הכריסמס האמיתי הראשון שלי, ובמיוחד של הילדים. פריק קונטרול שכמוני, הייתי צריכה לשים את כל השרביטים שלי בצד בפעם הראשונה, ולתת לבולגרים לנהל את החג. האמת, שלא היה לי מושג איך בכלל חוגגים אותו, חוץ מהעץ והמתנות כמובן.. התפתח דיון רציני מה לעשות עם סנטה. הבולגרים רגילים שהוא מגיע בערב בזמן הארוחה, שואל את הילדים אם הם התנהגו יפה השנה, שותה את החלב, אוכל את העוגיות, וכמובן מחלק את המתנות וקורא הו הו הו הו הו... כאן נוצרה בעיה, כי הסנטה שלנו לא מדבר עיברית, ולולי כבר בגיל שהוא מזהה קולות, ובקלות כל הסיפור הזה יכול להתפוצץ...וגם, אף אחד לא סיפר לי שככה זה הולך, ואני ברוב חוכמתי כבר סיפרתי ללולי בשבועות האחרונים, שסנטה יזרוק את המתנות בלילה דרך הארובה, בזמן שהוא ירחף עם המזחלת והאיילים שלו, וכשיתעורר בבוקר (לולי) הוא יגלה אוצר גדול מתחת לעץ. וכמובן שלא רציתי לאכזב אותו, ושחלילה לא יתנפץ לו כל סיפור הסנטה בפרצוץ מוקדם מהצפויי. אז זה היה כמו שאני סיפרתי לו. עוד לפני שהוא פתח את העיניים בבוקר של כריסמס, הוא התחיל ללכת מתוך שינה אל עבר העץ. ונחת על הר של מתנות שוות. לולה כבר חיכתה לו ערה מהופנטת מכל הקופסאות והסרטים הצבעוניים. וככה זה היה. ישבנו כולנו סביבם, מתענגים על האושר שלהם...
ככה זה התחיל וככה זה נגמר. לולה עם הפיג'מה החגיגית שלה לפני שכולנו התעוררנו, ונגמר בנשיקות בין שניהם, כשהיא כמובן משתלטת על המתנות שלו. כבר די קשה למצוא אותה מסתובבת בבית בלי חרב ביד. חותמת גומי שהיא אחותו :)
כמה שעות אחרי שנחתנו ניצלתי את העובדה שאנחנו בסופיה - העיר בירה, וקפצתי לקניון להשלים כמה מתנות שלא הספקתי קודם. נכנסתי על לולה ל H&M והיא לה ביזבזה שניה. נשבעת! היא התחילה לאסוף בגדים ותיקים מהקולבים ולמדוד. אחרי עשר דקות היא כבר היתה עם שתי שמלות בידים, חצאית על הראש, שני תיקים, עומדת על יד מדף עם חולצות לא מצליחה להבין איך היא יכולה לקחת עוד משהוא. ועם עיני עגל מסתכלת אלי שאני אחזיק בשבילה... ברור שעזרתי לה. ובבוקר כריסמס היא גילתה שחלק מהדברים שהיא אספה הם באמת שלה.. כמו החצאית והחולצה האלו שמלעלה...ואז, הגיס המוכשר שלי אירגן לנו סרט. ראיתי בפעם הראשונה את
How grinch stole christmas עם ג'ים קארי שלמדתי לאהוב עם השנים. סרט הורס מצחוק, וכל, אבל כל המשפחה נהנתה, חוץ מלולה שישנה שנת יופי.. מאז, הגרינץ' הוא חלק בלתי נפרד מהכריסמס שלנו, לולי כל היום שואל עליו ומתעניין בו. באמת שסרט מגניב!!!
אחרי הבוקר העמוס יצאנו החוצה לשתות קפה, וכל מטר מימיני ומשמאלי נראה כמו גלוייה. הפוסט הזה עבר סינון רציני בשביל לא להעמיס עליכם, אבל שתדעו - הכל כאן פשוט מהמם!
הדלות, והפשטות הלא כל כך אסטטית שראינו כאן בקיץ - הכל נעלם. הכל נצבע בלבן חגיגי ונקי. מהרגע שאני יוצאת מהבית כבר לא בא לי להיכנס חזרה, אני מפחדת שהכל ימס, יעלם עד הפעם הבאה, ובגלל זה אני משתדלת לצאת כמה פעמים ביום, ולצלם הרבה!!! אמנם קר כאן, אבל לא מידי, וזו בעיה.. אנחנו רוצים לראות את השלג מרחף בקלות באויר, ומכסה את העיר.. לולי רוצה שלג בפעולה, קצת לא ברור לו העיניין הזה של איך בדיוק הוא מגיע, ולאן הוא נעלם... מחזיקה אצבעות שיצא לנו לראות שלג נופל מהשמיים :)
אבל האטרקציה האמיתית בטוח לא תעלם עד שניסע - השלג שכבר ירד, ועכשיו הוא המגלשה של הילדים. כל יום מתחיל בשאלה - אימא? מתי יוצאים להחליק על השלג??
