Cheers!

כאן בבולגריה, הילדים עדיין לא חזרו לבתי  הספר, אבל אצלנו החופש הגדול נגמר כבר לפני כמעט שבועיים, כי גיליתי שזה לא כל כך אפשרי, עם הילדים שלי, לחזור לשיגרה ככה ביום אחד. זה צריך להיות הדרגתי, וככה עשינו. התחלנו עם חשבון, וקריאה, ובכל יום הוספתי עוד תוכן, ועוד נושא, ואפשר לומר שבשלושה ימים האחרונים אנחנו ממש במתכונת מלאה. השנה, יחידות הלימוד שבחרתי לילדים הן כמובן קשורות לטבע (כי הם בגיל ובמקום שזה מעניין אותם, וההחלטה היא גם שלהם) אנחנו לומדים על אקולוגיה, שזה נושא עצום, שכל יום גדל וגדל, עם כל שאלה שנשאלת, ונושא חדש ששנפתח אצלם. בנוסף, היחידת לימוד השניה שלנו ממשיכה משנה שעברה, והיא גיאוגרפיה, עם התמקדות ביבשות, וימים. הנושאים הופכים להיות מאוד מופשטים ביום יום, מכיוום שמדובר בילדים בני 8 ו-6, והדרכים שבהן השיעור מתפתח שונות לחלוטין ממה שאני זוכרת כתלמידה בבית ספר יסודי. אני לא עובדת איתם דרך חוברות (חוץ מחשבון) ועסוקה כל לילה לפני השינה לחפש שיטות אלטרנטיביות שיתפסו את תשומת הלב שלהם.

השנה, לשמחתנו הגדולה (!!) נכנס לליבנו איש יקר, מייקל. הוא המורה של הילדים לאנגלית, והוא בריטי. לולה הקטנה, כבר  מתחילה לתפוס את המבטא שלו, והאנגלית שלה יותר בריטית משל אחיה. מייקל הוא איש מרתק, שהיה כמעט בכל העולם, כחייל בריטי במשך המון שנים. הוא גם ימאי, והפליג באוקיאנוסים, ויש לו אין סוף סיפורים מפעימים, וכולנו נכבשנו בקסם של האיש . מייקל חגג יומולדת לא מזמן, והמוח הקדחתני שלי כמובן תיעל את זה ליום לימודים "off" אבל לא ממש... חגגנו לו היום כאן בחצר שלנו, מסיבת יומולדת בריטית אמיתית. הכנתי סקונס, ומייקל הדריך אותנו מה בדיוק צריך להיות על השולחן. אז היו כריכים עם חמאה ומלפפונים (כמו שמגישים בוימבלדון!) ריבות, שמנת חמוצה, שמנת מתוקה, כמובן קנקן תה עם תה בריטי, שורט ברד shortbread, והמון המון תה, כבר אמרתי? מייקל שותה שני ליטרים של תה ביום!  האמת שאנחנו רק מחפשים תרוצים איך להשאיר את מייקל אצלנו כשהשיעורים של הילדים מסתיימים, כי זה כל כך כיף לשמוע את הסיפורים שלו מכל העולם, ועל החיים באנגליה. בזמן הביטלמניה, רכילות על המלכה, ההערצה לדיאנה, אלטון ג׳ון  והסקס פיסטולס :) אז שיעור גאוגרפיה ותרבות עבור הילדים, סיפורים על אנגליה בחצר שלנו, יום מושלם של homeschooling.
לגמרי עשה לנו חשק לחזור לממלכה, לטיול נוסף. מאנגליה יצאו המון דברים נפלאים, לא..?

cheers!

Candies for the eyes.

