30.10.14

My Bulgaria adventure part 1. Welcome!!!

 מאיפה להתחיל? זה כמעט בלתי אפשרי בשבילי. אני כבר כאן בתל אביב יומיים, אבל עדיין מהרהרת בתקופה האחרונה שהגיעה לשיאה בסופ״ש ההוא.. אותו סופ״ש של לפני שלושה ימים, ש-12 בנות נפלאות הגיעו איתי לכפר נידח בבולגריה, שבישבילנו סימן את כל החלומות, שהתנקזו במקום אחד, סופ״ש אחד ומצלמה. לא היינו צריכות יותר מזה, למרות שהאוכל היה שיא בפני עצמו :) החלטתי לחלק את סיכום החוויה  לשלושה פוסטים, גם כי היא עצומה בגודלה, וגם כי קשה להכיל בפעם אחת את מה שהיה שם. 

ידעתי שאני רוצה לפנק את הבנות. לא רק ללמד אותן לפקוח את העיניים ולצלם טוב יותר, אלא גם לנוח, לאכול ולקבל מתנות קטנות ונעימות. למזלי, יש לנו כאן בארץ קהילה נפלאה של יוצרים ומעצבים שמתחת לידים שלהם יוצאים דברים מופלאים! אז תודה לכל מי שהאמין בסדנה שלי בלי הוככות כתובות, אלא עם הסתכלות קדימה, לחלום ולוויז׳ן שהיה לי. אני שמחה שהצלתי לסחוף אתכם איתי לשם, עוד לפני שזה קרה.. אני מודה לכם ספונסרים יקרים, שבזכותכם הסדנה הפכה ליותר פוטוגנית, שזה כמעט ובלתי אפשרי בהתחשב במקום הנפלא שהיינו בו. אבל על המקום והחוויה כולה אכתוב בפעם הבאה! 
 אז הנה ההצצה הראשונה למקום שהיינו בו, מחכה לכן עוד הרבה בהמשך.. אז תעקבו כאן. 


ככה קיבלתי  את  פניהן של הבנות ביום שישי בערב.  זה היה החדר המרכזי שבו התכנסנו ללמוד, לאכול ופשוט להיות.. 


וככה אני קוראת לסדנה - as simple, סתם שתדעו :) 

השולחנות היו ערוכים לכבודן, עם כל המתנות הנפלאות!









דאגתי שכל המתנות יהיו לא פחות מסופר דופר פוטוגניות, כדי שהשירות יהיה הדדי :) הן עזרו לנו לייצר אימג׳ים מרהיבים!



בין כל המתנות התחבאה לה צנצנת קטנה בתוך קופסה, ובתוך הצינצנת חמותי המדהימה באדם (לא פחות! נשבעת! ויש עדויות!!!) רקחה את משחת הפלאים שלה שעשוייה מ- bee wax וזו משחה שמרפאה הכל! כשאני בוכה אני מורחת קצת... :) ארזנו יפה יפה, וכל אחת קיבלה צינצנת. 








אתם שוטפים טוב טוב את העיניים...?





מדהים, אני יודעת... כבר מצרפת כאן למטה את הרשימה המלאה של הספונסרים, תפרגנו להם, הם אנשים נפלאים!
ואני יודעת שאתם ממש רוצים לדעת מתי עוד פעם.. אז ככה: באפריל בטוח, ויכול להיות שתהיה עוד אחת בחורף הקרוב, הקרוב ממש ממש..... אני בודקת עיניינים... :) 
שמחה שהייתם איתי כאן בחלק הראשון של הסדנה, ממש בקרוב אעלה את שאר החוויות המטורפות שלנו משם. xoxo 

*אם בא לכם להיות הספונסרים שלנו בסדנאות הבאות תכתבו לי ל - efratlozanov@gmail.com

מוצרי נייר, מחברות ופנקסים - יולטה
מרשמלו, מרמלדות ושאר ממתקים - צינקה
ספלי קפה וצלוחיות מעוטרות זהב - הדס שלום
מתלי וו מעץ ומגשי עץ - loop désign 
עטיפות נייר, ומוצרי נייר חומים - dreams and widhes
קעקועים לא לנצח - קוקטית
כפיות כסף חתומות - בובה
קישוטי נייר בעבודת יד -  touch of magic 
שובר מתנה להדפסה סופר איכותית של הצילומים - טרי קולור

10.10.14

Nothing much, yet a lot.

