****תקראו עד הסוף, ולא ישארו לכן שאלות :) ****
פעם פעם (כמו שאומר פו הדב אהובי) קרה מקרה. זה היה לפני שלוש שנים בערך, כשגרנו בתל אביב, שוחים במלחמת השרדות (בעיקר פנימית) יום יומית. חברה התקשרה אלי והתחילה לירות תלונות ברצף, על כמה אין לה כוח ללכת בדיוק ביום ההוא לבחור ברז למטבח החדש, כי יום לפני היא הלכה לבחור קרמיקה, ועוד יש לה שתי פגישות בעניין הבית באותו השבוע, ונמאס לה, והיא מעוצבנת. הקשבתי, ולא נראה לי שהיא בכלל ידעה, כי לא סיפרתי לה אף פעם, אבל אחרי השיחה ההיא תפס אותי דיכאון תהומי מעורבב עם בכי ותחושות איומות חסרות תקווה. במקום שאני נמצאתי בו באותו הזמן, לא יכולתי לראות יום שיגיע ובו אצטרך לבחור ברז למטבח גם אם יעברו שלושים שנים. וזה העציב אותי כל כך. ממש הרבה עצב, ורחמים עצמיים, ומראות שחורים. אני מזל סרטן, והאהבה הכי גדולה שלי כמה שזה בטח נשמע מופרך, אבל זה אמיתי לגמרי, זה הבית. לקנן בבית. לעשות אותו יפה, ונעים וביתי. שהילדים יאהבו להיות בבית, שהבית יהיה המקום הכי חשוב לנו, ובדרך כלל זה ככה.
אבל חברות וחברים יקרים, היום אני כאן כותבת, כי הגיע הרגע בחיים שלי שלא האמנתי שיגיע כל כך מהר, ובכזה אושר, שגם אני צריכה לבחור קרמיקה ואסלה ושטויות כאלו :) וזה כיף!!! מי שעוקב אחרי
באינסטגרם ובפייסבוק בטח כבר הבין שממש ברגעים אלו אנחנו מאושרים להיות מסוגלים לבנות את בית חלומותינו. וזה קורה. ואני לא מתכוונת לחשוף אותו, עד הרגע האמיתי, הממשי, המרגש כל כך, שחצי לכבודו נבנה הבית. ואלו כמובן סדנאות הצילום שלי. הן עוברות מהכפר
ששירת אותי נפלא במשך שנתיים כ-8 סדנאות מוצלחות מאוד, הן עוברות לבית שנבנה במיוחד עבור הצרכים של
סדנאות מהסוג הזה, עם כל הפסיליטיס ועוד הרבה הרבה אקסטרות. אבל, זו הפתעה...
בהתרגשות עצומה, אני מתחילה לעשות סדר בדברים, ולפרט כאן ועכשיו איך פשוט נרשמים כבר וזהו!! אין מישהו בעולם שמתרגש עכשיו כמוני. פפפפ....
אז הבית ממש בשלבי סיום. זה הבית הישן של אימא של חמותי. בויאן נולד שם,ובמשך יותר מ-30 שנים הוא היה מוזנח לחלוטין. פנינה אמיתית ונטושה, באמצע הפארק הכי יפה בולגריה, על גדות הדנובה. ממש ממול השטח של הבית נמצא הבית כנסת העתיק והגדול בבלקן. גם הוא נטוש, אבל קסם אמיתי של לוקישן מושלם לצילומים. תסמכו עלי.
אני חושבת שהרגע הכי משמעותי בהחלטה לשפץ את הבית, היה בערב קיץ ההוא, עם המדורה והמרשמלו וחברים. רציתי שכל הימים שלנו יראו ככה, ורציתי לחלוק את זה עם אחרים. וככה, נבט לו הרעיון לעשות שם סדנאות. בערב קיץ ההוא.
מימין לתמונה נמצאת היאכטה שחמי בונה כבר מסוף שנות השמונים. מזל שהיה את הבית הזה כדי לאחסן אותה כל השנים האלו.. באמצע זה כמובן עץ התות עם הבית על העץ, ומשמאל, הצצה קטנה לחורבה, שכבר היום נראית כל כך נפלא, וזה עוד לפני שכל האגרטלים עם הפרחים מציפים אותה כמו שאני אוהבת.. הבית.
תראו מה קרה כשביקשתי להוציא את היאכטה, כדי שאוכל לערוך עבורכן שולחן ארוך עם מפות לבנות ומנורות מנצנצות בימים נעימים. הכל הכל לכבודכן.
