ככה אני. או שמעדכנת פעם בחודש או יום אחרי יום..
ההיענות שלכן לסדנה באוקטובר כל כך מרגשת, אני כאן כדי לעדכן שנותרו שני מקומות אחרונים בהחלט, וההרשמה נפתחה אתמול בערב!
והיום, משהו לגמרי אחר. עוד אהבה גדולה שלי, הטבע. לפני שנתיים ביקרנו במקום המרגש הזה - שבעת האגמים ברילה, ומאז הוא מהדהד בראש לחזור אליו שוב. את הפוסט ההוא כתבתי בהתרגשות גדולה, זו היתה אחת החוויות הראשונות המשמעותיות שלנו בבולגריה , מוזמנים להציץ, וכן, היה מושלג ביוני!
אני מקבלת מכם המון מיילים להמלצות לטיולי משפחות. מתנצלת מראש, אני לא הכתובת הנכונה. קשה לי להסביר לכולם, אבל הנה האמת: לצערנו אנחנו לא כל כך מטילים בבולגריה. לא כל כך מכירים אותה בשביל לתת המלצות. אנחנו גרים באיזור מאוד מרוחק מהכל, והחיים שלנו מתרחשים באיזור פיצי, אבל שופע. לאיזור שלנו לא מגיעים תיירים, אין לו כל כך מה להציע לטיול נקודתי. והמקומות שכן טיילנו בהם מפורטים כאן בבלוג. בעיקר הרי רילה, ועוד פוסט אחד שכתבתי עליו. אז אני מתנצלת מראש, אין לי המלצות בשלוף. יש בלוג מקסים של חברה יקרה שיכול לתת לכם מענה מצויין - אורה. היא פרטה על טיול משפחתי בדיוק במקומות הנכונים (כנראה, לא יודעת...) ובכלל נעים אצלה בבלוג :)
אז הגענו לרילה, בשיא העונה. כל העולם ואישתו שם. אבל כיף. הזמנו חדרים בבקתה למעלה על ההר כמעט חודשיים מראש, האמת מזל שהזמנו, כי אחרת לא היו, והאמת שתיים, היה יותר מגניב לישון באוהל בחוץ כשחושבים על האוכל הגריע שהיה בבקתה והחדרים המעופשים. אבל הי, לוקחים את החרא בסבבה, לא? זה היה באמת שולי, אבל המלצה מהלב, אם אתם אנשי אוהלים זה עדיף, אם לא אז בטח יש מקומות מומלצים אחרים בסביבה ששווה לבדוק עליהם באינטרנט. שם הביקתה שבה התארחנו הוא רילסקי אזרה. חדרים הכי פשוטים שיש, מקלחת ושירותים אם משלמים ומסעדה פשוטה ולא להיט. אבל באמת, כשיוצאים משם למסלול, כל הצרות בעולם נשכחות, וזה משכר. מהפנט. מעורר את כל החושים ושווה כל מאמץ שעשיתם. היינו עם חברה יקרה שלי, משפחה מקסימה שהגיעה מישראל לטיול ״בולגרי״ לשבועיים, הם עדיין חורשים את בולגריה! נפגשנו ברכבל, על ההר, שהוביל אותנו ישר לביקתה. אפשר לעלות למעלה גם בג׳יפ, נסיעת אקסטרים שעשינו בפעם הראשונה. אם הילדים גדולים אפשר בכיף להנות מהנסיעה ברכבל (הפתוח) כ-15 דקות. הצטרף אלינו עוד חבר, שכבר הגיע אלינו לפני שבועים, וכמו כולם התאהב בקסם של וידן, ופשוט היה איתנו כאן. חבורה שכזו, יוצאת לגלות א שבעת האגמים המופלאים ברכס הרי הרילה.
היה לנו מזג אויר משגע. שמש עם עננים, קצת נשרפנו אבל לא הזענו, וכן, היה צריך סווצ׳רט בערב קריר. בערב הראשון אפילו ירד מבול מטורף, אבל למזלנו היינו בתוך הבקתה, משחקים שח :)
למחרת בבוקר כל הילדים נרגשים, אחרי שכבר חקרו ביום הראשון קצת מסביב וגילו שכן, יש חיות להתעסק איתן, אז הכל בסדר. היו ראשנים ודגיגונים חמודים. עוד יסתבר בהמשך שהדגיגונים האלו בכלל לא חכמים, ונופלים בקלות למלכודות ילדים..
מהר מאוד מצאנו את הספוט המושלם לפריסבי, אפילו יש וידאו קצר, אם תלחצו כאן תגיעו אליו. אחרי סשן פריזסי והאבקות (כן, גם את זה עושים בטבע) המשכנו לכבוש אגם אגם, ולדוג בחביבות את כל הדגיגונים הלא חכמים, שנפלו בקלות למלכודת פירורי לחם בבקבוק פלסטיק שקשור לחוט. סטארט אפ?
