9.1.19

let's imagine spring time..

הי חברים יקרים! מה נשמע שם אצלכם..?



 זה מעולם לא היה בלוג פוליטי, קיוויתי שהמקום שלי ישאר נטול מטרדים מהעולם האמיתי שם בחוץ, כי כשחיים בישראל זה מימלא מקיף אותך בין אם תרצה ובין אים לא. הסערות של החודש האחרון לא משקיטות לי את הראש, אני מוצאת את עצמי מחוברת בוריד לחדשות, ואפילו חוטאת ומתעדכנת תכופות בטויטר (לא אין לי חשבון, אני רק מציצנית) בעדכוני כתבים ופוליטיקאים (שפויים יותר ושפויים פחות) שלא נותנים למחשבות שלי מנוח. אלו ימים שבהם אני מרגישה זיקה עזה לאסוף את הכל ולחזור לגור בישראל בשניה אחת, ומצד שני מרוצה מההתחפרות המשפחתית שלנו כאן, בערבות אירופה, איפה שאנחנו כמעט לא נראים ולא מתערבבים. אבל, תמיד הייתי מאותו רוב ישראלי צמא לחדשות, ואם היתה לי שאיפה אחת כילדה או נערה היא היתה להיות עיתונאית. את השרות הצבאי שלי עשיתי בדובר צה״ל, בתחושת סיפוק עצומה שאין כמותה, נאמנה לכוח החשוב שטבוע בעיתונאות בריאה, דמוקרטית, עיתונאות שהיא לפני הכל נכס לציבור. היייתי בטוחה שדרכי סלולה בנתיב הזה, ובשניה  אחת מתעתעת, אפיק חדש התחיל לזרום לי בגוף, וגיליתי את ה״אמנות״. לימודים בבצלאל הפכו לפסגת השאיפות, מותירים את המילה הכתובה על דף עיתון, אותם עיתונים שגמעתי בשקיקה כל בוקר, כחלק מהתפקיד הצבאי, וכחלק מהיותי פשוט אני, הותרתי את אותה מילה לאחרים, ולא, לה התקדמתי הלאה לעבר החלום הראשון - להיות עיתונאית. אף פעם לא היהרתי בזה מידי, בטח לא בתקופות שהעיסוק באמנות היה כל כך ממלא, אינטנסיבי, ומשמעותי בחיי. וחלפו השנים, ואני כותבת את המילים שלי בפיקסלים. תמיד אוהבת לתעד, תמיד אוהבת לספר, משתדלת תמיד להיות נאמנה למציאות. בחודש האחרון אני שוקעת במחשבות מה אם.. אם החיים היו לוקחים מסלול אחר, ומיד אחרי השירות הצבאי הייתי ממשיכה באותו הנחל הסוחף הזה? בימים הסוערים האלו, אני לא יכולה להצטער על מה שלא הייתי, אבל אני כן יכולה לנסות ולהעביר לילדים שלי את התשוקה שפעמה בי כבר בגיל צעיר. מקווה שהם יהפכו לאזרחים טובים של העולם, לאזרחים מעורבים, בעלי דעה משמעותית משל עצמם, חוקרים של מצבים, שואלי שאלות ומטילי ספקות. התחלנו את השבוע האחרון עם משפט של רנה דקראט שכתוב לנו בגדול על הלוח השבועי שלנו - אני חושב משמע אני קיים. אנחנו מדברים על מערכת הבחירות במונחים בסיסים, על מערכת המשפט, ועל דמוקרטיות. יצא שלולה הקטנה בדיוק לומדת על חוקי חמורבי עם בויאן בשיעורי היסטוריה. כל זה מתרכז לאקטואליות של הימים שהמדינה שלנו נמצאת בה, וכמה חשובה ההבנה של מערכת שופטת, מחוקקת ומבצעת. הילדים מגלים עניין עצום בהתפתחויות, וכולנו יושבים מול המחשב בשעה שמונה לתקציר החדשות. לא פשוט לחיות רחוק מהמקום שאתה הכי אוהב, המקום שאתה הכי מרגיש מחובר אליו, ויחד עם זאת המקום שאתה סולד מארועיו. עד כאן כתבתנו הבולגריה אפרת לוזנוב :) כל ההקדמה הזו היתה לי מאוד חשובה, כי הכל באמת בוער בי, ואני חושבת שמצאתי את הדרך לפרוק את זה. כאן, וגם במעורבות שהילדים לוקחים בסדר היום האקטואלי.

גם לנו כמשפחה מחכה חודש סוער, ובכלל תקופה פוריה. מחר אנחנו ממריאים לברלין לפתיחת תערוכה של בויאן, וזו סיבה מאוד גדולה לשמוח, בחלקנו. אבל בואו נודה שלא הביקורת על הנאום המביך של ביבי היא זו שגרמה לי להתכנס כאן היום, אלא, בשורה דרמטית אמיתית באמת! אני מזמינה אתכם להצטרף אלי בחודש מאי 24-26  2019, יחד עם אישה מוכשרת במיוחד - רינת צדוק, לסדנה אביבית, שופעת, כזו שתמלא לכם את הלב והנפש למשך שלושה ימים בבולגריה. אז, הנה כל הפרטים שאתם צריכים לדעת לפני שאתם שולחים לי מייל וכותבים: אנחנו בפנים! (נותרו מספר מקומות מאוד מצומצם בעקבות הרשמה מוקדמת, אם תרצו תקראו לזה שיריונים:)))))

מתי ? 24-26 במאי 2019

איפה ? צפון בולגריה על הדנובה.