וכל יום מחדש אנחנו עוטפים אותם בציוד הכבד שלהם שאם שאלתם את עצמכם, אז קנינו במיוחד.. ניצלתי בחוכמה את ה black Friday בארצות הברית והזמנתי להם מעילים סופר שווים בחמישים אחוז הנחה! וכמובן שקפצתי לג'ודי Mei Mei. הכובע שמחובר לצעיף ומחמם בצורה נפלאה הוא ממנה. היום ומחר היא עושה מכירה מהממת בבזל, עם עוד חברה מהממת יוברנד, ואני כבר הזמנתי ממנה את הפיג'מות המעלפות שלה. המכירה הזו והעונה של The Voice קצת מבאסות אותי שאני לא בתל אביב, אבל לא מתלוננת!! אז מתעטפים, ויוצאים לתקוף את השלג. אני מחזיקה מעמד שעה עד שאני מתקשרת לחברה שתבוא לקחת אותי לשתות קפה..לולה חוזרת הביתה לסבתא, ולולי ואבא ממשיכים לצייר שבילים על השלג עד שהאף שלו אדום - זה סימן שצריך לחזור כבר.
הזמן טס לו, הכריסמס היה ונגמר, נשארו החגיגות של השנה החדשה, ואז אנחנו חוזרים... ביקשתי אישור מיוחד מסבתא להשאיר ללולה את העץ עד שנעזוב. קשה לתאר כמה הוא מרתק אותה..כשאני מאבדת אותה לשניה בבית, אני יודעת שהיא שם - על יד העץ, מחזיקה איזה קישוט, וסתם יפה מתמיד...
זו אמנה לא חופשה של 4 ימים, אלא קצת יותר, אבל פתאום גיליתי שכבר יש לי שניים מתוך שלושה צילומים שיכולים לסכם את החופש הזה הכי טוב -
הצילום השלישי כמובן הוא של לולי. אני סומכת עליו שהוא יספק את הסחורה... אז כמו שאומרים כאן -
Happy Holidays!
ככה זה התחיל וככה זה נגמר. לולה עם הפיג'מה החגיגית שלה לפני שכולנו התעוררנו, ונגמר בנשיקות בין שניהם, כשהיא כמובן משתלטת על המתנות שלו. כבר די קשה למצוא אותה מסתובבת בבית בלי חרב ביד. חותמת גומי שהיא אחותו :)
כמה שעות אחרי שנחתנו ניצלתי את העובדה שאנחנו בסופיה - העיר בירה, וקפצתי לקניון להשלים כמה מתנות שלא הספקתי קודם. נכנסתי על לולה ל H&M והיא לה ביזבזה שניה. נשבעת! היא התחילה לאסוף בגדים ותיקים מהקולבים ולמדוד. אחרי עשר דקות היא כבר היתה עם שתי שמלות בידים, חצאית על הראש, שני תיקים, עומדת על יד מדף עם חולצות לא מצליחה להבין איך היא יכולה לקחת עוד משהוא. ועם עיני עגל מסתכלת אלי שאני אחזיק בשבילה... ברור שעזרתי לה. ובבוקר כריסמס היא גילתה שחלק מהדברים שהיא אספה הם באמת שלה.. כמו החצאית והחולצה האלו שמלעלה...ואז, הגיס המוכשר שלי אירגן לנו סרט. ראיתי בפעם הראשונה את
How grinch stole christmas עם ג'ים קארי שלמדתי לאהוב עם השנים. סרט הורס מצחוק, וכל, אבל כל המשפחה נהנתה, חוץ מלולה שישנה שנת יופי.. מאז, הגרינץ' הוא חלק בלתי נפרד מהכריסמס שלנו, לולי כל היום שואל עליו ומתעניין בו. באמת שסרט מגניב!!!
אחרי הבוקר העמוס יצאנו החוצה לשתות קפה, וכל מטר מימיני ומשמאלי נראה כמו גלוייה. הפוסט הזה עבר סינון רציני בשביל לא להעמיס עליכם, אבל שתדעו - הכל כאן פשוט מהמם!
