nothing special

נפצענו. הוא ברגל אני בלב. אבל זה כבר עבר. מי בכלל זוכר שישבנו בבית חמישה ימים בלי לעשות שום דבר מועיל, כמו להתקלח למשל. הוא!! לא אני!!! אבל סופסופ פתחנו את שקית ההפתעות שאימא הביאה מהבית. תציצו כאן. האמת שהשקית נפתחה בקטנה בשבועות האחרונים, אבל ממש ניצלנו אותה עד כלות בשבוע האחרון. לפחות היה לי זמן לעבוד ברצינות רבה על הסדנאות הקרובות. הדהמתם אותי ברמת הפירגון וההיענות! תודה לכולם! ומי שמחכה ממני למייל אל דאגה, אחזור לכולם בימים הקרובים. בגלל שלא היו אטרקציות גדולות השבוע, הרי גם מחופש צריך חופש, הסטלבטנו בבית מול הטלביזיה הבולגרית, עם סרטים מצויירים מדובבים. יש עוד מקום בעולם שיש בו דיבוב בטלביזיה חוץ מבולגריה??? אבל אנחנו לא מקטרים.  ביום שלולי הרגיש בריא (כי כל הימים האלו של ה"פציעה" הוא היה מושבת לגמרי, והשבית גם אותנו, בקושי נתן לנו הזדמנות לעשות פיפי עם כל ה"אימא תביאי לי תעשי בשבילי..") ממש באותה שניה שהוא החלים רצנו לבריכה, כי כל כך התגעגענו..

אין כמו לצלם בחוץ. נמאס לי כבר להזיז רהיטים בבית, לפתוח חלונות/וילונות להתחנן לילדים שיעמדו שניה, אבל רק שניה במקום אחד, איפה שהשמש מאירה. בחוץ אין דאגות, יש שמש. וכאן היא זורחת עד תשע וחצי. ובבריכה הכל הרבה יותר פשוט. לולי במים של הקטנים, לולה בגלגל שלה, ואני עם המצלמה.  אז באמת שלא עשינו הרבה השבוע, חוץ מלראות סרטים מצויירים וללכת לבריכה. ולצלם :)))

כאן הוא בודק את קצה היכולת שלו (והעצבים שלי) כמה סוכריות גומי הוא יכול להכניס בבת אחת לפה.

הוא הרי פצוע לשעבר, מוותרים לו..לא משנה כמה אני  זורמת בקטע הזה של הממתקים, גם אם יום אחד אגיד לו - היום תאכל כמה שבא לך, עלי, בסוף היום אם אשאל אותו אם זה הספיק לו הוא יגיד שלא. פשוט לא.

 והיא- היא כמעט בלתי אפשרית לצילום. היא כל כך עסוקה כל היום שאין לה שניה בשבילי. היא לא נחה לרגע. מפה לשם משם לפה ונגמר לה היום. גם כל הזמן היא בשוק. כל הזמן מופתעת, ולא מבינה. אז הפה שלה פתוח.

אז זהו. לא קרה הרבה, אבל  כן מצאתי שתי ילדות יפות, כל כך יפות שבלי לחשוב פעמיים ביקשתי רשות לצלם אותן, הכל לטובת הקורס המתקרב. כן, בשביל ההדגמות.. כל כך כיף שהמצולמים מתמסרים, ומסתכלים עמוק בתוך העדשה, או בכלל, נהנים מכל הסיפור. כנראה זה החינוך המזרח אירופאי. אני עדיין מעדיפה את הילדים שלי חסרי גבולות פראים כמו שהם... ובכל זאת, הנה הבנות-

לא תמיד יש לי מה להגיד (אולי בגלל זה אני מצלמת..). לבינתיים, לכל מי ששואל אותי מה ההבדל בין מצלמת רפלקס לדמויי רפלקס זה פשוט מאוד - במצלמה דמויית רפלקס אי אפשר להחליף עדשות. זה ההבדל. כמובן שהוא משפיע על  גורמים אחרים, אבל זו הפואנטה בעצם. אז לכל מי ששלח לי מייל אם המצלמה שלו מתאימה או לא - כן, מצלמות דמויות רפלקס מתאימות לקורס. ועידכון אחד אחרון - כבר ביום שישי (ביום שנתפחה ההרשמה) נסגרה ההרשמה, ויש כרגע רשימות המתנה לשני הימים. הרשימות האלו יעברו הלאה לסדנאות הבאות שאפתח, תאריכים בהמשך. 

יאללה, ד"ש מבולגריה! xoxo