המסלול לא היה קשה בכלל. אבל בכלל. לא זכור לי קטע אחד שהייתי אומרת - התאמצנו. עשינו המון, אבל המון עצירות תוך כדי. אין אפשרות אחרת. כל פינה מהפנטת יותר מקודמתה. כל אגם צלול יותר. כל דשא מזמין יותר. וכל צעד שווה תמונה :) מרחנו את המסלול על כמה שעות טובות, לא זוכרת בדיוק כמה, וזה היה מסלול מעגלי. החבר שלנו שהצטרף, התפצל מאיתנו באגם החמישי, והמשיך במורד ההר לטרק של שלושה ימים שהוביל אותו למנזר רילה.
הפריחה שם מטריפה, אני מאמינה שהיא די בשיאה, כי היו מרבדים צהובים, וסגולים וחומים, וסוקולנטים מיוחדים, והירוק המהפנט, והכל באמת היה מחוייך ונעים ומזמין. המים מאוד קרים, אבל ילדים כמובן משתכשכים להם בסבבה. אני חצי ירושלמית, אז העדפתי בהפסקות להתחרדן בשמש. ובלי לשים לב, השתזפנו כולנו וירדנו מההר חיוניים מתמיד..
המון טילים, חלקם בולגרים, הרבה אירופאים והיו גם לא מעט אמריקאים. יש באמצע המסלול בקתת עצירה, שמוכרת בול בזמן בקבוק קולה קר וסניקרס. הרגשה של טיול אחרי צבא, ככה הסבירו לי, למרות שלא עשיתי אף פעם, אבל ככה גם הרגשתי בהודו. הרגשת טיולים מעולה שכזו. אתה מרגיש חי ונושם ומסוגל ומודה. מודה על פלא הבריאה, תכלס, מתי במשך היום יום יוצא לנו להתפעל כל כך ממשהו, למשך זמן ארוך, ולא להפסיק להתפעל? ככה זה ברילה. אז הנה, ההמלצה שלי. קחו את המשפחה, זה אחלה מסלול לילדים, עם ריגושים בצורת אגמים, ואוירה מעולה. אנחנו בכלל ברי מזל, כי הקבוצה שלנו היתה כל כך נעימה לכולם. ככה זה, כשאחת מהאחיות קרן או אורית קוראות לי אני מיד מתייצבת :) עשינו בחירה מעולה לחזור לשם, למרות שיכולנו לבחור כל מסלול אחר בבולגריה, אבל זה באמת אחד השיאים שיש לבולגריה להציע.
יאללה לרילה? ממליצה מאוד לעשות את המסלול הזה בעונה (יולי אוגוסט) כי ההרים כידוע מאוד הפכפכים. בנגלה הראשונה שלנו נאלצנו לדחות את המסלול ליום השלישי כי היה פוג מטורף, אפילו שזה היה ביוני.. לא לשכוח משהו חם ללבוש, ואם אתם מסודרים כמונו אז פק״ל מוחיטו, אבל זה כבר ממש למקצוענים :) כי מה שקורה ברילה נשאר ברילה..
מחכה לכן נשים מוכשרות כאן באוקטובר לסדנאת סתיו נפלאה. ההרשמה כאן. צ׳אוו. קיץ נפלא.
ההיענות שלכן לסדנה באוקטובר כל כך מרגשת, אני כאן כדי לעדכן שנותרו שני מקומות אחרונים בהחלט, וההרשמה נפתחה אתמול בערב!
והיום, משהו לגמרי אחר. עוד אהבה גדולה שלי, הטבע. לפני שנתיים ביקרנו במקום המרגש הזה - שבעת האגמים ברילה, ומאז הוא מהדהד בראש לחזור אליו שוב. את הפוסט ההוא כתבתי בהתרגשות גדולה, זו היתה אחת החוויות הראשונות המשמעותיות שלנו בבולגריה , מוזמנים להציץ, וכן, היה מושלג ביוני!
