ולבסוף להשכיב את הסמל המושלם עמוק בארון שלולה הקטנה לא תמצא אותו בטעות.
כשהיא התעוררה הוא קפץ מהמיטה עם עיניים מנומנמות ובטעות דפק את הראש (קלות) בארון שחס ושלום היא לא תחשוב להגיע לשם לפניו. הוא בכלל שכח שאין לה מושג שהסמל הזה קיים, ושהוא שם. וגם די שכח שהיא לא ממש הולכת בטח שלא פותחת ארונות...
אבל כנראה שהאינטואיציות שלו נכונות, כי ברגע שהיא ראתה את זה היא התרגשה כמעט כאילו נתנו לה ברבי. (האמת אין לי מושג אם היא מתרגשת/תתרגש מברבי, אבל הבנתם את הנקודה)
וככה סופקה עוד חצי שעה של שקט, כשהיא מאחורי סורגים מנסה למשוך לו את המסיכה של באטמן מהראש, והוא כל כך נהנה להתגרות בה, ולהסביר לה בצעקות שזה ש ל ו !!!
משהוא אחד חדש כבר למדתי על לולה הקטנה בזמן שלנו כאן. כמעט ובלתי אפשרי לצלם אותה. היא כל הזמן זזה! לא עוצרת לרגע! מהירות תריס של 1/1000 קטנה עליה, אני כבר אובדת עצות. איך יתכן שהילדים שלי לא מתמסרים למצלמה ברגע שאני שולפת אותה? עושים פוזות ומחיכים בסבלנות? האמת שאני לא באמת רוצה פוזות, רק קצת פוקוס אלוהים!
 כמה הפרימים האלו למעלה היו יכולים להיות מושלמים אם רק היה קצת יותר פוקוס??? חינוך מחדש זה מה שצריך.

כאן, בעיר שאנחנו נמצאים בה זה אחרת. אחרת ממה שאנחנו רגילים. כאן כמעט ולא קונים. תרבות הצריכה כאן כל כך מצומצמת, כל מה שאפשר להשיג בלי ללכת לחנות זה עדיף. וגם מה שכבר קונים הוא מינימאלי. יש כאן מכולות קטנות שהשקית הכי גדולה שלהם וכולה להכיל מקסימום כיכר לחם. עד לפני כמה שנים בכלל לא היו שקיות, אפשר היה לסחוב ביד אחת את כל הקניות. לעומת זאת, לפני ארבע שנים פתחו כאן קניון קטן, רוב היום הוא חשוך, כדי לחסוך בחשמל, ובכלל רוב החנויות לא ממש פעילות. מותגים זה הדבר האחרון שתמצאו כאן. חוץ מהסופר והסופרפארם שיש בקניון, לא נראה שמשהוא שם ריווחי.
בסופר שבקניון אפשר להשיג מוצרים מכל העולם,  כמו קטשופ של היינץ וצ'יריוס לדוגמא. בסופר בקניון אפשר גם להתעדכן מי הגיע לעיר מחו"ל, כי כמו שכתבתי בפוסט הקודם, רוב הצעירים היגרו בעיקר לאירופה ה"אחרת", וחלק לא קטן לאמריקה. בקיץ, כולם, כמעט בלי יוצא מן הכלל מגיעים לעיר לבלות את הקיץ עם סבא וסבתא. פתאום הפארק מתתחיל להתמלא בעגלות של מקלארן ובוגאבו, וכל הילדים לובשים את אותה חולצה של ספידי מקווין מ-H&M . זה הקסם של העיר.
כשלולי קיבל בתחילת המסע את החרב והכידון, הוא אמר לי שעכשיו הוא צריך "רק" סוס, כי לכל אביר יש סוס, והוא יודע איפה קונים, ושלח אותי לאיזו חנות בתל אביב. רק מה, אנחנו בבולגריה, וגם לא בתל אביב הוא מקבל כל מה שהוא רוצה. מזל שאימא שלו קוראת נאמנה של מיספטל וכבר לפני כמה חודשים סימנתי לי את הסוסים המהממים שלה. וככה קנינו לו סוס. בשני שקל, או סטוטינקי, תלויי איפה אתם.



