בהפתעה גמורה, שבווע לפני שהגענו הפעם, ההחלטה התקבלה. השנה גם נוסעים לסבתא וסבא בכריסמס. הדרך היתה מהממת, מעט ממנה פרסמתי בפוסט הקודם. השאלה הכי נשאלת בשבוע האחרון היא: "אימא, זה פלאי הטבע?".. לי קשה להכיל את כל היופי הזה, אז בטח לילדים, שבחיים לא ראו קרח נוצץ כמו יהלומים שמכסה עולם שלם.. שלג הם כמובן ראו, אבל היופי הקסום הזה שקורה כאן עכשיו כמעט בלתי נתפס. ביליתי שלושה חורפים קשים (!) בניו יורק, חורף אחד כאן בבולגריה, ומעולם לא ראיתי יופי כזה כמו עכשיו. הפוג הוא אינטנסיבי, וכמעט קשה לראות יותר משני מטר קדימה. מצד אחד האור בחוץ מסנוור, ומצד שני הוא כמעט איננו. לא צילמתי אפילו צילום אחד ראויי בתוך הבית, האור הוא מצרך יקר. אבל מספיק לצאת החוצה בשביל לפצות על זה.
מאוד קשה לצלם בחוץ, בעיקר בגלל שקור אימים, בסביבות ה-0 מעלות ולפעמים פחות, האצבעות מחזיקות מעמד חמש דקות בלי כפפות, וכושר הריכוז מתחיל להעלם אחרי עשר.. הנופים מרהיבים, עוצרי נשימה, והמיסטיות נמצאת בכל פינה. אני גם קצת דואגת למצלמה שלא תקפא למוות, ואני לא אצליח לתעד את הקסם הזה..
אני נשבעת ביקר לי, שאלו הם הצבעים של הבחוץ, שום צילום כאן לא הומר לשחור לבן, אפילו לא אחד. הפוג עוטף את הכל בקאסט אפרפר, שלפעמים הוא מטריד ולפעמים הוא יפהיפה. אני לומדת כל יום משהו חדש על תנאי צילום במצבים קיצוניים, ונהנית מכל רגע. אחד הדברים שאני מתבאסת מהם הוא שלא קניתי את הפילטרים שהייתי צריכה לקנות לפני שהגעתי, הם היו מקלים מאוד.. וגם חצובה, בחורף הבא אני מגיעה מצויידת, עם אסיסטנט :) את עצמי אני בקושי סוחבת בקור הזה :))) תכלס, עדיין לא צילמתי הרבה, עד עכשיו התפנינו למשפחה ולחג, מחר אני תוקפת את היופי הזה מכיוונים חדשים, מרטין גיסי הבטיח לשתף פעולה, ולצאת מהעיר למרחבים העצומים משש בבוקר. התרגשות!
צילום שפרסמתי בעמוד פייסבוק של הבלוג - זה הזמן להתחיל לעקוב אם אתם עדיין לא שם :)
חוץ מזה חם ונעים לנו כאן עם האח הדולקת, סבא וסבתא, ארוחות חג וסנטה קלאוס אחד. זה באמת הפך להיות אחד החלומות המשמעותיים שלי בשנים האחרונות - לטייל בעולם. היעד הראשון ללא ספק הוא אלסקה! זה באמת חלום ישן שבשנה האחרונה התחיל לבעור לי, צריך רק למצוא איך...
מאוד קשה לצלם בחוץ, בעיקר בגלל שקור אימים, בסביבות ה-0 מעלות ולפעמים פחות, האצבעות מחזיקות מעמד חמש דקות בלי כפפות, וכושר הריכוז מתחיל להעלם אחרי עשר.. הנופים מרהיבים, עוצרי נשימה, והמיסטיות נמצאת בכל פינה. אני גם קצת דואגת למצלמה שלא תקפא למוות, ואני לא אצליח לתעד את הקסם הזה..
אני נשבעת ביקר לי, שאלו הם הצבעים של הבחוץ, שום צילום כאן לא הומר לשחור לבן, אפילו לא אחד. הפוג עוטף את הכל בקאסט אפרפר, שלפעמים הוא מטריד ולפעמים הוא יפהיפה. אני לומדת כל יום משהו חדש על תנאי צילום במצבים קיצוניים, ונהנית מכל רגע. אחד הדברים שאני מתבאסת מהם הוא שלא קניתי את הפילטרים שהייתי צריכה לקנות לפני שהגעתי, הם היו מקלים מאוד.. וגם חצובה, בחורף הבא אני מגיעה מצויידת, עם אסיסטנט :) את עצמי אני בקושי סוחבת בקור הזה :))) תכלס, עדיין לא צילמתי הרבה, עד עכשיו התפנינו למשפחה ולחג, מחר אני תוקפת את היופי הזה מכיוונים חדשים, מרטין גיסי הבטיח לשתף פעולה, ולצאת מהעיר למרחבים העצומים משש בבוקר. התרגשות!
צילום שפרסמתי בעמוד פייסבוק של הבלוג - זה הזמן להתחיל לעקוב אם אתם עדיין לא שם :)
הצילו זה מהמם ברמות. במיוחד מהבית המחומם שלי:)
ReplyDeleteתודה!! זה באמת מהמם...
Deleteנהדר!! צילומים מרגשים
ReplyDeleteתודה דניה!
Deleteמטריף!
ReplyDeleteתודה!!
Deleteמדהים!! כ"כ שקט ואצילי
ReplyDeleteאמרת את המילים הכל כך נכונות!! זה כל כך ככה :)
Deleteתמונות מקסימות!
ReplyDeleteואלסקה באמת לא כל כך רחוקה.. .
אנחנו מצאנו דיל לקרוז ב 600$לאחד
מה שקרע אותנו זה הטיסות
ומצאנו יחסית זולות ב 1100$
אבל הזמנו את הכל חצי שנה מראש
נראה לי שכשהרגע יתקרב אני מרימה אלייך טלפון:)
Delete