הימים טובים, עמוסים מאוד ומלאי צפיה. אני באמת רוצה לעדכן כאן בבלוג על כל התהליך המדהים שאני עוברת לקראת הסדנה בבולגריה, אבל לצערי לא מספיקה. 
בעוד פחות משבועיים, אני טסה שוב לבולגריה. זו תהיה הפעם הראשונה שאעזוב את הילדים, ועוד לשבוע!! האמת, קצת מלחיץ, אבל הם נשארים בידים טובות.. אבא שלהם :) איך שהוא המדינה הזו הפכה להיות ה- Happy place שלי. מי היה מאמין.. עם כל ההתרחשיות בכלל לא הספקתי לכתוב כאן בבלוג על ההרפתקה החדשה הזו, שאוטוטו מגיעה. אמנם יש כאן למעלה דף אינפורמטיבי, עם פרטים טכניים שפרסמתי כשפתחתי את ההרשמה, אבל לא יצא לי עדיין לדבר מהלב על הסדנה הזו. זה בטח גם לא יקרה עכשיו, כי אני צריכה לסיים לעבוד על הלו״ז של היום השלישי.. אני מבטיחה לכתוב פוסט ארוך ומתרגש ממש לפני שאני טסה לי, ואחד הרבה יותר ארוך כשאחזור. 
כשהתחלתי לחשוב על הסדנה הזו כאופציה אמיתית, כמשהו ממשי, עשיתי לי רשימת חלומות. מה הם הדברים שהכי הכי הייתי רוצה להגשים תוך כדי, ומה הצפיות החשובות באמת שלי מהסדנה. אני מאמינה שסיכום אמיתי אוכל לתת לעצמי ולכם אחרי שאחזור, אבל דבר אחד כבר ברור לי. היה לי מאוד חשוב להנות מהתהליך, מהדרך, מהבניה של הסוף שבוע הזה, ואני אומרת בכנות, אני נהנית מכל רגע. מהימים של השוטטות בחנויות בדים, מהימים של חיפוש מתכונים שווים ברשת, מההתכתבויות שלי עם הצוות המדהים בבולגריה שמגשים לי חלומות קטנים וגדולים שאני לא יכולה לפרט עליהם.. מאיסוף הפרופס לצילומים, והכי, מבניית ההשראה שלי. ההשראה הפרטית שלי, הרי גם המצלמה שלי הולכת לעבוד שם לא מעט! 
התחלתי כמובן עם הפינטרסט, ודי מהר הבנתי שלא בא לי  לנעוץ צילומים של אחרים, אלא לצלם בעצמי.. ובשבועיים האחרונים נבנה לו בסודי סודות לוח השראה תוצרת עצמית, שנותן לי כיוונים ועוזר לי להיות מדוייקת יותר בכל מה שקשור לתכנים שאעביר שם, לסטילינג ולאוירה בכלל. בטח אחשוף את כולו אחרי הסדנה, לבנתיים, כאן למעלה יש קולאז׳ קטנטן שכבר פרסמתי באינסטגרם שלי, שם אני כמובן mylovelymess, אז בואו! 
* ההרשמה לסדנת צילום חדשה בתל אביב שתפתח ב-31 לאוקטובר בימי שישי ממש בעיצומה, כל הפרטים  כאן למעלה תחת הכותרת photography workshop. 

את צילומי ההשראה שלי צילמתי  כאן בארץ, אני כבר לא יכולה לחכות לצילומים משם, מבולגריה..  הסדנה בבולגריה היא כבר  sold out וזה קרה ב-24 שעות. תמשיכו לעקוב אחי כאן בבלוג, לכל העידכונים והתאריכים הרלוונטים. 

שבוע מצויין  xoxo

14.9.14

Our tree house, and how we built it.

*עדכון קצרצר בעניין הסדנא בבולגריה: הסדנא התמלאה מהר משחלמתי (פחות מיום!) תודה לכולם על הפרגון המטורף, אני מבטיחה לעדכן כאן בבלוג לגבי תכנונים לעתיד...:) ויהיו כאלה. אז שוב תודה ענקית שאתם כאן, ועוזרים לי להגשים חלומות ענקיים ופוטגניםֿ! 

החלק השני של הפוסט הקודם, איך בנינו את הבית מהעץ. הדרך היתה לא קצרה, כמעט שלושה שבועות, עם ביטולים לא צפויים בדך ותקריות משונות, אבל שלושה שבועות אינטנסיבים והוא כבר עמד שם. יפיוף אמיתי. קודם תכננו את הנראות שלו, ואיך הוא יעמוד על העץ. היה מאוד חשוב שהוא יהיה בטיחותי ומאובטח בכל הפינות שלו. ואז הנחנו את הקורות שתוחמות את הבית על העץ. בשלב הזה הפלס היה מרכז העיניינים. כבר מההתחלה וידאנו שהבית יהיה ישר, והרצפה לא משופעת. שלב הנחת העצים לריצפה היה הבא בתור. את כל (!!) העצים ששימשו אותנו לבנית הבית הזה מצאנו במחסן ישן בבית הגדול. הם עברו ניקויי יסודי, ושיוף, כי הם היו כמעט שחורים מלכלוך וזמן. למזלנו הכמות בדיוק הספיקה לכל הבית, וגם לא הוצאנו כסף על העצים. את הקירות של הבית בנינו בנגריה, שנמצאת חמש דקות הליכה מהבית על העץ. בנינו 4 קירות, ותכננו את פתחי החלונות לפני הבניה. את החלונות מצאנו בנגריה מאיזה פרוייקט של סבא איוון מלפני מלא שנים. למזלנו הם התאימו בול! לולה ואני שייפנו וצבענו אותם בצבע צהוב. השלב הבא היה חיבור הקורות לריצפה ולאחר מכן החלונות. בשלב הזה החלונות היו בלי זכוכיות, כדי למנוע התנפצות בזמן הבניה של הגג. את הגג חיברנו בזהירות רבה.. חלק אחד לא היה בעייתי, אבל השני כן. הקורות שמרכיבות את הגג -  לא הן היו הבעיה, אלא הרעפים שמכסים אותו. היינו צריכים לאבטח את סשה הבן דוד של בויאן שהוא 1.90+ לעץ עם חבלים, ורק ככה, בגלל שהוא הכי גבוה הצלחנו להניח את הרעפים של הצד השני. 