נ

נתחיל? הספונסרית הראשונה, שירלי גולן, היא יוצרת שחדשה אצלי בתודעה, היא ארכיטקטית שעושה קרמיקה מינימליסטית, וצנועה, נעימה וסופר אסטטית. החנות שלה בבניה, אבל לגמרי אפשר להתרשם מהקו הנקי והמוקפד שהיא בחרה. ממליצה בחום להיכנס ולפרגן ליוצרת מוכשרת, שגרמה לשולחנות של הסדנה להיות טרנדים, ממש עם היד על הדופק. כל משתתפת קיבלה כוס אספרסו וכף שחורות, (ואפילו את הלוגו של הסטודיו שלה כמחזיק מפתחות, מתנה ממש מקסימה) שכל מה שרוצים זה לצלם אותן עוד ועוד ועוד. עם מנת האבטיח וקרם הגבינה שנוע הנדסה במיוחד לכבודן, זה היה שילוב מנצח. תודה שירלי, היה לי העונג! לחנות של שירלי באטסי לחצי כאן. 

הספונסרית הבאה, היא חברה אינטרנטית :)) כבר מלא זמן. אין מצב שאתן לא מכירות אותה, היא סלברטי. תמר נהיר ינאי. מאיירת מוכשרת בטרוף, שטביעת היד שלה כל כך מזוהה ויחודית, שממש אין איפה לטעות.העדינות והרומנטיקה של האיורים שלה כאילו נוצרו עבור הגינה הקייצית שלי עם הפרחים המטריפים והכלים המאויירים. בבוקר של היום האחרון, אחרי שכל המתנות כבר ניתנו לבנות, חיכה להן ספסל ערוך עם מחברת ותיק שווים במיוחד, וההפתעה היתה מוש! תודה תמר, על זה שאת כל כך מיוחדת ומדוייקת, ושקישטת לי את הלב ולבנות גם עם המוצרים הנפלאים שלך. לחנות של תמר לחצי כאן. אנחנו מסודרים עם תיק ספריה הכי שווה בבולגריה :)

אחרונה, אבל הכי ותיקה אצלי בלב, ליאור שחר. לפני שנתיים שיתפנו פעולה יחד בסדנה שערכתי בישראל בבית המדהים של דנה מרן. הכלים כולם היו של ליאור שחר, ומאז אני עוקבת אחריה בדריכות, כי היא ממש, אבל ממש טובה :)
ליאור שלחה לי כמעט את כ-ל הקולקציה החדשה שלה הנה לבולגריה, עטפה יפה יפה עם המון אהבה :) תודה ליאור, את נפלאה, והקולקציה שלך מעלפת! הכלים שלה קיבלו אצלי קונטרסט רציני, יצאו מהאורבניות המוכרת והנוחה שלהם, לגינה צבעונית ושופעת פירות קיץ. ובסוף איך לא, השתעשעתי קצת, כי הכלים פוטוגנים מידי. גם לארוחה על האי לקחנו אותם, והם סידרו לנו פלטת צבעים מושלמת. המתנה עבור הבנות היתה כוכבים מקרמיקה, עדינים, שממש שלינו אותם מתוך המים על האי, כהפתעה. היה קסום, במיוחד כשאילת והדס התחילו לשחק איתם מול האור השוקע, והמים, אי אפשר היה להפסיק לצלם..

ליאור, מה אומר... לפייסבוק של ליאור לחצי כאן. 

תודה לכן נשים מוכשרות, שאתן חלק מהמנוע הגדול הזה של הסדנה.

 וכאן הסתימה לה סאגת הפוסטים מהסדנה הנפלאה שהיתה כמו חלום. אני עם העיניים קדימה כל הזמן, ובדרך יש לי ביקור בישראל, וסדנה נוספת באוקטובר, ואז חופשה ארוכה... השנה אחרוג מהרגלי, וכדי לאפשר לכן להתארגן מספיק זמן מראש, אפרסם בשבוע הבא לוח סדנאות ל-2018. כן, תהיה אחת באמצע השבוע, אחת למתקדמות, אחת פינוק נטו, ואחת למתחילות.. משעמם לא יהיה כאן אפילו לרגע...
השיגרה השתלטה עלינו מהיום, וחזרנו פול טיים ללימודים. לא שכחנו שהאי באמצע הדנובה עדיין מבצבץ, ואנחנו זוממים סופ״ש באוהל על האי. מישהו מצטרף בספונטניות? יהיה כיף..
ד״ש חם מבולגריה, ואני תמיד בחיפושים אחרי ספונסריות נהדרות, כתבו לי למייל שלמעלה אם אתן בעניין.
xxxx אפרת