לא מספרת איך החצר נראית עכשיו, בטוחה שלא תזהו אותה.. לעינייננו.
הבית יהיה מואר, עם חלונות מדהימים שחמי ניגר, ונוכל לצלם בפנים, עם ההסקה והאח הבוערת כשבחוץ קריר, ואנחנו מתפללות לסדנה לבנה ומושלגת. לא?
ממש שניה לפני שנסענו להודו הגנבתי כמה תמונות. זו היתה החלטה מאוד מודעת לא להכנס לפרוייקט של תיעוד השיפוץ, כי ברור היה לי כמה זמן שאין לי זה יגזול, ובכלל, מה שהיה היה, לא? מה שמעניין ומסתורי, זה מה שיהיה. לבנים שבורות וקירות מתפוררים זה לא ה...
ועכשיו מה? אז ככה. לפרטים העסיסיים ביותר. הבית הוא לא בית עצום עם מסדרונות ומליון חדרים, אלא בית צנוע עם תשומת לב פנאטית לפרטים כמו שאני אוהבת. לכן, הארוח מתחלק לשניים. הלינה תהיה בבית מלון נפלא, במרחק של 6.5 דקות מדודות של הליכה מהבית. והסדנה, הלמידה, הארוחות המשותפות והחברה כולה יקרו בבית ובחצר שסביבו, בנוסף לשלושה לוקיישנים מעולים שכבר נבחרו בקפידה. בדרך, אם תגיעו לסדנאת הכריסמס, בחורף, סביר להניח שזה מה שתראו :
מאחורי הערבה הזו, שאני אולי הכי אוהבת בפארק שלנו, שהוא בפני עצמו הכי אהוב עלי בעיר הקטנה שלנו, נמצא המלון הקטן והנעים שתישנו בו. אם נזוז טיפה הצידה מהערבה הבוכיה, זה מה שנראה:
אני שוקלת כמה לחשוף עבורכן את הפארק המדהים שנמצא בין המלון לבית שלנו, והאמת, בא לי שתגיעו מסוקרנות, ותצאו נפעמות. הפארק הזה הוא היפה שראיתי, ותאמינו לי ביקרתי בכמה מקומות בעולם.. ישנה טיילת ארוכה, אבל לא מידי, ולימינה, בדרך המובילה מהמלון לבית שלנו (שש וחצי דקות הליכה, אמרתי?) אתן לא תוכלו להוריד את העיניים מהיופי של הדנובה המרשימה. היא תמיד תזרום לצידכן, ותהיה תפאורה מושלמת לסדנאת צילום חמימה.
הדנובה תשמש אותנו כאחד מרשימת הלוקיישנים המופלאים שסימנתי לנו לצילומי חוץ. לא רק שנשב מסביב למדורה מפנקת, עם שמיכות צמר נעימות וסיידר חם או שוקו ביד, כל זה יקרה במקום סודי על גדת הדנובה. כשתצעדו מהמלון לכיוון הבית, הדנובה תלווה אתכן מצד ימין, ואתן תתאהבו. היא ככה יפה. ובדרך, אולי תאספו כמה ערמונים מהפארק, ותביאו סלסילות לשולחן הסדנה :) הלוקיישן השני שאני כבר לא יכולה לחכות להכיר לכן הוא היער העצום בבוז׳וריצה. ככה קוראים לו. אם אתן עוקבות אחרי כאן בבלוג, בטוחה שראיתם לא פעם, ובעיקר בימי הסתיו והחורף את המשפחה שלנו מטיילת שם. פשוט כי הוא כל כך כל כך יפה...
פיקניק פוטוגני עם ריבת השזיפים של חמותי ויוגורט אורגני מהכפר. או שאתן יותר דבש טרי מהכוורת של השכנים, וגבינה בולגרית חמצמצה ושמנה? זה מה שתרצו בדצמבר השנה.
