שפמים על שיפודים

את הפוסט הזה אני מתכננת כבר כמה זמן, העיניין הוא שרציתי להוסיף ורסיה נשית, הכל מוכן רק שלא מצאתי את הזמן לצלם את הילדה (המתוקה) המיועדת..זהו, כבר לא יכולתי לשמור אותו עוד אז החלטתי לפצל. היום הבנים, בקרוב הבנות! צילומים ביתיים נופלים לתהום הבנאליות לעיתים קרובות אז למה שלא תכינו שפם? לא ברור מה אני רוצה? תראו:

אולי אני מגזימה אבל אותי זה קורע מצחוק!  מצאתי אפילו פוסט על חתונת שפמים שבטעות הלך לי לאיבוד. כל האורחים בחתונה קיבלו שיפוד עם שפם, והתמונות יצאו מטורפות! מציירים שפם על בריסטול שחור, גוזרים ומדביקים לשיפוד עם דבק חם. דקה עבודה שעה של צחוקים. האמת היא שהשובב שלי מתגלגל מצחוק כשהוא מסתכל על התמונות יותר מאשר בזמן הצילומים, שזה כמעט בלתי אפשרי. כמובן שפיתיתי אותו בעוגיות אוראו בשביל שיסכים לשתף פעולה.. תראו כמה פשוט:

ושוב אני ממשיכה לטעון שלא צריך מצלמה מפוארת כדי להוציא את הילדים שלכם לסשן קצר ומצחיק. כל מה שצריך זה שפם... :) אצלנו פורים זה כל השנה!

תל אביב פינת עמק האלה

סופ"ש ארוך מחוץ לעיר, ושוב אני שואלת את עצמי למה? למה לא בחרתי לחיות קרוב לשדות התותים הנצחיים האלה? טוב, אולי לא תותים אבל שקדיות מדהימות!!! יש לי כמה קוראים נאמנים שמבקרים בבלוג ממש כל יום (!) שלא ממש נוח להם לקרוא את הבלוג הקטן שלי באנגלית. הבטחתי לנסות ולשנות, והיום הפוסט הוא בעיברית. עולם האינטרנט הוא מדהים, לא יכולתי לתאר לעצמי כמה קוראים מחו"ל אאסוף לעצמי עם הזמן, ולכן הדילמה עדיין לא פתורה. אחליט בקרוב.
אספנו את עצמנו, את הילדים ואת המצלמות ויצאנו לצוד קצת ירוק. מעבר לכל החוויות הנפלאות קרה משהוא.

בן שלוש וקצת, חולם בלילה על כבאים וכבאיות, מחזיק ביד צינור ולא עוזב, השובב הקטן שלי נישק את נסיכת הפרפרים!
הפורים הזה היה מלא בחוויות אבל אין ספק שהטיול הקטן שלנו היה השיא. עם התחפושת של הכבאי (שלשמחתי לא כמו פורים שעבר נשארה בתיק..) יצאנו לטייל באזור עמק האלה עם חצי עם ישראל. אמא של נסיכת הפרפרים מכירה דרכים צדדיות ופינות קסומות והיא הובילה אותנו למטע עצום של שקדיות ורודות ולבנות בשיא פריחתן. כל כך לא תל אביבי...השובב הקטן שלי היה מוטרד מהבוץ שנתקע לו בנעליים וכל הזמן ביקש ממנ מגבונים. כל כך תל אביבי... בין לבין מצאנו חלזונות וקיעקענו את הידים :)

עוד משהוא שהספקנו לעשות, בכל פעם שמבקרים את סבא וסבתא זו הזדמנות להתלכלך עם צבעי גואש. אצלנו בבית אמא לא כל כך בעד..מעניין למה..לפני כמה שבועות הגננת בגן אמרה שהוא לא כל כך מתעניין ביצירה, ואני מיד הגבתי - כל הכבוד. שלא. מי כמוני יודע כמה קשים הם חיי אמן..עדיף שילמד מתמטיקה. המשאלות שלי לא תמיד מתגשמות, ובימים האחרונים אני מוצאת אותו יותר ויותר בשולחן הקטן שלו צובע ומצייר. לא נעים להודות, הוא ממש מוכשר! ומעל לכל הוא מאוד מאוד נהנה..

חיים של ילדים הם כל כך פוטוגנים, לפעמים אני שוכחת להוריד את המצלמה ופשוט להסתכל דרך העיניים על כל היופי הזה. סתם עוד תמונה, אפילו החפצים שלהם פוטוגנים -

My little red riding hood

It was written on the wall. 2 days before Purim and little sister with no costume yet. It's 4:00 PM, SOS thinking, and I decided no mater what, she is going to have one, it must be a girly one, and it's going to be beautiful. What's more suitable for a six months old baby then little red riding hood??? 

At this very decisive moment I took a taxi on my way to one of my all time favorite place in Tel Aviv - Nachalat Beniamin. Picking fabric and accessories took me 15 minutes (I knew very fast exactly how I want it to look..) Running back home to cut the fabric, and after that to realize I made a mistake with the cape pattern.. Still optimistic..Next day, first thing, taking a taxi to Bella. This is my secret, my sewing skills are not something to be proud of especial when time is against me. Bella is an amazing sewer and she was super kind when she said she will do it only one day before purim when everything is so crazy...7:00 PM and the costume is ready! I'm thrilled! Cape, skirt and headband? have. Red body and white leggings? have. (h&M :)) All set! I didn't disappointed my baby in her first Purim. Relief.

Free tip:

just few more because I couldn't resist...

Few things I must improve: my sewing skills, my ability to photograph reds and to keep preparations on schedule for purim next year... Happy holiday!

My family in photos

 This is my family. From top :  my mother in law, my mother, my father in law, my father, my grandma (respect!) my brother in law, my young brother, my youngest brother and my love...

Not too big but sure big at heart.. Happy family day! Ho, those two kids that appear in every photo are mine :)