הי, קצת נבוכה פתאום להגיח כאן, מרגיש כמו להתמודד עם משהו שניסיתי לדחות, להתעלם, משהו שלא רוצים להתעמת איתו. הבלוג הזה היה מאז ומתמיד בשבילי בית לצילומים, ובשנים האחרונות היה יותר בית למילים, כי נולדו כל האופציות האחרות שהעולם הגיש לנו כמו אינסטגרם, שם הצילומים מקבלים במה נפלאה, והבלוג, הפך יותר לעונג שבלכתוב. לפחות עבורי. ולכתוב זה לשתף, לחשוף לשים את הדברים על השולחן. כדרך הטבע, הרבה יותר פשוט להיות נוכחת כאן כשהכל דבש ומערבולת ההתרחשויות במיטבה, ואם לומר את האמת, יש גם על מה לכתוב. היו פעמים ששיתפתי בקשיים ולבטים, אבל הם היו חלק ממערכת מתפקדת מבחירות מושכלות ומאינרציה חיובית.
בחודשים האחרונים אני במקום אחר, גשמי ורוחני שבו יש פחות מקום למילים פומביות ופחות מקום לעוד לא מעט דברים אחרים. במשך השנים התרגשתי שהצלחתי לא פעם לסחוף אתכם יחד איתי אל לב ליבם של הרגעים המרגשים שחווינו בשנים האחרונות. החינוך הביתי, החיים על הדנובה, הטיולים בעולם והמשפחתיות האחרת שיצרנו לנו בפינה כל כך אהובה בבולגריה. עכשיו תאמינו לי אין לי שום סיבה הגיונית בעולם לסחוף אתכם למקומות הדהויים של החודשים האחרונים.
אם אתם עוקבים פה ושם קצת אחרי מה שאני ממעטת לפרסם אתם בוודאי יודעים שהתמקמנו מחדש בסוף הקיץ בדירה שכורה בתל אביב. דירה צנועה בבנין תל אביבי, כמו בוודאי רבים מכם. הילדים פגשו את מורי ומורות ישראל משרד החינוך צלצולים הפסקות ואיך לא מבחנים וציונים והרבה הרבה חברים חדשים שמדברים עברית. ההתאקלמות שלהם היתה מופתית שלא כנגד כל הסיכויים, בתוכי ידעתי שיהיה להם קל ופשוט. צפו חששות לפני המעבר אבל הם לא היו משמעותיים כשהם עסקו בהתאקלמות של הילדים. סמכנו עליהם שנתנו להם את כל הכלים, וביננו, הם גדלו כישראלים לכל דבר גם בגולה. הביקורים התכופים שלנו בארץ עם השנים נטעו בהם שייכות ולכן הם נשאבו לישראלידה בקלות. בבתי הספר הם עושים עבודה נפלאה, פה ושם יש קשים עם סמכות ואחריות אישית ואיך לא- המיומנות של להצליח במבחנים. הסמסטר הראשון שלהם היה מאתגר במיוחד ליאניק בחטיבה, ובחודשיים האחרונים אני מזהה שהוא הצליח להתגבר על כל המכשולים, והוא נמצא לגמרי באלמנט שלו. דג שחוצה אוקיאנוסים בצלילה אחת. לדבר איתו על לחזור לבולגריה? תשכחו מזה. הוא כבר מדבר על 8200 ועוד כל מיני ביטויים ששגורים בפיהם של מתבגרים בישראל. עם סופיה זה מורכב יותר, יש ימים שהגעגועים גועים בה ויש ימים שהיא בשיא הפריחה של ילדה בת 10 שמסתובבת בין דיזינגוף סנטר לשיעור פסנתר בשדרות חן לגמרי לבדה או עם חבורה של חברים צוהלים.