וגם היא קיבלה כמובן. אחד קטנטן למידות שלה.
ורשמית אפשר להכריז שהיא הגיעה לגיל שהיא רוצה כל דבר שיש לו. לדוגמא: פלסטרים. היא מתה עליהם! וגם על מדבקות בגוף, וגם על הקעקועים שלו.הכל היא רוצה גם.
התוכניות שלנו לסופ"ש: לאפות קאפקייקס. למה? הימורים! למרטין גיסי יש בית מאפה קטן, בנוסף לנגריה, זה די חדש והולך מצויין. למה הולך מצויין? כי יש שם סוג אחד של מאפה,השם הוא קיפלה - לחם רך וטעים טעים בארבעה מילויים שונים, ושני סוגי לחם. אל תבלבלו את הבולגרים. הם אוהבים את מה שהם מכירים כבר עשות שנים.מרטין מאוד אוהב את המאפינס והקאפקייקס שלי, והצעתי לו הצעה. בין כל אלו-
ואלו-
ננסה למכור קאפקייס! אז התחילה כאן סדרת הימורים, הרוב טוען שאף אחד לא יקנה. עדכונים בהמשך! :)))

קיטור אחד אחרון, מבטיחה.. איך אפשר בלי? האמת שכבר התרגלתי, ואולי זה לא קיטור, אבל אם במקרה ראש העיר קורא את הבלוג שלי, מה נסגר כאן עם המדרכות והשבילים והמרחב הציבורי??? זו פשוט שערוריה!כמעט ואין כאן מדרכה אחת במצב טוב, זאת אומרת לא שבורה או מסוכנת. שלא לדבר על תאורת רחוב שעל זה לא שמעו כאן בכלל. בעשר, כשמחשיך לגמרי  -אז מחשיך לגמרי! אין פנסים אין כלום. תמצא את הדרך בעצמך. לגבי המדרכות, כנראה שרק לי זה מפריע, לעומתי, לולה הקטנה מתגלגלת מצחוק כל פעם שאנחנו עולות על מוקש -
הזמן שלנו כאן הוא כמו לונה פארק אין סופי. רכבת הרים יום יום. סיכויי גדול שבפוסט הבא תתארח מלכת בולגריה הבניצה. שבת שלום! xoxo

9 comments:

  1. איזה כיף לקרא ולראות את התמונות... מקסים!!

    ReplyDelete
  2. נשמע כמו חלום...
    מחכה להמשך :-)
    מיכל

    ReplyDelete
  3. נהדר כתמיד :)

    Stay cool :)

    ReplyDelete
  4. אוי, כמה הוקל לי בשבילך לקרוא שארגנו לכם שם מזגן :)
    ברור שהמזגן שלנו התאבד בדיוק בעיצומו של סיר המרק המהביל הזה שנקרא קיץ תל-אביבי.
    ברחת בזמן.
    כיף לקרוא. ולראות.
    נשיקות

    ReplyDelete
  5. כמה יפות התמונות! והסוסים! שיכנעת אותי שגם אני צריכה לתפור אחד!!!
    אה.. וגם אצלי זזים כל הזמן מהפוקוס בגילאים האלה. אבל זה עדיף פי מאה על פני הגיל שהם גדולים מספיק ועושים לך פוזות מאולצות מזעזעות.
    תהנו!!

    ReplyDelete
  6. מדהים כמה שזה קרוב, וכמה שזה עולם אחר לגמרי משלנו.

    ReplyDelete
  7. תמונות משגעות
    שווה קפיצה

    ReplyDelete
  8. איזה כיף לכם!
    דוגמנית קטנציק למופת :)

    ReplyDelete