25.7.12

News!!!

הי!!! יש לי  בשורות טובות, וזה היה סוד עד עכשיו. כבר מספרת. לפני זה עוד קצת מהימים שלנו כאן :)

החברים של My Lovely Mess בפייסבוק (מה אתם עדיין לא??? תחלצו על איקון הפייסבוק כאן מימין וקדימה!) קיבלו "הודעה" שחלק ב' של הטיול שלנו מתחיל השבוע. זו היתה ההודעה -
עד תחילת השבוע, הייתי כאן לבד עם הילדים. הבעל נשאר בארץ. דרך אגב אני ממש לא היחידה, רוב האימהות מגיעות לכאן לבד עם הילדים, ולקראת סוף הקיץ הבעל מצטרף.. ככה זה כאן :) מישהוא צריך לעבוד. סופסופ הוא הגיע, אחרי כמעט חודש! הכל יהיה הרבה יותר פשוט עכשיו, מה שישאיר לי זמן לעבוד על הסוד שלי.
בבוקר שהוא הגיע, ירדנו למטה לולי ואני וחיכינו. למרות שידענו שהוא יגיע רק עוש שעה, ירדנו וחיכינו וחיכינו, ושרנו לו שירים ולולי אפילו המציא ריקוד לכבודו. כל מכונית שעברה הוא צעק -א ב א  א ב א !!
                            חיכינו מלא זמן וכמו באגדות בסוף הוא הגיע.... פפ...אנחת רווחה...
 זה מדהים כמה געגועים מצטברים בשלושה שבועות. עכשיו כולם מרוצים, אבא הגיע לבית שגדל בו, לולי שמח עד השמיים, ולולה חזרה לישון שינות רגועות עם חיוך בשפתיים. ואני סופסופ מתפנה לעבוד על הדבר האמיתי. 

השבוע ביקרנו שתי חברות שלי בכפר. אנחנו נמצאים בעיר קטנה, ומסביבנו הרבה כפרים. הכפרים הם בולגריה האמיתית. שם הזמן באמת עצר. אבל בבית של מריה ומרינה זה קצת אחרת. אימא של מרינה גרה בבית בכפר כל השנה, ומרינה, כשהיא לא מטיסה מטוסים בקיץ (כן, היא טייסת!!!) מגיעה עם הילדים. מריה גיסתה, מגיעה גם היא והחגיגה שם ממש לא עוצרת. את שתיהן אני מכירה כבר קרוב לעשר שנים, מהטיולים שלנו בעולם. הפעמים הראשונות שפגשתי אותן ממש לא היו בבולגריה. נראה לי שזה יסביר -

