12.6.15

let me tell you a secret...

תכירו את דני. אני חושבת שאם לא היה קורה הצירוף מקרים הזה שבו נפגשנו, היה נעשה ממש עוול, עוול אמיתי אם אף אחד לא היה מצלם את הפלא הזה שהיא יצרה בעשר אצבעותיה, בכפר קטן בצפון בולגריה. במוצ״ש האחרון הוזמנו לחגיגות בכפר קטן בעל יד העיר שלנו שבו גרה החברה הכי טובה של חמותי נורה. היה ברביקיו, היו ילדים והיו עוד קצת אורחים מלבדנו. והיתה דני. הגיברת המקסימה כאן למעלה. עדיין לא סיפרתי, אבל אנחנו עובדים כאן ממש קשה על הגינה החדשה שלנו, שינויי ממש גדול ממה שהיה עד עכשיו, ואני בעיצומו של התהליך, מחפשת עיצות מכל מי שיש לו טיפה אדמה מתחת לציפורניים :) וככה קרה עם דני. חיפשתי מישהו שיתן לי ייחורים של שיח ורדים מטפס בצבע וורוד בהירֿ :) והמארחת אמרה שבטוח לדני יש כי יש לה את הגינה הכי יפה בכפר. לא התאפקתי שניה נוספת, ושאלתי אם במקרה זה יהיה בסדר שנלך להציץ. אז הלכנו רק בויאן ואני, לא יודעים למה לצפות. בלי המצלמה, כי היא לא היתה איתי. מכיוון שהפוסט הזה עמוס בצילומים (אני לא מוותרת על כלום, בעיקר כדי לשמח את דני!!) אז זה הסיפור בקצרה. בשניה שנכנסנו פנימה, כבר ביקשתי להגיע שוב פעם עם מצלמה. דני חייכה, הא אמרה שעדיין לא ראיתי כלום, וכמה שהיא צדקה.. אז כבר ביום למחרת, אימא שלי (שהטיסה שלה חזרה לארץ היתה כמה שעות אחרי הביקור) אפתה עוגת גזר, וחגיגיים ונרגשים נכנסנו לגן הנעלם. פשוט ככה. ולא רציתי לצאת. לעולם. 
ועוד משפט ממש קטנטן  - עד לפני 10 שנים דני הייתה בוסית בכירה באיזו חברה, ולא היה לה שום מושג בגינות/גינון/גינה. ואז הכל השתנה. היא אומרת שקשה לה להרדם בלילה כי היא כבר רוצה שהבוקר יגיע כדי לחזור לגינה. את הכל היא בנתה שתלה וייצרה בעצמה. הכל. היא מכירה את הכל השמות של הפרחים בלטינית!! כמה עצוב היה יכול להיות אם הגינה המופלאה הזו לא היתה מתועדת, מזל שיש לי מצלמה :) 
זו היתה אחת החוויות הכי מרגשות שחוויתי כאן, על אמת. בואו איתי לגינה - 

















































הלוואי וכל הדברים בעולם היו נעשים בתשוקה כזו, הכל היה כל כך נפלא.. דני, אני מעריצה שלך, אבל כבר אמרתי לך את זה בבולגרית :) 

1 comment:

  1. הכל מושלם והכי הכי? החיבוק של הילדים..איזה יופי!!

    ReplyDelete