Happy Days

חגגנו ללולה בסופ״ש האחרון יומולדת 6. הילדה היא קסם, היא לא מהעולם הזה, אבל באמת. היא אחרת, היא כל כך שונה, היא חיה בעולם משל עצמה, היא טוותה סביבה מציאות מהפנטת, היא חיה עם החיות ביער, וכל בוקר מתעוררת ומספרת לנו איפה היא בילתה בלילה, כשכולם כבר הלכו לישון. על גב של איזו חיה היא התעופפה, להציל איזו חיה בצרה, לצלול לאיזו מצולה, להחזיק את הפיתון הגדול בעולם, לחלל לאיזו קוברה. היא לא מבקשת או מצפה לבלונים, וקישקושים. היא ביקשה שני עכברים ליום ההולדת, והיא תקבל אותם אחרי שנחזור מישראל (מגיעים לביקור אוטוטו), כדי שלא ישארו לבד. היא ביקשה עוגה עם סוס, לרכב על סוסים, ושנרשום אותה לחוג רכיבה. וגם את הפסטה של ״עירית״ שזה פסטה של דה צ׳קו עם פרמזן שמן זית ומלח מפונפן.. מישהי אחת מאוד מיוחדת לימדה אותה להיות כל כך אנינת טעם : ) היא קיבלה ותקבל את הכל. היא מדהימה. לפעמים אני שוכחת שאנשים שאני לא מכירה קוראים את הבלוג, והוא הרבה מעבר למקום לפרסם את הסדנאות שלי. היא היה, התחיל ותמיד יהיה המקום האישי שלי לכתוב על החיים. אני אוהבת לכתוב, אוהבת להתרפק על נוסטלגיה, ומכורה לצילומים מרגשים. אז כן, לפעמים יהיו כתובות כאן מילים כמה אני אוהבת את הילדים שלי. כמה אני נהנית יחד איתם מהילדות, כמה אני אוהבת ילדות childhood, וכל מה שמרכיב אותה.
מחר אנחנו מתחילים רישמית את השנה שלנו, שנת לימודים. אני מלמדת את הילדים לעשות בחירות כל יום. החיים בנויים מלדעת לעשות בחירות ולקבל החלטות. זה מה שאימא ואבא עושים עם ההשכלה שלהם, עם הלימודים שלהם, או כמו שאנחנו רואים את זה עם החיים שלהם. לולה היא רק בת שש, אבל החלטית ונחושה יותר מהרבה אנשים שאני מכירה. היא יודעת לקחת החלטות בסיסיות, וגם החלטות גדולות מאוד. ככה היא החליטה שהיא רוצה עכברים ליום ההולדת, וככה היא גם החליטה שעדיף שהיא תקבל אותם אחרי הנסיעה לישראל, כדי שלא ישארו בודדים. היא אלופה, היא חכמה, ואני גאה בה עד השמים.
לולה אהובה, שהחיים ימשיכו לחייך אלייך, ושאת לא תפסיקי לחייך לעולם, כי העולם צריך אותך. את אור.
אז חגגנו, ועם כל הדברים שעושים לילדים טוב, בעצם עם כל הדברים שהם ביקשו, זה לא היה כל כך קשה לרצות אותם. וגם, חזרנו לאותה בקתה בהרים שאנחנו מגיעים אליה כבר שנה שלישית ברציפות. הגענו לשם אחרי שבועות מאוד אינטנסיבים, וגילינו שהיינו כל כך, אבל כל כך צריכים את הימים האלו בין הערסל למדורה לביקתה, כדי פשוט להיות, ולא לעשות כלום. אלו החגיגות הכי טובות. נראה לי שאני כותבת את זה בכל פוסט יומהולדת, אבל ככה זה, באמת נכון. אין משהו שיותר חשוב לי להגיד לילדים, מאשר, כמה אני מאשורת על היום הזה שבו הם נולדו. אז נכון, לפעמים החגיגות גדולות יותר ולפעמים צנועות יותר, אבל תמיד, תמיד הלב מתפוצץ מאושר בימים האלה, וההתרגשות לקראתם עצומה. עד השנה הבאה, או עד ינואר ליומולדת של לולי :)