מאז שהגענו הנה בתחילת דצמבר, קיבלתי יותר מ-20 מיילים ששואלים איפה אפשר לטייל בבולגריה, ומה אני ממליצה. אז קודם כל, טיילת מקצוענית אני ממש לא, אני רק צלמת.. אבל בהחלט כן, אנחנו מנסים לטיייל כמה שרק אפשר. לכל אותם מיילים עניתי די בבירור - מאוד קשה לטייל בבולגריה בלי מישהו שדובר את השפה. אבל כנראה שטעיתי.. אימא שלי, היפה בנשים, ביקרה אותנו כאן בפעם השלישית ! (שימו לב לדפוס ההתאהבות בבולגריה.. או שזה בגלל הגעגועים לנכדים בעצם..) וכמובן שניצלנו את ההזדמנות לעוד טיול אחד תוך כדי. והיא זו שהגיעה למסקנה שזה אפשרי.
בכל אחת מהפעמים שאני נוסעת לסופיה, בדיוק באמצע הדרך, כשמגיעים לעיר וראצה, נתפס לי הצוואר. למשך איזה 20 דקות, עד שהרכס המופלא מסתיים. ואז אני מחזירה את המבט קדימה. אני לא מוכנה לפספס שניה של לראות את ההרים הקסומים האלו, עם המצוקים האדירים, במחשבות על על הציפורים הדורסות שמקננות שם... אז הפעם החלטנו - נוסעים לכמה ימים בורצה. מה בדיוק נעשה שם? לא יודעים. נזרום. לאף אחד מהאנשים שאנחנו מכירים לא היו המלצות בשבילנו, והאמת שרובם היו די סקפטים. מה וראצה? מה תעשו שם? למה? אז בדיוק בגלל זה, נסענו. ומה שראינו, אוי מה שראינו...
הגענו לעיר, ומסתבר שיש שם מרכז תיירים מאוד מושקע וסימפטי. קישקשנו איתם (באגלית!!) איזה חצי שעה, ויצאנו נרגשים לדרך. מוזמנים לראות. וכמובן, שאם אתם בסביבה, אתם חיבים לבקר. אולי גם אתם תזכו כמונו לראות 20 נשרים מיצרים חגים לכם ממש מעל הראש.
ביום השני יצאנו לטרק קצר (שעה לכל כיוון) אחד מהעשרות שמוצעים שם. מאוד קשה לבחור אחד, ההיצע עצום. היער בעיקר מפורסמת במצוקי הטיפוס שלה, יש שם ויתר מ-350 מסלולים מאובטחים לטיפוס, ומטפסי מצוקים מכל העולם מגיעים לשם.
מצאנו נחל שוצף, שהוביל אותנו לבריכה קטנה וקפואה. הילדים לא רצו לעזוב, ונשארנו שם יותר משעתיים. בין לבין מצאנו שלד, מושבות פרפרים מדהימות, פרחים בלי סוף והרבה הרבה אויר טרי טרי...
תודה לך וראצה שהיית כל כך יפה אלינו, אנחנו בטוחים שנחזור מתישהו!
השבוע מסתיים לו פרוייקט גדול, ובסופ״ש הסדנה האחרונה להשנה. בנות מקסימות יגיעו לכאן, לסדנאת צילום וסטיילנג בהרים היפים של בולגריה! הסדנה הבאה מתוכנת לקראת אוקטובר, אפרסם פרטים בהמשך. ומשבוע הבא? אני בחופש! חופש אמיתי! יש לי הרגשה שיהיה פוטוגני :) :) :)
צ׳אוו, אפרת
הי! שוב אני כאן בלי יותר מידי זמן, אבל עם המון תמונות מהחודש האחרון. אני אאכזב את עצמי אם הצילומים האלו לא ימצאו את מקומם בבלוג, באיזה סדר כרונולוגי שישעה שירות טוב לעתיד.. :) לכן, הנה הימים שלנו כאן, הרגעים שננסה לזכור לנצח..
לפני זה, כמובן, עדכון ממש של הרגע האחרון - שני מקומות פנויים בסדנאת הצילום שלי שתפתח בבולגריה הקסומה בחודש יוני. סופ״ש נשי מפנק למי שאוהבת צילום, חברה טובה ואוכל מעולה. אתן מוזמנות לקרוא את כל הפרטים בלינק הזה, ולשאול אותי שאלות נוספות במידה ויהיו :) ההרשמה דרך המייל. אני באמת ממליצה, במידה ואתן בעניין, לא לחכות לדקה ה-90, כדי להרוויח את המחירים הנמוכים יחסית של הטיסות בימים הקרובים! זהו בעניין הסדנה. אני ממש מצפה לפגוש את כל הפנים החדשות שיגיעו!
