יש אנשים שמקבלים מתנות מקסימות ומושלמות היישר מפאריז הרומנטית. אני לא. את המכנסיים שלמעלה, חברה שלי קיבלה מאחותה לתינוקת החדשה, והכי מבעס זה שהיא אמרה לי שאת הליין המתוק הזה מוכרים בסופר בצרפת. לא פייר. אז במקום לקטר הוצאתי גיזרה. מה אני? לא באמת גיזרה מסובכת כזאת, סתם מדדתי כמה סנטימטר יש מכאן לשם כי במקרה הזה זה היה באמת פשוט. מתחתי את הגומי של המכנסיים, ומתברר שהן כמעט ריבוע בד מושלם. זה באמת לא בלוג תפירה, אפילו רחוק מזה, וכמו שכבר כתבתי כישורי תפירה אין לי ממש, אבל יש לי את בלה. התופרת מנחמני. לולה שלי בת חצי שנה, ודי גבוהה (למי שמכיר אותי אישית זה נשמע תמוהה, וגם לי) אז אלו היו המידות ברוטו של הבד שגזרתי:
באמת ששלב ההכנה לתפירה פשוט לביצוע, שתי שכבות זהות בגודלן של בד (שאריות מכיפה אדומה, ועוד בד כותנה נעים) מונית לבלה, וזהו. עד שאמצא את הזמן ללמוד תפירה, אני לא מוותרת על רעיונות מגניבים ופשוטים לביצוע, שכל תופרת שכונתית תעמוד בהם. כן, וגם החברה הכי טובה של לולה (זה הכינויי שלה, לא השם האמיתי. השם שמור במערכת :)) קיבלה מכנסיים מתנה, סתם כי אנחנו מאוד מאוד אוהבות אותה!
הכי כיף לה עם המכנסיים החדשים, אנ חושבת שאאמץ את הגיזרה לעוד כמה זוגות קיציים. סתם אנקדוטה, נחלת בניימין הוא מקום מופלא, מבחר בדי הכותנה שם עצום בעשרה שקלים למטר. הכי שווה! אז יצאנו לסשן קצרצר בשבת לכבוד הפוסט, עם המכנסיים החדשים -
אני מרגישה מוכנה לפרוייקט התפירה הבא שלי.זו הפלטה שלי להקיץ.
וכדי ליישר קו עם כל האביביות הזאת, ביקור קצר באיקאה, וחזרתי עם עוד כמה דברים שמאוד מגרים את העין, אבל לא תמיד פרקטים. כזאת אני. יש לי חפצים שקניתי שהם כל כך אבל כל כך יפים, וחוץ מלערום אותם אחד על השני הם לא ממש שמישים. אבל מה, לא לקנות? דווקא כן. שני פחים קטנים מאיקאה, סתם כי ההדפס שעליהם נורא יפה, הגעתי הביתה נחושה למצוא להם שימוש הולם. אחד מהם הפך לאריזת מתנה למכנסיים המתוקים:
והשני יחזיק את כל הלוטוסים שאני מכרסמת עם הקפה כשאני עושה פינים בפינטרסט...
הכותרת היא "מלא דברים בפוסט אחד" אז הינה טיפ קטנטן, פיצי פיצי לצילום: נסו למקם את האובייקט במלואו בפריים, במיוחד כשמדובר בילדים, ולא לחתוך בטעות יד או רגל. סתם כי חבל. אבל אם החיתוך הוא מכוון, לכו על זה. במקרה הזה הוא ממש לא מכוון. חבל שכך.