אני מקבלת מכם המון מיילים להמלצות לטיולי משפחות. מתנצלת מראש, אני לא הכתובת הנכונה. קשה לי להסביר לכולם, אבל הנה האמת: לצערנו אנחנו לא כל כך מטילים בבולגריה. לא כל כך מכירים אותה בשביל לתת המלצות. אנחנו גרים באיזור מאוד מרוחק מהכל, והחיים שלנו מתרחשים באיזור פיצי, אבל שופע. לאיזור שלנו לא מגיעים תיירים, אין לו כל כך מה להציע לטיול נקודתי. והמקומות שכן טיילנו בהם מפורטים כאן בבלוג. בעיקר הרי רילה, ועוד פוסט אחד שכתבתי עליו. אז אני מתנצלת מראש, אין לי המלצות בשלוף. יש בלוג מקסים של חברה יקרה שיכול לתת לכם מענה מצויין - אורה. היא פרטה על טיול משפחתי בדיוק במקומות הנכונים (כנראה, לא יודעת...) ובכלל נעים אצלה בבלוג :)
אז הגענו לרילה, בשיא העונה. כל העולם ואישתו שם. אבל כיף. הזמנו חדרים בבקתה למעלה על ההר כמעט חודשיים מראש, האמת מזל שהזמנו, כי אחרת לא היו, והאמת שתיים, היה יותר מגניב לישון באוהל בחוץ כשחושבים על האוכל הגריע שהיה בבקתה והחדרים המעופשים. אבל הי, לוקחים את החרא בסבבה, לא? זה היה באמת שולי, אבל המלצה מהלב, אם אתם אנשי אוהלים זה עדיף, אם לא אז בטח יש מקומות מומלצים אחרים בסביבה ששווה לבדוק עליהם באינטרנט. שם הביקתה שבה התארחנו הוא רילסקי אזרה. חדרים הכי פשוטים שיש, מקלחת ושירותים אם משלמים ומסעדה פשוטה ולא להיט. אבל באמת, כשיוצאים משם למסלול, כל הצרות בעולם נשכחות, וזה משכר. מהפנט. מעורר את כל החושים ושווה כל מאמץ שעשיתם. היינו עם חברה יקרה שלי, משפחה מקסימה שהגיעה מישראל לטיול ״בולגרי״ לשבועיים, הם עדיין חורשים את בולגריה! נפגשנו ברכבל, על ההר, שהוביל אותנו ישר לביקתה. אפשר לעלות למעלה גם בג׳יפ, נסיעת אקסטרים שעשינו בפעם הראשונה. אם הילדים גדולים אפשר בכיף להנות מהנסיעה ברכבל (הפתוח) כ-15 דקות. הצטרף אלינו עוד חבר, שכבר הגיע אלינו לפני שבועים, וכמו כולם התאהב בקסם של וידן, ופשוט היה איתנו כאן. חבורה שכזו, יוצאת לגלות א שבעת האגמים המופלאים ברכס הרי הרילה.
למחרת בבוקר כל הילדים נרגשים, אחרי שכבר חקרו ביום הראשון קצת מסביב וגילו שכן, יש חיות להתעסק איתן, אז הכל בסדר. היו ראשנים ודגיגונים חמודים. עוד יסתבר בהמשך שהדגיגונים האלו בכלל לא חכמים, ונופלים בקלות למלכודות ילדים..
המון טילים, חלקם בולגרים, הרבה אירופאים והיו גם לא מעט אמריקאים. יש באמצע המסלול בקתת עצירה, שמוכרת בול בזמן בקבוק קולה קר וסניקרס. הרגשה של טיול אחרי צבא, ככה הסבירו לי, למרות שלא עשיתי אף פעם, אבל ככה גם הרגשתי בהודו. הרגשת טיולים מעולה שכזו. אתה מרגיש חי ונושם ומסוגל ומודה. מודה על פלא הבריאה, תכלס, מתי במשך היום יום יוצא לנו להתפעל כל כך ממשהו, למשך זמן ארוך, ולא להפסיק להתפעל? ככה זה ברילה. אז הנה, ההמלצה שלי. קחו את המשפחה, זה אחלה מסלול לילדים, עם ריגושים בצורת אגמים, ואוירה מעולה. אנחנו בכלל ברי מזל, כי הקבוצה שלנו היתה כל כך נעימה לכולם. ככה זה, כשאחת מהאחיות קרן או אורית קוראות לי אני מיד מתייצבת :) עשינו בחירה מעולה לחזור לשם, למרות שיכולנו לבחור כל מסלול אחר בבולגריה, אבל זה באמת אחד השיאים שיש לבולגריה להציע.
מחכה לכן נשים מוכשרות כאן באוקטובר לסדנאת סתיו נפלאה. ההרשמה כאן. צ׳אוו. קיץ נפלא.
אפרת אהובה, כמה נעים ונינוח וזורם היה איתכם! פשוט כיף אמיתי. את יתר המילים אמרתי לך בפרטי :)
ReplyDeleteרק אומר שיש סיכוי שתצטרכי לעדכן את הפוסט כשאחבור למחשב שלי, כי צילמתי לא מעט את הצלמת ובן זוגה.. אוהבתותך ❤