אני כבר חולמת על כל ילדים המתוקים, ששמעו מהילדים שלי, שלאימא יש סדנת צילום בבית החדש.. הם כבר גיהצו את החולצות החגיגיות שלהם, ומתים לקחת חלק בחוויה. הם לא יודעים שאני כל כך אוהבת לרדת לפרטים של לבוש וסטיילינג, כל כך, שאני רק מחכה לפגוש את הילדים הנבחרים אצל התופרת השכונתית שתרקום לנו חלומות כותנה ופשתן.. ממש כמו שעיצבתי את הבגדים שהבנות היפהיפיות לבשו באחת הסדנאות. ככה זה כיף שהכל קורה ב״עיר״ שלך. הכל נגיש. הסשנים של צילום הילדים יעברו שידרוג גדול ויעמדו ברמה של הפקת אדיטוריאל. כי ככה זה כשאוהבים את זה :)
כמה שהייתי רוצה כבר שניפגש, והבית יהיה מוכן. יש לי חולשה קטנה באגף חוסר הסבלנות.. אני אבין לחלוטין, אם תחליטו להגיע עד לכאן, בשביל לראות את הבית על העץ, וכדי לארוג איתנו בנול, או כדי להכיר מלאכות מסורתיות אחרות כאן בבולגריה.. מכיוון שאנחנו נשארות בעיר, שיתופי פעולה עם המקומיות פתאום הופכים לנגישים יותר! אז מה, הבית על העץ? או הנול שחמי מייצר לסדנה?
והחלק הקולינרי. עדיין לא התחלתי לדבר עליו בכל. אולי אשאיר אותו באמת לפוסט נפרד, רק אכתוב, שבעקבות מחמאות גורפות שחמותי מקבלת כל סדנה על התפריט והביצוע, החלטנו היא ואני, שזה אכן הפך כבר להיות חלק בלתי נפרד מהציפיה של הבנות בסדנה, ולמה לא לקחת את זה עוד טיפה למעלה אם אפשר? אפשר, ברור שאפשר :) אנחנו שתינו עמלות כאן על זריקת רעיונות מופרכים, מה ואיך וכמה, ולא נתפשר, אפילו אם זה יראה מסובך. התחום הקולינרי בסדנה, עולה כיתה. ועדיין, שלא תחששו לרגע, אותן עוגות בחושות מנחמות עם פירות יער שהילדים כבר אספו הקיץ והקפאתי, אותם שושני קינמון דביקים, ואותו השטרודל תפוחים המנחם, כל אלו ימשיכו להיות נוכחים.
בזמן שנדבר על צמצמים ועל החיים, ריח של עוגה ישטוף את הבית. כשנסדר אביזרים לקומפוזיציה המושלמת, מרק מהביל יתבשל לו על הכיריים. האש באח תרקוד בשבילנו, והפלייליסט החדש שאני מכינה... אוי הפלייליסט. הבית בנויי סביב שולחן גדול ומטבח מקצועי ביותר, החוויה נרקמת כדי לעורר את כל החושים יחד. אני מבטיחה שריח האשוח ימלא לנו את הלב, שהחמימות של הבית תגרום לנו לא לרצות לעזוב, הכורסאות יהיו לנו נוחות ומזמינות, והכלים היפים , והמפות המעומלנות ירקידו לנו את הלב והמצלמה. הצילצול של היין ישמע טוב מתמיד, עם כוסות הקריסטל החדשות שלי, ואולי, אם יתמזל מזלנו יותר ממה שאפשר, הלובן יכסה לנו את הטבע, ונזכה לסדנה חגיגית ומושלגת. ונצלם, והרבה, ונהנה המון.
הייתי רוצה להעביר לכם את התחושה של הבית, לגרום לכן להכנס לחוויה עוד לפני שהגעתן, אבל זה יצטרך לחכות. כי הרבה יותר מתאים במקרה הזה, לדעתי, הוא להנות מהמכלול. שיפוצים זה לא עניין כל כך פוטוגני בעיני, אבל חומריות וטקסטורות הם כן. הבית יהיה בית חמים, מזמין, מאוד אסטטי ובסיסי. כמו טבולרסה, כל סדנה מחדש. הוא נבנה ככה, שהחלקים המשמעותיים שנותנים את הטון הם הריצפה והקירות. עם כל השאר השארתי לעצמי יכולת תמרון גדולה לקראת כל סדנה מחדש.
אז רגע לפני שהילדים של כל השכונה משתלטים סופית על הבית, כי הם כבר חגגו שם חמש מסיבות שונות!! וכל זה בזמן השיפוצים, מי יודע מה יקרה כשהבית יהיה מוכן, בטח אצטרך לבקש מהם לפנות לי סופ״ש בלוז הצפוף של המסיבות.. אז שניה לפני שזה קורה, יש לי תאריך לחגיגה משלי.
בשבוע שעבר עשיתי טסט אחד ראשון בתוך הבית. ככה עם הקירות לא צבועים, חצי חלון מותקן וזה הכל. אבל ערכתי שולחן, ופרשתי מפה, והנחתי פרחים ונרות ועוגה, וזה הרגיש בית. והתמלא לי הלב, משמחה והתרגשות. אני כולי ציפיה שתגיעו כבר, ונחגוג יחד את החיים.