למי ? מוזמנים נשים וגברים בכל הרמות. מתחילים לחלוטין ובעלי ניסיון.

מה ? סדנת צילום אוכל וסטיילינג בבולגריה.

מי מצטרפת? שאלה מצויינת.. אז ואוו! תחזיקו חזק. באמת. יש לי הזכות לארח כאן בבולגריה, יוצרת נפלאה בשם רינת צדוק. רינת היא קונדיטורית בחסד, עם נסיון עשיר בבישול ואפיה. רינת כותבת מדור בשם ״סל וחומר״ במגזין המחודש ״השולחן״ וזה בטח כבר משרה עליכם את אוירת הסדנה. רינת עובדת במאפית לחמים הנפלאה, והיתה חלק בהקמת הסניף הניו יורקי שלהם. לרינת עמוד אינסטגרם שקשה לעמוד בפני הקריספיות של כל מה שהיא רוקחת תחת ידיה. האהבה שלה לחומרי גלם עונתיים, מקומיים, ארציים ניכרת בכל אחת מהמנות היפהיפיות שלה, ובהיותה הרבה מעבר לקונדיטורית מחוננת ובשלנית, היא באמת יוצרת אמיתית שמשלבת תפסת עולם מאוד כנה, נכונה, עדכנית וסופר אסטטית לאיך האוכל שאנחנו אוכלים צריך להראות. רינת תביא איתה מעבר לנעימות שלה את שיטות הבישול שבהן השתלמה במטבחים צרפתיים, ניו יורקים וישראלים. את האהבה לאירוח והתאספות סביב שולחן  - מדורת שבט שמלכדת סביבה אנשים לשיחה טובה, ההערכה לתוצרת של האדמה והתענגות גדולה מטעמים ושילובים מפתיעים. זו זכות עצומה בשבילי לארח כאן אישה יוצרת מוכשרת שכמותה, ואני לגמרי חסרת סבלנות לימים של לפני הסדנה, ההתכתבויות המרגשות של בניית התפריט, עבור המשתתפים. ועבורי! 
רינת תגיע כאחרית בישולים ואפיה, ותנצח על הארוחות המופלאות שיוגשו לכם כאן, אני בטוחה באהבה גדולה, וכמו שאני יודעת מנסיון, המטבח הופך להיות הכוכב האמיתי. רינת, השרביט שלך, ברוכה הבאה לבולגריה!

מה צריך: מצלמת רפלקס עם אפשרות לצילום ידני, אופציה למחשב נייד, נלמד לערוך בתוכנת הלייטרום.

הקסם הפעם: העונה הכי פוריה כאן בבולגריה, סופו של האביב ותחילת הקיץ. אתם תתפסו את פרותיו של עץ הדובדבן שלי. זו באמת זכות גדולה..

לינה: מלון אנה כריסטינה. מלון קטן ומקסים בלב ליבו של הפארק הסתוי המהמם שלנו.

אפשרויות לינה: אפשרות לחדר ליחיד או לחדר זוגי.

הגעה: אתם מגיעום לסופיה ביום שישי ה-24 למאי , והסעה שאני מארגנת יוצאת מטרמינל אחד בשעה 13:30. גם בחזור אותה ההסעה תקח אתכם לשדה התעופה בלילה שבין ראשון לשני בהתאם לטיסת וויז איר.

טיסות -  באחריותכם. יש כמה אופציות, אני ממליצה על וויז איר. אבל, מבחינת לוחות הזמנים גם אל על וגם בולגריאן איר מתאימות. לשיקולכם.

מחיר? 4100 ש״ח ליחיד בחדר זוגי (לחלוק עם חבר) או 4300 ש״ח לחדר ליחידה.

אפשרויות תשלום -  ההעברה בנקאית לחשבון הבולגרי שלי,  או בהסדר אישי ביננו.

מדיניות ביטול -  לצערי ההרשמה היא סופית ואין ביטולים. וודאו שהתאריכים מתאימים לכן מראש. אני ממליצה לרכוש ביטוח נסיעות כבר כשקניתן כרטיס.

מה עכשיו  - מהרו. כתבו לי למייל שאתם בפנים, או לחלופין אם יש לכם כמה שאלות לפני שנסגור את ההרשמה, אני עונה מאוד מהר, מבטיחה. מייל הסדנאות הוא: mylovelymessworkshop@gmail.com

המקומות מוגבלים מאוד הפעם, אל תהססו לפנות אלי בכל שאלה, ולשריין את המקום שלכם במהרה.

ולכל הממתינים.. משהוא עצום ומרגש ומפתיע, יקרה בסופ״ש הראשון שלי יוני. אבל על זה אכתוב בתחילת פברואר. אתם לגמרי רוצים לחכות לזה.. 

אז נתראה בבולגריה במאי? מבטיחה מתנות קטנות ממרוקו ...
שיהיה אחלה חורף, לכולם!
אפרת

צילום למעלה: דניאל לילה
 צילום למעלה: שי ניבורג
צילום למטה: חיים יוסף



צילום למטה״ חיים יוסף








No comments:

Post a Comment