בויאן ואני בבית. בעיקר. קשה לנו להתנתק מהרגל של שנים, אותו הרגל של אהבת הבית. כמה פעמים כתבתי בבלוג את המילה בועה? זו לא מטאפורה, אלו באמת היו החיים שלנו בשנים האחרונות, טיפחנו ואהבנו את הבית שלנו בבולגריה כל כך הרבה, בעוצמות שלא הכרתי. השקנו אותו בכל כך הרבה אהבה מסיבה פשוטה - הוא תמיד החזיר. הבית שנתן לנו נוחות בלתי קיימת, הרים של אפשרויות ותועפות של יצירתיות ואפשרויות. כמעט ולא היינו צריכים דבר חוץ מאותו בית נעים שבנינו לנו בבולגריה. חברים ומשפחה ישבו סביב המדורה הגדולה הזו שדאגנו להבעיר כל הזמן והאש לא כבתה. וככה, למדנו לאהוב את הבית שלנו וכמעט ולא עזבנו אותו וזה הרגל. ופתאום כאן, הבית שלנו בבנין, בלי גינה ומעט מאוד אנשים מגיעים להתארח אם בכלל כי החיים, וכי העבודה וכי הטרוף הזה שאין מנוס ממנו. כולכם עסוקים נורא, ואנחנו לא באלמנט שלנו ואפילו שולחן בסלון אין לנו כי אני מתקשה להפוך את המקום הזה לבית. נמנעת מליצר נוחות, כשהמחשבות נודדות כמעט אך ורק אל מזרח אירופה, אל עיר רפאים אפורה שנשכחה ועצרה, שבתוכה נמצא גרעין האושר שלי. אנשים משתפים אותי וכותבים שלקח להם שנתיים להתגבר על מעבר שכזה ואין לי שנתיים.
לבנתיים, אני נטענת מביקורים חפוזים בבולגריה, עד כה שיגרתי את עצמי לשם כבר שלוש פעמים כי התגעגעתי. הבית עומד כמו שהוא, רק כלי המטבח מאוחסנים בארונות שלא יצברו אבק, אבל המיטות מוצעות ומסודרות, השמפו וקרם הפנים עדיין בחדר האמבטיה, יש מגבות נקיות בארונות ומזווה מלא בריבות. המקרר רוקן ונשארה בו רק צנצנת של סירופ הסמבוק שרקחתי בשנה שעברה, לחיזוק המערכת החיסונית. כמה שהייתי רוצה לגימה מהאושר הזה עכשיו. לא חשבנו להשכיר את הבית אף לא פעם אחת, הוא שם שלנו ובשבילנו בכל רגע שנרצה לנשום קצת אויר בולגרי, וכמו שכתבתי אנחנו משתדלים להגיח בתכיפות האפשרית. ארגז של פקעות אביב ממתין לי בכניסה, את פקעות החורף הספקתי לשתול בביקורי באוקטובר, ושאר הצמחים והפרחים מטופלים באהבה גדולה על ידי חמותי וחמי מיידי פעם. לתרנגולות לא שלום, אבל זו טרגדיה בפני עצמה ולא נערבב טרגדיה בטרגדיה, לא...
ואז יש את הרגעים האלו, שמשהו פתאום מצייץ שהוא מתחיל לקרות. המעבר הזה בין אבק לבוהק. ופתאום יש לי תוכנית ממשית, ויש למה לחכות, ואולי שוב אתרגש לי בין המיקסר הורוד והערסל בגינה שלנו בוידין.