***עדכון - הפוסט הזה נכתב ב-2016. התאריך החדש המיועד הינו ה-20 לאוקטובר 2017****
וכמובן, כל הפרטים כולם:
מתי: 20-22 לאוקטובר 2017
איפה: וידן, בולגריה
למי הסדנה מיועדת:
*כרגע לנשים, אבל תקראו עד הסוף.
*הסדנה מיועדת במיוחד ובעיקר למי שמחפשת חוויה כוללת של צילום, סטיילינג, אוכל מעולה, חברה נשית יצירתית, וקצת אירופה, ואולי שלג. הסדנה פתוחה למשתתפות ברמת מתחילות,
וכמובן גם לאלו שידן כבר שולטת על קסמי המצלמה, ויכולות לנצל כל רגע ליצירת גוף עבודות מרשים, בתנאים האופטימלים שאצור עבור כולן.
*ואם כבר ביקרתי אותך בסדנה בבולגריה: אז את
הכי הכי מוזמנת!! אין משהו שישמח אותי יותר ממיל ממך, וכבר התחלתי לכתוב ולצלם תכנים שיחדשו וירעננו את המוטיבציה והידע שלך. תבואי???
מחיר:
*חדר זוגי (עם שתי מיטות נפרדות) 3850 ש״ח.
*חדר יחיד: 4000 ש״ח.
המחיר כולל:
*הסעות משדה התעופה בסופיה בהתאם לטיסות וויז איר, הלוך ושוב
*לינה במלון שלושה כוכבים בעיר, מרחק הליכה מדהימה של חמש דקות בפארק.
* שלוש ארוחות מלאות וסופר מפנקות ביום + נישנושים מפונפנים וכל מה שמסביב.
*כל תוכן הסדנה, כולל יציאה מונעת לשני צילומי לוקיישן (יתכנו שינויים מידים בהתאם למזג אויר, הכל נלקח בחשבון מראש.)
*מתנות מפנקות ממני ומיוצרות מוכשרות, כהרגלי, עם המון אהבה.
לא כלול במחיר:
*טיסות אל ומהיעד שלך.
מאוד רצויי להגיע לסדנה עם מצלמת DSLR מקצועית או חצי מקצועית, ומחשב נייד. אשמח לענות על כל שאלה בנוגע לציוד.
הסדנה מוגבלת ל-10 משתתפות לכל היותר.
****המשך הפוסט נכתב ב-2016 *****
שימו לב - המאמצים הגדולים שאנחנו משקיעים בבנית הבית לסדנאות נועדו כדי שהלוקיישן המושלם הזה ישמש אותי לאורך זמן, ביצירת סדנאות קונספט ייחודיות, ומגוונות.
אני שמחה ומתרגשת לפתוח את ההתרחשות הקסומה הזו בסדנת כריסמס, העונה האהובה עלי בשנה, החורף הבולגרי, כאן הכל מתכנס לו יחד. חורף, בולגריה, צילום, אוכל מנחם וחברה מעולה. אנחנו ממש בשלבים סופיים של הבית, ובעתיד הקרוב מאוד אתפנה להתעסק בבנית לוח סדנאות לשנה הקרובה. יש מקום לסדנאות ושיתופי פעולה רבים, ואני כבר לא יכולה לחכות. תישארו עם האצבעות על המקלדת, אם אתן בכריסמס בניו יורק, או אם בא לכן סדנה אישית לשלוש חברות, או אם בא לכן סדנת בישול, או אם בא לכן להגיע עם האיש שלכן, כי גם זה אוטוטו קורה!
אני זוכרת את הלילה הראשון של לפני הסדנה הראשונה שהעברתי בישראל, אני זוכרת את הלילה הראשון לפני הסדנה הראשונה שהעברתי כאן בבולגריה, ואני זוכרת אתכן בנות יקרות שהייתן חלוצות והגעתן למרות שאלו היו הפעמים הראשונות, אבל של משהו גדול! מסוקרנת כבר לפגוש אתכן, אלו שיגיעו ראשונות לבית החדש שלנו, לקונספט החדש של סדנאות הצילום שלי בבולגריה.
להרשמה, שלחו לי מייל לכתובת הזו, בנושא המייל אנא כתבו סדנת בולגריה:
mylovelymessworkshop@gmail.com
נתראה בבולגריה?
xxx אפרת