ועכשיו, מיומנה של משפחה ישראלית בבולגריה :) למי שחדשה כאן, אז בקצרה - הגענו הנה לעיר שבה בעלי בויאן נולד, וההורים שלו עדיין גרים בה. הגענו בדצמבר עם שני הילדים, כדי לחיות חיים פשוטים יותר, לזמן מה. האינטנסיביות בתל אביב פשוט דרשה את זה מאיתנו. הרגשנו שאנחנו צריכים איזה צעד אחד אחורה, להסתכל על כל התמונה, ובעיקר לא לפספס כלום. לא ידענו כמה היינו צריכים את זה עד שהגענו הנה. שני הילדים המתוקים שלנו נמצאים איתי בבית. לולי בן 6 וחצי ולולה בקרוב בת ארבע. לשמחתי הגדולה הסטודיו שלי ממשיך לתפקד מעולה גם מכאן (ותודה ללקוחות המופלאות שלי!!) אנחנו כבר מתחילים לתכנן את התוכניות לקיץ הקרוב. מתכננים לחזור לתל אביב, ברור :)!!!
הבלוג שלי, כמעט בלי לשים לב נהיה כבר בן שלוש וחצי, ובכלל הוא נועד מלכתחילה כדי לעדכן את חמותי במה שעובר עלינו בארץ, והופ, אנחנו בכלל כאן על ידה. אבל מאז קרו המון דברים, בעיר המון עליות בזכות הבלוג, ואני שומרת לו חסד גדול, ומבטיחה לעצמי להמשיך ולעדכן כל עוד אני נהנית מזה.. יוצא לי לא מעט לחשוב בתקופה האחרונה, מה יהיה עם הבלוג בעוד שנה שנתיים, כשהילדים יגדלו יותר, והחיים ישתנו.. הדבר היחיד שאני בטוחה בו זה שאשמח כל כך שיש לי את התיעוד הזה, של השנים הראשונות שלהם, וכמה זה יהיה כיף להציץ אחורה מידי פעם.. והבלוג? ימשיך לשמור לי טוב טוב על הצילומים האלו..
אז.. נפגשות בבולגריה? שני מקומות.ה-12 ליוני. סדנאת צילום וסטיילינג. מתחייבת שיהיה שווה!
בוגרצ׳יק. מקום מדהים בצפון בולגריה. אחד האהובים עלי. את התמונה הבאה, לולה, בת שלוש וחצי צילמה:
בצילום למעלה היא ממש, אבל ממש ניסתה לדבר עם הקרפדה. במשך יותר מ-20 דקות. והקרפדה לא ברחה. לכלבה היא אמרה שהיא רופאת חיות ושהיא צריכה לבדוק אותה.
על הגינה שלנו כבר התחלתי לספר..
קצת שאריות מהחורף, אנחנו עדיין עם מעילים -
קצת מפה וקצת משם. .אנחנו מבלים המון זמן בבית על העץ. וסביבו התפתחו עוד איזורי משחק שווים, כמו המטבח שהילדים ייצרו בעצמם -
בגדול, אנחנו כאן במצוד אחרי מקורות מים. זו מטרת העל.
ובין כל המשחקים, אנחנו משתדלים ללמוד כמה שיותר, אבל ללמוד דברים כיפים כמו שלולי אומר! חצי מהזמן הם בוחרים את הנושאים, ובחצי השני אני. יוצא פייר.
לולי כבר יודע להכין לבד ארוחת צהריים פשוטה. ועוד כמה דברים קטנים על הדרך.. לולה למשל ממש אוהבת לכבס - ועדיף משי :)
ויש עוד כל כך הרב רגעים, וכל אחד מהם הוא הכי חשוב בעולם.
ושוב קרה לי פוסט עם אלף תמונות, פעם בחודש. זו לא היתה הכוונה שלי, אבל בשביל להספיק להיות נוכחת באמת בכל הרגעים האלו, החלטתי לצמצם את זמן המחשב שלי. הרי מתי עוד בחיים תהיה לי שנה כזו, שמוקדשת כל כולה למשפחה, ולא לאיזה שכר דירה מופרך..
שיהיה שבוע מצויין, ותחילה של קיץ נפלא, אם לא יצא לנו להתראו כאן עד אז.. :)