אני כמובן מדברת על אחת מאהבותי הגדולות ביותר, זו שמרכזת בתוכה כל כך הרבה אלמנטים שמגדירים אותי ואת החיים שלי. כמובן שאלו סדנאות הצילום שלי. לרגע לא היה לי ספק שהמעבר הדרמטי שלנו לישראל יבלום את הקיום שלהן. להיפך, מבחינתי זו היתה נקודת אור שאבוי לי אם לא היתה קיימת. נתן זך כתב ״במה להמתיק ימים אם לא בשירים״ אני בקלות מחליפה את השירים בסדנאות. המחשבה על סדנת צילום, במיוחד בבולגריה כל כך ממתיקה לי את הימים כאן, עד שאין מאושרת ממני במשך התהליך, בין החשיבה הראשונית על תאריך ועד שיתוף הרגעים שהיו לאחר מכן. וככה, בחודש האחרון אני מתנדנדת בין מתיקות למרירות עצבנית, כי הרי ברור - יש עדיין קורונה. כן, הדבר המאוס הזה שדפק לנו את השנתיים האחרונות והפך את הקושי שגם ככה לא היה קטן לבלתי נסבל. ובתחילת החודש כשפרסמתי תאריך לסדנה, אחרי ברורים ווידואים שהכל מוכן וזמין, מלון, טיסות שף וכו, למה שהקורונה לא תדפוק אם היא יכולה? אז כן, הטיסות בוטלו, והנה אני שוב בתפר שבין הבוהק לאבק ממשיכה להתאבל על השנתיים שנגנבו לי, שנתיים שלולא הקורונה היו עמוסות בהרפתקאות מהסוג שאני מכורה לו. והנה, שוב אני כאן, נבעטת חזרה אל המציאות.
ובכלל הזמנתי אתכם לכאן היום כדי לקרוא על הסדנה החדשה המיועדת להתקיים באפריל, ונשאבתי לתוך כל הבלאגן של החיים. אבל זה היה כיף ככה לפרוק ולשתף, האמת שזה הפליא אותי. לא פעם התיישבתי מול דף בלוג פתוח בחודשים האחרונים וחוץ מבהייה ארוכה דבר לא קרה. והנה, מצאתי את עצמי בהתמסרות כמעט בלתי מבוקרת כותבת ומשתפת, וזה נחמד.
הסדנה הקרובה, שאני מחזיקה אצבעות כמו משוגעת שתצא לפועל, כי עכשיו הוסרו כל המגבלות ובאופק אין מכשולים שנראים לעין, תתקיים בסופ״ש הראשון של חופשת פסח 8-10 באפריל 2022. פורשת לפניכם כאן את כל הפרטים, ואתם, פשוט כתבו לי שאתם מצטרפים ונצא לטיול אביב בוידין היפה.
סדנת צילום בבולגריה,
שלום שוב חברים, אחרי הפסקה ארוכה מידי לטעמי, אני שוב כאן נרגשת ביותר להזמין אתכם להרפתקאת צילום וקולינריה בעירי הכה אהובה וידין. העיר, שבליבה ממוקם הסטודיו הנעים שלני נמצאת על גדות הדנובה בנקודה הצפון מערבית של בולגריה.
כאן תמצאו את כל הפרטים לקראת פתיחת ההרשמה, בנוסף אני זמינה לכל שאלה ותהייה שיש לכם. אל תהססו לכתוב לי. אז נתחיל לפרט?
הסדנה תתקים בין התאריכים 8-10 לאפריל 2022. בכדי לחבור להסעה שאני מארגנת עבור המשתתפים יש להמריא בשישי בבוקר מבן גוריון, והטיסה חזרה תצא מוקדם בבוקר ב-11 לחודש.
כמובן שישנה אפשרות להגיע לבולגריה לפני, ולטוס חזרה אחרי, שימו לב שהאיסוף יתבצע מטרמינל 1 ביום שישי סביב השעה 13:00 בצהריים, והיציאה מוידין, העיר שלי לכיוון שדה התעופה תהיה סביב חצות ה- 10 לאפריל, לקראת הטיסה של 06:40 בבוקר. משך הנסיעה מסופיה לוידין הינו 4 שעות עם עצירות בדרך.