מרינה מגיעה מניו יורק, והיא הייתה הראשונה לראות את לולי כשהוא נולד שם חוץ מהמשפחה. יש לה מקום חם אצלי בלב...מריה מגיעה מקנדה, לשם הם עברו אחרי כמה שנים טובות בניו יורק, והפעם אני הייתי בין הראשונים לראות את הילדה הראשונה שנולדה לה שם. ולמה עוד מעט ישראל? כבר אסביר.
הבית בכפר הוא הדבר האמיתי. ממש הדבר האמיתי. לכל אלו שקונים רהיטים, וחפצים לבית בהמון כסף כדי שיהיה כפרי, אוו שאבי שיק או ואטאבר, בואו לכאן לקבל השראה. אני חושפת ממש מעט ממנו בפוסט הזה, גם כדי שתחזרו לעוד, וגם כי החלטנו להקדים את היומולדת של לולה בכמה שבועות כדי לתפוס אתת כל החברים של הילדים לפני שהם מתפזרים להם בכל מיני אוירונים..הלוקישן ליומולדת הוא הבית הזה. יותר מושלם מזה לא יכולתי לבקש, והאמת שברגע שאני כותבת את הפוסט הזה אני באמצע כל ההכנות והסידורים. יהיה מקסים! תמונת אוירה קטנה - זה מה שצפויי לנו :)
הילדים מדברים ביחד יותר משש שפות. חשבתי לכתוב כמה זה קשה ומתסכל, אבל מה - הילדים שמו את כל המחסומים בצד, ודיברו בשפה שלהם. אין מי שלא הבין. היינו שם אולי שבע שעות בלי להרגיש שאנחנו מטפלים ב-6 ילדים. 
הייתי רוצה לכתוב שבצילום למעלה הם בדיוק היו עסוקים בחיפושיות (מה שנכון, אבל לא ברגע הספציפי הזה...) כאן הוא בדיוק הסביר לה דרך האיפון איך באטמן עף..
לולה, בגלל שהיא הכי קטנה קיבלה טונות של תשומת לב. האמת שכלום לא עיניין אותה חוץ מהערסל ושני החתולים שהסתובבו שם, היא הייתה עסוקה בלנסות לתפוס אותם כל כך קשה, שבכלל לא היה לה זמן לדברים אחרים. 
לולה כבר קיבלה כינויי בולגרי, כאן כולם קוראים לו צ'ורנו שהפירוש של זה זה המטורללת. אין מילה שמתארת אותה יותר טוב! עם כל המאות תמונות שצילמתי שם התחננתי לילדים לאיזה צילום קבוצתי, אין צורך לכתוב כמה זה לא היה פשוט. עם על ההתרגשות והאטרקציות מסביב זה המקסימום שהצלחתי להוציא - 
חלק ב' של הבית בכפר יגיע עם היומולדת של לולה. לבינתיים, נזכרתי שהבטחתי קצת מתכונים, אבל אני כל כך עסוקה בלאכול שלמי יש זמן לצלם תוך כדי. משהוא קטן, אחד האהובים עלי והקלים ביותר להכנה -
כוס יוגורט
כוס גבינה בולגרית מגוררת
שתי כוסות קמח
חצי כפית סודה לשתיה
מערבבים יוגורט וגבינה, ומוסיפים קמח וסודה. אפשר קצת מלח. לשים לבצק כמו למעלה, לא חלק מידי, בערך דקה, אפשר אפילו עם מזלג.
יוצרים כדורים ומניחים בתבנית, מעל כל כדור מניחים קוביית חמאה קטנה. הנפוליאון שלמעלה הוא האבא של הילדים..גם הוא היה מכור לתחפושות בילדות, וכמובן שגדל על הלחמניות האלו לארוחת בוקר. מכניסים לתנור חם מאוד 200-240 מעלות לרבע שעה. אני הכי אוהבת למעוך עגבניות עם הלחמניות האלה וטיפה שמן זית ופשוט לאכול. אורחת בוקר מושלמת. אצלי בתפריט חמישה בקרים בשבוע לפחות!
ולעיניין הרציני באמת - (חוץ מהיומולדת של לולה המתקרב..) זוכרים את האימג' הראשון בפוסט? זה:

אז זהו, זה כבר לא סוד. מאז שהגעתי הנה אני עובדת על משהוא. המשהוא הזה הוא הדבר שאני יודעת לעשות הכי טוב- לצלם, וכאן התמונה מתרחבת, אני פותחת קבוצה קטנה ללימודי צילום. קורס קצר, של ארבעה מפגשים, שם אני אגלה את כל מה שאני יודעת. מבטיחה. בלי סודות יותר. בימים האלו אני עובדת (כל בוקר ) על השיעורים, ומה יהיה בתוכם, ואיך להעביר את זה בדרך הכי כיפית ונגישה. יש עוד עבודה, אבל כשאחזור מהחופש הכל כבר יהיה מוכן. למי זה מיועד? לכל מי שיש לו מצלמת רפלקס עם אפשרות לצילום ידני, לא אוטומטי, לכל אימא/לא אימא חובבת, שנמאס לה שהצילומים שלה לא מספקים, ורוצה ללמוד איך לשפר ביצועים. עוד המון פרטים על הקורס  אתן בשבועות הקרובים, כאלו שיענו על כל השאלות. אני כל כך מתרגשת ומחכה!!!!  xoxo

8 comments:

  1. כל כך אוהבת את הצילומים שלך. מחכה בסבלנות ובסקרנות לקורס.
    אורלי

    ReplyDelete
  2. גם אני!!!!!!!!!! איזה כיף.

    ReplyDelete
  3. Count me in :-)

    ReplyDelete
  4. איזה כיף!! מצפה בקוצר רוח!!
    בינתיים הולכת להכין לחמניות :-)

    ReplyDelete
  5. :)רוצה את הילדה עם הלק המקולף לצילומים הבאים

    ReplyDelete
  6. מתה על הצילומים שלך. בתור אחת שכבר עברה כמה קורסי צילום, הייתי דווקא שמחה לקורס עיבוד תמונה לא קונבציונלי :)

    ReplyDelete
  7. רגע! אני מנסה להבין :)
    את בעצם בולגריה או שגרת שם כמה שנים או מה בעצם?
    :)
    ולגבי הסוד!
    מהממת שאת!
    רעיון נפלא ובטוחה שזה יהיה קורס נהדר ומרגש בדיוק כמו הצילומים שלך
    המון המון הצלחה!!

    ReplyDelete
  8. אילאיל -התחתנתי עם בולגרי :)

    ReplyDelete