הדלות, והפשטות הלא כל כך אסטטית שראינו כאן בקיץ - הכל נעלם. הכל נצבע בלבן חגיגי ונקי. מהרגע שאני יוצאת מהבית כבר לא בא לי להיכנס חזרה, אני מפחדת שהכל ימס, יעלם עד הפעם הבאה, ובגלל זה אני משתדלת לצאת כמה פעמים ביום, ולצלם הרבה!!! אמנם קר כאן, אבל לא מידי, וזו בעיה.. אנחנו רוצים לראות את השלג מרחף בקלות באויר, ומכסה את העיר.. לולי רוצה שלג בפעולה, קצת לא ברור לו העיניין הזה של איך בדיוק הוא מגיע, ולאן הוא נעלם... מחזיקה אצבעות שיצא לנו לראות שלג נופל מהשמיים :)
אבל האטרקציה האמיתית בטוח לא תעלם עד שניסע - השלג שכבר ירד, ועכשיו הוא המגלשה של הילדים. כל יום מתחיל בשאלה - אימא? מתי יוצאים להחליק על השלג??
וכל יום מחדש אנחנו עוטפים אותם בציוד הכבד שלהם שאם שאלתם את עצמכם, אז קנינו במיוחד.. ניצלתי בחוכמה את ה black Friday בארצות הברית והזמנתי להם מעילים סופר שווים בחמישים אחוז הנחה! וכמובן שקפצתי לג'ודי Mei Mei. הכובע שמחובר לצעיף ומחמם בצורה נפלאה הוא ממנה. היום ומחר היא עושה מכירה מהממת בבזל, עם עוד חברה מהממת יוברנד, ואני כבר הזמנתי ממנה את הפיג'מות המעלפות שלה. המכירה הזו והעונה של The Voice קצת מבאסות אותי שאני לא בתל אביב, אבל לא מתלוננת!! אז מתעטפים, ויוצאים לתקוף את השלג. אני מחזיקה מעמד שעה עד שאני מתקשרת לחברה שתבוא לקחת אותי לשתות קפה..לולה חוזרת הביתה לסבתא, ולולי ואבא ממשיכים לצייר שבילים על השלג עד שהאף שלו אדום - זה סימן שצריך לחזור כבר.
הזמן טס לו, הכריסמס היה ונגמר, נשארו החגיגות של השנה החדשה, ואז אנחנו חוזרים... ביקשתי אישור מיוחד מסבתא להשאיר ללולה את העץ עד שנעזוב. קשה לתאר כמה הוא מרתק אותה..כשאני מאבדת אותה לשניה בבית, אני יודעת שהיא שם - על יד העץ, מחזיקה איזה קישוט, וסתם יפה מתמיד...
זו אמנה לא חופשה של 4 ימים, אלא קצת יותר, אבל פתאום גיליתי שכבר יש לי שניים מתוך שלושה צילומים שיכולים לסכם את החופש הזה הכי טוב -
הצילום השלישי כמובן הוא של לולי. אני סומכת עליו שהוא יספק את הסחורה... אז כמו שאומרים כאן -
Happy Holidays!
תענוג לקרוא אותך ולראות את האושר של הילדודס. תמשיכו לכייף.
ReplyDeleteהצילומים שלך מעלפים...אין דברים כאלה...
ReplyDeleteוואי, וואי, וואי (בטון הדיבור של שרית מ-The Voice :) )
ReplyDeleteהתעלפתי לי ודי !!!!
שתהיה לכם 2013 מופלאה.
לא, אין אין אין לתאר.. אין ספק שהשלג בשילוב שני הקטנטנים מספק את הסחורה
ReplyDeleteנראה כיף אדיר והתמונות מהממות!
המשיכו להנות!!
אנחנו ממש לא מכירות באופן אישי, ואני אפילו כבר לא זוכרת איך "מצאתי" את הבלוג שלך (ודרכו גם אותך), אבל אחרי הפוסט הזה האחרון מהיום הרגשתי שאני פשוט חייבת להגיב, ולו רק בגלל התמונה הזו של לולה עם היד מושטת לכדור המנצנץ שתלוי מהעץ... זו פשוט גלויה! זו נראית כמו איזו תמונת וינטאג' משובחת במיוחד, מהסוג שכבר לא עושים היום.... אני מברכת אותך על היצירה הכפולה - גם לולה (מקסימה!) וגם האופן שבו הצלחת לתפוס אותה בתמונה הספציפית הזו.
ReplyDeleteהמשך חגיגות לבנות ונהדרות לכם שם בבולגריה!
כיף לי לקרוא כל פוסט ופסוט שלך!! תמשיכו להנות
ReplyDeleteהצילומים כל כך יפים!!!
ReplyDeleteסבא וסבתא שלי היו מבולגריה ואת ממש עושה לי חשק לנסוע
ודרך אגב- את יכולה לראות
the voice
דרך האינטרנט גם בבולגריה הרחוקה :)