המפגשים אצלי בסטודיו סובבים כמובן סביב ההתרחשות בשולחן עם ערך נוסף - החוויה האסטתית והויזואלית דרך המצלמות שלנו. מוזמנים אנשים שמגלים עניין בצילום, ולא בהכרח יודעים איך לגשת אל המצלמה וכמובן צלמים מנוסים שעבורם זו תהיה חגיגת צילום מרגשת בכל פינה. במהלך שלושת הימים שלרשותינו, אעבור בקפידה על יסודות הצילום, ואנגיש לכם את החוויה האולטיימטיבית של לייצר פריים מרגש, מקצועי ולוכד עינים. כמובן שזמננו קצוב, ולכן אתיחס יותר לחוויה הצילומית עצמה. נכסה את עקרונות השימוש הטכני במצלמת רפלקס, יסודות הצילום, עם נגיעות מוחשיות בלימוד קומפוזיציה ואור. אני ממליצה להגיע לסדנה עם מצלמה מקצועית, מי שאין ברשותו יכול להשאיל לטובת הסופ״ש או להשכיר.
כבכל סדנה אני מגוונת ומזמינה שפים מוכשרים לצוות שלי, אבל יש אחת מיוחדת במינה שזו עבורה תהיה הפעם השניה בבולגריה, ופעם שלישית בסדנאות איתי. בת חן, שמה. אם עקבתם אחרי הסדנה האחרונה והמהממת שערכתי בשדה בוקר, בטח נחשפתם לאופי המטבח המרגש שבת חן מביאה איתה. ילדת פרחים אמיתית עם אהבה עצומה וקרבה אותנטית לחלוטין לטבע. המנות המופלאות שיצאו תחת ידיה במהלך שתי הסדנאות שבהן חברנו עשויות מהטעמים והזכרונות המוצלחים ביותר שחוויתי. אתם תזכו להכיר את המטבח המגוון והטרי שלה, את ניחוחות העשב הטרי שמלטף את הדגים שהיא כל כך מוכשרת בלעטוף אותם באיזון מושלם של טעמים. אני אישית כבר לא יכולה לחכות לטעום מהמנות המפתיעות שבת חן תצייר לנו במהלך הסדנה בידי האמנית שלה. ברוכה בהאה לחויה בת חן, מחכים ומצפים לך.
הלוז של הסדנה סובב סביב הארוחות וההתכנסויות בסטודיו. בין הארוחות והאלכוהול הטוב והרב שיוגש, אעביר ארבעה סשנים של צילום, שיהוו את תוכן הסדנה. בהתאם למזג האויר, כמו שאתם בטח יודעים, אני מאוד אוהבת להעביר סשן אחד לפחות בטבע ואני סמוכה שזה יתאפשר באפריל האביבי שלקראתנו.
אפריל בבולגריה הינו שיא האביב הפורח. יתכנו ימים קרירים ויתכנו ימים שימשיים, מה שבטוח הוא שהסטודיו החמים שלי שמוסק עם קמין גדול יחמם אותנו ינעים את שהותנו, והאוירה תיוצר מעצמה בהרמוניה מושלמת. זה הזמן להוציא את בגדי המעבר האהובים שלכם, ולארוז גם מעיל דק וצעיף.
לינה - מלון אנה קריסטינה שממוקם בליבו של הפארק היפהיפה שלנו, על גדות הדנובה המרשימה. ישנם חדרים ליחיד וחדרים זוגיים, לבחירתכם. המלון, הסטודיו והבית שלי כולם נמצאים בקודקודי משולש קטן בן לא יותר ממאתיים מטרים. הכל מרחק הליכה נעימה ומרחיבת ריאות דרך הפארק על הדנובה.
אז מה צפוי במהלך הסופש המפנק הזה? התכנסות של אנשים מסקרנים, וחדשים, המון אלכוהול ואוכל משובח, תוכן צילומי ובעיקר קפיצה למקום קסום, שאילולא הסדנאות לא הייתם פוגשים מעולם. העיר שלי נמצאת בנקודה הצפונית ביותר של בולגריה על גדות הדנובה, גובלת ברומניה וסרביה ופשוטו כמשמעו היא כל מה שישראל לא. עצירה מוחלטת בזמן, איטיות חד משמעית בקצב היומיום האינטנסיבי של החיים. תפגשו מקום שלעניים מערביות יראה לא פשוט, אולם דרך העיניים שלי ודרך הלב הוא הפך להיות המקום הקסום ביותר שיש, מקום של אפשרויות אין סופיות טבע משגע, מקום איטי שמשרה תועפות של יצירתיות ושקט.