ככה נראה העץ לפני שהתחלנו.. סבא איוון קצת גזם את הענפים כדי לייצר מרחב שטוח. לולי עדיין עם שיער ממש קצר אחרי התספורת :) 
העץ הזה לא ידע מה מחכה לו.. 

אחרי שהנתחו את הקורות שתחמו את הבית, הנחנו את העצים של הריצפה. 
כמובן שלא שכחנו להשאיר פתח כניסה, בבולגרית קוראים לזה קאפק :) 

את הקירות כמו שכתבתי בנינו בנגריה, לא בחצר, כי כל הכלים היו שם, הרבה יותר נוח. כולם עזרו להוביל אותם לחצר, אפילו לולה. אני עמלתי שעות לשייף את הקירות, ולכסות אותם בשלוש שכבות של לכה למנוע חדירת מים. 
במקביל לולה ואני שייפנו, ניקינו וצבענו את החלונות בצהוב. היא עזרה מלא!

השלב הבא היה להעלות את הקירות לעץ, ולקבע אותם. השתמשנו בחבלים ובגברים חסונים :)


כמה שאני מתגעגעת לחצר המדהימה הזו.. זה המקום שבילינו בו את רוב הקיץ האחרון. הרגעים הכי יפים, אפילו שהם קטנטנים כמו לשתות מים, או ענקיסטים כמו לבנות בית על העץ, או ממש ענקיסטים כמו שהארנב מגיע לביקור!!

בכל הזמן הזה,  עמלתי קשה למצוא את הפריטים שיהיו בתוך הבית. בימי שבת יש בעיר שוק פשפשים, שהוא היה המקור הראשי לכל מה שנכנס בסופו של דבר לבית. מה שכן, קודם הילדים ביקשו, ואחר כך הלכתי לחפש. הייתי צריכה איזו שהיא הכוונה כדי לא לקנות את כל השוק!!

זה שמציץ שם הוא סבא איוון המוכשר על, שפיקח על כל פיפס קטן בבניה! תודה סבא!!!!!

לאט לאט הבית התחיל לקבל צורה של בית אמיתי, ובנגריה התכנסה ישיבת צוות להחליט על הרעפים של הגג. בסוף נבחרו אדומים :) לולה תמיד בסביבה לתת את הדעה שלה. my girl :)

ביום שלפני הגג, צילמתי את הבית מבפנים. האמת שקצת חששתי שלא יהיה מספיק אור לצילומים כשהגג יהיה מורכב, בגלל הכהות של העץ והענפים סביבו, כמובן שטעיתי. זה הלוקיישן מספר אחד בבולגריה!!!






לולה מחזיקה כמעט באופן קבוע שקית עם גבינה, למקרה שהיא תפגוש עכבר. פסגת השאיפות שלה, להחזיק עכבר.. 
הבית מוכן, הילדים הלכו להביא מטאטא לנקות אותו. עוד באותו היום עשינו ״הובלה״ של כל החפצים שצברנו בחודש ההוא, לכבוד הבית על העץ.


סבא איוון גם בנה לנו מדפים לספרים, שולחן לארוחת בוקר, מתלים לתכשיטים וכובעים, היה לנו שם הכל.
כל כך עצוב לדעת שהוא שם מחכה לנו עד השנה הבאה, או עד הקריסמס הקרוב.. :) 
התוספת האחרונה להשנה, אבל בהחלט לא אחרונה לבית על העץ (אנחנו מתכננים מגלשה מהחלון, גשר חבלים ועוד מלא מלא דברים כיפים, אבל זה רק בקיץ הבא..) היה הטרזן. שעות של אושר והשתולליות. 


היו לנו ימים מקסימים, נהננו מכל מאית שניה, באמת! תודה לכל מי שבילה איתנו את הקיץ הזה בבולגריה, לכל הילדים המקסימים שנהנו כמונו בבית על העץ, והכי תודה לסבא וסבתא, שנותנים לנו לחלום בכל פעם שאנחנו מגיעים אליהם. 





המבנה שנמצא בצד ימין למעלה בצילום האחרון הוא הבית כנסת העתיק בעיר. הבית שלנו בלוקיישן מעולה! ולמי שבמקרה פיספס את הפוסט הקודם  - איך הבית נראה מבפנים, מוזמנים לקישור הזה.

אפרת xoxo