מי לא מיחל לזה מידי פעם? הסופש אמנם ישמע קצר, אבל הוא בדיוק בריכוז מדוייק למצות את החוויה ולחזור למציאות בשיא. כבר הפסקתי לספור, אבל עשרות סדנאות, כל אחת מיוחדת במינה, נערכו שם וכל אחת עמוסת חוויות וזכרונות מרגשים. אתם בהחלט מוזמנים לקחת חלק בזה במרץ הקרוב.
ענייני קורונה: נדרשת תעודת קורונה בכניסה לבולגריה. אין צורך בבידוד לא בהלוך ולא בחזור. מי שישהה בבולגריה מעבר לזמן הסדנה יצטרך לעבור בדיקת אנטיגן בבולגריה בהתאם להנחיות הישראליות. מי שמגיע בטיסה של שישי וחוזר בשני בבוקר - אין צורך בבדיקה בבולגריה במסגרת האישור שניתן ל-72 שעות. כולם מחוייבים בבדיקת קורונה בנחיתה בנתבג.
מרכזת לכם כאן את הפרטים הטכניים:
תאריך - 8-10 באפריל 2022 הטיסה חזרה יוצאת בבוקר ה - 11 באפריל.
לינה - מלון אנה קריסטינה. בחרו חדר ליחיד או לזוג.
משתתפים מוזמנים - נשים וגברים, מתאים בהחלט לזוגות מגיל 18. עם או בלי ידע בצילום.
בתפריט - שבע ארוחות גורמה. במעמד ההרשמה שלחו לי הגבלות אישיות אם יש, מה לא אוכלים. הסטודיו לא כשר.
מה צריך? מצלמת רפלקס. אתם לקראת רכישת מצלמה? אל תהססו לכתוב לי!
מחיר - המחיר כולל הכל חוץ מהטיסה ובדיקת הקורונה בישראל. במחיר כלולים:
הסעה מהשדה ואל השדה ברכב הסעה נעים ואיכותי. שבע ארוחות מלאות אלכוהול בכל מהלך הסדנה תוכן הסדנה - לימודי צילום הסעות פנימיות במידה ונצא לצילומי/ארוחת חוץ, יציאה לשוק פשפשים מקסים ואותנטי בשבת בבוקר.
מחיר ליחיד בחדר זוגי: 4300 ש״ח מחיר ליחיד בחדר פרטי 4500 ש״ח
התשלום הוא סופי ויוחזר לא עלינו, רק במקרי השפעת נגיף הקורונה, או כנגד משתתף חלופי.
קראתם, התרשמתם, כמעט ולא מוצאת סיבות לא להגיע.. אז מה עכשיו?
כתבו לי מייל למייל הסדנאות mylovelymessworkshop@gmail.com שאתם בפנים. אישור סופי לקיום הסדנה מותנה במינימום 8 משתתפים, ורק אז אתן אישור לרכישת כרטיסי הטיסה. בתקופה האחרונה מאוד מומלץ לקנות כרטיס עם אפשרות לדחית המועד, למקרים שאינם תלויים בנו. ממליצה מאוד.
כמובן שביטוח בריאות הוא חובה ובאחריות המשתתפים.
קדימה. אספו בת/בן זוג חבר/ה טובה ושריינו את מקומכם. ההרשמה החלה, ומספר המקומות מוגבל, לא פעם מצטרפים אלינו משתתפים מרחבי אירופה, אז תידעו גם את החברים הארופאים שלכם. אירופה קטנה והחוויה שווה במיוחד. מחכה לאישור סופי שאתם בפנים, לאחר מכן ישלח לכם אישור לרכישת כרטיסי הטיסה. נתראה בוידין המכשפת.. זו לא חוויה שתרצו לפספס. מייל קצר ואתם שם: mylovelymessworkshop@gmail.co
הכי ממליצה והכי בא לי שוב 💜
ReplyDelete